האיר פני המזרח • חג שבועות אצל גדולי יהדות ספרד

נשיא מועצת חכמי התורה הגר"ש כהן

מידי שנה, לפני חג מתן תורה, מעורר הגר"ש כהן את בני הישיבות והאברכים בחיזוק היום הגדול הזה ובעיקר בהכנה הגדולה הדרושה לכך, בדבריו הוא מציין כי ההכנה ליום הזה היא החשובה ביותר, ועל כך נוהג להמשיל משל: "אדם שהולך לשוק, איך נדע כמה הוא רוצה לקנות? תלוי אם הביא סלים - זה אומר שהוא רציני ורוצה למלא אותם, אבל אם הגיע לשוק בלי סלים, זה אומר שהוא לא רוצה לקנות. כך גם כשאנחנו מראים לקב"ה שאנחנו מכינים את עצמנו לקבלת התורה על ידי עמל התורה והקניינים הראויים לקנותה - אז אנחנו נזכה באמת לקבלת התורה".

במהלך הלילה מראה הגר"ש מקרין אור ושמחה של תורה על פניהם של תלמידי הישיבה הקדושה 'פורת יוסף', שם הוא עורך את התיקון במהלך הלילה כולו. הגר"ש מקפיד על קריאת התיקון ולא נוהג ללמוד גמרא במהלך הלילה. לשאלת תלמידיו על כך הוא השיב: "אבותינו ידעו מה זה גמרא, ובכל זאת תיקנו לערוך את התיקון הזה, אז זה עיקר הלילה".

ברכות השחר מברך הגר"ש בחצות הלילה ובשונה מכל השנה, משום שבחג שבועות ערים כל הלילה. אבל בשאר השנה, היות והוא נוהג לישון אחר חצות, ובשביל ברכות השחר יש לחשוש שצריך נטילה - לכן לא מברך בחצות.

לפני תפילת שחרית טובל במקווה לכבוד יום טוב, את תפילת הנץ מתפלל יחד עם תלמידיו בהיכל הישיבה. במהלך היום עוסק הגר"ש כהן בלימודו, ובשעות אחר הצהרים מגיע להיכל הישיבה הקדושה למסיבת עונג יום טוב ושם הוא מחזק ומעורר את בני הישיבה בעמל התורה, ולקבל קבלות לחיזוק הלימוד והתמדת התורה במהלך כל השנה כולה.

בתחילת הלימוד של ליל חג השבועות מגיע הגר"ש בעדני להיכל ישיבת "שערי תשובה וחיים", ושם הוא עורך את לימודו במהלך הלילה. הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון, ומעורר על כך בעיקר ללמוד את העשרים וארבע קישוטי כלה - סדר התנ"ך כולו - עוד לפני חצות, ולאחר חצות יוכלו בני הישיבה לעסוק בלימוד הגמרא.

מידי שנה נוהג הגר"ש לעורר כי בני התורה ילמדו במהלך הלילה סוגיות שטרם עסקו בהם, דברים חדשים, ומסביר זאת בכך שהלילה הזה מסוגל לחידושי תורה, וצריכים להשתדל לחדש בו משהו. הגר"ש נוהג לומר כי קבלת התורה יש בכל יום, והמיוחד בחג השבועות שיום זה של מתן תורה הוא יום של סיעתא דשמיא להצלחה והבנה בלימוד התורה, ועל כן ראוי לנצל יום זה לעסק התורה לזכות בו לסיעתא דשמיא מיוחדת. על כך הוא נוהג להביא את דברי הרמח"ל, כי כל חג בחג מתעורר השפע שהיה בחג הזה, וכמו השפע הגדול שהיה ביום נתינת התורה - כך היום בחג, ועל כן צריך לעמול בתורה ולנצל יום זה בקדושה ובטהרה.

את תפילת הנץ מתפלל הגר"ש בהיכל ישיבת שערי תשובה וחיים, מראהו בתפילתו כעבד המשתפך לפני קונו ומעתיר בתפילה להמשך עסק התורה מתוך בריאות ושמחה. במהלך היום עוסק הגר"ש בלימוד הגמרא ומוסר את שיעורו הקבוע בבית מדרשו "אור החיים".

מאות מתושבי שכונת יד אליהו בתל אביב פוקדים במהלך ליל שבועות את בית המדרש "היכל דוד" בראשותו של חבר מועצת חכמי התורה הגר"מ מאיה, שם הוא עורך את התיקון יחד עם מאות המצטופפים בבית המדרש.

