"הכל נובע ממניעים אישיים"

פעם שאלו את מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג'ר, אם חלק ממדיניות החוץ של ארה"ב נובע ממניעים אישיים. 'חלק ממניעים אישיים?' התפלא קיסינג'ר, 'הכל נובע ממניעים אישיים'" - את הסיפור הזה מספר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, כשנשאל מדוע לדעתו שם שר האוצר, יובל שטייניץ, את כל כובד משקלו על יישום הצעתו להטיל מע"מ על פירות וירקות.


ואולם גפני ממהר להוסיף: "האם יש בעניין אינטרסים אישיים של ראש הממשלה ושר האוצר? איני יודע. אני לא בוחן כליות ולב. אני מניח שההצעה נובעת ממניעים כלכליים, אבל קיסינג'ר אמר מה שאמר, ולא פירש". לגפני חשוב להבהיר: "הוועדה אינה חותמת גומי של משרד האוצר. אני לא פראייר שלהם. צריך לזכור שהצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות נמצאת שנים רבות במגירות האוצר. היא הועלתה כמה פעמים בעבר, אבל לא זכתה לרוב. אני סבור שהעיתוי לכך כעת אינו נכון. במצב הכלכלי הקשה שבו אנו נמצאים, עדיף לדחות את ביצוע השלב הבא בהורדת המסים, המיועד לתחילת 2010, מאשר להטיל מע"מ על פירות וירקות. זה מהלך קשה המיתוסף לשורת הגזירות הגדולה".

עם זאת, על אף שגפני הביע באחרונה התנגדות נחרצת להצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות, הוא מסרב כעת להודיע כיצד ינהג כשהוועדה תצביע בעניין: "אני לא רוצה לקבוע עמדה לפני שהנושא יעלה להצבעה. ההערכה היא שההצעה לא תזכה לרוב. פעמים רבות אנו מצביעים בניגוד למה שאנו חושבים. הראייה צריכה להיות כוללת. אני חלק מהקואליציה, אך איני יודע כיצד אצביע".

בכנסת מעריכים שבסופו של דבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשוי לכפות על שר האוצר למשוך בחזרה את ההצעה. אלא שכעת, שטייניץ מטיל את מלוא כובד משקלו על יישום הצעתו להטיל מע"מ על פירות וירקות. שטייניץ אף איים בשבועות האחרונים למשוך את התקציב מהכנסת וללכת לבחירות אם לא תאושר ההצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות.

"שטייניץ הוא שר אוצר טוב", מפרגן גפני. "אנו נפגשים הרבה ומדברים הרבה מאוד, אבל בניגוד למה שהוא חושב, תקציב המדינה לא תלוי ביוקרתו האישית. אני לא הייתי שם את מלוא היוקרה על אישור ההחלטה להטיל מע"מ על פירות וירקות".

גפני גם לא נבהל מהאיומים של שטייניץ: "אני אומר בוודאות, אם לא יקרה דבר חריג - התקציב יאושר. ייתכן שהטלת המע"מ על פירות וירקות תתקבל, וייתכן שלמרות האיום של שר האוצר הוועדה תדחה את הצעה. בכל מקרה, תקציב המדינה יאושר באמצע יולי".

הצעת התקציב וחוק ההסדרים יידונו בוועדות הכנסת, לאחר שהשבוע הן אושרו במליאת הכנסת בקריאה ראשונה - בהצבעה שבה האופוזיציה החרימה את הדיונים. כעת, כמו בכל שנה, המערכה בין הממשלה לכנסת תיערך בוועדות הכנסת השונות. כדי לעמוד בתאריך היעד, 15 ביולי, החליטה אתמול ועדת הכנסת לפצל חלק גדול מסעיפי חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת השונות. לוועדה הוגשה הצעה לפצל 130 מסעיפי החוק, כאשר מחציתם יידונו רק במושב החורף של הכנסת בוועדות השונות- כלומר, לאחר אישורו של חוקי התקציב וההסדרים בקריאה השנייה והשלישית. לפיכך, כמות הסעיפים והרפורמות שיידונו בוועדת הכספים בחודש הקרוב לא צפויה להיות גבוהה יותר מבשנים האחרונות.

בכל זאת, גפני אומר כי "הזמן שנותר לוועדה לדון בתקציב ובחוק ההסדרים אכן קצר והמלאכה מרובה. עם זאת, כולנו מודעים לכך שהתקציב חייב להתקבל בקריאה השנייה והשלישית בתוך פחות מחודש, אחרת המדינה תיקלע למשבר עמוק. סעיפי החוק חולקו בין הוועדות השונות. ועדת הכספים תקיים דיונים מעמיקים לגופו של עניין".


