איך הפכנו כולנו ל'קנאים'?

כתבות בנושא:

• "חטפו אותו ואמרו: אתה עצור!" • וידאו
• שאלו שלום אסירייך • גלריית ענק מבית המעצר
• איומים בדואר האלקטרוני
• הקרב על השבת: פצוע קשה ו-40 עצורים • וידאו וגלרית תמונות
• קידוש ה': עשרות אלפים בבר אילן
• זעקת עציר • גלריה
• 'עצורי השבת' שוחררו: צווי הרחקה
• "יהדות התורה בחרה בברקת" • ראיון וידאו



ירושלים הסוערת מציבה מולנו מראה בה משתקפת בבואתנו - ולא לטובה. התמונות והדיווחים המעטרים את כלי התקשורת כולה, בה נראים אנשים חרדים בסביבת אלימות, תוך פגיעה בשוטרים, אינן חידוש גמור, אם כי מנערים שכבת אבק דביקה ומלולכלת של שנים עברו, ממחוזות אחרים, בהם הוצגנו כסכנה לדמוקרטיה ועלוקות, אנשי שנאה ובעלי פגיעה בחיי החילונים.

החידוש הנגלה לעינינו בפרשת החניונים היא עגומה יותר, צורבת ומציקה מאי-פעם. סגידתנו, הרשמית לפחות, לעמדת נטורי קרתא - אנשי 'העדה החרדית' ודרכה בניהול מאבקים ציבוריים, מציבה שאלות קשות על מנהיגותו ועצמאותו של הציבור החרדי, רובו המכריע, השפוי והמקובל.

ולא, אין הכוונה להקל ראש חלילה וחס בפגיעה בשבת קודש. אין ביכולתנו להמציא מילים טובות על ניר ברקת הפוגע בסטטוס-קוו בבירה ובעצם מדליק את האש במקום שאין זה מעניינו, וכמו ששאלו רבים וטובים: 'כלום נפתרו כל בעיות העיר ירושלים, שהחניה בשבת, על רגישותה המיוחדת, צריכה לנער את ירושלים ת"ק על ת"ק פרסה???'

זאת ועוד, כמו רבים הותקפתי סלידה, קלה עד בינונית, ממאמרו של מר ק. אריאלי, שניסה להדחיק את פתיחת החניון תוך ויתור על עקרונות שבת המלכה והפיכת הפגיעה בה חלילה לעניין של קיצונים פאנאטיים.

דבריי אכן יכוונו, ובצער רב, נוכח ההתרפסות לעמדתה הקיצונית של 'העדה החרדית', המציגה עמדה של "אף שעל", ובכך מצליחה להכריע מראש את התחרות הנוכחית של "מי יותר חרדי ממי", תוך ערבוב השיטות במאבק על קודשי ישראל.

פתאום כולנו 'העדה' וכולנו בעד גירוש החילונים מבתיהם. בולמוס המלחמה אחז בנו, משל מנסים לאלצנו לחלל שבת המלכה ("ברקת הוא טומי לפיד", אמר זקן חכם וחשוב, שממיטב שנותיו כבר הוביל מערכות מוצלחות יותר), ובכל אשמים אנחנו באימוץ דרכי הפלגנות ואיבוד המכנה המשותף הרחב ביותר לכלל הציבור החרדי.

כלום שכחנו לתומנו שאלו המובילים את המאבק עם הראש בקיר רואים בנו חצאי ציונים, חצאי מתפשרים, וכולנו כחשודים על התגרות באומות, פורצי חומת ההתבדלות, משתפים פעולה עם החילוניים, נהנים מסעודותיו של אותם רשעים, ואף מתנהגים איתנו מזה שנים כמול אויבים מרים?!

כלום שכחנו שההבדלים בינינו אינן רק באי ההצבעה בבחירות, בהחזקת תעודת זהות כחולה, בלקיחת כספי ביטוח לאומי ובשימוש בעברית מדוברת?! הבדלים אלו הינם במהות.

גדולי ישראל שליט"א, העומדים בראש מחנינו, אינם צריכים להתבייש, וכמובן שלא להסביר עצמם, על עמדתם - דעת תורה הברורה. כשאנו נלחמים בשליחותם על סעיפי התקציב ושמחים על הטייתם לטובת החינוך החרדי במקום לתיאטראות ובתי חינגאות שלהם, הם רואים בזאת כניעת ברך לציונים העלובים. כשנציגינו שלוחי דרבנן עומדים בפרץ בדאגה לשמירת זכויותינו הם רואים בזאת משום נעיצת סכין בתורת ד'. עפ"ל.

