האם התקשורת החרדית מיותרת?

מעשה הנבלה הנורא של הצתת בית הכנסת ושריפת ספרי התורה במושב 'מבטחים' שבנגב בידי בן עוולה, הצליח אתמול אך בקושי להשתחל אל רשימת הפשעים החמורים שנלעסו על-ידי התקשורת הכללית. מה הם חמישה ספרי תורה, על פי 'המודיע' ו'המבשר', או 8 ספרים על פי 'יתד נאמן', לעומת כמה מיליונים שנגנבו בידי שר אוצר לשעבר, או אפילו 100 אלף שנלקחו כ'שוחד' ולא לכיס פרטי?

כש'סדרי' העדיפויות המעוותים הללו, מחלחלים גם לתוכנו, זה מדאיג ומצביע על קהות חושים. המעשה הנורא היה אמור להגיע מיד אל כל שומרי התורה בישראל, לזעזע אותם ולהביא לפחות את חלקם הגדול, רבבות על גבי רבבות, להשתתף בהלווית הגווילים. בדיוק לשם כך קיימים ערוצי תקשורת חרדיים. זה לא קרה, וכאילו כלום לא קרה. זו היתה שעת המבחן שבה התקשורת החרדית על כל ערוציה חטאה לתפקידה והתגלתה כמיותרת.

מי שקורא את הידיעות על שריפת שפרי התורה המתפרסמות בעיתונות החרדית היומית, אינו יכול שלא להתרשם שהן נכתבו באילוץ רב. אפילו הסופרלטיבים המבטאים זעזוע וכאב, שהעיתונות החרדית אינה חוסכת בהם בדרך כלל גם כשאין צורך - כשהגיעה שעתם לעורר באמצעותם את הצבור הם כאילו נשכחו לפתע מהכותבים.

בשבועונים המובילים שיצאו הבוקר, לא מובלטת השריפה, למרות שעברו כמעט 24 שעות מההתרחשות ועד להופעתם. יכול להיות שמישהו שם האמין שאירוע קשה שכזה לא יותיר את חותמו מעבר ליום אחד?!

הנגב אולי רחוק מהאצבעות שעל המקלדת, אבל בטוח שספרי תורה ובית כנסת אמורים להיות קרובים יותר ללב. אם הכתבים החרדים האוחזים בעט לא חשו מיד בכוויה ולא טולטלו כתוצאה ממנה למקום שבו בערה האש וכילתה את ספרי התורה, אם הם הסתפקו בקבלת נתונים יבשים בטלפון - אזי אין כל הצדקה לתקשורת החרדית. עם כל הכבוד לגפני, ישי, ליצמן, פרוש ואטיאס הם אינם עומדים בשום יחס לחמישה ספרי תורה בוערים.

בשל אופיים ככלי תקשורת דינאמיים האמורים להקדים את העיתונות המודפסת, שאלת ה'שרופה באש', ביחס לתחנות הרדיו, נוקבת הרבה יותר. במהדורה המרכזית של רדיו 'קול חי' נדחק ה'אייטם' על השריפה עד לשעה השניה, וגם אז ההתייחסות היתה מאופקת מאוד.

אבל ההפתעה הגדולה הגיעה בסוף הכתבה. בצמוד לראיון שערך מוטי לביא עם רב המושב, בחרו ב'קול חי' להנעים למאזינים באמצעות מחרוזת שמחה משירי מרדכי בן דוד. אז אמנם לא מתוך התקליט...'קומזיץ', אבל לא מאוד רחוק מזה, משהו שמזוהה מאוד עם תהלוכות הריקודים בהכנסות ספרי תורה.

'קהות חושים' כבר אמרנו?

אכ"א שלא נכתבה בתורה

האם יכול להיות שבאחד מהלילות האחרונים אירע לנו נס מהסוג שאירע בזמנו לחוני המעגל, שהתעורר מתרדמה של 70 שנה? האם יתכן שכולנו הלכנו לישון בשנת 2009 למניינם וקמנו בשנת 2012?

אם לשפוט על פי התבטאויות פומביות, בלתי אחראיות ולא מצונזרות של קצין בכיר בצה"ל, הנושא על כתפיו דרגות אלוף, זה אכן קרה.

לפני שלושה חדשים בדיוק הפיץ אגף כח אדם (אכ"א) בצה"ל את נתוני הגיוס העדכניים והם פורסמו בכל כלי התקשורת בהבלטה רבה. לצדם הופיעה הדגשה לפיה מדובר בתמונת מצב מדאיגה ביותר.

על פי אותם נתונים רשמיים - 25.8 אחוזים (!) מהצעירים במדינת ישראל, יותר מרבע, אינם מתגייסים. אלא שלהפתעתנו מסתבר שדווקא בצה"ל יש מי שאינם מוטרדים כלל מהעובדה הזו. להבנתם, יש דבר אחר שממנו ראוי באמת לחשוש: פרסום הנתונים עלול להתברר כחרב פיפיות ולפגוע במי שמנצלים כל הזדמנות להכתים את הצבור החרדי. הם לא יוכלו להציג עוד את בני הישיבות והאברכים שגיוסם נדחה על פי חוק, כמובילים ב'השתמטות'.

אז מה עושים?

מוסיפים עוד פיסקה לפרסום ומסיתים את תשומת הלב מהאחוז המבהיל של המשתמטים החילונים. באותו סעיף נכתב ש 10.9 אחוזים מאלה שאינם מתגייסים הם חרדים ש"תורתם אומנותם".

אף אחד מהאזרחים שנתקלו במספרים היבשים לא מחזיק ב'מחלקת מחקר' כמו לצה"ל, ואין להם את הכלים לדעת שהאחוז הזה של חרדים שאינם מתגייסים, קטן בהרבה מחלקו היחסי של הצבור החרדי באוכלוסיית המדינה. מספר הצעירים בגיל גיוס במשפחות חרדיות גדול לאין ערוך מזה שבמשפחות האחרות, וגם זה לא נלקח בחשבון. העיקר שהאמת המרה טויחה.

לאחר הנתונים העובדתיים, עבר הפרסום הצה"לי למה שנקרא 'מאזן האימה' - " ב-2012 יגיע שיעור הלא-מתגייסים מקרב כלל הגברים בישראל ל-26.7 אחוזים" - נאמר במסמך, ושוב לשם ה'איזון': "בכל הקשור לפטור 'תורתו אומנותו', בצה"ל מעריכים כי ב-2012 יעלה היקף המשתחררים במסגרתו ויעמוד על כ-11.8 אחוזים". בהתחשב בגידול הטבעי של הציבור החרדי גם הנתון הזה הוא בהחלט במסגרת הסבירות. אבל את מי זה מעניין.

והנה השבוע, שלושה חדשים בלבד לאחר שהאגף שהוא עומד בראשו פרסם את הנתונים שאמורים להיות אמינים ומדויקים, מתייצב ראש אכ"א אלוף אבי זמיר בפני אחת מוועדות הכנסת ובפיו מספרים שונים בתכלית, שכאילו נלקחו מהערכות שהוכנו לשנת 2012 ואפילו יותר.

בהופיעו בפני חברי ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל הוריד האלוף זמיר את אחוז הגברים היהודים שאינם מתגייסים בכל שנתון ועיגל אותו כלפי מטה לרבע מחייבי הגיוס. לעומת זאת, במה שנוגע לאלה ש'תורתם אומנותם' היה אלוף זמיר דוקא נדיב מאוד ודיבר על חצי ממספרם של הלא מתגייסים.

חישוב פשוט, בלא להיעזר במחשבים המתקדמים של צה"ל, נותן תוצאה של 12.5 אחוז של דחויי שירות שתורתם אומנותם. איך זה מתיישב עם הנתון הרשמי שפרסם צה"ל רק לפני שלושה חודשים ושדיבר על 10.9 אחוז בלבד? איך יכול להיות שבצפי נאמר שבשנת 2012 יגיע מספרם של תלמידי הישיבות ל - 11.8 אחוז כשכבר עתה הוא, כביכול, עומד על 12.5 אחוז? האם אלוף בצה"ל שיקר לחברי הכנסת ומסר להם נתונים שאינם נכונים?