גיבוי למשרד האוצר מול פישר

בצד הגיבוי הטוטלי שמעניק גפני לפישר מול דנקנר ואריסון, הוא מתנגד לדרישת הנגיד למנוע מהממונה על השכר באוצר לפקח על שכר העובדים בבנק ישראל.

"מערכת הבנקאות הישראלית צלחה את המשבר הפיננסי הפוקד את העולם, ואנו נותנים את הקרדיט לכך לבנק ישראל", הוא אומר. "מכאן ועד יישום הדרישה של בנק ישראל שלא לאפשר פיקוח על שכרם של בכירי הבנק - הדרך עוד ארוכה. לא אתן להעביר בוועדת הכספים הצעת חוק בנק ישראל שבה לא יהיה פיקוח של האוצר על השכר של עובדי הבנק. בנק ישראל לא צריך להיות שונה משאר הגופים הממשלתיים והציבור.

"אם לא יפקחו על שכר העובדים באוניברסיטאות מחשש לפגיעה בחופש האקדמי ולא יפקחו על שכר עובדי בנק ישראל בנימוק של חופש מוניטרי, אז על מה יפקח האוצר? רק על השכר בישיבות".

בסוף השבוע שעבר, בעיצומו של המשבר בעניין בין שטייניץ לפישר ולפני מסיבת העיתונאים שקיים פישר בעניין, נפגש גפני עם שר האוצר. גפני נתן גיבוי לשטייניץ ואף טרח לפרסם הודעה לתקשורת. פישר טילפן אליו וביקש להציג את עמדותיו. "לא קבענו פגישה, אבל אשמע את דעתו של פישר. באופן עקרוני אני בעד האוצר", הוא אומר.

הקרב על התפקיד

גפני, 57, מכהן רק חודשיים וחצי כיו"ר ועדת הכספים, והוא כבר מנווט את דיוניה בנושאי התקציב והמקרו כאילו צבר קילומטרז' עשיר בכס היו"ר. הוא מסתייע בניסיון הפרלמנטרי העשיר שלו בכנסת, 21 שנה לסירוגין, ובידע שצבר כיו"ר ועדת הפנים. הח"כים במשכן אומרים עליו כי הוא היפר-אקטיווי - תכונה שתסייע לו בחודש הקרוב בניהול דיוני הוועדה בחוק ההסדרים ובחוק התקציב. בין לבין הוא מרבה לספר סיפורים ואנקדוטות, ואפילו רואה חשיבות בסיום דיון בוועדה באתנחתא קומית.

הסיפורים המבדחים של גפני לא צריכים להטעות איש - הוא לוקח את התפקיד שלו ברצינות תהומית והגיע לכס היו"ר רק לאחר שנלחם עליו בחירוף נפש, כמעט, עם היו"ר המיתולוגי וחבר סיעתו, ח"כ יעקב ליצמן.

במשך כ-30 שנה (למעט כמה תקופות) מופקדת ראשות ועדת הכספים בידי אגודת ישראל, שנהפכה במשך השנים ליהדות התורה. ראשי המפלגה קיבלו את המשרה כפיצוי על כך שנציגי מפלגתם אינם מכהנים בממשלה. בין הח"כים הבולטים שעמדו בראש הוועדה מטעם יהדות התורה: אברהם שפירא ז"ל, משה פלדמן ז"ל, אברהם רביץ ז"ל ושלמה לורנץ. למעט רביץ, שהיה חבר בדגל התורה - המרכיבה עם אגודת ישראל את יהדות התורה - ראשי הוועדה מטעם יהדות התורה נמנו עם סיעת גור, ששולטת באגודת ישראל.

ואולם גפני, נציג הליטאים, הרים בשנה האחרונה את נס המרד. לאחר פטירתו של ח"כ אברהם רביץ תפס גפני בבחירות האחרונות את המקום הראשון בסיעת דגל התורה. כבר לפני הבחירות הודיע שלא יסתפק במשרת סגן שר, אלא התנה את הצטרפותו לקואליציה במינויו ליו"ר ועדת הכספים. קרב מר ניטש בינו לבין ליצמן, ובסופו ניצח גפני בהצבעה על חלוקת הג'ובים שנערכה בסיעת יהדות התורה.

ליצמן אמנם מונה לסגן שר הבריאות עם מעמד ורכב של שר בממשלה, אבל גפני זכה בתפקיד הנכסף. ליצמן יצטרך לבקש משר האוצר ומפקידיו תוספת לסל התרופות, בעוד ששטייניץ, מנכ"ל האוצר ירום אריאב והממונה על התקציבים אודי ניסן ישחרו לפתחו של גפני.

