האם הבזבזנים ירוויחו ומשק המים יפסיד?
מעריב עסקים מדווח: שבוע לפני כניסת היטל הבצורת לתוקף - תאגידי המים שאמורים לגבות את הכסף טוענים שלא יוכלו לאכוף את החוק: מערכות הגבייה טרם שודרגו, סקרים לא נערכו ובעיות משפטיות טרם נפתרו
- כתב בחדרי חרדים
- א' תמוז התשס"ט
בתאגידי המים וברשויות המקומיות מטילים ספק באפשרות שבחודש הבא נתחיל לשלם קנסות על צריכת יתר של מים. כך מדווח 'עסקים מעריב'.
"איננו ערוכים לגבות את היטל הבצורת. ב־1 ביולי אני צופה ביזיון, כי המדינה חוקקה חוק והוא לא יקוים, למרות שאנחנו רוצים מאד לקיים אותו" - כך אמר ל'מעריב עסקים' דוד קוכמייסטר, יו"ר פורום תאגיד המים.
בשבוע הבא אמורה להיכנס לתוקף תוכנית היטל הבצורת, שעליה החליטה רשות המים, שלפיה צרכנים שיחרגו מהקצאת המים שנקבעה 15 - מ"ק מים לחודש למשפחה בת 4 נפשות - ייאלצו לשלם על כך קנס.
תאגידי המים הם הגופים הציבוריים המספקים את המים לכ־55% מתושבי ישראל. זאת במסגרת ההחלטה להפריד את אספקת המים מהרשויות המקומיות. התאגידים רוכשים את המים על־פי תעריף קבוע מחברת מקורות, גובים מהצרכנים את התשלום ומשתמשים בתמורה לרכישת מים ולתחזוקת מערכת האספקה לצרכנים.
בעוד שבוע וחצי, ב־1 ביולי, אמורות הרשויות המקומיות ותאגידי המים לגבות מכל אזרח שיחרוג מהמכסה שנקבעה היטל של 20 שקל למ"ק. ההיטל אמור לעבור לקופת המדינה, ולהרתיע את הצרכנים מצריכה מוגזמת של מים. זאת, כיוון שצריכת מים מוגזמת עלולה להכפיל את חשבונות המים של צרכנים בזבזניים פי 2 ואף פי .3
תאגידי המים, הנדרשים לגבות את הקנסות, אמורים להעביר את מלוא תמורתם, בניכוי של שקל אחד לקוב חריגה, לקופת משרד האוצר. אולם - כפי שמדווח 'מעריב' - שבועיים לפני כניסת התוכנית לתוקף על־פי חוק, קוכמייסטר מעלה שורת בעיות שלדבריו ימנעו את הפעלת הגבייה.
לדבריו, על רשויות ותאגידי המים לבצע השקעות במערכת הגבייה על מנת לקבוע את הקצאות המים, להפריד בין התשלום הרגיל והקנס, ולהעביר את התשלום הנדרש לקופת המדינה. כמו כן, בהתאם להחלטת הרשות, נדרשת המדינה לערוך סקרים ולעדכן את מספר הנפשות בכל דירה, על מנת לקבוע את המכסה המותרת לכל משפחה.
התאגידים עלולים להיתקל גם בקשיים חוקיים: "חלק גדול מהצרכנים משלמים עבור המים בהוראות קבע. על־פי ההסכמים איתם, קיבלנו היתר לגבות את מחיר המים, אבל לא את ההיטל שאינו חלק ממחיר המים. קוכמייסטר אף טוען כי הפנה את טענותיו לרשות המים ולראש הרשות, אורי שני, אך לא זכה לכל מענה."
מנגד, ברשות המים בטוחים שהחוק יופעל החל ב־1 ביולי, והקנסות ייגבו כמתוכנן. על־פי הערכות לא רשמיות, היטל הבצורת יזרים לקופת המדינה כמיליארד שקל לשנה, אם כי ברשות מדגישים שמטרת ההיטל היא למנוע בזבוז ולא להעשיר את קופת האוצר.
בתגובה לטענות התאגידים מסר דובר רשות המים כי הספקים מודעים לכוונה להטיל את ההיטל זה מספר חודשים, וכי היתה להם שהות להתארגן לקראתו מראש.
לטענת הרשות, צפויים החשבונות להישלח לבתי הצרכנים רק בתחילת ספטמבר, והדבר נותן לרשויות זמן נוסף להתארגן. עם זאת, טוענים תאגידי המים שהרשות טועה, וכי חשבונות ראשונים יגיעו לצרכנים כבר בתחילת אוגוסט.
