המשחק הכפול של בנט ותסמונת האשה המוכה

,

משחקי הכיס,
פחות משתים עשרה שעות לאחר שפניותיו לחברי הכנסת החרדים ופגישותיו החשאיות עמם פורסמו בכותרת ראשית כאן בבחדרי חרדים, פתח שר הכלכלה נפתלי בנט במתקפת חיוכים. מפיקי תוכניות האקטואליה בערוצים החרדים הסובלים מאינפלציית מרואיינים חרדים, מורגלים בשליחת בקשות, אחת לשבוע, לשרים ולראשי מפלגות חילוניים ודתיים לאומיים. אחת לתקופה, מתמזל מזלם (של המראיינים. לא של המאזינים הסובלים) ובמקום להעלות את אייכלר, מוזס, גפני דרעי ושות׳ (סדר הרשימה על פי תדירות ההשמעה) הם מעלים לשידור פוליטיקאים בכירים לא חרדים בעליל.

מה שקרה בשבוע שעבר היה יוצא מגדר הרגיל, כאשר שר הכלכלה הפך לשר התקשורת החרדית. מלשכתו יצרו קשר עם כל תוכניות האקטואליה בערוצים החרדיים וביקשו להעלות את השר הסרוג לשידור, בלי הגבלת לו״ז ובלי תנאים מוקדמים. רק חסר היה שבנט יתפרץ בשידור לתוכניות של עמי מימון ומנחם טוקר, כדי ששידורי המהפכה של בנט יושמעו בכל פינה.

בנט עלה לשידור והשמיע את אותו נופת צופים שטפטף בדביקות בראשית השבוע שעבר באוזניהם של הפוליטיקאים החרדים עמם נפגש. ההבדל הגדול הוא שבעוד מול גפני ושאר החברים, המילים היפות של בנט מעומתות אונליין עם נתונים סותרים, הרי שבתקשורת בנט יכול ללהטט בנתונים ולאחז את עיני ואוזני המאזינים.

אחרי שבנט סיים לומר את דברו עלו לשידור בדקות המעטות שנותרו למהדורות, פוליטיקאים חרדים בכירים שהשיבו באותה שפה. הם הביעו אמון בכנות של בנט, הביעו תקווה כי מהסיטואציה הזאת נצא כולנו לדרך חדשה. בלה בלה בלה.

שר הכלכלה התלונן בשידורים שלא הוגבלו בזמן על כך שהתקשורת החרדית מסיתה נגדו. מי כמוהו יודע שההיפך הוא הנכון, ולראיה, המיקרופון שהועמד לרשותו ללא הגבלה ומבלי לעשות את החשבון (שידוע היטב לכל פוליטיקאי חרדי שרוצה להשמיע קול) האם עלה או לא עלה בתחנה המתחרה.

האפשרות שניתנת כלאחר יד לכל פוליטיקאי עוין-חרדים, לזכות ביום שידורים ארוך כאילו מדובר בביקור הכס הלא קדוש שמשודר בו זמנית בכל הערוצים, היא עניין מטריד בפני עצמו. תארו לעצמכם איך היו מגיבים בערוצי התקשורת הערביים אם הח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, היה מחליט בבוקר צח שקולו צריך להישמע בכל תחנות השידור הערביות. הקול היחיד שהיה מושמע בתגובה, הוא צליל ניתוק. אבל אצלנו, במקום לשגר את היריב התורן למקום שממנו בא, משדרים את קולו ללא הפסקה וללא הגבלה. את מחיר התחרות בין הערוצים, משלמים במקרה הזה המאזינים החרדים.

אבל לא לשם ביקורת עיתונות התכנסנו כאן בפינתנו השבועית, אלא על מנת לנסות ולהבין מה גרם לבנט לצאת למסע פרסום בחיני-חינם בקרב קהל יעד חרדי שאינו נמנה על מאגר מצביעיו הטבעיים. ובכן, המאזינים חדי האוזן לא נזקקו ליותר מעשרים וארבע שעות כדי לפתור את התעלומה. כלי התקשורת פרסמו כי יש עתיד והבית היהודי הגיעו להבנות ולפיהן משרד האוצר יפשיר את הכספים שהוקפאו בהוראת השר ויעביר אותם למשרד השיכון של אורי אריאל. או במילים אחרות, הרבה פחות ממלכתיות והרבה יותר מדויקות: יש עתיד תמשיך לקבל מהבית היהודי את ליטרת הבשר החרדית ולהעביר בתמורה אתנן להתנחלויות.

הפינג-פונג הזה, בין הבית היהודי ליש עתיד נמשך גם השבוע כאשר משרד האוצר טרפד את תוכנית ההשתלטות של אורי אריאל על תקציבי העתק של הקק"ל. מעניין איזו כבשת-רש חרדית תורנית יזרוק הפעם אורי אריאל לזאב ממשרד האוצר. העיקרון כבר ידוע, נותרה רק שאלת המחיר שמשתנה מפרק לפרק בסדרת משחקי הכיס של הבית היהודי.,

מתקפת חיוכים,
אחד מחברי הכנסת שמצא עצמו מחוזר נואשות על ידי לשכת בנט במהלך השבוע שעבר שמע את ההתפתחות ותפס את הראש: ״שוב הוא עושה עלינו סיבוב, כדי להשתמש בנו כקלף מיקוח מול יש עתיד״, אמר הח״כ החרדי בתחושת אכזבה וייאוש שיכול להרגיש רק מי שנבגד שנית ושלישית (ותודה לשופט רוזן שהוציא את הערך בגידה מסל המחזור אליו נשלח ב-4 בנובמבר 95׳).

רק אחרי שבנט סיים את מתקפת החיוכים בכל הערוצים קלטו חברי הכנסת שזה קורה להם שוב (ושוב ושוב). מאז כינון הממשלה, ולמעשה כבר במהלך המו״מ להקמתה, בנט והחברים בבית היהודי משחקים בחרדים באותה שיטה. האישיות המפוצלת של ד״ר ג׳קיל ומסטר הייד יכולה לעבור אצל בנט קורס מזורז לשיפור יכולות השוטר הטוב והשוטר הרע.

כך בדיוק בושלה ברית בנט-לפיד, כאשר רבנים ומכובדים מתוך המחנה החרדי הוכו בסנוורים וצבאו על הפתח של רבנים ועסקנים דתיים לאומיים. מי לא זוכר את הסיורים המתוקשרים בהיכלי הישיבות הגדולות בירושלים, שקיבלו את האורחים בכבוד ויקר ששמורים רק לנדיבים המגיעים עם כיסים מלאים מעבר לים. מה לא נכתב, כולל כאן, על האירוח המפנק בבתי חברי כנסת חרדים שנפתחו לרווחה בפניהם של מאכערים סרוגים - כל מיני לוחשים ובוחשים שסיפורי הולילנד הם משחק ילדים בהשוואה לעלילות סחר הקרקעות בשטחים שנקשרו בשמותיהם לאורך השנים.

בתווך היו אינספור פניות של האנשים הכי נחשבים במגזר שחילו את פניהם של אנשי הבית היהודי בחנופה מחליאה, כולל ביקור משפיל במיוחד שטרם פורסם, של ראש ישיבה ידוע שהמתין עד בוש במשך שעות במסדרון בית החולים כדי לזכות לחזות בזיו פניו של הרב חיים דרוקמן. רופאי בית החולים נדהמו לגלות שהרב המאושפז החלים אחרי אותו ביקור משפיל, כמעט לחלוטין. לא אחד משישים נטל ראש הישיבה החרדי מהרב הדתי-לאומי, אלא את המחלה כולה.

הכותרות המטעות הללו בדבר הברית שמתרקמת או-טו-טו בין הסרוגים לחרדים נתנו את הפוש ודחפו את לפיד לכרות ברית דמים עם בנט במחירי סוף-עונה. רק אחרי שנה של ישיבה בקואליציה החלו לרנן בסיעת יש עתיד על מיעוט הג'ובים שהשיגה המפלגה במו״מ הקואליציוני ערב הכניסה לממשלה. תרגיל ההטעיה של בנט ששיחק בשני מגרשים בו זמנית - של יש עתיד ושל החרדים - נחשף במלואו רק בתום זמן הפציעות (שלנו) כשהתברר לכולם מי המנצח ומי המפסיד.,

העדפה מקלקלת,
בנט ראה כי טוב ושכלל את המשחק הכפול לשיטה: הקלף החרדי הפך לג׳וקר בסבבי המשחקים התקציביים מול לפיד. כך הצליח להעביר מפת אזורי עדיפות לאומית עם העדפה מקלקלת של התנחלויות מבודדות. לפיד בלע את הצפרדע השלוקה כל עוד בגזרה החרדית נרשמה הדרה מלאה כולל של התנחלות כמו ביתר עילית. העובדה שמתגוררים בה חרדים הפכה את העיר בעלת האוכלוסייה הכי נצרכת בשטחים, להתנחלות מבודדת תקציבית.

בתווך, היו גם הבנייה בשטחים הכבושים שלפיד העניק לה את חסותו ובלבד שלא יוכללו במסגרתה יישובים חרדים; הצהרות רהב של אורי אריאל על דרישה להטבת מע״מ סכום אפס לחרדים, כדי להשיג מלפיד תמיכה במחיר מטרה. זו השיטה ואין בלתה כאשר הזווית החדה ביותר בסיבוב שאינו נגמר זכורה לכולנו בחוק הגיוס: חודשים שלמים הפכו השר חובש הכיפונת הדבוקה ושותפתו אשת הטייס ליקירי המגזר. שוב היה זה על בסיס ההבטחה המפורשת בסתר ובגלוי (אותם ערוצים חרדים, אותם שידורים פתוחים), להתנגד לסנקציות פליליות. הסוף המר זכור לכולנו כאשר בחשכת ליל סגרו בנט ולפיד את הנוסחה: הפקרת הישיבות החרדיות תמורת הסדרת הישיבות הציוניות.

