"שר" וגדול נפלו יחד בישראל

התעוררנו היום אל תוך עננה שחורה ומעיבה.

שביבי התקווה שיצרו הידיעות שנפוצו אתמול אודות התפתחויות חיוביות, כביכול, במאמצים לשחרורו של גלעד שליט, התפוגגו להם כבועות. השמועות שמקורן באמצעי תקשורת פלשתינים התגלו כחסרות שחר, ואנחנו נקלענו אל תוך יום שאין בו "שחר חדש".

ביום המר הזה נגזר דינו של אברהם הירשזון, שר אוצר לשעבר במדינת ישראל, שבית המשפט המחוזי קבע שהוא 'גנב'. ביום הנמהר הזה פרסם בית המשפט העליון את החלטתו להחמיר בעונשו של שלמה בניזרי וגוזר עליו 4 שנות מאסר.

"שר" וגדול נפלו יחד בישראל.

• בניזרי - 4 שנים בפנים!
• הירשזון - 5 וחצי שנים בכלא!


אילו היה ניתן היום גזר דינו של הירשזון בלבד, לא הייתם מוצאים את הקטע שאתם קוראים בו עכשיו במקום הזה. לא אנחנו החשבנו אותו כראוי להיות שר ומנהיג, לא לנו היו הצפיות למצוא אותו ואת שכמותו בין נקיי הכפיים וברי הלבב. האחריות אינה עלינו. גם שמחה לאיד אין בנו.

אבל רצה הקב"ה שבדיוק ב'יום הדין' של הירשזון בפני בית דין של מטה, עולה גם שמו של אחד מבני החבורה - שלמה בניזרי. לא צריך להיות 'פרנואידים' כדי להבין שהצירוף של פרסום שני גזרי הדין ביום אחד היה מתוכנן. ה'בקשה האחרונה' של בניזרי, זכות הניתנת אפילו לנידון למוות, היתה לדחות את מתן ההחלטה בשבועיים עד לאחר נשואי בתו. גם ה'אושר' הקטן הזה לא ניתן לו אולי משום שהיה מחייב גם את דחית מתן גזר הדין של הירשזון וזה כבר שקוף מדי.

גם אם נמשיך להאמין שבניזרי 'סומן' בשל הצלחתו וכישרונותיו ומשום שהוא מראשי הדוברים של תנועת התשובה, גם אז צריך כל אחד מאיתנו להליט היום פניו בבושה. נבחרנו חייבים גם להתייצב ולבדוק עצמם מול המראה.

אחרי שבתי המשפט המחוזי בתל-אביב, והעליון בירושלים, אומרים היום את דברם וחורצים את דינם של הירשזון ובניזרי, חורץ גם העם את לשונו ומבטא שוב את דעתו כי המגזר הציבורי בישראל הוא המושחת ביותר. ממש ארגון פשע.

בשונה משני גזרי הדין, שקיימת סבירות גבוהה שמועד פרסומם תואם מראש, הרי שסקר 'ברומטר השחיתות העולמי' מתפרסם בתקשורת הישראלית והעולמית בעיתוי הזה ממש במקרה, אבל יש בו סמליות רבה. בעצם, על פי מה שקורה כאן, בכל זמן שבו היה מתפרסם הסקר הוא היה אקטואלי. בסקר משתתפים מדי שנה 73 אלף אזרחים מ-69 מדינות. 500 מתוכם הם תושבי מדינת ישראל.

בשנת 2005 אמרו 86% מהנשאלים הישראלים שהם אינם סבורים שרמת השחיתות בישראל תשתנה לטובה בשלוש השנים הבאות. ניבאו וידעו מה ניבאו.

עברו 4 שנים ולא רק מקרה הירשזון מוכיח עד כמה צדקו.

את רמת השחיתות הגבוהה ביותר מיחסים הישראלים למפלגות. 40% סבורים שהמפלגות הן המושחתות ביותר, בעוד שבעולם רק 29% חושבים שהמפלגות מושחתות. גם בהערכה לכנסת אוחזים הישראלים בשיא ולעומת 16% בעולם החושבים שחברי הפרלמנט שלהם מושחתים, אצלנו 23% סבורים כך.

בסך הכל סבורים 82% מכלל תושבי מדינת ישראל שהמגזר הציבורי הוא המושחת ביותר. בהחלט רוב מוחץ. למגזר הפרטי מייחסים רק 6% שחיתות. איזו 'אהדה' ו'העדפה' ללא גבולות ניתנת כאן לציבוריות.

ואולי תאמרו שגם ה'דה לגיטימציה' שאנחנו עושים כאן לנבחרי הציבור שלנו הוא מעשה שחיתות? לפי הברומטר העולמי זה תפקידנו! רק 7% סבורים שהתקשורת בישראל מושחתת.