באשר לחוקיות הגבייה אומרים ברשות המים כי החוק שאישרה הממשלה, ואמור להתקבל עם אישור חוק ההסדרים בכנסת, מתייחס לבעיית החיוב ומסדיר אותה. ברשות טוענים שטענות התאגידים נשמעו, והתאגידים קיבלו תשובות על כל טענותיהם.
קישורים:
מקור: מעריב
"איננו ערוכים לגבות את היטל הבצורת. ב־1 ביולי אני צופה ביזיון, כי המדינה חוקקה חוק והוא לא יקוים, למרות שאנחנו רוצים מאד לקיים אותו" - כך אמר ל'מעריב עסקים' דוד קוכמייסטר, יו"ר פורום תאגיד המים.
בשבוע הבא אמורה להיכנס לתוקף תוכנית היטל הבצורת, שעליה החליטה רשות המים, שלפיה צרכנים שיחרגו מהקצאת המים שנקבעה 15 - מ"ק מים לחודש למשפחה בת 4 נפשות - ייאלצו לשלם על כך קנס.
תאגידי המים הם הגופים הציבוריים המספקים את המים לכ־55% מתושבי ישראל. זאת במסגרת ההחלטה להפריד את אספקת המים מהרשויות המקומיות. התאגידים רוכשים את המים על־פי תעריף קבוע מחברת מקורות, גובים מהצרכנים את התשלום ומשתמשים בתמורה לרכישת מים ולתחזוקת מערכת האספקה לצרכנים.
בעוד שבוע וחצי, ב־1 ביולי, אמורות הרשויות המקומיות ותאגידי המים לגבות מכל אזרח שיחרוג מהמכסה שנקבעה היטל של 20 שקל למ"ק. ההיטל אמור לעבור לקופת המדינה, ולהרתיע את הצרכנים מצריכה מוגזמת של מים. זאת, כיוון שצריכת מים מוגזמת עלולה להכפיל את חשבונות המים של צרכנים בזבזניים פי 2 ואף פי .3
תאגידי המים, הנדרשים לגבות את הקנסות, אמורים להעביר את מלוא תמורתם, בניכוי של שקל אחד לקוב חריגה, לקופת משרד האוצר. אולם - כפי שמדווח 'מעריב' - שבועיים לפני כניסת התוכנית לתוקף על־פי חוק, קוכמייסטר מעלה שורת בעיות שלדבריו ימנעו את הפעלת הגבייה.
לדבריו, על רשויות ותאגידי המים לבצע השקעות במערכת הגבייה על מנת לקבוע את הקצאות המים, להפריד בין התשלום הרגיל והקנס, ולהעביר את התשלום הנדרש לקופת המדינה. כמו כן, בהתאם להחלטת הרשות, נדרשת המדינה לערוך סקרים ולעדכן את מספר הנפשות בכל דירה, על מנת לקבוע את המכסה המותרת לכל משפחה.
התאגידים עלולים להיתקל גם בקשיים חוקיים: "חלק גדול מהצרכנים משלמים עבור המים בהוראות קבע. על־פי ההסכמים איתם, קיבלנו היתר לגבות את מחיר המים, אבל לא את ההיטל שאינו חלק ממחיר המים. קוכמייסטר אף טוען כי הפנה את טענותיו לרשות המים ולראש הרשות, אורי שני, אך לא זכה לכל מענה."
מנגד, ברשות המים בטוחים שהחוק יופעל החל ב־1 ביולי, והקנסות ייגבו כמתוכנן. על־פי הערכות לא רשמיות, היטל הבצורת יזרים לקופת המדינה כמיליארד שקל לשנה, אם כי ברשות מדגישים שמטרת ההיטל היא למנוע בזבוז ולא להעשיר את קופת האוצר.
בתגובה לטענות התאגידים מסר דובר רשות המים כי הספקים מודעים לכוונה להטיל את ההיטל זה מספר חודשים, וכי היתה להם שהות להתארגן לקראתו מראש.
לטענת הרשות, צפויים החשבונות להישלח לבתי הצרכנים רק בתחילת ספטמבר, והדבר נותן לרשויות זמן נוסף להתארגן. עם זאת, טוענים תאגידי המים שהרשות טועה, וכי חשבונות ראשונים יגיעו לצרכנים כבר בתחילת אוגוסט.
באשר לחוקיות הגבייה אומרים ברשות המים כי החוק שאישרה הממשלה, ואמור להתקבל עם אישור חוק ההסדרים בכנסת, מתייחס לבעיית החיוב ומסדיר אותה. ברשות טוענים שטענות התאגידים נשמעו, והתאגידים קיבלו תשובות על כל טענותיהם.
קישורים:
מקור: מעריב
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות