האברך: לא עשיתי עסקה - אסור לי לשלם ריבית

בית הדין של הגאון רבי ניסים קרליץ דחה לאחרונה בפעם השנייה, את הדיון אודות ביטול 'היתר העסקה' של בנק פאג"י, שנתבע בטענה שלא עמד בתנאי העסקה, וקבע כי הסוגיה מורכבת למדי וכי יש להתייעץ עם רבנים נוספים, בטרם תינתן החלטה, שעלולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת.

הוויכוחים על כשרותו של 'היתר העסקה' שעושים ציבור שומרי התורה עם הבנקים, קיימים כבר עשרות שנים. נראה, שהפרשה עומדת כעת בפני תפנית.

הסיפור הנוכחי, מתחיל באברך חסידי ירושלמי תלמיד חכם, שלקח הלוואה מבנק פאג"י לצורך השקעה. כעבור תקופה התברר לו שההשקעה לא כדאית והחזיר לבנק את ההלוואה.

האברך פנה לבנק כשהוא מלווה, במומחה הנודע לריבית, הגאון רבי דניאל משה לוי, ודרש מהבנק שלא לגבות ממנו את הריבית, כיוון שלא השתמש בכסף לעסקה. האברך אף היה מוכן להצהיר על כך בשבועה, כפי שמתבקש מהיתר העסקה עליו חתם עם הבנק. אך הבנק, החליט להמשיך ולגבות את הריבית, חרף התנאים המפורשים ב'היתר העסקה', עליו חתמו.

האברך גם שלח מכתב לבנק ישראל, אך הפניה לא העלתה דבר, מאחר שבנק ישראל החליט לא להתערב בסוגיה, שהיא לדבריו, סוגיה משפטית בין התובע לבין הבנק.

בשל כך, פנה התובע לבית הדין של הגר"נ, שהיה זה שניסח את היתר העסקה לבנק, ותבע מהנהלת בנק פאג"י, לקיים את היתר העסקה ככתבו וכמשמעו, וכפי הסעיף המיוחד בחוזה המקנה לבית הדין סמכות לדיון על כל תביעה בגין היתר העסקה.

יש לציין, כי לא מדובר בהיתר העסקה הקלאסי שמרבית הבנקים חתומים עליו, אלא הסכם ספציפי שנערך בפרוטרוט בין הבנק ובין בית הדין, צעד שגרם לבנק ליהנות מלקוחות חרדים שביקשו לדעת כי פעולותיהם הבנקאיות, יתבצעו על פי כל כללי ההלכה וללא כל פקפוק.

בדיון שנערך בימים האחרונים, ישבו בהרכב בית הדין, הראב"ד הגאון רבי שריאל רוזנברג, הגאון רבי ישראל ברגר והגאון רבי שבח צבי רוזנבלט. יש לציין, כי חברי בית הדין הללו, הם גם אלו שחתמו על היתר העסקה בשעתו.

כאמור, מחמת חומרת העניין וההשלכות הנרחבות שעלולות להיגזר מכל פסיקה שתינתן, דחה בית הדין את החלטתו , עד שיישא וייתן בעניין עם רבנים נוספים.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי הדיון התקיים במעמד צד אחד, שכן הנתבעים - בנק פאג"י, לא הופיעו לדיון בבית הדין, למרות שבהסכם שחתמו עמו בשעתו, נאמר במפורש, כי בכל שאלה שתתעורר בנושא היתר העסקה, יובא הנושא להכרעה בפני בית הדין. העילה להיעדרותם, היא בגין נוהל שמעוגן בתקנון בנק ישראל הקובע, כי אסור לשום בנק להתדיין, זולת בפני בית המשפט.

הרב לוי, שמלווה כאמור את התביעה, רמז במהלך הדיון, כי במידה ובית הדין לא יכפה על הבנק לקיים את תנאי היתר העסקה ככתבו וכלשונו, או יוציא נגדם כתב סירוב, במידה ויעמדו במריים, יאלץ לתבוע את חברי בית הדין בבית דין אחר, על שאינם כופים לקיים את ההסכמים, עליהם חתמו במו ידם. הרב לוי טוען שמדובר בעצם בשקר לבן, כי "לא יתכן לקבוע שבמידה ויתגלו חילוקי דעות בנושא היתר העסקה, יובא הדבר להחלטת בית הדין, בעוד שבנק פאג"י אינו רשאי להתייצב כלל בפניהם".

מ'הקבוצה התורנית לכלכלה יהודית' נמסר, שהם בטוחים שבית הדין יאזור אומץ ויזהיר את הבנק, שאם הם לא מקבלים את היתר העסקה, בית הדין יודיע על ביטול ההיתר לקחת הלוואות מהבנק.

כפי שנודע, ישנם גורמים עסקיים – ביניהם מר רמי לוי, העומדים לפתוח מערכת בנקאות אלטרנטיבית, ומתקיימים דיונים אודות האפשרות שהבנק יתקיים, על פי המודל של הבנקים המוסלמים שעובדים ללא ריבית. רווחי הבנקים הללו, נובעים מהפקדת כספים מזומנים מראש בעת פתיחת החשבון, מה שמקנה ללקוח זכאות בבוא היום, לקבל הלוואה בתנאים נוחים וללא ריבית.
כמו כן, הבנק נהנה מעמלות שהוא גובה בגין הפעולות. אך כל האמור, נעשה ללא ריבית.

גם הרב שמואל אליהו, דיבר על כך בהרצאה שנשא לאחרונה וטען, כי עלינו לאמץ את המודל האסלאמי. "לצערנו, במקום שאנחנו נהיה אור לגויים, בינתיים המצב הפוך ודווקא המוסלמים, במקרה דנן, הם הנוהגים כיאות". הוא גם הרחיק לכת והציע למוסלמים לפתוח בנקים בישראל שיחסכו כספים רבים ללקוחות, שמשלמים כיום הון עתק עבור ריביות גבוהות.

גורמים המעורים בתיק, אומרים ל'בחדרי חרדים', כי אין ספק, שהכרזת בית הדין על ביטול היתר העסקה, יקדם את הרעיון של בנקים אלטרנטיביים שיהיו על פי ההלכה, בה נאסר לעשוק את האזרח בריביות על הלוואות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!