בעלי הקרחות הבוהקות ובעלי הכיפות הצבעוניות

עברו רק מספר מים מאז יללת התנין שהשמיעה דורית בייניש, הגברת הראשונה של גזע ה'עליון', בעקבות בחירתו הדמוקרטית של ח"כ אורי אריאל כנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. אריאל נכנס כידוע במקום ח"כ בראון-חברון שאותו העדיפו בייניש וחבריה.

העיתונות יודעת לספר כי שלושה מחברי הוועדה שמפניהם היא הזהירה בזמן מפני מה שהם עלולים לעולל - השר גלעד ארדן, יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם, וה'סדין האדום' ח"כ אורי אריאל - שיגרו מכתב לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, ודורון קטן, ממש 'דורית', אבל עם זאת, לא קל ל...נשיאה - שמות של ארבעה מועמדים חדשים לכהונת שופט בבית המשפט העליון.

גם אם בדיוק לשם כך נבחרו חברים חדשים לוועדה לבחירת שופטים בישראל, נחושה הגב' בייניש לפסול לאלתר את כל המועמדים החדשים. היא לא תיתן לאיש במדינת החוק שלנו לפרום את ה'דיל' שרקמה בקושי רב, לבחירת שני שופטים לעליון.

זכותם של שלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים להציע יחד מועמדים חדשים, אינה גוברת לדעתה על חובתה לשמור על טוהר הגזע של ה'עליון'. הם לא יעשו לה את זה ובמיוחד לא כשכל ארבעת המועמדים שהם מציעים הם דתיים. חובשי הכיפה לא יכבשו את ה'כיפה' של בית המשפט העליון!
אמות המידה שהציבה הנשיאה, ירום הודה, לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, עומדים על סף גבוה ביותר. המזג המשפטי, הידע והניסיון, הם רק מבחן קטן ואחרון. הרבה לפני כן, עוד בטרם יעלה שמו של מועמד על שולחן הוועדה, היא דורשת להציב בפניו מסננים ומחסומים, הנמצאים רק בלשכתה. המועמד חייב, למשל, להימנות על רשימת החברים המאושרים ב'פייסבוק' שלה או של חבריה. אסור שיהיה ירוק מדי, אבל עדיף שיהיה 'מהירוקים'. הוא חייב להיות פעיל משפטי ובמר"ץ, אבל לא חלילה במרץ 'רב'. והעיקר, אסור שיהיה לו כל כיסוי - ובהתאם למדיניות השקיפות, ראשו חייב להיות מגולה לחלוטין. ואלה הם רק מקצת מתנאי הסף.

לעתים רחוקות, כשהיא מחוסרת ברירה היא נאלצת גם להתפשר. כך קרה לקראת סבב הבחירות שעומד עתה על הפרק. הגב' בייניש אמנם לא ויתרה על העיקרון החשוב של חבר מביא חבר, והחשוב לא פחות של חבר מביא בן, אבל נאותה בטובה שיוכנס אחד המועמדים ל'דיל' שלה, וזאת למרות שאביו הוא חובש כיפה.

אכן ויתור גדול מאוד מצדה. אחד משני המועמדים עליהם הסכימה עוד לפני בחירת חברי הוועדה החדשים הוא השופט ספי אלון. הוא עצמו אמנם הסיר את הכיפה 'בזמן'. אם לא היה עושה זאת לפני הרבה שנים, אין ספק שסיכוייו להיות ברשימת המועמדים היו שואפים לאפס. אבל לאביו, מי שהיה סגן נשיא בית המשפט העליון השופט מנחם אלון, יש כיפה ואפילו שחורה. מבחינתה כשופטת ולא חקלאית, היא מוצאת בכיפה 'אליבי' למדיניותה הרבה יותר מ'עלה תאנה'. ספי, מסמל עבורה את 'סף' הסבלנות ובשבילה בחירתו היא בבחינת מספיק, די והותר.

להציב עוד ארבעה מועמדים שעד היום ממשיכים לחבוש כיפה זה כבר דבר שלא יעלה על הדת. ושלא תחשבו לרגע שמדובר בארבעה אנשי משפט אקטייבים מבחינה דתית, שישבו עד עתה בדין עם הרב אברהם שרמן, מבטל ה'גיורים' הידוע. נכון, השופט ישעיהו שנלר, מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישב בראש ההרכב שקבע שירון ידען, העומד בראש 'דעת אמת', אכן התעלל בילדיו כשגזר להם את הפאות. אבל הוא עצמו הרי נתן, בצעד מבריק, לחברו המלומד שאינו חובש כיפה לכתוב את פסק הדין. אז למה שיפסל?

