מאמנים באמונה

מי מאיתנו לא רצה לשפר ביצועים, להעצים יכולות, להגשים חלומות ולהשיג מטרות רצויות, אך קול פנימי, מזיק וטורדני, לחש לו שאינו מסוגל לכך? מי מאיתנו לא רצה להתרומם ולעוף מעלה, אך מצא עצמו נחבט ונחבל שוב ושוב בקרקע, מבלי יכולת להתרומם? מי מאיתנו לא רוצה לנהל את חייו האישיים, המשפחתיים והעסקיים בצורה יעילה ומוצלחת יותר? מי אינו רוצה להיפטר ממחשבות ומהתנהגויות הרסניות המובילות אותנו לכישלונות חוזרים ונשנים ולטפח בעצמנו התנהגויות חדשות שיובילו אותנו להצלחה? כמה פעמים הרגשנו שאנו שבויים בהרגלים מוכרים ופועלים בעולם כמכונות פונקציונאליות, תוך ויתור מוחלט על עצמנו, על האני האמיתי שלנו, על שאיפותינו ועל אושרנו?

אם התשובות לכל השאלות הללו, או לחלקן, חיוביות – אז אולי, בעצם, אנו זקוקים לקואוצ'ר, או בעברית: למאמן אישי. לא, לא מדובר בפסיכולוג, וגם לא בטיפול נפשי. האימון הוא מקצוע חדש יחסית, שנולד בשנים האחרונות מתוך הדרישה ההולכת וגוברת של בני האדם להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית. שלא כמו הפסיכולוגיה, העוסקת יותר בניתוח העבר, בפתרון עומק של התנהגויות ותסביכים ובמציאת שורשיהן של בעיות אישיות שונות עוד בתקופת הילדות - הקאוצ'ינג ממוקד יותר בעשייה של כאן ועכשיו, ברצון להתקדם ובראייה לעתיד, ומתקשר יותר לתחום של איכות חיים והצלחה.

המאמן אינו מעניק תשובות או עצות, אלא משתמש בכלים שהשיטה מקנה, בעיקר בשאילת שאלות מכוונות, במטרה לגרום למתאמן להגיע לתשובות ולהחלטות בעצמו. אחרי שזיהה את מטרתו, יסייע המאמן למתאמן להשתמש ביכולות ובכוחות הקיימים בו כדי להשיגן. תהליך אימון שגרתי נקבע מראש לשלושה חודשים, מתחיל בשיחת היכרות שאורכה כשעתיים, ובשתי שיחות הבהרה נוספות, שבהן מוגדרות משימות המתאמן וההתפתחות האישית הנדרשת ממנו בתהליך. המאמן מציב עם המתאמן מטרות ברורות, משקף לו את מצבו העכשווי וטווה לו יעדי ביניים ודרכים להשגת המטרות. תהליך זה נעשה ב 12- עד 15 פגישות שבועיות נוספות, שעלותן נעה בין 200 ל 500- שקלים לפגישה.

השינוי המיוחל

"קאוצ'ינג", מסבירה דבורה פרקש, מאמנת אישית ויועצת תקשורת, "הוא למעשה סדרת שיחות ומסע ליצירת שינוי במציאות, כאשר המאמן מלווה את המתאמן בהגדרת החזון והייעוד האישי שלו ושותף בתהליך המאפשר לו לפעול לקראת הגשמתם. "המאמן עושה זאת באמצעות פיתוח ומימוש הפוטנציאל של המתאמן, תוך כדי חיבור לערכיו, לעוצמות שלו ולאפשרויות חדשות בחיים. "הקאוצ'ינג עוסק בכל מעגלי החיים: קריירה, ניהולזמן, קידום אישי, הגשמה עצמית, זוגיות, הורות, שיפור מערכות יחסים, דיאטה, מציאת בן זוג, צמתים של שינוי כמו פיטורין, יציאה לפנסיה, החלפת מקצוע, מעבר משכיר לעצמאי או גירושין, ובצורך במציאת איזון ואיכות חיים.

מגיעים לאימון אנשים שרוצים להתקדם בחיים, ששואפים לצאת מהתקיעות ולהגיע למקום אחר, יותר מספק ושלם עבורם. "השלב ההתחלתי והחשוב ביותר באימון הוא זיהוי הנכסים האישיים והצדדים החזקים שיש לכל אחד, כדי ללמוד איך לנצלן בתבונה ולמנף אותם. יש פעמים שאנשים תקועים בכל מיני מצבים בחיים מכיוון שהם שבויים בפרדיגמות ובתפיסות מוטעות לגבי דברים. תרומתו של המאמן לגרום למתאמן במהלך השיחות למיקוד ובהירות, לחשיבה יותר מעמיקה ולניתוח המצב מזוויות חדשות – כך שנוצרות דרכי פעולה חדשות ומגוונות כדי להגיע למטרות".

קאוצ'ינג יהודי

מה שהפך מהר מאד לפופולרי ומבוקש כמעט בכל תחומי החיים של הציבור הכללי, התקבל בתחילה בציבור הדתי- חרדי, הנחשב שמרן וסגור, בחשדנות יחסית. לרוב מעדיף הרחוב החרדי לשמור את לבטיו לעצמו ולהצניע רגשות כמו חוסר שביעות רצון וחוסר סיפוק ממצב קיים, זאת בנוסף לסטיגמה שעדיין קיימת על כל הכרוך בפניה לטיפול נפשי. רק לאחרונה החל הקאוצ'ינג לצבור תאוצה גם במגזר הזה, וכיום פועלים מספר מאמנים אישיים בולטים בציבור הדתי. ביניהם: בני גל, דבורה פרקש, יוסף חיים בולטון ומתי וכסלר. המעניין הוא, שאף על פי שמקור הקואצ'ינג ביפן, ונדרשה התאמה מסוימת לשילובה בציבור הדתי ובערכיו, התברר כי רבים מאבני היסוד של השיטה מצויים בעצם במקורות היהודיים - בתורה, בחסידות, בקבלה ובספרי הקודש.

יוסף חיים בולטון מכפר חב"ד משמש בארבע השנים האחרונות כמאמן אישי לציבור הדתי והחרדי ולפני כשנה וחצי הקים גם בית-ספר למאמנים משלו בשם: "למען תצליח". בולטון, המספר שהיה ילד דיסלקט ודחוי חברתית, קיבל על עצמו לעשות הכול כדי שילדים מסוגו לא יעברו מה שעבר. אחרי שנולד לו בן הלוקה בשיתוק מוחין, גבר בו הרצון להוכיח שהילד, שהוגדר כחסר סיכוי, יוכל לנהל חיים נורמליים וללמוד בבית ספר רגיל. נכון להיום לומד הילד בן ה 8- בכיתה ב' רגילה ונחשב לתלמיד מצטיין ומבריק. בולטון, שהפך למרצה מבוקש, הבין שבעזרת אימון נכון של המשפחה והסביבה, מטרה מוגדרת וכוח רצון חזק, ניתן להגיע להישגים.

"כל חלום יכול להתגשם", לדבריו, "אם רק נדאג להגשים אותו". באימונים שלו, בהם משולבים מושגים מתחום החסידות והאמונה, מודגשים השפע שהקב"ה מרעיף עלינו והעובדה שהקב"ה ברא אותנו הכי טוב שיש, אלא שאנחנו, בגלל מגבלותינו, לא תמיד רואים את הטוב בעצמנו, לא מאפשרים לשפע להיכנס ולא מממשים את מלוא הפוטנציאל שלנו בייעודנו בעולם. הקב"ה, לפי בולטון, נוכח בכל שלבי האימון, ברגעים הקשים וברגעי ההצלחה. גם כשאדם מממש את היעד שהציב לעצמו, עליו לזכור שאת הכוח לכך קיבל מהקב"ה ולא להתנשא ולחשוב ביהירות כי "כוחו ועוצם ידו" בלבד הביאו לו את ההישג. "הציבור הדתי החרדי" אומר בולטון, "נחשף היום הרבה יותר ליכולת להתקדם ולהשתפר. כתוב שאין הקב"ה מצווה על ישראל מה שהוא לא מסוגל, וכתוב שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד. כלומר: שכל יום, תמיד, אנחנו מחויבים להתחדש ולהתקדם. לאן? – בטובו. הכול טוב בשביל הקב"ה - התקדמות בתורה, התקדמות בהתפתחות האישית, בתקשורת הזוגית והמשפחתית, בגידול הילדים או בפרנסה ובעסק".

"אנשים", אומר בולטון, "חוששים משינויים. הם מעדיפים להיות במקום בטוח, מוכר. אבל שינוי אינו משהו שיש לחשוש מפניו אלא הזדמנות לצאת מדפוסים מקבעים ולהתקדם למשהו חדש וטוב יותר. אנשים יכולים להגיע רחוק אם רק ייצאו מקיבעונות, יאמצו תפיסת חשיבה אחרת ויפסיקו לחשוש מאתגרים חדשים". גם פרקש, כמו בולטון, מחברת את האמונה לאימון האישי. "יש חיבור בין האימון לדת בכמה רבדים", היא אומרת "הדברים הבסיסיים הם האמונה בבחירה חופשית, לקיחת אחריות וחיבור לערכים. בכל רגע נתון אנו בוחרים איך להגיב למציאות, ולכן זה בידיים שלנו לשנות מצבים ולפעול לקראת שינוי, כשאנחנו מגייסים הרבה אמונה ורגש כדי לתדלק ולגרום לנו לנוע לקראת הבחירות שלנו". "האחריות האישית של המאמן גם באה לידי ביטוי במטלות שהוא לוקח לעצמו תוך כדי תהליך האימון. מוטיב העשייה והעברת התובנות לשלב המעשה חשובים מאד, כשכל פעולה לקראת המטרה עוברת בדיקה האם היא מתחברת לערכי המתאמן. הערכים הם ה'מצפן'. נכון שמעבר לעשייה הזו יש מישהו בשמיים שיכול להחליט אחרת ולא הכול בידינו, אבל אנחנו עושים את ההשתדלות ומתפללים שמשאלות לבנו יתמלאו לטובה. אני כמאמנת צריכה לזרום עם משאלות הלב של המתאמן ולהתפלל שכשהוא יגיע למקום שקיווה לו, זה באמת יהיה לטובתו".

אימון מהמקורות

חברת "כוונה – אימון לתוצאות בגישה יהודית", נוסדה בשנת 2005 על ידי מתי וכסלר, איש חינוך, כמסגרת המאפשרת להביא לידי ביטוי תוצאות בעולם המעשי מתוך התבוננות פנימית בגישה יהודית. וכסלר, מורה במקצועו ולשעבר סגן מנהל בית ספר, ביקש לתרגם את העולם הרוחני היהודי לתיאוריה יישומית בחינוך, בעסקים ובחיים האישיים, לשלב בין שני העולמות וליצור ביניהם הפריה. אחרי שעבר אימון סיים גם קורס מאמנים והנחיית קבוצות, ופתח בירושלים את "כוונה", המונה כיום עשרה מאמנים ואת הרב דניאל כהן, המעביר קורס בהתבוננות יהודית ובכוונה פנימית, ומרדכי שדה, המלמד כוונה רגשית.

וכסלר עצמו עוסק בעיקר באימון עסקי ובבחירת קריירה. האימון העסקי מסייע לעצמאים בעלי עסקים, להבין איפה הם תקועים, מה הם עושים לא נכון, וכיצד ניתן לקדם את העסק ואת עצמם. הוא מביא לשינוי בקבלת ההחלטות שלהם, בהתנהלותם מול ספקים וקונים, בדרך המכירה שלהם ובתפיסותיהם הפנימיות, תוך שימת דגש מיוחד על ייחודיותו של העסק עד להבראתו, הגדלת תפוקתו ושגשוגו. בתחום הקריירה עובד וכסלר עם המתאמן על הרצון, נושא המופיע הרבה בקבלה ובחסידות ונחשב כיסוד חשוב ביותר באישיות האדם, ובודק איתו מה הוא באמת רוצה. במשך השנים נוטים אנשים רבים לשכוח את רצונותיהם האמיתיים, או מוותרים עליהם לטובת דברים אחרים. בעזרת המאמן הם לומדים להתחבר ולהקשיב לרצונם הפנימי מחדש ובהמשך גם לעשות את הצעדים הנדרשים שיקדמו אותם אליו ויביאו למימושו.

הרצון, מאמין וכסלר, הוא הכוח המניע מאחורי האדם, והוא ההתחלה של הדברים כולם. חשיפתו מאפשרת לדברים להתחיל להשתחרר, וחיזוקו ונתינת הביטוי לו מייצרים את התוצאות הרצויות. על פי שיטתו של וכסלר, יש שלושה תחומים עיקריים שבהם השימוש בעולם היהודי מועיל באימון האישי:

1. שפת האימון, שפת התנ"ך, עברית שורשית שאליה אנו מחוברים ברבדים עמוקים גם אם לא למדנו את המקורות עצמם.

2. אישיות האדם, המושתתת על התפיסה החסידית והקבלית, המעצימה את האדם ומאמינה ברוחו, במקום על תיאוריות פסיכולוגיות, כמו זו של זיגמונד פרויד, הטוענות כי האדם הוא יצור מונע על ידי דחפים חסרי שליטה, וכי דפוסי חשיבתו, אישיותו ולכן גם גורלו, נקבעים בשנות חייו הראשונות וכמעט אינם ניתנים לשינוי.

3. תכנים של התפתחות אישית, הלקוחים מ"עבודת המידות", "ספרות המוסר" ו"החסידות" – עולם שלם של אלפי ספרי הדרכה, עצה ותרגילים המסייעים לאדם להתקדם ולהתפתח במימוש יכולותיו הרוחניות, בלימוד התורה ובקיום המצוות. ובלימוד וקיום מצוות התורה.

אימון בגישה יהודית ידגיש את הדרך של המתאמן להיות אדם שמידותיו מתוקנות. כדוגמא הממחישה את שלושת העקרונות בקשר בין אימון לאמונה מביא וכסלר את "לחישות הנחש": אותן שיחות פנימיות המוכרות לכולנו, העוצרות אותנו מלעשות את מה שאנו מתכננים: "הנחש, שפיתה את חוה בגן עדן עשה זאת במילים בלבד. כך גם המשפטים שעוצרים אותנו הם מילים בלבד: "אין לי כוח, אין לי זמן, אני עייף, זה קשה מדי, אני לא טוב בזה, אין לי כישרון, אין סיכוי, אני גרוע, אני אעשה את זה פעם אחרת..." מה שבאמת מעייף אותנו בחיים הן השיחות הפנימיות, שלנו וחלק גדול מאותם משפטים הם מושגים כלליים הנאמרים בלי להסתכל באמת על המציאות. כשמזהים את הנחש רוב הבעיה נעלמת, ההסוואה שלו, כאילו הוא המציאות, מתפוגגת, וכך הוא אינו יכול עוד להזיק.

ועוד: על פי סיפור הבריאה גוף האדם בא מן העפר ושב אל העפר. כמו כן יש הקבלה בין קללת הנחש "ועפר תאכל כל ימי חייך" לנאמר לאדם "כי עפר אתה". משמעותה של הקבלה זו, אומר וכסלר, היא שהנחש המופיע בסיפור הוא דמות חיצונית שמייצגת אמת פנימית אצל האדם. גם בתוך האדם ישנו נחש, בכך שהאדם הוא עפר מן האדמה. ר' נחמן בספרו ליקוטי מוהר"ן קפ"ט אומר: "צריך להיזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) 'ונחש עפר לחמו'". על פי ר' נחמן, העצלות והעצבות שתוקפות אדם הן הנחש שבתוכו, או במילים אחרות: מיסוד העפר שבתוכו, מן הגוף. ר' נחמן מפתח את העצבות והעצלות וממחיש איך הן באות לידי ביטוי אצל האדם, בין היתר במשפטים של ויתור, ייאוש ושיפוטים עצמיים. משפטים אלו, בנוסח "אני לא בסדר", הם הבעיה האמיתית שעוצרת את האדם בדרכו ומחלישה אותו – והם הם נושא מצוין לעבודה ולאימון אישי. זוהי עוד דוגמא, אומר וכסלר, לחיבור ולקשר בין היהדות לבין הקאוצ'ינג. "התמודדות נכונה באימון עם שיפוטים עצמיים ועם מחשבות של חוסר", אומר וכסלר, "גורמת למתאמן לחוש שהכול אפשרי. המשימה הופכת ממשימה של 'בזיעת אפך' לגן עדן, שבו עובדים בכדי להביא לידי ביטוי את עצמנו ולא נלחמים באדמה הסרבנית המצמיחה קוצים ודרדרים".

המאמן החלוץ

מאמן אישי ידוע ומוכר נוסף הוא בני גל, האיש שהביא את הפרסום למגזר החרדי, ומי שנחשב לחלוץ הראשון שהכניס לפני כעשור את הקאוצ'ינג לעולם הדתי. בעקבות אימונים שעבר בעצמו ועם זוגתו חש שחייו משתנים לגמרי. בהמשך עבר גם קורס מאמנים, עמד במבחני ההסמכה, והיום הוא מאמן בעצמו ובעליו של בית ספר למאמנים בשם ."BSD "מאמנים גם הוא, כמו המאמנים הדתיים האחרים, טוען כי המאמן הגדול ביותר הוא, הקב"ה והמאמנים הכי משמעותיים הם התורה ומאמרי חז"ל, ועל כן בני משלב בשיחותיו, גם עם מתאמנים חילונים, דוגמאות מהתנ"ך. הוא מאמין כי תוך מספר שנים יגיע הקאוצ'ינג לכל הציבור הדתי והחרדי - לגני הילדים, לבתי הספר, למכללות, לישיבות ההסדר, לצבא, לזוגיות ולארגונים רבים, ויהפוך צורך קיומי עבור כל מי שחשוב לו להגשים את חלומותיו ורצונותיו, למצוא את האני האמיתי שלו ולצמוח למקום טוב שבו השמיים הם הגבול.

על פי נתוני לשכת המאמנים, עמותה שהוקמה בעקבות פניות של לקוחות שנפגעו ממאמנים בלתי מקצועיים, פועלים כיום בארץ 2,000 בוגרי בתי ספר למאמנים ועוד 2,000 חובבנים, המגדירים עצמם כמאמנים. התחום הפרוץ הביא את הלשכה להחלטה להציב תנאים חדשים ומחייבים למעוניינים להיות מאמנים אישיים מוסמכים ובעלי תו תקן בחסותה. החל משנת 2009 יוכר כ"מאמן מקצועי" רק מי שצבר 160 שעות לימוד, 750 שעות פרקטיקה, 25 לקוחות מתועדים ו 30- שעות פיקוח.

קישורים:
לכתבות נוספות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!