צה"ל נרדם בשמירה למשך יותר משלוש שנים. אחוזי דחויי השירות מקרב בני הישיבות לא נסקו בתקופה הזו, אבל האמינות שלו נפגעה מאוד. העובדה שבראש הוועדה שהאלוף זמיר הופיע בפניה ושלף את הנתונים הלא אמינים עומדת ח"כ הכנסת מירי רגב, שבעבר היתה דוברת צה"ל - הגוף האחראי על שמירת אמינותם של הצבא מפקדיו וחייליו, מעצימה את חומרת הדברים ואינה מאפשרת לעבור עליהם לסדר היום.

צה"ל הוא ככל הנראה הגוף הממלכתי האחרון בישראל שעדין זוכה לאמון הציבור. מישהו שם חייב ליטול אחריות, ולשלול אתה אפשרות שהדיווח של האלוף זמיר בכנסת היה מגמתי.

ושוב על סף-רע

מותר לנו לחשוב שכל ההתנהלות של עיריית ירושלים בעניין פתיחתו מחדש של חניון ספרא, או אי פתיחתו בשבת הקרובה, גובלת בהתאכזרות של ממש.

יום חמישי בצהרים, השמש כבר במרכז השמים, עוד כמה שעות תתחיל לשקוע, נותרה רק יממה עד לכניסת השבת ושום דבר עדיין לא ברור. גם התקשורת אינה מבינה ומתלבטת מה לדווח.

לפני דקות אחדות הבחנתי בשלט הצהוב הניצב כהרגלו בכניסה לחניון ספרא, וממשיך להודיע שהחניון יסגר ביום ו' בשעה 15.00. מה אני ועתונאי נוסף שהיה עמי צריכים להבין מזה?! שאפילו על 'תוספת שבת' מקפידים בחניון הזה?! זו יכולה להיות כותרת נהדרת!

ברקת מתעלם ממאות המשפחות שכבר דחוסות בחום הנורא של תל-אביב וערי השפלה האחרות, בתוך מכוניות עמוסות, ממתינות רק ליריית ההזנקה שלו לעבור לחניית חינם בירושלים. הגוי ממתין להודעה שיש לו עבודה השבת. הוא כבר תלה את צרור המפתחות הכבד של מנעולי החניון על מכנסיו והוא עלול למצוא אותם מופשלים עוד לפני שברקת מפשל בהתנהגותו ומתגלה במלוא מערומיו.

אבל לראש העיר יש את כל הזמן שבעולם. בעצם למה לא? - אם בית המשפט לקח את הזמן שלו ויחליט רק ביום ראשון הבא אם להתיר את פתיחת חניון קרתא בשבת הזו, לאן יש לו, לברקת למהר?

אל תטעה, אדוני ראש העיר, למרות כל תרגילי ההסחה שמספקים לך יועציך, הציבור החרדי על כל גווניו, והפעם לא רק העדה החרדית, מוכן לכל החלטה שתקבל. גם אם תחליט רק ברגע האחרון ממש, לפתוח את החניון, תתקיים תפילת קבלת השבת ההמונית בזמנה ברחובה של עיר ותפילת בר אילן על כל מסריה תיזכר הרבה יותר מנאום בר אילן.

והנה אסתכן עבורך בעוד טיפ קטן שלא ידעת: יכול להיות שגם יכינו לך 'הפתעה קטנה'. כמה בעלי יוזמה בצבור החרדי מגייסים ממש בשעה זו מאות בעלי מכוניות, שממחר בצהרים יכנסו לחנות בחניון ספרא, ימלאו אותו, ולא יצאו עד מוצאי שבת. העירייה אולי תרוויח כמה גרושים מכל אחד מהם כשיצאו עם מכוניותיהם במוצאי שבת, אבל ירושלים תרוויח את השבת וגם את השקט, וזה שווה הרבה.

שבת שלום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!