התיקון נאמר בנעימות רבה מפי הגר"מ, ובעיקר כשמגיע לתרי"ג מצוות - יושבים כל הקהל קשובים לדברי קודשו, כאשר בכל כמה מצוות הוא מאריך ומפרט ביאור המצווה בחידושיה ובגדריה.

את תפילה שחרית בנץ החמה מתפלל הגר"מ בבית מדרשו, ולאחר מכן הוא נוהג לאכול מאכלי חלב, את סעודת החג הוא עורך בשעות הצהרים.

במהלך היום עוסק הגר"מ מאיה בלימודו הקבוע בש"ס ופוסקים, ואף מוסר שיחת חיזוק במהלך היום בה מעורר את הציבור ללימוד תורה שהוא קיום כל חיינו, ולקבל על עצמם התחזקות בתורה ויראת שמיים טהורה.

הגר"ד יוסף מתפלל את תפילות החג בהיכל בית מדרשו "יחווה דעת" שבשכונת הר נוף בירושלים. בין מנחה לערבית של החג מוסר הגר"ד שיחת חיזוק לבאי בית מדרשו בחשיבות התמדת ועסק התורה, ושם אף עורך את הלימוד בלילה.

עד לפני מספר שנים היה אביו הגר"ע זצ"ל נוהג להגיע במהלך הלילה לבית המדרש ולמסור שיעור על תרי"ג המצוות, כשהוא מסביר בטוב טעם ודעת ובמתיקות את פירושי המצווה וחידושיה. כיום ממשיך במנהג זה בנו הגר"ד, כשבמהלך הלילה הוא לומד יחד עם מאות מתלמידיו את פירוש תרי"ג המצוות בתוספת חידושים וביאורים על כל מצווה ומצווה. לאחר שמסיים את התיקון נכנס הגר"ד לחדרו וממשיך בעסק התורה בלימודו עד סמוך לעלות השחר.

בשעות הצהרים עורך הגר"ד את סעודת יום טוב, ולאחר מכן בהיכל בית מדרשו במהלך היום כולו מתקיימים שיעורי תורה ושיחות מפי גדולי תורה וראשי ישיבות, כשהשיעור המרכזי נמסר לקראת סיום החג בשעה 6 על ידי ראש בית המדרש הגר"ד יוסף. בשיעור מתפלפל הגר"ד יחד עם האברכים בסוגיות הלכתיות למעלה משעה. במהלך היום מסתגר הגר"ד בחדרו ושקוע בלימודו הקבוע, ובצאת החג מעלה על הכתב את הדברים שהתחדשו לו במהלך החג.

את תחילת ליל שבועות מעביר הגר"מ צדקה בבית המדרש "שאול צדקה" - מקום בו במשך שנים הרביץ אביו הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל תורה והוראה.

הגר"מ מקפיד מאוד על תיקון ליל שבועות, וכך מורה לתלמידיו לקרוא את התיקון ולא לזוז ממנהג אבותינו, ומי שליבו חפץ בלימוד גמרא יעשה זאת בצנעה שלא יבלוט - כדי לשמור על המנהג של קריאת התיקון, כפי שמקובלנו מהאר"י הקדוש.

בתחילת הלילה אומר הגר"מ את ה'יהי רצון' לפני הלימוד בהתעוררות גדולה, ואז מתחילים את הלימוד. כל אחד קורא פרשה ומנגנה עם הטעמים, לאחר מכן לומד הגר"מ יחד עם חבורה את תרי"ג המצוות, תוך כדי שהוא מסביר ומפרט את פרטי כל מצווה ומצווה,

בשיעורו במוצ"ש שלפני חג מתן תורה מבקש הגר"מ מתלמידיו לחזור ולומר את מה שכתב הבן איש חי על הלילה הקדוש הזה. "יזהרו לערוך את סדר הלימוד בחשק גדול, בשמחה רבה, ובהתלהבות הלב", וכך הוא מכניס בהם התעוררות רבה ללילה גדול זה.