חוק הגיוס הוא אומנם הדוגמה הכי משפילה, אך לא המכה הכי מכאיבה. הפרק הקשה ביותר במשחקי הכיס של הבית היהודי, הוא זה שמתאר את הקיצוץ בתקציבי הישיבות ומוסדות החינוך. מכל תחלואי הקדנציה הנוכחית, זוהי הצרה הצרורה. בזה אחר זה מחוסלים כל התקציבים שיועדו לחרדים. הילד החרדי שגם לפני הקדנציה הנוכחית היה שווה פחות, שווה כיום למדינה הרבה פחות, ועולה להוריו הרבה יותר.

החלטת בג"ץ השבוע, לבטל את הבטחת ההכנסה לחרדים, הוציאה מח"כינו המתוסכלים עוד כמה הצעות לסדר. אל תשאלו איזה מאבק התנהל השבוע בסיעת יהדות התורה בשאלה הגורלית מי מהח"כים יגיש ראשון את ההצעה לסדר ויזכה בזכות הדיבור במליאה. זה מה שנשאר בקדנציה הנוכחית. מה חבל שבקדנציה הקודמת, כשחברי-הכנסת החרדים היו על גג העולם, הם הסתפקו בהחלטת ממשלה ולא עיגנו את 'ההבטחה' בחקיקה.

אלא שעם כל הצער שבדבר והזעם על הנימה הפוליטית בהחלטה השיפוטית, אלו ההבטחות של בנט, ולא הבטחת ההכנסה, שמכלות בציבור החרדי כל חלקה טובה. אין זה סוד כי אצל חלק מהמשפחות הנהנות מסעיף הבטחת הכנסה, ראוי לבדוק את המזוזות בבתים ובחדרים הסמוכים... ביטול הבטחת הכנסה הוא בבחינת מכה קלה בכנף. מה שמשבית את המערכות כולן וגורם לנו להתרסק כמו מטוס מלזי לים, אלו הגזירות שניתכות על האברכים שנשותיהם עובדות - ולאחרונה גם על הנשים העובדות עצמן.

השבוע, שבו והוכיחו חברי-הכנסת החרדים לנפתלי בנט, כי התקנות החדשות שיצאו מלשכתו המונעות מנשות אברכים עובדות, לקבל הנחה במעונות - יעלו למשפחת אברך חרדית ממוצעת בסדר גודל של 500 שקלים לחודש. מבלי להיכנס לסעיפים הקטנים שבהם, כמו תמיד, טמון הכסף הגדול, ניתן להפנות את תשומת הלב רק לסעיף אחד, תמים למראה, שמבדיל בין מקבלי דיחוי מהצבא, שילדיהם יהיו זכאים להנחה במעונות, לבין מקבלי פטור צבאי שלא ייהנו מההנחה.

מה בין פטור לדיחוי? עולם ומלואו! חוק הגיוס החדש הופך את מרבית האברכים בשנתונים הרלוונטיים, למקבלי פטור, כך שהתקנות החדשות, מדירות הלכה למעשה את הנשים החרדיות העובדות ממעגל הזכאיות להנחה במעונות.

אז מדוע בכל זאת, לאפשר את ההטבה למקבלי דיחוי מהצבא? את הסיבה לחלוקה המוזרה לא צריך לחפש בישיבת מיר ובכולל חזון-איש אלא בישיבות הר המור ומרכז הרב. מאות תלמידי ישיבות ציוניות שדוחים את שירותם הצבאי מוגדרים כבעלי דיחוי. אז בנט, כמובן, דואג להם, ורק להם. בהתאם לתקנות החדשות שהוא הוציא הם יקבלו את מלוא ההנחה. החרדים, את מלוא האנחה.

וזה למעשה, הסיפור האמיתי של הקדנציה כולה.גם כאן, כמו בכל שאר הסיטואציות האמורות לעיל, הבנטים והאריאלים מלהטטים ומפזרים הבטחות שאינן ברות מימוש. מדובר תמיד או בצ'קים דחויים שאינם מכובדים, או בהמחאות שזקוקות לאישור של מורשה-חתימה זר שאין כל סיכוי שייתן את אישורו. כך שמענו את בנט מדבר השבוע על העדפה מקדמת לחרדים ביודעו כי הסיכוי שהמהלך יאושר בממשלת יש עתיד שווה ערך לסיכוי להעברת חוק סיפוח השטחים, בתמיכת שרת המשפטים. ואת זה עושה בנט, בה בשעה שהתקנות שיוצאות ממשרד הכלכלה שתחת אחריותו, פוגעות בנשים החרדיות העובדות פגיעה אנושה.

