הפוליטיקאים בבלגיה מבטיחים: נטפל בגזירת החינוך • ראיון

תכונה רבה לקראת הבחירות הכלליות בבלגיה. ביום ראשון יצאו יהודי בלגיה לקלפיות להצביע עבור המפלגות השונות המתמודדות על מושבים בפרלמנט האירופי, בפרלמנט הפדראלי, ובפרלמנט הפלמי.

הקהילה היהודית בכלל והחרדית בפרט, תולה המון תקוות בתוצאות הבחירות שיקבעו את עתידו של החינוך החרדי באנטוורפן, שעליו נגזרו לאחרונה גזירות קשות.

מסתבר שכמו בארץ ובארה"ב, גם באנטוורפן, עוברת הדרך לשדרוג פוליטי, דרך חצרות הרבנים והאדמורי"ם. המפלגות השונות כבר פרסמו השבוע תעמולת בחירות באידיש ובעברית, מתמודדים אחרים השתתפו בכנס בחירות שהתקיים בבית מדרש של חסידות בעלזא, ויש גם מי שהשתתף בכנס החירום שערך המרה דאתרא הרה"ג הרב שיף בענין גזירת חינוך הליב"ה.

הטוען הרבני מרצה למשפט עברי, עו"ד הנרי (חיים) רוזנברג מוותיקי הקהילה החרדית, מנסה להסביר לנו בראיון בלעדי מי נגד מי, מה הבטיחו הפוליטיקאים השונים לציבור החרדי, והאם באמת יש סיכוי לבטל את רוע גזירת לימודי הליב"ה שמאיימת על מוסדות החינוך החרדי.

• ראשית בכדי שנבין, מהו למעשה הכוח האלקטוראלי של היהודים בבלגיה?

"בבלגיה מתגוררים היום 51.800 אלף יהודים מתוכם כ-20.000 מתגוררים באנטוורפן והיתר בבריסל ובפריפריות, הקהילה היהודית בבלגיה היא הרביעית בגודלה באירופה. הכוח האלקטוראלי של היהודים הוא אמנם לא גדול, אבל הפוליטיקאים מייחסים חשיבות רבה לקהילה היהודית ובמיוחד לקהילה החרדית באנטוורפן ובבריסל.

"כל פוליטיקאי מתחיל, יודע שרק עם הציבור החרדי ניתן לסגור דיל. למרות שהרבנים ועסקני הקהילה מצהירים שהם לא מתערבים בבחירות, כל הפוליטיקאים יודעים, שבשבת תועבר בכל בית מדרש רשימה ברורה במי לתמוך, זהו הסוד הכי גלוי בבלגיה. לכן הפוליטיקאים מיחסים חשיבות רבה לקול של הקהילה החרדית".

• מה אחוז ההצבעה של הקהילה היהודית?

"בניגוד למה שקורה בארץ או בארצות הברית שבהם תוצאות הבחירות נגזרות מאחוזי ההצבעה של הקהלים השונים, הרי שבלגיה היא אולי אחת המדינות הבודדות שבה ההצבעה היא חובה. כלומר כל מי שלא מתייצב בקלפי עשוי לזכות בקנס כספי שמגיע לחמש מאות יורו. הציבור החרדי מתייצב כולו בקלפיות.

המצב שראינו בבית שמש עם הזיופים, חוגג גם פה. לפי החוק יכול בחור ישיבה שהוא תושב בלגי ולומד בארץ, לתת יפוי כוח למשהו אחר שמצביע עבורו. למותר לציין את "החגיגה" סביב יפויי הכוח והזיופים, כל מערכת בחירות אני מתפלל שהגויים לא ינסו לבדוק את נושא הזיופים כי במידה וכן, יהיה פה חילול ה' גדול מאוד".

המועמד דיבר ודיבר, אבל אף אחד מהנוכחים לא הבין פלמית
• לאיזו מפלגה נוהג הציבור החרדי להצביע?

"צריך לזכור שלציבור החרדי אין עניין מסוים בבחירות לפרלמנט האירופי. למשל, כי חברי הפרלמנט האירופי אינם מתעסקים עם הנושאים המקומיים בניגוד לפרלמנט הפדראלי או הפלמי, ולכן הנוהג הוא שהקהילה החרדית מצביעה בשביל "מי שהכי טוב ליהודים" ולרוב, מדובר במפלגת השלטון.

"מפלגות השלטון היום הם מפלגת ה-NVA ומפלגת ה OPEN VLD. שתי המפלגות דאגו לשבץ יהודי בתוך רשימת המועמדים , כדי לזכות בקולות היהודים. בבחירות הנוכחיות ישנם שני נציגים יהודיים בולטים האחד –אנדרו גנטמן יהודי אנטי דתי, ושמואל מרקוביץ מועמד צעיר חדש חבר ארגון הצלה באנטוורפן.

"שני הנציגים היהודיים והנציג הלא יהודי –לודו וואן קמפנהאוט, שסייע רבות לקהילה החרדית באנטוורפן, כולם נאבקים על הקול החרדי. כולם הופיעו בפני הקהל והבטיחו לשנות את החוקה ואת הגזירות הקשות שנגזרו על מערכת החינוך החרדי, בעקבות פרשיית פרידמן וילדיו".

• מי מארגן את כנסי הבחירות?

"הקהילות השונות נותנות חסות לערבי בחירות, כך למשל ניתן לראות בפלאייר "קול שמחה" שמופץ בכל בתי האב החרדיים באנטוורפן, ובו אינפורמציה על זמני תפילות בכל בתי הכנסת ומספרי הטלפון של ארגון הצלה וחברים מפרסם המועמד "לודו" את קמפיין הבחירות שלו וכותב "לודו איז תכליס", או הנציג אנדרו גנטמן שבחר את הסלוגן "אנדרו גנטמן –אומר מעט ועושה הרבה".

"חסידות בעלזא נתנה חסות לפני שבוע, לערב בחירות שנערך בבית המדרש המרכזי וכלל גם ארוחת ערב עשירה. הנציג שהופיע בכנס הבחירות נשא דברים נלהבים בשפה הפלמית שבהם הבטיח לאברכים שבתמורה לתמיכתם, הם יעשו הכול כדי לשנות את החוק שקובע כי גם בבתי הספר החרדיים יש ללמד לימודי ליב"ה, הנואם הבטיח הבטחות רבות הנוגעות לציבור החרדי באנטוורפן, אבל מה שהנואם לא ידע, הוא, שאף אחד ממאתיים המשתתפים לא הבין מילה מדבריו, שכן רוב האברכים בבעלזא אינם מבינים פלמית, ורק מעטים מהם מבינים את השפה על בוריה.

"באותו ערב בחירות השתתפו גם אברכים אופוזיציונרים שבמקרה דוברי פלמית, הם לא אהבו, בלשון המעטה, את ההבטחות חסרות השחר שפיזר המועמד, ואלו מיהרו עם ההבטחות לכלי התקשורת הכללית, וגרמה מבוכה קשה לפוליטיקאים שקיוו שהבטחתם לשנות חוקה של בית המשפט לחוקה, לא תגיע לתקשורת הכללית".

"אין הסיכוי שהבחירות יועילו לשינוי החוקה"
• מה מקומם של הרבנים במערכת הבחירות?

"כפי שציינתי הרבנים אינם מתערבים בבחירות באופן רשמי כדי שלא לאבד את חינם בעיני המתמודד שייבחר, כך גם העסקנים הרישמיים כמו ר' פנחס קורנפלד שמעמדם מחייב אותם להישאר ניטראליים. אבל כולם יודעים שבשבת הקרובה, יום לפני הבחירות, יכריז הגבאי בכל בית מדרש את שמותיהם של הנציגים המועדפים על הקהילה או על החסידות.

