האדמו"ר מויז'ניץ גילה לחסידי גור את מקור הנגינה

שיחה מעניינת התקיימה אמש (א') לאחר תפילת ערבית, בין האדמו"ר מויז'ניץ השוהה בימים אלו לצורך מנוחה בעיר ערד, לבין מתפללי בית החסידים 'גור' בעיר.

תחילה, סיפר האדמו"ר לחסידי גור, על התבטאות מעניינת שנאמרה בידי זקנו ה'אמרי חיים' זצ"ל לאדמו"ר מגור בעל ה'בית ישראל' זצ"ל.

"זקני אמר לרבי מגור, כי אמנם ישנן דרכים רבות בעבודת ה', אך הקב"ה מראה ומוכיח לכל צדיק, כי עבודת קודשו, היא זו האמתית והנכונה... אך מה שהצדיק לפעמים שוכח, כי הקב"ה מראה זאת גם לצדיק השני והשלישי וכן הלאה".

בהמשך, סיפר האדמו"ר את מקורה של תנועה ונעימה מיוחדת שנהוג להטעים אותה בויז'ניץ, במהלך אמירת ספירת העומר: "היה פעם יהודי, שרכש מגוי חלקת שדה קטנה. כאשר החל לחפור בה מצא בתוכה מטמון. היה זה אוצר של דינרי זהב שהטמין הנוכרי או אחד מאבותיו. היהודי החליט לקדש שם שמים, חזר למוכר והשיב לו את המטמון. הגוי החל לפזז ולכרכר מרוב שמחה. הוא פצח בשיר על המילים: 'אשרי העם, שיש לו אלוקים שכזה'...

"זקני הרה"ק בעל ה'תורת חיים' מקוסוב זצ"ל שהלחן הגיע לאוזניו - אימץ אותו, ומאז נהג לשורר אותו בליל הסדר ומשם ואילך בכל ימות הספירה, עד ספירת העומר. זוהי איפוא משמעותה של התנועה המיוחדת ששמעתם זה עתה בעת הספירה", שח האדמו"ר.

האדמו"ר הוסיף, כי זקנו האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויזניץ זצ"ל, נהג לשיר בחג השבועות את השיר 'חסל סידור פסח', שכן על פי משמעות ספרי החסידות ובראשם ספר הזוהר הקדוש, 'שבועות' הוא בעצם סיומם של ימי הפסח (ימי הספירה נחשבו כחול המועד ארוך).

לסיום, הפליג האדמו"ר בהסבר על מהותה של החסידות וציין כי "החסידות איננה הטפל... היא לא כמו פטל שמוסיפים למים, אלא היא העיקר בחיי האדם וכל מעגלי חייו צריכים לנוע סביבתה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!