ממצרים גאלתנו • כשהגר"ע יוסף כיהן רבה של קהיר

החזן העולמי ר' משה חבושה, בשיחה מיוחדת עם 'בחדרי חרדים', על התקופה בה שהה הגר"ע יוסף זצ"ל במצרים, העובדות ששמע מהגר"ע בין הדבקים ועוד.

"זכיתי להיות קרוב למרן ולשמוע ממנו רבות על תקופתו במצרים, מרן זצ"ל באחת ההזדמנויות סיפר לי על מצרים כמה סיפורים יפים", פותח ר' משה, "את כל התלאות שעבר שם, את כל הייסורים, במצרים היה לו ארון ספרים גדול על הקיר, והוא היה שם בתקופה לא טובה, בתקופה שקמה מדינת ישראל והיה אז מתח גדול, וכשהגיע למצרים אמרו לו מה פתאום באת לפה? אתה בטח מרגל, אתה באת לטובת ישראל, והחלו לחפש כל מיני חפצים בביתו, וכשראו את ארון הספרים שהיה על הקיר אמרו לו, מה יש לך מאחורי הספרים? יש לך נשק, אקדחים? והיו הופכים לו את כל הארון כל פעם, ותמיד היה אומר להם 'זה האקדחים שלי, הספרים, התורה הקדושה הם האקדחים שיש לי',

"היו ממשיכים לשאול ומה זה המגבעת שלך, זה כובע של ציונים? הלכו למלך פארוק - היה מלך רשע מרושע, לא היה כמוהו רשע, אמר לו המלך פארוק, מה זה הכובע הזה, השיב לו מרן, זה הכובע שאנו לובשים, אני לא מרגל, באתי לכאן ללמד תורה, אמר לו המלך אני יקנה לך כובע, קנה לו כובע תרבוש אדום מיוחד, בפנים הייתה קליעה מיוחדת, זה היה כובע משובח במיוחד, אחר כך שוב באו אליו בטענות, אמרו לו אתה מרגל, למה אתה מדבר בעברית, אתה צריך לדבר בשפה של המקום, ענה להם מרן, אם היה בא לכאן מישהו מצרפת והיה נואם בצרפתית הייתם נפגעים? אמר לו המלך בטח הייתי נפגע, אותו דבר כאן, אמר מרן, עכשיו אני בבית הכנסת ולשון הקודש שלנו זה עברית, אז אם אני ידבר בשפה אחרת זה פגיעה בקב"ה, זה השפה שלנו ואני לא מתכוון חלילה נגד מישהו, המצרים ששמעו זאת קיבלו את טענתו ועזבו אותו לנפשו".

"במהלך כל שהותו של מרן במצרים, החזיר מרן זצ"ל מאות אנשים בתשובה, הרביץ תורה יומם ולילה ותיקן שם תקנות על הגיטין ועל הכשרות, ראש השוחטים שם היה רשע גדול ועשה לו צרות רבות, מאחר ומרן הדיח אותו על אשר לא היה נוהג כהלכה בכל ענייני השחיטה, והוא איים על חייו של מרן", מספר הרב חבושה, ונזכר: "מרן שסיפר לי זאת היה בוכה, כשבאתי לישראל הייתי דיין בפתח תקווה, ואותו רשע בא לבית דין ואמר לי הנה האקדח אני אירה בך".

"הרב היה בצער גדול מכך, יום אחד בנו רבי יעקב יוסף זצ"ל בא ואמר לו, אבא, שמעון אקווע זה שהיה ראש השוחטים מת, הרגו אותו, מרן שבגללו חשש לחייו אמר לבנו - אם זה אמת אני נותן לך מתנה 10 לירות, ולמחרת ראו את זה בעיתון, וקיבל מתנה ממרן על הבשורה הזאת".

הרוקח מחלל השבת שעלה לישראל
עוד שח בפנינו החזן הנודע על הימים בהם הגר"ע זצ"ל הרביץ תורה במצרים, "בשכונתנו התגורר עד לא מזמן, הצדיק רבי חיים רודריגז זצ"ל, אשר היה תלמיד של מרן זצ"ל, ור' חיים כל היום היה יושב ומתמיד בלימוד התורה, אני למדתי אצלו תורה כשהייתי קטן, יום אחד שאלתי אותו איך כבודו ככה מתמיד כל היום, בליל שבת ובמוצאי שבת, ערב כיפור, שאלתי אותו מאיפה כבודו קיבל את האהבה הגדולה הזאת לתורה, והשיב לי כל זה מחכם עובדיה, אני הייתי במצרים תלמיד שלו ולמדתי אצלו מסכת שבת, אז בדיוק התחלתי ללמוד רפואה, וכשראיתי את אהבת התורה של מרן אמרתי מה אני הולך ללמוד רפואה, זרקתי את כל הדברים ומאותו זמן התחלתי ללמוד וללמוד, וכך בזכות מרן קניתי אהבה לתורה".