וכי מי מאיתנו לא זוכר מה עברנו בקיצוץ הראשון בתקציבי הישיבות? הבנטים והאריאלים עלו לשידור, הבטיחו להילחם בעוז ואכן נלחמו עד טיפת הדם האחרונה (שלנו). החזית האחידה שניהלו למראית עין ביחד עם החרדים אפשרה להם לקפל את לפיד על חשבוננו. כשפורסם ההסדר בין הבית היהודי ליש עתיד הוברר גודל השבר. תקציב הישיבות לא הוגדל, אלא הוסט מהחרדים לדתיים לאומיים. בן ישיבה ציוני זכאי כיום ל׳תשלומי ארבעה וחמישה׳ ונהנה מעוגת תקציב מפנקת, בעוד חברו החרדי מקבל בקושי פת קיבר.

לא מדובר רק במטאפורה אלא במציאות כאובה: באחד מהכוללים הגדולים בירושלים, מאפשרים בחודשים האחרונים לאברכים בעלי משפחות ברוכות ילדים, לקחת לביתם, פעם בשבוע, חמש כיכרות לחם פרוס כדי שניתן יהיה להקפיא את הלחמים ולהפשיר יום אחר יום, פרוסה אחר פרוסה. אוי לבושה.,

סאטמר בהר נוף,
"בסוף כולנו נהפוך לסאטמר", אמר השבוע יו"ר ש"ס אריה דרעי לאחד מגדולי ישראל בבני ברק, שמעולם לא הצביע בבחירות ולא בגלל שחשש מביטול תורה. דרעי שעורך 'סבב גדוילים' של הזמנות וברכות לקראת חתונת בתו, השמיע את הדברים באוזני האישיות התורנית שאין על סמכותה עוררין ומיהר לסייג: "השגנו משהו בזכות השותפות במערכות השלטון. עולם התורה הספרדי הפורח הוא ההוכחה הכי טובה, אבל עם מה שעושים לנו כיום, אולי גם אנחנו צריכים להודות שהרבי מסאטמר צדק". לשידוד המערכות הזה, שגורם גם למתונים בתוכנו לחשב מסלול מחדש, אחראים הבנטים, האריאלים ושות'.

אחרי כל הביזיון הזה וכאילו כלום לא קרה, בנט שב להשתמש באותה שיטה. יו"ר הבית היהודי מצא עצמו בשבועות האחרונים במצב הביש המתסכל ביותר מימי הקמת הממשלה. אז מה עושים? שולפים מהבוידעם את הנוסחה הישנה והטובה שעושה עבורו את העבודה כבר למעלה משנה.

כאשר מכל עבר מתרבים סימני השאלה, אין דרך טובה מלקיחת החרדים לסיבוב כדי לשים מחדש סימן קריאה בנוגע לרלוונטיות הבית היהודי בממשלה. לפיד מצא לעצמו בן ברית חדש ומעדיף את איווט על בנט? שרי יש עתיד נשלחים לערוצים? (לא החרדים אלא החילונים. שם מסתבר, אי אפשר לרקוד על כל החתונות במקביל). משרד האוצר תוקע סוף-סוף תקציבים להתנחלויות? אל דאגה. בנט יוציא את החרדים לסיבוב נוסף ויחלץ עצמו מהדרך ללא מוצא.

וכך, מצאו עצמם חברי הכנסת החרדים מוזמנים בשבוע שעבר לפגישות - שנותרו חשאיות עד לרגע שבו תיזמנה לשכת בנט את הבליץ הגדול בתקשורת החרדית. לא עבור האוזן החרדית דיבר בנט, אלא לאוזניו של השותף המתרחק לפיד. המסר, כמו תמיד, נקלט במהירות עד לפרק הבא שהתסריט שלו ידוע מראש. ייכללו בו כסף תקוע להתנחלויות, חברי כנסת חרדים שמסתודדים במסדרונות ומדברים על חזון אחרית הימים מול הסרוגים, ומפיקי תוכניות אקטואליה שנהנים מיום-יומיים של חופשה ממרואיינים חרדים.

בצד כל הביקורת, אי אפשר להימנע מלפרגן לבנט שמצליח פעם אחר פעם לשטות בנו באותה שיטה ולמלא לבוחריו בהתנחלויות את הקופה. השאלה המעציבה הינה מה זה אומר על הפוליטיקאים שלנו, שמשקפים בהתנהלותם את הפרופיל המדכא של תסמונת האישה המוכה.,

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.,
,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!