תמיד ידענו את מקומה המדויק של 'העדה החרדית', וכן את ההתייחסות הנדרשת מרוב מניינו ובניינו של הציבור החרדי בישראל, לצורת מאבקם בקודשי ישראל. רובנו ככולנו, המצביעים בבחירות ורואים בזאת מצוות עשה של ועשית וגו', אינם מקבלים את שיטתם בשום נושא ועניין ציבורי.

יכלה הנייר ולא יכלו הדוגמאות בהם 'העדה החרדית' ומרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור לשבטיהם סברו אחרת, ואף הובילו בהצלחה יתירה את מערכות ישראל, תוך שמירת זכויות הציבור החרדי ועמידה על עקרונות ההלכה ללא חת וניע. זאת כש'העדה החרדית' לא היתה בעמדה זו, אלא להיפך הגמור.

קטונו כולנו מלהביע דעתנו הענייה, על רבני 'העדה החרדית' שליט"א, ובראשם מרן גאב"ד 'העדה החרדית', הגרי"ט ווייס שליט"א, שנושא ברמה את הבד"ץ שבירושלים ורוחו הקדושה שורה על ענייני העדה ביד בוטחת ומיוחדת.

אך כל זאת לא מונעת מאיתנו להקל ראש על המירוץ הקרב לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, ואם ראינו בגאב"ד 'העדה החרדית' משום פוסק אחרון בדורנו, הרי שמה לנו מלעסוק בבחירות לרבנות, שאנו רואים את כל גדלי ישראל מחווים דעתם ורואים בזאת משום קיום הדת ממש.

אווירת נקמנות

כיום כבר ברור, לצערנו, כי אווירת הנקמנות הפנים-חרדית והרצון של רבים לומר לחלקים מבינינו "אמרנו לכם", משלבת את יום השביעי המקודש לעם ישראל לתוך סערת החניון, תוך שימוש ציני בסופרלטיבים וגלגולי עיניים לשמיים על "זעקת השבת המתחללת בראש חוצות".

ההרגשה הקשה מתעצמת נוכח הרעה החולה הפושה בציבור שלנו, בה הסוד הגלוי ביותר הוא שכולנו יודעים את האמת מהי ומעדיפים להשאירה כסוד הכמוס ל'מבינים בלבד' וכולנו שוכחים שהיום, בעידן שלנו, כולנו מבינים הכל.

- - - אנחנו מתבוננים בכותרת המאדימה על זעקת השבת ב'המבשר', וכמו ממשמשים בידיים את המוטיבציה והשמחה לאיד על ההחמצה בהכתרת ראש העיר החרדי. אנו קוראים על רבבות שהשתתפו במחאת השבת ברחוב בר-אילן ב'המודיע', ומרגישים את חוסר הנוחות שבהתנהגות ברקת. אנו קוראים בלהט על מרנן ורבנן שמצטרפים למחאת השבת ב'יתד נאמן' ומבינים את הניסיון לברוח מתדמית המקילים, כשסימני הכוויה מפרשת הקברים בגבעה הצרפתית עדיין ברקע - - -

הרבה הזדמנויות פוספסו על ידי בעלי דחף ה'אמרנו לכם' בחודשים האחרונים. מאז עניין העירוב שסודר בהבנה, בניית המקווה בבית הכרם שהוכתר בהצלחה, בית הכנסת בקרית יובל שגילה נכונות רבה מצד הנציגים להגעה לפתרון, ועוד ועוד.

בצל ניסיונות אלו גם נתקלנו בחיפוש עקר מתחת לאדמה מצד רבים, חמושים באינטרס מובן אמנם, בהאשמות סתמיות כמו הריסת סוכות ומניעת הרחבת מרפסות לחרדים ב'תוכנית המתאר' החדשה ועוד.

ובעוד כולנו מתחלחלים לעומת השבת שמתחללת - ובכדי, כי אין כמו שבת קדשנו שמרעידה את לבבנו ונימי נפשנו - אנו כורתים ברית דמים עם אלו שמבחינתם, עד שלא יוחזרו כל תושבי העיר בתשובה שלמה, תוך עיטוף גופם ונפשם בטלית, לא ננוח ולא נשקוט ולא יוחזר השקט לעיר.

בהליכתם החד-צדדית, כבדרכם בכל תחום שהוא, מצליחים אנשי 'העדה החרדית' להרחיק כל ניסיון להביא להידברות, שבסופה ניצחון מובטח ליהדות החרדית ולשמירת השבת. בדיוק כמו שהניסיון מוכיח מזה שנות דור.

שכחנו, רובנו ככולנו, כי בחרנו בבחירות והצבענו למפלגה אליה הורונו גדולי ישראל שליט"א. כלום רבים לא יאהבו לזכור את העובדה שב'העדה החרדית' רואים ברבותנו ובמנהיגנו הקדושים והגדולים משום מתפשרים, משת"פים עם הציונים, וגם עוברים על דת.

לפני הבחירות, רבותינו זוכים לקיתונות בוז והכפשה מצד אלו שבטוחים שתורתנו הקדושה ניתנה על ההר הפרטי שלהם, וכי האמת נחלתם ואין בלתה. כל רב, אדמו"ר וכל גדול שהוא, שיחשוב או שיסבור אחרת - אחת דתו להוציאו מהכלל. והנה נעמדנו דום!

ממש לא נעים לצנן את התלהבות אנשי 'העדה החרדית', בראותם את הגדודים שאינם נמנים על שורותיהם מצטרפים למהלך שלהם, אך חשוב מאוד להזכיר להם, שהצטרפות כולנו הינה בעירבון מוגבל מאוד וכי היא מושתתת על אווירת נקמנות, שנאה והוצאת קיטור מצד אחד, ועל רפיסות נציגנו ועסקני הציבור בפזילה לאחור, במירוץ ל"מי הכי חרדי" באיזור, מצד שני. וכאמור, בקרב הזה כולם רוצים לנצח וממש לא פופולארי לומר אני מתפשר.

השליחים הנאמנים

יש לומר ברורות ולקבוע זאת ביתדות אמונות: הרב פינדרוס, הרב רוזנשטיין והרב דייטש לא חשודים בכהוא זה על עניין שבת קדשנו, למול אף איש ציבור אחר שהוא. לא אף עסקן אחד מחוגי הקנאים מכבד את השבת יותר משלוחינו אלו, ואנו בטוחים על כך במאת אחוזי האמת.

כשגדולי ישראל קראו לתושבי העיר להצביע לראשות ולמועצת העיר, הם התכוונו לנציגים אלו כמו גם לנציגים הנוספים (שאמנם לא הוזכרו בטיפולם בעניין החניון), וכל עוד הינם נציגנו ושלוחנו, לא נוכל להסתתר בהכפשות זדוניות שמקורם בחוגי הקנאים משיטתם ודרכיהם הם, וגם לא ניתן יד להכפישם או לפגוע בהם. כי כאשר למדונו רבותינו מהווים הם שליחיהם הנאמנים - כל עוד לא הוכח ולא נאמר אחרת על-ידי שולחיהם שליט"א.

בתוך חוסר ניסיונו של ניר ברקת בפוליטיקה, אנו מבחינים במספר צעדים חכמים מאוד, בבחירתו למשל בשלושת הנציגים הרב פינדרוס, הרב רוזנשטיין והרב דייטש, לטפל בנושא בעיית החניונים. הצוות הלז, המשקף את פסיפס של כלל הציבור בירושלים (שימו לב, להיעדרותו של הרב קלרמן או הרב לוק למשל), מנפץ את ההשליה המועדפת על רבים מאיתנו, וכן משמיט את הקרקע מתחת אלו החושדים בהם לרקיחת תבשיל פוליטי פנים-חרדי, כי אם בתומם הלכו, כשלכולם משנה פוליטית פנים-חרדית שונה...

השבוע, היו רבים שהזכירו את הסערה שהתחוללה סביב 'להקת בת-שבע'. בעבר הלא רחוק ניסו נציגינו בעיריית ירושלים למנוע את הופעתם המבישה, יש לומר, בפרהסיה. התגובה הצוננת שהתקבלה דווקא מהציבור החרדי הירושלמי, בסגנון "אין מתפקידנו להתערב בנעשה בביתם, אלא שלא יתערבו בנעשה בביתנו" - גדע את המאבק בעודו באיבו, וחוץ מנציג אחד אולי שהוביל את המאבק, לא הצטרפו ההמונים לדרישה זו.

והנה, כעת, כמה מצער להיווכח שמה שגם רבים וגדולים ב'העדה החרדית' למדו אחרי שנת טיפשות במלחמה ב'מצעד', בשל העובדה שההתעסקות הציבורית-חינוכית גורמת נזק המרובה על התועלת, לא למדנו אנחנו, כלל ישראל, השפוי והשולט ברובו, בכמות ובאיכות, בעניין החניון החילוני בירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!