"בניגוד למה שחושבים, הקהילה החרדית באנטוורפן שסועה ומפולגת, השבוע קיימה קהילת מחזיקי הדת אסיפה כללית המתקיימת אחת לשנתיים, הכנס התקיים באולמי בנות ירושלים של בעלזא, מתוך 1763 חברים, הגיעו רק 59 זאת למרות הנושא הבוער של הבחירות. בשעה 9 בערב כאשר האולם עוד היה ריק, והנואמים כבר הגיעו מיהרו לגייס אנשים באמצעות מסרונים, כדי למנוע חילול ה'. הבעיה היא שגם הקהילות שנראות כהומוגניות מפולגות בינן לבין עצמן".

• ויש סיכוי שהפוליטיקאים שייבחרו יביאו לשינוי החוקה?

"אין כל סיכוי שהמועמדים שמפזרים בנדיבות עשרות הבטחות, אכן ינסו לשנות את החוקה שקובעת כי יש ללמד לימודי ליב"ה. חשוב לזכור שכדי לשנות חוק צריך רוב בפרלמנט , ורוב במפלגות אליהם הם משתייכים. אין סיכוי שחברי מפלגתם שאינם יהודים, ורבים מהם אפילו אנטי, יתמכו בשינוי חוק שיגביר את האנאלפבתיות בקרב התושבים. שהרי חוק הליב"ה נחוק כדי להבטיח שהורים יעניקו לילדיהם חינוך שיאפשר להם אח"כ להשתלב בחברה הכללית ולהתפרנס, אין שום סיכוי שחברי המפלגות יתמכו בחוק שכזה.

"הפוליטיקאים יודעים היטב את העובדות, כמו גם העסקנים החרדיים-קבלני הקולות ,אבל הגזירות המאיימות על תלמודי התורה שחוששים מלימודי הליב"ה מהווים הזדמנות מצוינת לפוליטיקאים לגייס את קולותיהם של הציבור המיואש, שנסחף אחר הבטחות ראשי הקהילה, שהפוליטיקאים שייבחרו, יעלו לדיון מחודש את סוגית לימודי הליב"ה, תחת הכותרת "חופש הדת והחינוך"".

רוזנברג משוכנע שאין תקווה: "כולנו הרי יודעים את האמת, ואני כבר יודע בע"פ את תשובתם של הפוליטיקאים שייבחרו בתמיכתנו שיגידו - ניסינו לקדם את העניין, אבל אתם יודעים שאנחנו לא לבד, ואם זה היה בידנו היינו עושים הכול למענכם".

בתעמולה הם מאוד זהירים להגיד שיעשו כמיטב יכולתם עבור "חופש הדת והחינוך" - אבל בפועל, לא יקרה דבר.

• אז מה כן ניתן לעשות?

"אני לא חושב שצריך לעשות משהו, ההפך הוא הנכון ישנם קהלים רבים בתוך הקהילה החרדית באנטוורפן שמאמינים שטוב יהיה ללמד לימודי ליב"ה בבתי הספר החרדיים, שהרי לא כל הילדים יהיו אדמורי"ם - חלקם יצא בשלב מסוים לעבוד - מי בבורסה, מי במקצועות חופשיים אחרים, ולימודי ליב"ה הוא מפתח יסוד להשתלבות בעבודה.

"אני באמת מאמין שאם העסקנים של הקהילה היו לומדים ליב"ה, הם היו מבינים את השפה הפלמית והיו רוכשים מידע כללי, שהיה עוזר להם רבות בניווט הקהילה מול הגויים שבתוכם אנחנו חיים. כבר היום הקונצנזוס סביב ההתנגדות ללימודי ליב"ה מתפורר - היחידים שממשיכים להיאבק נגד לימודי הליב"ה הם חסידי סאטמר, ור' לייבוש.

"בעלז יותר מתונה בעניין והאדמו"ר שלהם כבר נתן הנחיות לקראת ליב"ה כגזירת מלכות, וויז'ניץ כבר היום משלבים לימודי חול ואף נהנים מתקציבי ממשלה, ועוברי ביקורת משרד החינוך, גם תלמוד תורה יסודי התורה כבר מלמד לימודי ליב"ה"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!