לאחר מכן הוא יוצא להיכל ישיבתו 'פורת יוסף' - שם הוא נושא שיחת חיזוק לבני הישיבה במעלת היום הקדוש. בשיחתו נוהג הגר"מ להביא את דברי האור החיים בפרשת יתרו על נתינת התורה, ובעיקר על קנין התורה בענווה ובקדושה וטהרה, ובזה מעורר את הבחורים לקבל על עצמם לימוד תורה מתוך קדושה וטהרה,

בכל שנה נוהג הגר"מ לעורר את בני הישיבה לשאוף לאהבת תורה אמיתית, כשלכך נוהג להביא דוגמא של שלוש דרגות בלימוד התורה, "יש אחד שמגיע לבית המדרש, ישר מתחיל ללמוד בלי כל מיני הכנות, ויש אחד שלומד אבל לפני הלימוד צריך להתכונן, מכין כוס תה וכו', אבל יש מעלה הכי גדולה, של אחד שכבר בדרך חושב על הסוגיא ומתחיל ללמוד, מכין את הסוגיא בבית לפני שיוצא לבית מדרש, וזו המעלה הגדולה ביותר, זהו מה שנאמר 'ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני', מדוע הוצרכה התורה לומר מאיפה נסעו? אלא המעלה שלהם הייתה שגם כשרפו ידיהם חשבו על התורה, כבר שם חשבו על כך, וזה אותו אחד שכבר בבית ששם יש רפיון מכין את הסוגיא".

לאחר מכן נוהג הגר"מ צדקה לטבול לכבוד היום הקדוש. לתפילת שחרית בנץ החמה הוא חוזר לבית המדרש "שאול צדקה". לאחר התפילה נוהג לאכול מאכלי חלב, ואף מעורר לפני החג לקנות גלידות חלביות, ועל כך נוהג להזכיר את דברי הבן איש חי שאומר שגלידה חלבית לימות הקיץ זהו תענוג, "ואם כך יצא מפומיה דהבן איש חי יש לנהוג בכך".

הגר"מ לא נוהג לחשוש לאכול לחם בבוקר החג, אלא בבוקר אחר שנח מעט נוהג לקרוא את כל ספר תהילים, מכיוון שזהו יום פטירתו של דוד המלך, ואז עורך את סעודת החג בביתו בשעות הצהרים. מידי שנה הוא נוהג בשעת הסעודה להרחיב בחשיבות עונג יום טוב בחג השבועות, שלכולי עלמא צריך שיהיה 'לכם'.

שבועות מספר לפני חג מתן תורה יוצא הראשל"צ הגר"י יוסף ומכתת את רגליו ממקום למקום להביא את דבר ה' ולחזק את בני התורה והמון העם, ולעוררם לקראת היום הגדול הזה - חג מתן תורה.

הגר"י מעורר את בני התורה ללימוד תורה בהתמדה ללא שום דבר חיצוני שיעניין אותם, ולכך הוא מרחיב בעובדות מפליאות על אביו הגדול הגר"ע יוסף זצ"ל, שקידתו הגדולה בתורה והתמדתו הרבה, ואף נוהג לציין שאביו זיע"א בצעירותו במשך שנים לא ראה צורת עיתון, וכל ראשו ורובו היה רק בעסק התורה.

גם במהלך הלילה צועד הגר"י רגלית למסור שיעורים ושיחות להמון העם. בשעה 12 בלילה מוסר הראשל"צ שיעור בבית הכנסת "ישורון", ובשעה 2 בלילה בבית הכנסת הגדול. לאחר מכן הוא צועד להיכל ישיבתו "חזון עובדיה" - שם הוא עורך את תיקון ליל שבועות ומתפלל שחרית בנץ החמה.

לאחר מכן חוזר הראשל"צ לביתו לסעודת החג, בשעות אחר הצהרים של יום טוב הוא מוסר שיעור תורני בבית הכנסת המרכזי "מוסיאוף", ואחריו מוסר עוד שיעור לבני ישיבתו.

לפני כניסת החג נוהג הגר"י כהן לטבול לכבוד היום הגדול, כמנהגו בכל שבת כך גם בחג הוא נזהר שלא ללבוש בגדים כהים כמנהג הקבלה. בין מנחה לערבית של החג מוסר הגר"י שיחה בהיכל הישיבה, ובה מעורר את בני הישיבה להתלהבות התורה, ולהתפלל לאהבת תורה אמיתית.

במהלך הלילה בישיבתו הגדולה "באר התלמוד" עוסקים בני הישיבה בלימוד הסוגיא הנלמדת בישיבה אך מקדישים גם זמן לקריאת התיקון ובעיקר התנ"ך. מספר פעמים קמים בני הישיבה ועורכים ריקוד בשירת "כד יתבין ישראל ועסקין באורייתא קדישתא", כדי לעורר ולהתעורר להמשך הלימוד בהתלהבות רבה.

