בויז'ניץ חוגגים שבעים להצלת האדמו"רים מהשואה

בימים אלו, מציינים חסידי ויז'ניץ בארץ ובעולם את נס ההצלה של האדמו"רים לבית ויז'ניץ, ה'אמרי חיים' ובניו ה'ישועות משה' זצ"ל ואחיו האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שיבלחט"א, ממלתעות הנאצים, כאשר השנה מלאו שבעים שנה להצלתם ולהקמת הגטו בגרוסרוודיין עיר מגוריהם. נס ההצלה של האדמו"רים מובדל בכמה ימים זה מזה.

בסעודת ליל שבת, התייחס האדמו"ר מויז'ניץ, השוהה בימים אלו בצפת, לנושא ההצלה, ושוחח על כך בהתרגשות רבה: "בח' אייר", פתח האדמו"ר, "הוא יום הצלת אבי הקדוש (ה'ישועות משה') זיע"א, כ"ב בו הוא יום הצלת זקני הקדוש (ה'אמרי חיים') זיע"א ובי"ט בו הייתה הצלתו של להבחל"ח דודי ממאנסי.

"אבי היה משוחח תדיר אודות ליל ההצלה, כאשר חסדי הבורא יתברך שמו,נראו על כל צעד ושעל. אימה ופחד נפלו עליהם, כאשר בשעת המעבר (בין הגבולות) פרצה התינוקת הרכה - היא אחותי הבכירה הרבנית מסקווירא - בבכי, והנוכרי מבריח הגבול ביקש לחנקה לא עלינו, כדי שלא תסכן את כל החבורה. אלא שבחסדי שמים, אחד הנוכחים מצא בכיסו סוכריה והצליח להרגיעה ובכך נרדמה. סיפרו לאחר מכן, שכאשר הנוכרי בישר לזקני שבני המשפחה עברו את הגבול בשלום, התמלא זקני בשמחה עצומה ונשקו לאותו נוכרי על מצחו, לאות הכרת הטוב".

"מיד לאחר מעבר הגבול", סיפר האדמו"ר, "היה הסבא אצל החסיד רבי ישראל בעלענישער ז"ל, (ר' ישראל הרטמן) אשר התגורר בכפר בעלעניש. ר' ישראל זה, היה מפציר שנים רבות בזקני הרה"ק ה'אהבת ישראל' זיע"א, שברצונו לעקור מושבו מהכפר ההוא, אך תדיר אמר לו ה'אהבת ישראל' שעוד לא הגיע זמנו. עתה, עת היה שליח ממרום לקבל את פני זקני ה'אמרי חיים' זי"ע, אמר לו זקני – 'כעת הנך מבין את כוונת אבי הקדוש, שעליך לשבת כאן, כדי להיות שליח ממרום להצלה'. אלו גם היו מילותיו הראשונות של זקני, לאחר מעבר הגבול".

"זכות מיוחדת בנס ההצלה, נזקפת לדודתי הרבנית שבע ברכה ע"ה, אשר פעולותיה אז היו גדולות ונצורות, כאשר שוחחה עם מבריחים, עסקנים ואנשי מעשה רבים, כדי להשלים את כל פעולות ההצלה. שכרה רב מאד, שכן על ידה זכו רבים מבני המשפחה להינצל מן המלחמה".

האדמו"ר גם גולל מעט על מה שהתחולל בגרוסורדיין: "בעיר גרוסורדיין לא ידעו ולא האמינו על גודל הזוועה המתחוללת, רק לאחר שבאו פליטים ממדינת פולין ושחו לתושבי גרוסורדיין על מה שראו עיניהם, מה שה'ימח שמו'ניק' עושה למגינת לב, החלה הבריחה מן העיר מיד לאחר חג הפסח של שנת תש"ד. תחילה הגיעו לבוקרסט שם שהו יהודים רבים ביניהם גדולי עולם, ומשם המשיכו במסעם".

אגב, ביום ח' אייר לא אומר האדמו"ר תחנון, באמרו "אצלי יום זה הוא בבחינת יום טוב".

בתוך כך, בעיר מונסי, התקבצו השבת עשרות גבירים לשבת גיבוש ומגבית מיוחדת לטובת מוסדות החינוך של ויז'ניץ מונסי, בהשתתפות האדמו"ר, כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים'.

האורחים קיבלו כמתנת שי לשבת זו, את הספר החדש שיצא לאור - 'סיפורים ועובדות' שנשמעו מפי האדמו"ר במרוצת השנים, ובו גם סיפור הצלתו בתקופת המלחמה בחודש אייר תש"ד. כמו כן, הודפסה מהדורה מיוחדת של זמירות שבת בנוסח ויז'ניץ על ידי מכון 'עוז והדר', שמיועדת רק לתומכי המוסדות.

אורח הכבוד של השבת, היה הגאון רבי אהרן שיף, גאב"ד אנטוורפן, שהגיע במיוחד לארה"ב להשתתף באירוע. הגר"א נשא דברים בליל שבת במהלך הסעודה, ולאחר מכן ערך האדמו"ר את שולחנו בפני המשתתפים.

בשבת בצהריים, זכו החסידים והגבירים לסעוד בצוותא עם האדמו"ר. בשבת אחה"צ, נשא הגר"א שיף שיעור בפרקי אבות, ולאחר מכן נערכה הסעודה השלישית המשולבת ב'שולחן' שערך האדמו"ר בעת 'רעווא דרעווין'.

במהלך סעודת מלווה מלכה, נשאו דברים הרה"ג רבי ישראל מוסקוביץ ר"מ בישיבת ויז'ניץ מונסי והרה"ג חיים פייבל שנייבלג רב דקהל אברכים. בתום הערב, חלפו התורמים על פני האדמו"ר וקיבלו מידיו סט מקראות גדולות של 'עוז והדר' בכריכת עור אמתית, עם הקדשה מיוחדת מהאדמו"ר.

ביום ראשון בבוקר, התקיימה תפילת שחרית עם האדמו"ר בבית המדרש של המכינה לישיבה בבנין ת"ת 'וילחוביץ' (על שם העיירה בה שימש ה'ישועות משה' ואביו ה'אמרי חיים' כרבנים לפרקי זמן שונים) ולאחריה התקיימה מסיבת 'לחיים' לרגל קביעת שמו של השער הראשי של המבנה 'שער פלדמן – הייטנר' נדבת ליבם של הנגידים, הר"ר יעקב אשר פלדמן והר"ר בנציון הייטנר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!