חתונה? יותר כמו לידה מחדש של מפלגה

15 שנה אחרי שנידון ל'מעשיהו', נידון אריה דרעי ל'מעשיות'. בעוד הוא ואנשיו משוכנעים לחלוטין כי ביום פקודה יתייצבו מרבית ח"כי ש"ס מאחוריו וייענו לפקודתו, זאת לאור 'דיבורים' עמהם, הוכיחו האחרונים שוב את הציטוט המפורסם של מוריס בארה: "פוליטיקאי הוא לוליין - הוא שומר על שיווי משקל על ידי אמירת ההיפך ממה שהוא עושה".

ומה הוא עושה?

אמש, חיתן הראשל"צ הגר"ש עמאר את נכדו באולמי נוף ירושלים. אין זה סוד כי הגר"ש עמאר שייך באופן מובהק לצידו של אלי ישי, ובכך היה ניתן להיווכח גם אמש. אך בעוד נוכחותו הבולטת של היו"ר לשעבר לא הפתיעה איש, הגיעו שמונה מחבריו למפלגה וטרפו את כל הקלפים.

דרעי הממולח, שעקב מן הסתם באדיקות אחר המתרחש בחתונת אמש, פחות התרגש מגלריית הרבנים המפוארת, שכללה גם שורה של גדולי עדות המזרח ומנהיגים רוחניים שהיו מזוהים עם ש"ס לחלוטין. גם הוא הבין שהללו אינם יכולים להתעלם מהזמנה לשמחתו של הראשל"צ האחרון ומי שנחשב בעיני רבים כ'יורשו של מרן'.

[במאמר המוסגר, מורכבותו של ה'גט' המתרקם בתנועת ש"ס, דורשת אכן את נוכחותם של דיינים ממולחים במיוחד, שרבים מהם נכחו בשמחה].

מה שהדיר שינה מעיניו הייתה נוכחותם של הח"כים ממפלגתו. גם התמים ביותר מביניהם [יהיו שיאמרו שכמה מתחרים על המשבצת הזו, במאבק צמוד במיוחד] ידע היטב את משמעות ההשתתפות באירוע. היה זה מרד לכל דבר.

ה'אלמונים' יצאו מהנפטלין
בשונה ממרבית סיעות הבית, ש"ס התאפיינה לאורך השנים בזרקור הבולט שהופנה אך ורק לקדקוד, ושהותיר באפילה כמעט מוחלטת את כל השאר. גם כאשר 'בלית ברירה' נאלצו הללו להיחשף לתקשורת, היה זה לרוב במסגרת תפקידיהם הרשמיים או בשליחות ה'ביג בוס'. מאפיין זה בלט במיוחד בשנות שליטתו הראשונות של דרעי, אך הופיע גם לאורך שנותיו של אלי ישי, ולא בכדי.

היטיבו יחצ"ני המפלגה להבין כי סגנון כזה של מפלגה, בה הכל ישק על פי מרן, מן הרצוי להבליט אך ורק את מנהיג המפלגה וקשריו האדוקים עם מרן. ובכך לחזק את הריכוזיות והשליטה באצבעות הח"כים. באמצעות שיטה זו דוכאו מראש מקרים דוגמת זה של חיים אמסלם, ומאידך, יצרה ש"ס ביקוש רב לנוכחותה בקואליציה, לאור הידיעה שהיא מספקת חבילת אצבעות ממושמעת.

אלא שעם פטירתו של מרן, נזכרה אותה שורת אנשים 'אלמונית' למחצה, כי בעצם הם חברי כנסת, לא פחות ולא יותר. כעת, כשהגר"ע אינו בסביבה, ומנהיגי עדות המזרח מפוצלים בדעותיהם, הגיעה שעתם הגדולה.

בשונה מדרעי, טיפח ישי היטב את קשריו האישיים עם הח"כים, מיעט לזלזל בכוחם וחידד להם את המסר - אצלי יהיה לכם טוב יותר. הערב, החלה שעת הפירעון.

משמעות מוחלטת
רצוי להבין, מי שיזכה במרבית חברי הכנסת של התנועה, יזכה גם בשמה, מוסדותיה ואף בגדולי התורה התומכים בה. מי שיקבל את תמיכתם החד משמעית - הוא זה שינהיג את המפלגה.