השופט משה דרורי, עד כמה שידוע, לא חיווה מעולם בפומבי דעתו בענייני דת ומדינה. פסק דין בעניין אברך הדורס קופאית אתיופית אינו עניין שיכול להעיד על תפיסת חיים. לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג יש 'קורות חיים' שדווקא ינעמו לעיני הוד מעלתה, מתפקידיו הקודמים כיועץ משפטי בשירות המדינה לפני שהיה שופט.

אם לדידה אכן יש סיבה להתנגדות היא יכולה להתרכז אולי רק במועמד הרביעי - עורך הדין דב פרימר. הוא זה שהלחין בזמנו את השיר הידוע 'על הנסים', המושר בפי כל יהודי מאמין לפחות פעמים בשנה, בחנוכה ובפורים. כאן יכולה המועמדות להתנגש עם עקרונותיה של נשיאת בית המשפט העליון, שבכל הקשור למשפט בישראל אין לסמוך על הנס. אבל בגללו לפסול את שלושת המועמדים האחרים?

אחרי קריאה נוספת בטיוטת מה שנכתב כאן אני חושש שעשינו עם הגב' בייניש עוול בדין, כמעט כמו זה שנעשה לא פעם בהיכלי מגדל השן. אחרי הכל האם באמת קיים הבדל מהותי בינה לבין חבורת מתכנסי הציונות הדתית האקטיבית בירושלים, אשר הציבו השבוע דרישת סף, לפיה רק בעל סרוגה וצבעונית יוכל להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי לירושלים. רב ראשי הוא גם ראש אבות בתי הדין בעיר, תפקיד המקביל במעמדו לשופט מחוזי. אם הקליקה של גב' בייניש היתה מתכנסת ומודיעה, על הצד ה'חיובי', שמבחינתה רק בעל קרחת בוהקת יכול להיות מועמד לשופט עליון, האם אז זה היה בסדר?

בשני המקרים יש ועדות בחירות שמונו כחוק. תנו להן למלא את תפקידן, לעשות את עבודתן ולבחור במתאימים ביותר לתפקיד, ללא נגיעות. ואם לתפוס מרובה ביקשנו, אז שיעשו זאת לפחות תוך איזון בין כל הנגיעות.

טריפת קלפים ב'טיב טעם'?

משהו עומד לקרות ברשת 'טיב טעם'.

העיתונות הכלכלית, הנחשבת בדרך-כלל לאמינה יותר מהאחרת, מתוקף עיסוקה במספרים אבסולוטיים, חוזרת ומדווחת מזה כמה ימים שרמי לוי, בעליה של רשת המזון הידועה, מתעניין ברכישת רשת הטריפה 'טיב טעם' ואף גיבש מתווה אפשרי לעסקה.

שלושה שותפים לבעלות על 'טיב טעם', ומאחר ומדובר במסחר באיסורי תורה חמורים, ולא באדם, הקב"ה אינו ביניהם.

קובי טרייביטש, המשמש כ"משגיח" המעניק להן את 'תעודת ההכשל' מחזיק ב-48% מהמניות. חברת 'אנטר הולדינגס' החזיקה עד לאחרונה ב-38% ומאחר שקרסה עברו מניותיה לידי נאמן המחפש להן קונה. ביתרת המניות מחזיק הצבור.

לוי התכוון לרכוש את מניותיו של טרייביטש ואלה שבידי בית המשפט, להשתלט על הרשת כולה ולהופכה לכשרה. אבל טרייביטש מסרב לשתף פעולה. הוא נעמד על הטלפים ומכריז מעל כל כלכלון כי לא ימכור את מניותיו למי שמתכוון לקנות אותם, רק כדי להכשיר את השרץ שהוא מפטם. לדבריו, הוא גם מחפש שותף אסטרטגי שירכוש לצדו את יתרת המניות הנמצאות בידיו של נאמן בית המשפט. ממש חזירות לשמה.

בינתיים אף אחד לא 'מחזר' על פתחיו של טרייביטש. הבוקר מתחזקת אצל הפרשנים הכלכליים הדעה שרמי לוי ירכוש בסופו של דבר את 'טיב טעם'. גם אם טרייביטש יעמוד בסירובו למכור את חלקו, יש בכוחו של בית המשפט לצרף את המניות שהוא מוכר ומניות הציבור לכדי רוב שיאפשר ללוי להוציא אל הפועל את התכנית לרכישת והכשרת הרשת.

מכאן ועד להמשך ההשתלטות גם על 'שפע שוק' הדרך כבר קלה. אבל את זה כבר נשאיר להזדמנות אחרת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!