לרומם את בית אלוקינו • ראיון חג מרתק

"זה החל בשבועות - מהמנהג לקשט את בתי הכנסת בירק חי ובפרחים, זכר למתן תורה על הר סיני, וכפי שמספר המדרש שכאשר ירדה השכינה על הר סיני באש. היא לא שרפה את הכול, אלא אדרבה, החייתה את ההר וכולו התכסה בירק, דשא ופרחים". כך פותח פנחס לחיאני את סיפורו.

"בהיותי נער הייתי מקשט את ארון הקודש בחג השבועות, הייתי מביא פרחים ועצים יפים, ואז התחלתי לסדר בתי כנסת ברחבי העיר בה גדלתי".

פנחס משפץ מזה שנים את בתי הכנסיות של גדולי ישראל, בין השאר הוא שיפץ אצל הגרש"מ עמאר, הגר"מ אליהו זצ"ל, הרב דוד אבוחצירה, ואצל חסידויות נדבורנא, ויז'ניץ ועוד.

"שנתיים לפני פטירתו של הגר"ע יוסף", מספר פנחס ל'בחדרי חרדים' כי קיבל טלפון מנהרי [גבאי בית הכנסת של הגר"ע זצ"ל] "תגיע מהר לקבלן 45, קשה לרב עם הסטנדר, צריך להחליף אותו. "הגעתי, התפללתי יחד עם הגר"ע וראיתי שהסטנדר לא נוח לו. תוך יומיים הכנתי לרב סטנדר מיוחד עם ריפוד שיהיה לו נוח להתפלל".

• מה הגר"ע אמר לך?

"כשהבאתי לו את הסטנדר הוא אמר לי אשריך רבי פנחס, והעריף עלי ברכות. הרב מאוד התפעל מהסטנדר".

• כמה חשוב לגדולי ישראל השיפוץ בבתי הכנסת?

"כשהייתי אצל הרב מרדכי אליהו ושיפצתי לו את כל חלל הבית כנסת, אמר לי הרב זצ"ל 'איפה שיש מלכות - אין עניות', בית הכנסת חייב להיות בפאר והדר בדיוק כמו בית המקדש, שיהיה יפה מבפנים ומבחוץ".

"הוזמנתי לרהט את בית הכנסת בציונו של באבא סאלי בנתיבות, ולפי המקום עיצבתי את הריהוט בסגנון מגרב כפי שהיה במרוקו, ויצאה תוצאה מרשימה ביותר. קיבלתי בעקבות כך ברכה מהאדמו״ר רבי ברוך ששמח לראות את הריהוט בסיגנונו המיוחד".

שיפוץ 'החורבה'
• מהו הזמן הארוך ביותר שהקדשת לעיצוב בית כנסת, ואיזה בית כנסת זה היה?

"בית הכנסת שהשקעתי בו זמן רב בתיכנון וביצור זה בית כנסת חורבת רבי יהודה החסיד הנקרא ״החורבה״ בעיר העתיקה בירושלים. כעשרה חודשים לקח עד גמר ההתקנה - למרות שעוכבתי על ידי בית משפט בגלל תלונה של המתחרים שהפריע להם שהם לא זכו במכרז, ובסוף כמובן שאני ביצעתי את פרויקט הריהוט בצורה המושלמת ביותר, ועל כך קיבלתי מחמאות רבות ממבקרים שביקרו בחורבה והרגישו התרוממות רוח מיוחדת".

• עד כמה קשה הייתה המלאכה?

"זה אחד הפרויקטים הזהירים שהיו לי, ימים כלילות עבדנו על קישוט בית הכנסת, המנורות - זאת הייתה אחת המלאכות המורכבות שהיו לי בחיים".

• איך אנשים מגיבים כשהם שומעים במה אתה עוסק?

"כאשר אנשים שומעים על העיסוק שלי בבניית ארונות קודש וריהוט לבית הכנסת, הם ממש מתפעלים שישנו בדורנו אומן כבצלאל, ומאחלים לי שאזכה לבנות ולרהט את בית המקדש. כך קיבלתי ברכות גם ממרן הרב עובדיה זצ״ל ומרבנים נוספים וזו זכות גדולה בשבילי".

• האם יש חומרים מיוחדים שאתה מעדיף להתעסק איתם?

"אנחנו יודעים להשתמש בכל החומרים הקיימים, בהתאם לטעמו ולסגנונו של הלקוח, וזאת כדי לפאר את בית ה׳".

• אתה זוכר אולי דרישה, מיוחדת או מוזרה שקיבלת ממזמינים?

"אני זוכר שנתנו לי תוכנית לבניית ארון קודש שתכנן אדריכל שאינו דתי ואינו מכיר מושגים בהלכה לבניית ארון קודש, והוא תכנן את מדף שמונחים עליו ספרי התורה בגובה 20 ס״מ מהריצפה, וכשהבאתי לתשומת לבו של איזה מקובל בירושלים - הוא היה מופתע, וכמובן הרב אינו יודע לקרוא תוכניות וביקש לשאול את האדריכל מה פשר התוכנית, והאחרון הסביר שמכיוון שביקשו ממנו לתכנן שתי קומות של ספרים, הוא חשב לבצע את השורה הראשונה נמוכה כל כך. אז הסברתי לו שהספרים חייבים להיות בגובה 10 טפחים כדי להיות ברשות עצמם, אחרת אסור לשבת ליד הספרים".

• מה העלות הכי גבוהה שזכורה לך שמישהו השקיע בקישוט בית כנסת?

"ישנם בתי כנסת שהשקיעו מיליוני שקלים בבית הכנסת ובריהוט מיוחד שיתאים לו, לפי משהו שהיה לקהילה בפולין או במדינה אחרת".

ההבדל בין אשכנזים לספרדים
• יש מקומות מחוץ לארץ שבהם ביקרת, שזכורה לך מהם חוויה מיוחדת?

"ממש לפני שבוע הוזמנתי לאוקראינה כדי לרהט בית כנסת מיוחד שנבנה לפני בדיוק 500 שנים, נפגשתי עם התורם והרב המחוזי שליח חב״ד הרב פיינגולד אלכסנדר, ונתבקשתי לעצב ריהוט מיוחד שיתאים למקום. אני התרגשתי מאוד כי הבנין מאוד דומה לבית כנסת החורבה בירושלים, ואין לי ספק שזה אותו אדריכל - כי יש התאמה מושלמת בצורת המבנה וצורת החלונות. בחסדי ה׳4 התחלתי בעיצוב המתבקש, ובע״ה נוכל בהמשך להציג אותו לכולם".

• איזה מקום שביקרת בו הכי היית רוצה לשעתק לישראל?

"אני מאוד רוצה לשעתק את בית הכנסת העתיק באוקראינה לישראל, ולתת לו אופי מיוחד כמו בבית כנסת החורבה. גם הלקוח ראה את התמונות של החורבה ושמח על ההתאמה ביניהם, ואני בע״ה אשלים את התכנון שימצא חן בעיניו. ביצענו בעבר גם תכנון ריהוט לחסידות נדבורנה בחיפה, ושם השתמשנו במוטיבים כפי שהיה להם בבית הכנסת המקורי בחו״ל והתוצאה מושלמת ביותר".

• האם לפני חג שבועות אתה שם לב יותר לביקוש לטיפוח בתי כנסיות?

"בודאי, אנו לפני חג השבועות עובדים בשתי משמרות כדי לסיים את ההתחייבויות שלנו לבתי הכנסת שבחרו להיכנס בחג מתן תורה למקום חדש, או כאלו שבחרו לשפץ את בית הכנסת לפני החג. כמו כן גם לפני פסח ולפני ראש השנה אנו נמצאים במאמץ מוגבר לספק את הריהוט, ואשרינו שזכינו בכך".

• המנהג 'לקשט בתי כנסיות' בחג שבועות התחיל אצל יוצאי אשכנז, עד כמה, לדעתך, המנהג השתרש לכלל הציבור?

"לדעתי קהילות רבות מכל העדות נוהגים לקשט בירק את בית הכנסת לכבוד היום הגדול - חג מתן תורה, וניתן לראות זאת בעיקר בקהילות אשכנז. לא פעם פנו אלי לקבל בהשאלה כתרים או לוחות הברית או כל דבר אומנותי אחר כדי לקשט בו את בית הכנסת לכבוד החג".

• האם הבחנת בשוני בין הדרישות בקהילות האשכנזיות לקהילות הספרדיות?

"ידוע שיש סגנונות שונים בעיצוב, וזה משתנה בהתאם לקהילות השונות. החסידים והספרדים אוהבים לשלב גילוף בעץ, ואילו בתי כנסת של אשכנזים מודרניים מבקשים עיצוב בקוים ישרים וללא גילוף. אנחנו משתמשים גם בריקועי פליז או כסף לפי טעמו ותקציבו של הלקוח".

• מה הכיסא המיוחד ביותר שעיצבת?

"עיצבתי כסא מיוחד שכולו עץ מגולף בסגנון עתיק, קנה אותו חסיד בתערוכה ואמר לי שזה לאדמו״ר שלו באמריקה. לצערי איני יודע איזה אדמו״ר נהנה מהכסא שעמלנו עליו זמן רב. זכיתי שאת הכסא שיושב עליו הראשון לציון הגרש"מ עמאר בבית הכנסת אני יצרתי, ועוד רבות שאינם זכורים לי כרגע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!