ולא רק הם: גם אילי ההון הגדולים, בעלי הבנקים, חברות הביטוח, קופות הגמל, הברוקרים והקונצרנים הגדולים - באמצעות הלוביסטים שלהם - זקוקים לוועדת הכספים. כל החלטה של הוועדה בתחומי המשק השונים משפיעה על המאזנים של אילי ההון ובעלי החברות.

יושבי ראש ועדת הכספים מטעם יהדות התורה דאגו תמיד לפעול למען שולחיהם - הציבור החרדי - והצליחו להשיג את הסכמת האוצר להגדיל את תקציבי הישיבות ומוסדות הדת החרדיים. ההערכה בכנסת היא שגפני לא יהיה שונה מקודמיו, ויספק את הסחורה לבוחריו.

כוחה של ועדת הכספים נובע מהעובדה שכל ענייני תקציב המדינה, וכן צווים ותקנות בתחומי שוק ההון, הבנקאות, המסים, החיסכון, התעסוקה, קופות החולים והביטוח מונחים לפתחה. ועדת הכספים היא זו שמאשרת חוקים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית - חוקים ממשלתיים ופרטיים. בסמכותה של הוועדה לשנות הצעות חוק שמוגשות לה על ידי הממשלה, אך לא צווים ותקנות - אלא בהסכמת הממשלה.

בשל סמכויותה של הוועדה, שרי הממשלה נוהגים לבוא אליה ולבקש את עזרתה בהגדלת תקציביהם, לאחר שבישיבת הממשלה נאלצו להצביע בעד קיצוץ תקציבם. המשמעות היא שהאיש שיושב על ה"שיבר" התקציבי הוא גפני: ברצותו יפעל להגדלת תקציבים למשרדי ממשלה ולקבלת החלטות שיסייעו לחברות עסקיות. מה הפלא, אפוא, שהתנה את הצטרפותו לקואליציה בקבלת התפקיד?

"פישר לא רצה תיווך"

בזמן הקצר שהוא מכהן בתפקידו נאלץ גפני להתמודד עם לא מעט בעיות. לצד אישור התוכנית להעמדת ערבויות למגזר העסקי, תוכנית בלימה וצמיחה והרחבת הסיוע לקרנות לעסקים קטנים התגלגלו לפתחו גם העימותים החריפים שידעה הצמרת הכלכלית בחודשים האחרונים: המלחמה בין נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו, לבין שרי אריסון, הבעלים של בנק הפועלים ויו"ר הבנק, דני דנקנר. בנוסף, גפני נקלע לעימות בין הנגיד פישר לשר האוצר שטייניץ על סמכויות הפיקוח של האוצר על שכר עובדי בנק ישראל.

בפרשת הדחתו של דנקנר נהפך גפני בעל כורחו למתווך. כפי שפורסם בראשונה ב-TheMarker, פנה דנקנר אל גפני בבקשת סיוע. בהתייחסות ראשונה לעניין אומר גפני: "דנקנר התקשר אלי וביקש להיפגש כדי להסביר את עמדתו. התרשמתי שדנקנר הוא איש נחמד ועממי. על סמך כמה שיחות קשה לי לקבוע אם הוא מתאים להיות יו"ר בנק או לא. השיחות בינינו היו טובות".

לדבריו, "ניסיתי בדרכי להיות מתווך. תיווכתי בין דנקנר לפישר, והם קיימו פגישה ראשונה. לאחר מכן הבנתי מפישר שהוא אינו רוצה תיווך. בנק ישראל לא רצה שתהיה התערבות של הכנסת".

גפני קבע שני מועדים לכינוסה של ועדת הכספים בפרשת דנקנר, אבל ברגע האחרון ביטלם. "פישר ביקש לא לקיים את הישיבות האלה, כי הוא לא רצה שהדברים ייצאו החוצה", מספר גפני. "מתוך ראייה שבאמת צריך לטפל בעניין בדיסקרטיות, הסכמתי לדחות את הישיבות. העדפנו שלא להפוך את העימות ביניהם למאבק גלוי בוועדת הכספים. גם בנק הפועלים לא רצה עימות בוועדת הכספים, כשנציגי התקשורת יושבים בחדר. היה מתח רב בין שני הצדדים. לכל אחד היו טענות מקצועיות.