בישיבתו הקטנה "יקירי ירושלים" עוסקים במהלך כל הלילה בקריאת תיקון ליל שבועות.

לפני תפילת שחרית בנץ החמה יוצא הגר"י לטבול במקווה לכבוד היום הגדול, מיד לאחר תפילת הנץ עורך הגר"י את שולחנו בסעודת החג. בחג השבועות כמעט ולא מארח הגר"י אורחים, משום שרוב היום הוא נמצא בהיכל ישיבתו.

במהלך היום נוהגים ראש הישיבה ובני הישיבה לקרוא את כל ספר התהילים, ובהמשך כל היום עוסקים בלימוד הגמרא. הגר"י אינו ישן, אלא רק נח מעט ומנצל יום זה כולו ללימוד התורה, וכך מעורר לנצל את היום ככל שאפשר 'לתפוס' עוד ועוד תורה. במוצאי החג נערכים בהיכל הישיבה שמחה וריקודים בליווי תזמורת לכבודה של תורה.

דרשותיו ושיעוריו של הגר"ח במוסדות ומחוצה להם מוסבות בימים אלה על ההכנה ליום הגדול ועל קבלת התורה המתחדשת מידי שנה, הן בתוקף הקבלה והן בהבנה המחודשת יותר מהי קבלת התורה ומה משמעותה היומיומית לכל אדם, הן מי שתורתו אומנותו והן מי שקובע עיתים לתלמודו.

מקום נכבד תופס אצל הגר"ח בימים אלה חיזוק ההורים שטרם זכו לטעום מעולמה של תורה, והוא שולח את תלמידיו לדבר על ליבם על רישום ילדיהם למוסדות תורניים, כשזו קבלת התורה הסמלית האמורה להיות גם להם.

לשיאה מגיעה ההכנה בדרשת ליל החג של הגר"ח לפני תפילת ערבית, בה מקבל עליו הקהל את קבלת התורה מחדש ביתר שאת וביתר עוז, עם קבלות רוחניות טובות בהנחייתו של הגר"ח, כדוגמת הוספת שיעורי תורה, תוספת שעות לימוד, ותוספות איכותיות בלימוד - כגון לימוד ברצף, תענית דיבור בשעת הלימוד, ואי זמינות לצרכי היומיום בשעות יקרות אלו.

כחלק מהחיזוק אותו נטלו על עצמם אברכי הכולל בהנחיית הגר"ח כבר בתחילת זמן קיץ, הונהגה תקנה החדשה לפיה גם אברך שמוטל עליו בגלל צרכים מיוחדים, כגון רעייה לפני לידה וכדומה, ללמוד עם מכשיר סלולרי זמין, לקבוע את מקום לימודו בימים אלה בעזרת הנשים, כך יהיה בית המדרש פנוי מכל דבר המפריע או העלול להפריע לרצף הלימוד.

הנהגה מיוחדת מתקיימת במוסדות מיום היווסדם על ידי הגר"ח, היא שיעורו הקבוע בכל שנה מחצות ליל חג השבועות ועד עלות השחר. בשיעור זה לומד הרב עם הציבור את כל תרי"ג המצוות, כשהוא מסביר ומפרט כל מצוה, ובפרט את המצוות הנדירות והבלתי ידועות לכל, כשהוא מוסיף ומתבל בדברי מוסר והנהגה למשך השנה כולה.

בהנץ החמה מתקיימת תחת שבטו של הרב תפילת שחרית בהתלהבות עצומה ובעניית אמנים ובפרט "אמן יהא שמיה רבה" בוקעי רקיעים כפשוטו. תחת הנהגת הגר"ח מעבירים בני הקהילה את תפילות היום בעמידה, בכדי לעורר את גופם מעייפות הלילה העלולה להשפיע על רצף התפילה וכוונתה.

לאחר סעודת החג ומנוחת הגוף, מגיעים בני הקהילה בשעות אחר הצהריים לתפילת מנחה הממשיכה כמסורת בשיעורו הקבוע של הרב עד לצאת החג. לאחר תפילת ערבית יוצא הקהל מחוזק ומוכן לקראת הימים הבאים לקראתנו לשלום.

הגר"ש מחפוד, אב"ד בד"ץ יורה דעה ורב ומו"צ שכונת נווה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק, עורך את תפילת ליל חג השבועות במניין האברכים "מרבים שלום" שבראשותו, בבית הכנסת על שם 'גדקא' ברחוב בירנבוים 19 בבני ברק.

