חיי אדם: יצחק הופמן • תיעוד מיוחד

5:30 - מתעורר בבוקר. הולך למקווה, ומשם לתפילה בשטיבלאך ליד הבית.

6:10 - יוצא לעבודה מאלעד. "בדרך-כלל באוטובוס. לפעמים יש טרמפ, אז אני יוצא יותר מאוחר".

7:30 - מגיע לשוק. "מתחיל להכניס סחורה ולסדר אותה על הבאסטה".

8:00 - העבודה כבר בעיצומה. הקליינטיים באים, קונים. השוק התעורר לחיים.

11:30 - יוצא להפסקת בוקר. "מורכבת מאוכל שהבאתי מהבית, והרבה ירקות מהחנות".

14:30 - הפסקת צהריים. הולך להתפלל מנחה בבית הכנסת שליד השוק, 'זהרי חמה'.

15:20 - חוזר שוב לעבודה מאחורי המשקל.

17:00 - השוק מתחיל להתעורר עם הקליינטים של אחרי הצהריים. "המחירים מתחילים לרדת".

19:00 - מקפלים הכל. "המחירים ברצפה". סוגרים ובדרך הביתה.

20:20 - מגיע הביתה. "מחליף בגדים, נח מעמל היום".

21:45 - יוצא למעריב אצל האדמור מטמשוועאר, ואחר-כך שיעור בדף יומי.

22:30 - פורש לשינת לילה. "יום ארוך מחכה לי מחר".

כמה דברים על

שוק
"בניגוד למה שאנשים חושבים, השוק בעיקר מתבסס על קליינטורה קבועה, שמגיעה שוב ושוב אל אותה חנות. למרות שכאן זה נראה בלאגן, עם שלל הצבעים והריחות, האנשים, בעצם אנחנו המוכרים, מכירים כמעט כל קונה שמגיע לקנות. אני יודע מה כל גברת מה אוהבת בפירות וירקות, ובעצם אנחנו מרגישים כמו משפחה אחת גדולה".

מתן בסתר
"כל יום, לאחר סיום העבודה והסגירה, מגיעה לכאן אישה אחת שאני אפילו לא יודע את שמה,
שלוקחת מידי ערב כל מה שבעל הבית נותן לה, והיא מכינה מזה אוכל לנזקקים, וכל זה - אני יודע - היא עושה ללא תמורה. בימי חמישי בלילה ושישי מגיעים לכאן שני נציגים משתי ישיבות בעיר, שלוקחים ירקות ופירות בשביל בחורי הישיבה".

בית
"הבית זה בעצם המטרה שבגללה אני יצאתי לעבוד. אבל בלי התמיכה מהבית, לא הייתי יכול לעבוד. מי שנותן את כל הכוחות לזה, זו אישתי, שתומכת ומעודדת. כי לעבוד בעבודה כזאת, זה לא קל גם לה.זו עבודה פיזית קשה. וכשאני מגיע הביתה לאחר יום עבודה ואחרי השיעור, אני פשוט לא יכול לעזור בכלום. והיא תומכת ומעודדת כל הזמן, ועל כך אני מודה לה".

שמעון דרויש
"הוא הבעלים של המקום. בעצם, הוא לא הבעל בית. הוא כמו משפחה שלנו. אני מרגיש איתו כאילו כמו משפחה. הוא עוזר תומך ומסייע בכל מה שהוא יכול. יש לו ידע עצום שרכש במשך חייו בבית ספר של החיים, ולכן הוא יכול הרבה יותר לעזור מאחרים".

האדמו"ר
"כל צעד שאני עושה בחיי, מלווה בברכתו של האדמו"ר. למרות שאני עובד בעבודה לא שיגרתית, לפני שיצאתי לעבוד, הלכתי לשאול את האדמו"ר שלי - הרב ישראל הגר מויזניץ שליט"א, ולקבל את ברכתו. הוא התנה את ברכתו ואישורו ליציאה לעבודה בדבר אחד - שאני אקבע שיעור לתורה. ברגע שהיה ברור לו שזה יקרה, נתן את ברכתו. בכל פעם שאני נכנס אליו, הוא שואל אותי על כך, וממשיך לעקוב, כאילו הייתי בנו יחידו".

כוכב נולד
"בשוק הזה יש אנשים מכל הצבעים, הסוגים והעדות, אבל יש אחד מיוחד במינו: הוא מגיע לכאן מידי פעם, כדי לאסוף אוכל לנזקקים, ומיד כשהוא ניכנס - כל השוק מתחיל לחייך. הוא מסכם עם בעלי הבאסטות שהוא יפצח בזמרה ובשירה, ועל כל שיר מוצלח שלו הם יורידו לו במחיר, או שיגדילו את התרומה. ההסכם תמיד עובד. מאחר ולשמוע אותו מזייף בכוונה, כדי לגרום לכולם לצחוק זה פשוט תענוג. וככה, לאחר שהוא מסיים, תמיד מפנקים אותו בדברים נוספים לחלוקה עבור נזקקים".

שביתה
"יום אחד הגענו לכאן, זה היה יום שישי, והמובילים של הסחורה מהשוק הסיטונאי שבתו, ופשוט זרקו את הסחורה בפתח החנות והלכו. היו כ-15 משטחי סחורה שצריכים למיין, לפזר ולסדר על הבאסטה, כשהשוק כבר קם לתחייה. אותו יום שישי היה לחוץ ביותר, הקונים רוצים לקנות וללכת, ואנחנו רוצים לתת להם ולסדר, אך זה היה בלתי אפשרי. את החנות סגרנו כשעה לפני שבת, כשסחורה רבה נשארה בחוץ, לטובת הנזקקים, מאחר ולא הספקנו למכור בגלל הלחץ".

קישורים:
חיי אדם: אלי חיימוב • תיעוד מיוחד
חיי אדם: הרב צבי יפונה • תיעוד מיוחד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!