העם שבשדות, מצביעי ש"ס הפזורים מדימונה ועד קרית שמונה, אינם יודעים חכמות. הם מגיעים ביום בחירות לקלפי ומשלשלים את כרטיס הכניסה שלהם לגן עדן, כהבטחת מורם ורבם זצ"ל, ועליו חקוקות האותיות ש"ס. לפיכך, גורל שמה של המפלגה, ובוודאי גורל תמיכת רבניה, עשוי להיות זה שיכריע במקרה של פיצול - מי יזכה בכל הקופה ומי 'יסתגר בביתו ויפרוש מהחיים הפוליטיים למען הכלל'.

עד אמש, קשה היה לנחש מה יעשו הח"כים ביום פקודה, דומה שמלבד בודדים, חששו האחרים להביע את עמדתם במפורש לכאן או לכאן. חלקם המתינו לראות מה יעשו השאר וחלקם אולי התלבט 'על באמת'.

אמש ניתנה הצהרה מפי מרביתם. ולהצהרה הזו עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת - כבר בטווח הקרוב. למשל, בבחירתו של נשיא המדינה.

הבחירות לנשיאות על הכף
כפי שנחשף ב'בחדרי חרדים', ביום חמישי הבא תתכנס הסיעה ותחליט על מועמדה המומלץ, המלצה שתועבר כמובן ל'מועצת חכמי התורה' - שתיתן את המילה האחרונה. אלא שלאור ההתפתחויות אמש, קשה לדעת אם זו אכן המילה האחרונה.

הנה סימולציה אפשרית: בישיבת הסיעה מתגלה ויכוח על זהות המועמד הרצוי, כמה מהח"כים אף עשויים לדרוש חופש הצבעה, ה'מועצת' אומרת את דברה ודורשת מהח"כים להצביע עבור מועמד X, או אז, קמים כמה מחברי הכנסת, מעפילים לגבעת המבתר ודורשים את פסקו של הגרש"מ עמאר. לאחר שהוא חוכך בדעתו, הוא מורה להם להצביע עבור מועמד Y [במשוואה דנן, ולאור זהות המועמד היחיד לנשיאות שהשתתף בחתונה והתקבל בחום רב, סביר להניח כי ריבלין הוא ה'נעלם'].

בהתחשב בכך שמדובר בהצבעה חשאית לחלוטין, ובהתחשב בסיכוייו הגבוהים בלאו הכי של רובי ריבלין לזכות בתואר הנחשק, הרי שלא זו בלבד שהמרד בסיעה יהפוך לגלוי ורשמי, אלא שסביר להניח שהמורדים יוכלו לרשום מיני ניצחון על ראש סיעתם.

לפחות את החלק האחרון יוכל דרעי למנוע אם ידאג מראש לתמיכה חד משמעית בריבלין. אבל עצם המצב שעשוי להיווצר, בו הח"כים מבהירים כי 'מועצת' הנשלטת בידי יו"ר הסיעה אינה 'המילה האחרונה' מבחינתם, מספיק כדי לספק את הקש האחרון ולשבור את גב הגמל, המותש ורצוץ בלאו הכי.

לידה מחדש ב'נוף ירושלים'
כאמור, זהו רק המבחן הראשון המצפה לדרעי. לאחר מפגן התמיכה אמש יכול ישי לשבת בנחת ולחכך ידיים בהנאה, בעוד האריה השואג ייאלץ להצטרד שוב ושוב, כאשר כל החלטה שיתן תעמוד על כרעי תרנגולת, והוא יזדקק לחסדיהם של הח"כים.

חשוב לזכור שדרעי לא נולד אתמול, והוא גם מכיר 'טריק' או שניים בפוליטיקה. בתקופה הקרובה יהפכו 'אלמוני ש"ס' לח"כים מחוזרים במיוחד. כל צד יבטיח להם הרים וגבעות, כל אחד יפתה אותם בקניידלאך וכופתאות משלו, אף אחד אינו מתכוון לוותר - על אף אחד.

יהיו רבים שיספידו את ש"ס, שיכתירו את המאבק כ'שירת הברבור' של התנועה הקדושה, אל להם להיחפז, גם לבחירות האחרונות התייצבה הסיעה כברווז צולע, שלושת הרגליים המלאכותיות עליהם נשען, הוכיחו את דברי חז"ל 'כל יתר כנטול דמי' [כל איבר הקיים בבהמה יותר מכפי שצריך להיות - נחשב כאילו קיים בה מחסור באותו איבר. א.ג.], ובכל זאת היא שמרה על האלקטורל הטבעי שלה.

לעת עתה נראה, כי התנועה שנוצרה בריצה לעיריית ירושלים, נולדה אתמול שוב באולמי נוף ירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!