את הלימוד בלילה עורך הגר"ש בבית הכנסת "שלום ורעות" ברחוב קהילות יעקב בבני ברק. יצויין, כי לגר"ש יש חברותא קבועה במשך שנים ללימוד ליל חג השבועות - עם אחד מחתניו.

הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון, וכך מעורר שכבר מתימן היה מנהגם לומר את התיקון הידוע שנהגו בכל תפוצות ישראל לאומרו.

מידי שנה מתפלל הגר"ש שחרית במקום אחר, משום שהוא נוהג לערוך ברית לאחר התפילה ועל כן מתפלל במקום בו הוא עורך את הברית. כך, מידי שנה, הוא נוהג לאחר התפילה לערוך כמה בריתות ולאחר מכן שב לביתו לסעודת החג.

בבית הגר"ש לא נהגו במנהג לאכול מאכלי חלב.

אחר הצהרים, לאחר מנוחה קצרה, מתאספים כולם יחד עם הגר"ש בבית הכנסת, למנהג מיוחד - קריאת מגילת רות במנגינה השמורה רק למגילה זו, כשהמנהג הוא שכל אחד קורא פסוק אחד והגר"ש מתחיל - ואחריו כל הקהל חוזר על אותו פסוק, ואחריהם אחד הילדים קורא את התרגום. כך נשארים בבית הכנסת עד צאת החג, כשלאחר סיום קריאת מגילת רות מוסר הגר"ש שיעור בענייני החג עד צאתו.

הגר"צ בוארון מידי שנה נוהג לעורר על מעלת הלילה והזהירות שלא לדבר דברים בטלים, וכך נזהר בהקפדה יתירה שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה ומעורר על כך תמיד. כמו כן מרבה לספר על התגלות המגיד לבית יוסף בלילה קדוש זה.

את התיקון מתחיל הגר"צ ממש בתחילת הלילה כמה שיותר מוקדם, ולומד אותו בביתו לבדו, ולאחר שמסיים את התיקון עוסק בלימוד הגמרא עד לפני עלות השחר. קודם עלות השחר נוהג ללכת לטבול במקווה, ולאחר מכן הולך להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת העתיק "שושנים לדוד" הסמוך לביתו.
בקריאת התורה קודם עשרת הדברות נוהג כמנהג יהודי לוב לשורר את הפיוט "יום מעמד סיני" ולעורר את הציבור בעשרת הדברות שציוונו הקל יתברך, וליטוע בהם יראת שמיים טהורה לקיום המצוות.

אחר תפילת הנץ מקפיד הגר"צ ללכת לבית הכנסת של אשכנזים הסמוך למקום, כדי לשמוע את הברכה על מגילת רות, ולאחר מכן נוהג לאכול מאכלי חלב כפי שנהוג, את סעודת החג מקפיד הגר"צ לערוך לפני חצות היום יחד עם בני משפחתו הנרחבת.

הגר"צ לא נוהג ללכת לכותל המערבי במהלך החג, וזאת משום הקפדה על ניצול הזמן ביום גדול זה המסוגל לעלייה בתורה, במקום זאת הוא עוסק במהלך היום בלימוד ספר המצוות להרמב"ם.

הגר"ר אלבז עורך את תפילות החג בהיכל ישיבתו הקדושה "אור החיים", שם הוא גם עורך את התיקון במהלך הלילה.

בתיקון בישיבת אור החיים משתתפים למעלה מ-700 איש, והרגע המיוחד במהלך הלילה הוא שיחתו של הגר"ר אלבז בשעה 2, כאשר דממה שוררת בהיכל בית המדרש הגדול, ובמשך כשעה וחצי מעורר הגר"ר את הקהל בדברי חיזוק, ובעיקר בקביעת עיתים לתורה ובדרך ארץ ומידות טובות שהם קודם ללימוד התורה.

דברי הגר"ר הנאמרים בקול חוצב להבות מעוררים את הקהל לקבל קבלה בעיצומו של החג, ולאחר מכן ממשיך הקהל באמירת התיקון עד לתפילת הנץ החמה.

למרות העייפות לאחר הלילה, התפילה בהיכל הישיבה בוקעת רקיעים, כשהציבור כולו זועק יחד עם רבם במהלך התפילה כולה. לפני החג נוהג הגר"ר לפקוד את הכותל המערבי ולהעתיר בתפילה על כלל ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!