"למרן זצ"ל בשבתו במצרים היה לו תלמיד אחד שהיה לומד טוב, כל שבת היה מגיע לשיעור של מרן בגמרא, יום אחד בא אחד מהמשתתפים למרן וסיפר לו שזה שנמצא בשיעור של מרן הוא מחלל שבת, אחרי שהוא גומר ללמוד עם הרב יש לו חנות ופותח אותה. אמר לו מרן, מה, איך יכול להיות? זה תלמיד מצוין. קרא לו מרן ושאלו, זה נכון מה ששמעתי שאתה מחלל שבת? השיב לו התלמיד, כן אני מחלל שבת, יש לי בית מרקחת, אני גומר את השיעור גמרא ואני פותח את הבית מרקחת ומוכר, אין לי ברירה, אמר והסביר: אם אני לא אעבוד בשבת לא תהיה לי פרנסה, וזה בית מרקחת שחייב להיות פתוח. אמר לו מרן זצוק"ל, תשמע ממני, לך לארץ ישראל תגור שם, תעבוד שם, תהיה לך פרנסה, שמע היהודי את עצתו של מרן זצ"ל ודן על כך עם אשתו, אשתו הסכימה לכך וראו את ציוויו של מרן כברכה בדרך חדשה, נסעו לארץ ישראל והחל לעבוד שם וראה ברכה במעשה ידיו והפסיק לחלל שבת,

"יום אחד", סיפר לי רבינו זצ"ל, "אני יוצא מרחוב אלקנה לנסוע לפתח תקווה לבית הדין, זה היה בשנת 1956, עמדתי שם עם ספר וחיכתי לאוטובוס ופתאום ניגש אלי יהודי אחד ואומר לי כבוד הרב מכיר אותי? לא מכיר, אני הוא האיש שכבודו אמר לי לעבור לארץ ישראל, קוראים לי כך וכך, הא בטח מה איתך, שאלו מרן זצ"ל, השיב היהודי אכן עברתי לארץ ישראל וב"ה אלו הילדים שלי עם פיאות, צדיקים, וכל זה בזכות עצתו של הרב".

המסירות של הגר"מ יוסף
"בישיבת פורת יוסף בגאולה הייתה דרשה מרכזית של מרן זצ"ל כל ליל שבת", מספר ר' משה, "כולם היו מגיעים, גם כאלה עמי ארצות. רבינו זצ"ל היה קולו חלש, אבל כולם היו שומעים, בין הבאים לשם היו חכם יעקב ששון המוהל, חכם בנימין לוי ועוד, כל שבת במהלך השיעור היה יהודי שהיה מגיע עם אופנוע ומרעיש בליל שבת וכל הבית מדרש היה רועד, החלונות היו זזים מהרעש של האופנוע, והאנשים בשיעור היו בצער מזה על החילול שבת.

"יום אחד מישהו ניגש אילו ואמר לנהג האופנוע יש פה דרשה, אולי תבוא ותשמע את הרב עובדיה, בעל האופנוע שאל מי זה הרב עובדיה, אמר לו אותו יהודי תבוא ותראה, הוא בא ועמד שם, ראה את הרב והתלהב ממש, ראה את המתיקות של הרב את העדינות, התקרב וחזר בתשובה, אני מכיר את הבן אדם", מספר חבושה, "היום הוא בנה ישיבה באמריקה וגם כאן בירושלים. הוא גר היום באמריקה ומפיץ תורה, פגשתי אותו לא מזמן באיזו סעודת מצווה ואז הוא התפלל בברכת המזון 'הרחמן הוא יזכה אותי לגור בשכונת בית ישראל'. זהו אחד מני שינויים רבים שחולל מרן זצ"ל בקרבם של יהודים רבים והחזירם לכור מחצבתם והכל במתיקות ובעדינות בדרכו הקדושה והטהורה".

לקראת סיום השיחה, מבקש הפייטן רבי משה להסב את תשומת ליבנו למי שדאגו ומסרו נפשם כדי שהגר"ע זצ"ל יוכל לעסוק בתורה ולהרביץ תורה בעולם כולו, הלא הם הגאון רבי משה יוסף ראש בית המדרש "מאור ישראל" ובד"ץ "בית יוסף" ורעייתו הרבנית.

"בכל פעם ראיתי איך הרב משה מוסר את נפשו בשביל מרן זצ"ל, ואספר לכם סיפור אחד שמאד התפעלתי ממנו, מלפני שנים אחדות הייתה שבת חתן לנכדתו של מרן זצ"ל, בתו של הרב משה יוסף, במלון היאט בירושלים, והיו שם אורחים גם מחוץ לארץ. אני באתי, התפללתי חזן שם ולאחר התפילה נכנסנו לחדר אוכל. הרב משה אמר לי תשב פה ליד מרן, אמרתי לו אני מתבייש לשבת לבד, כי היה שולחן קטן אני והרב, אז כל שנייה באתי לרב משה ואמרתי לו אני מתבייש לשבת כאן, לא נעים לי, אני לא ראוי לזה. אבל הוא אמר לי אתה צריך לשבת כאן לשמח את אבא, ישבתי עם מרן זצ"ל והוא היה במצב רוח מרומם, התחלתי לשיר עם מרן.

"לאחר חצי שעה פתאום הרב אמר לו: רבי משה בא תביא מים אחרונים נברך ברכת המזון, אדם אחר מה היה עונה, אחרי שדאג כל כך להכין שבת חתן, והשקיעו כל כך הרבה והגיעו האורחים, פתאום להגיד להם נגמר הסעודה, לא נעים, אבל הרב משה יוסף, זה מה שעשה, ביקש שיביאו מים אחרונים, אמרתי לו כבוד הרב משה מה אתה עושה, עכשיו ייגמר כאן הכל אם מרן יברך, אמר לי הרב משה 'מה שאבא אומר צריך לעשות, מה שטוב לו אני צריך לעשות', וככה גמרו את הסעודה. אני התפעלתי מאד מכך, שבת חתן כולם הגיעו וטרחו והרב משה שום דבר לא מעניין אותו, מרן ביקש לברך אז כולם מברכים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!