"בסופו של דבר הפרשה הסתיימה בכבוד. אבל הבהרתי הן לבנק ישראל והן לבנק הפועלים שלוועדת הכספים יש את סמכות הפיקוח הפרלמנטרי, ולא ייתכן שפרשה בסדר גודל כזה תתרחש ללא פיקוח של הכנסת. לפיכך קיימנו בשבוע שעבר ישיבה מצומצמת של ח"כים עם פישר וחזקיהו".

ח"כים שנכחו בישיבה ביקשו מהנגיד שלא יפרט סיבות להדחה שלא פורסמו בתקשורת - ככל הנראה מחשש שאלה יודלפו. לפיכך, פישר לא חידש בפגישה דבר לח"כים. ובכל זאת, גפני טוען כי "אני חושב שאני יודע את כל הסיבות שגרמו לדרישת בנק ישראל להדחתו של דנקנר. בסופו של דבר, ועדת הכספים צריכה לתת גיבוי לרגולטור, לבנק ישראל, וכך קרה. בנק ישראל לא איבד את מעמדו כרגולטור, ואילו דנקנר נהג נכון והתפטר באופן מכובד".

אך בזאת לא תם העניין: גפני מתכוון לזמן בקרוב פגישה מצומצמת של אותם הח"כים, שאליה יוזמנו דנקנר ואריסון. כך, יאזינו הח"כים גם לטענותיו של הצד השני.

לפגישה זו, כמו למעורבות בכלל של הוועדה בעניין, אין משמעות ממשית. לוועדת הכספים יש סמכות לקיים דיונים בנושאי בנקאות, אבל אין לה סמכות להורות לבנק ישראל או לבנק הפועלים להגיע להסכמה ביניהם. ובכל זאת, למעורבותה של הוועדה בעניין הדחת דנדקר היה היבט ציבורי, והוועדה ביקשה בכך לפקח על בנק ישראל.

גפני אינו מתרגש מכך שנהפך לכתובת בעבור האנשים המשפיעים ביותר במשק. "כשמתקשר אלי יו"ר בנק זה בסדר, אני מכבד אותו מאוד, אבל לא מעבר לכך", הוא אומר. "אני מקבל טלפונים מכל מיני גופים ומחברות גדולות במשק שעניינן נידון בוועדה, אבל זה לא מרגש אותי. אני מתרגש כשמתקשר אלי אחד מחברי מועצת גדולי התורה".

מה היא משנתך הכלכלית?

"אין לי משנה כלכלית. אני דן בכל נושא לגופו. אני בעד שוק חופשי, אבל בעד מתן סיוע לחינוך, בריאות ורווחה. לא הכל שוק חופשי. אני סבור, כמו הרמב"ם, שכל דבר צריך להיות על גבול האמצע. אני בעד תחרות במשק שתהיה לתועלת הציבור. מנגד, המדינה לא יכולה להתנער ממחויבויותיה כלפי אזרחיה".

ומה עמדתך לגבי הגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות?

"צריך לקבוע שכר מקסימום בחברות בורסאיות וציבוריות. אסור להגדיל את הפערים החברתיים במדינה".

גפני מזכיר כי "ב-2003 הייתי נגד הגזירות שהציג נתניהו כשר אוצר, אבל לדעתי ראש הממשלה הולך כעת בדרך כלכלית נכונה. הוא צריך לנהוג בדרך מתונה ולא 'לשבור את הכלים'".

הח"כים בוועדה מרוצים מהיו"ר החדש

ח"כ משה גפני זוכה לדברי שבח מעמיתיו לוועדה. "הוא מנהל את הוועדה בהומור, בחן ובמקצועיות. אין לי טענות כלפיו. השאלה היא אם יידע לשמור על הגבול הדק שבין ייצוג האינטרסים של הממשלה לבין תפקידו כיו"ר הוועדה", אומר ח"כ חיים אורון (מרצ) - הח"כ הוותיק ביותר בוועדת הכספים.

ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אף הוא ותיק בוועדה, אומר כי "גפני הוא פרלמנטר מצטיין. יש לו הבנה עמוקה בתחומים רבים וכושר למידה מדהים. הוא מתחשב בעמדתם של כל הצדדים ונותן להם להתבטא בוועדה".

חבר הוועדה ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) אומר שגפני מצטיין בניהול הוועדה. לעמדתו שותפים גם הח"כים דניאל בן סימון (עבודה) ואלכס מילר (ישראל ביתנו). בצד כל הפרגון, אחד הח"כים מבקש לצנן את ההתלהבות: "צריך לעקוב ולראות אם בדומה לקודמו, יעקב ליצמן, הוא יגזור קופון למען הציבור החרדי בדרכו לאשר את תקציב המדינה ואת שאר החלטות האוצר".

קישורים:
מקור: דה מרקר

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!