דיינים: אין שום איסור להתלונן למשרד החינוך

נושא מורות סמינר 'אור החיים' בבני ברק, שאוימו על ידי מנהל איגוד הסמינרים של בית יעקב, הרב זאב וולף, כי במידה ויתלוננו "לערכאות ולרשויות שונות כגון בית הדין לעבודה, משרד החינוך משרד הכלכלה וכדומה, הן יפוטרו בגין עיכוב משכורותיהן במשך חמשה חודשים, ממשיך להסעיר את הציבור.

משיחת בירור שערך 'בחדרי חרדים' עם מספר רבנים אודות הפן ההלכתי של העניין, עולה תמונה שונה בהקשר לאיסור הגורף שהטיל הרב וולף וכריכת 'בית הדין לעבודה' בנשימה אחת עם 'משרדי החינוך והכלכלה'.

בקהילות ישראל מקדמא דנא, היו קיימים בתי דין של סוחרים שגובו על ידי הרבנים. החזון איש ביאר, שמדובר במערכת חוקים שאיננה מושפעת מתפיסות עולם זרות, אלא מאינטרסים של הסוחרים כדי שיהיה מסחר תקין, וחשיבותו נובע מכח המנהג ולא מכח חשיבה משפטית חיצונית.

אלא שבימינו, נחלקו האחרונים האם מעמד בין הדין לעבודה זהה לבית הדין האמור או לא, כיוון שגם בית הדין לעבודה נוצר מכח מנהגי המסחר אלא שהוא מעורב במידה מסוימת גם במערכת החוקים בכנסת.

אין כאן המקום לסקור כאן את הדעות השונות שהתייחסו ל"בית הדין לעבודה" ביחס להשוואה בינו לבין "בית-דין של סוחרים", האם דינו כערכאות או לאו. די אם נצטט מחד, את דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (כפי שצוטטה בפסקי דין רבניים כרך ח עמ' יב) שסבור כי דין בית הדין לעבודה הוא ככל ערכאות אחרות, נימוקו שבית דין זה כפוף למערכת החוקים הרגילה, שנובעת מתפיסות עולם המנוגדות לתורה ובנוסף בית הדין לעבודה כפוף לבג"צ וכך מצדדים מספר דיינים נוספים.

מאידך, הגר"נ קרליץ צוטט על ידי הגאון רבי ברוך שרגא, רב הגבעה הצרפתית בירושלים, כמי שסבור שבית דין לעבודה נחשב כקבלת הקהל, ונחשב לבית דין של סוחרים לכל דבר, וכוחו מכח שבעת טובי העיר.

במכון התורני 'משפטי ארץ' שדן בנושא ארוכות, סיכמו כי אמנם רבים סוברים שאין לבית דין לעבודה מעמד מלא של ערכאות, כשאר בתי המשפט, וודאי שאפשר לסמוך עליהם, אך מכיוון שישנם בעיות רבות בהליכה לשם, לכן נראה שלכתחילה עדיף ללכת לדין תורה אך במידה ויש חשש שהדבר לא יעלה, ניתן להקל יותר בבית דין זה מאשר בשאר בתי המשפט.

עם זאת, רבנים עמם שוחחנו סבורים שכריכת משרדי הממשלה עם בית הדין לעבודה, כמי ששניהם נחשבים כהליכה לערכאות, איננה נכונה.

"בחינוך העצמאי" אומר הגאון רבי יוסף גליקסברג רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית, "לא היה ככה. כל מורה שנפגעה, פנתה לבית הדין לעבודה. אני בטוח שהם שאלו רבנים, שהיו מעורבים בזה. אמנם יש מחמירים ללכת לבית הדין לעבודה, ויש מקילים בשעת הדחק, לא ביררתי את השאלה הספציפית הזו בפרוטרוט והדבר כבר נידון אצל הפוסקים.

"החינוך העצמאי, עובד בשיתוף משרד החינוך, שכן הדרגות והזכויות הסוציאליות נקבעות עם משרד החינוך. גם המורות במוסדות האחרים, יש להם תיקים במשרד החינוך, וכל מיני זכויות של דרגות והכרה בדרגות.

"לכן, אי אפשר לכרוך פניה לבתי משפט עם פניה למשרד החינוך, אני משער שהתוצאה שהם מתכוונים, היא לא הפניה למשרד החינוך או הכלכלה ולא ניתן לקרוא לזה ערכאות. אני לא חושב שכותבי המכתב התכוונו לכרוך את שניהם, בכריכה אחת , בפן האיסור. כי ברור שאין דינו של משרד החינוך כמו בית הדין לעבודה".

גם הגאון רבי אליהו אלחרר רבה של העיר מודיעין, סבור כי בין דין לעבודה איננו כמו בית משפט רגיל.

"בענייני עבודה, כשיש לאדם התנהלות, אפילו דיון בעניני מגורים למשל, אנו מתייחסים למנהג המדינה. כשם שאם נכנסת להתגורר בבית, אתה כפוף לכללי אגודת הדיור, כך גם נושא נהלי עבודה מקובלים בכל מקום".

"אני לא נכנס לכל הנושא, אבל לגופם של דברים, הדיון כאן הוא אולי בפן המוסרי. כי בהיבט ההלכתי, התדיינות עם מעביד או עם מערכת של עבודה בכל גוף חינוכי או מסחרי, שונה לקולא לעומת התדיינות עם אדם פרטי בתביעה אזרחית שלא קשורה לנהלי עבודה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!