גם בטוניס • אלפים חגגו בהדלקה באי ג'רבה
אלפים, בתוכם ישראלים רבים, השתתפו בהילולה המרכזית לכבוד הרשב"י, באי ג'רבה שבטוניס • אבטחה כבדה במקום
- יואל ביטלמן, בחדרי חרדים
- י"ח אייר התשע"ד
- 1 תגובות
בית הכנסת בג'רבה. צילום: ארכיון
אלפים משתתפים באירועי ל"ג בעומר בבית הכנסת אל-גריבה באי ג'רבה בטוניס.
האירוע השנתי אליו מגיעים אלפים, נפתח בי"ד באייר - יום ההילולא של ר' מאיר בעל הנס, עד י"ט באייר – יום אחרי ל"ג בעומר.
השנה הידקה המשטרה את האבטחה בשל ההיתר שניתן השנה לישראלים בעלי דרכון ישראלי להגיע לתוניס ולהשתתף בהדלקה המסורתית.
בית הכנסת אל-גריבה, הינו הנודע ביותר מבין עשרים בתי כנסת שפעלו בשלושת הכפרים היהודיים בג'רבה בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים
החגיגות כוללות ביקור בבית הכנסת, מתן צדקה, תפילות, ותהלוכות שנערכות ביומיים האחרונים. התהלוכה כוללת ביקור בבתי תפילה אחרים בחארה צגירה.
המשתתפים נושאים עמם מנורה גדולה בצורת פירמידה, בשם מֶנָארה, על שלושה גלגלים. המנורה מקושטת בסמלים שמייצגים את שנים עשר שבטי ישראל, בשמות רבנים נערצים מתוניסיה, בשמות שלושת האבות וארבע האמהות, ובברכות לכבוד רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי.
המשתתפים שרים בשבחו של רבי שמעון, שיר אחד כולל את המלים "יא רבי שֶמעוּן, אוקטאש טג'ינה או טאהי לגלות מן עעלינה" ("הו רבי שמעון, כשתבוא להעלותנו מן הגלות"), למרבה הפרדוקס, למרות שהשיר המרכזי מדבר על היציאה מהגלות, ישראלים לא מעטים מותרים על העלייה למירון וטסים לטוניס, לגולה כדי להשתתף בהילולה.
האירוע השנתי אליו מגיעים אלפים, נפתח בי"ד באייר - יום ההילולא של ר' מאיר בעל הנס, עד י"ט באייר – יום אחרי ל"ג בעומר.
השנה הידקה המשטרה את האבטחה בשל ההיתר שניתן השנה לישראלים בעלי דרכון ישראלי להגיע לתוניס ולהשתתף בהדלקה המסורתית.
בית הכנסת אל-גריבה, הינו הנודע ביותר מבין עשרים בתי כנסת שפעלו בשלושת הכפרים היהודיים בג'רבה בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים
החגיגות כוללות ביקור בבית הכנסת, מתן צדקה, תפילות, ותהלוכות שנערכות ביומיים האחרונים. התהלוכה כוללת ביקור בבתי תפילה אחרים בחארה צגירה.
המשתתפים נושאים עמם מנורה גדולה בצורת פירמידה, בשם מֶנָארה, על שלושה גלגלים. המנורה מקושטת בסמלים שמייצגים את שנים עשר שבטי ישראל, בשמות רבנים נערצים מתוניסיה, בשמות שלושת האבות וארבע האמהות, ובברכות לכבוד רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר יוחאי.
המשתתפים שרים בשבחו של רבי שמעון, שיר אחד כולל את המלים "יא רבי שֶמעוּן, אוקטאש טג'ינה או טאהי לגלות מן עעלינה" ("הו רבי שמעון, כשתבוא להעלותנו מן הגלות"), למרבה הפרדוקס, למרות שהשיר המרכזי מדבר על היציאה מהגלות, ישראלים לא מעטים מותרים על העלייה למירון וטסים לטוניס, לגולה כדי להשתתף בהילולה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות