העליה המופקרת להר • יזדעזעו אמות הטיפשים
מה בדיוק חשבו אותם שוטים שהכניסו את ילדיהם אל גוב האריות בהר הבית? • ואיך היה בין הזמנים להפקר? • טורו של שלום פרוינד
- שלום פרוינד, בחדרי חרדים
- א' אייר התשע"ד
- 24 תגובות
באחרונה, לא אחת אני מוצא את עצמי תוהה ולא ממש במבט סאטירי, שמא אני חי בתוך ג'ונגל חברתי שבו "קודים" או נקרא לזה - "מוסכמות אנושיות" (אם בכלל קיים דבר כזה במגזר שלנו) איבדו כל משמעות פרופורציונלית וכל איש היישר בעיניו יעשה.
דווקא מחברה שמקפידה להעלות על נס את חוסן השמירה, דגל הצייתנות וקבלת המרות, היינו מצפים או לכל הפחות מתפללים, שלא יצוצו לנו כל שני וחמישי "עשבים שוטים" שיהפכו את כולנו לצנינים. אלא שהפעם מסתבר, נופצו כל האשליות, נשברו כל המוסכמות. שכן, ברגע שהדברים מקבלים ממד קטלני ומסוכן, כבר לא מדובר בסטייה מהנורמה אלא אובדן שפיות מוחלט שעל כגון זה יש לזעוק - "עד כאן".
כן, כן, לראשונה הצליח סרטון "משלנו" שרץ כמו אש בשדה קוצים בקבוצות הוואטסאפ, להעכיר את שלוותי.
אני מדבר על ציניקניות חסידית במיטבה שהפכה לטירוף של ממש. בסרטון נצפים חבורה של שניים שלושה אברכים חסידיים, שלא מצאו להם הרפתקאה מרתקת יותר כדי לאתגר את הזאטוטים שלהם, בייחוד בימים מתוחים ומועדים לפורענות כמו ספירת העומר, ובמקום להוביל אותם אחר כבוד לגן החיות התנכ"י, בחרו לעלות עמם להר הבית, כשהמחשבה הפרועה ביותר אינה מותירה עוד צל של ספק, שכנראה הביאו את הילדים הרכים שלהם כמנחת ביכורים או קורבנות עולה. אחרת, אם לא צפיתם עדיין בזוועה הזו, תעשו זאת בבקשה כעת ותגלו אבק מעיני.השטן מקטרג
לא אכנס עתה להיבט ההלכתי שבנדון, האם מותר או אסור ליהודי לעלות להר הבית. גם לא אנסה להלאות אתכם כעת בדיון הציוני-פטריוטי בנושא, שאת השלכותיו הרות האסון כבר העניק לנו אריק שרון ב-27 לספטמבר 2000 בדמות אינתיפאדת אל-אקצה.
אתם יודעים מה? בואו נצא מנקודת הנחה שמותר ואף זכותנו הבלעדית לשכון בהר הבית. אבל דבר אחד ברור - "להתאבד" אסור!
חמור מספיק לאברכים יראי שמים שאמונים כביכול על מאמר חז"ל "השטן מקטרג בשעת הסכנה...", כדי לתחוב קורטוב של "שכל בריא" אל תוך קדקודם של המשועממים הללו. אבל להכניס ילדים קטנים לאטמוספרה רצחנית שכזו שתותיר להם טראומה מתמשכת לכל החיים, להתגרות על חשבוננו ולהמיט סכנה על כולנו רק בגלל שהר הבית הוא שלנו, לא צריך להיות מטומטם גרידא אלא חסר תוחלת.
בסרטון המזעזע הזה נראה אחד האברכים, מתלהב ומתלהם מול המון הערבי הזועם שרצח ניגר מעיניהם וכמעט וכילה אותו ואת ילדיו, כשהוא צועק לעברם "לא לפחד, זה המקום שלנו".
אתם מבינים?... מובל עם שובל של ילדודס, הוא לא הגיע לשם כדי להעניק להם טיול שורשים ערכי ומהנה. הוא גם לא עשה זאת מטעמי חינוך אותנטיים להבהיר לילדים על קדושת המקום. הוא עלה לשם, תשמעו טוב... על מנת להסביר למוסלמים המשולהבים שפיסת ההר הזו היא שלו, ואת זה הוא הכסיל בחר לעשות כשהוא מוביל את ילדיו הרכים אל גוב האריות.
אסון ה"אין מודע"
כשאני צופה ומביט מסביב, בוחן את תמונת המצב במגזר החרדי בשנים האחרונות, בעוד זה עתה התבשרנו שוב בפעם המי יודע כמה, לצערנו, על לכתו מן העולם בטרם עת של עלם חמודות באסון הטביעה במעיין 'עין מודע'. שוב, נגזר עלינו בהיחטף עולל ויונק ואנחנו מעדיפים למשוך כתפיים, להניד עפעפיים, לקרוא לזה "אסון בין הזמנים" ולהמשיך הלאה עד בין הזמנים הבא עלינו לטובה רק כדי להכתיר את האסון הבא כעוד "אסון בין הזמנים" ודבר לא השתנה.
שוב ושוב וחוזר חלילה, אנחנו עדים לתופעות טרגיות, בהן לוקחים בחורי ישיבות ואברכים את החיים לידיים, מהתלים ומטלטלים בהם בחוסר מודעות משוועת שגובלת כמעט בכוונה תחילה ואין פוצה פה ומצפצף.
ואני שואל: היכן הם מורי הדרך, רבנינו, מיטב עסקנינו, כותבי הפלסתר המשופשפים, המעוררים הכואבים ויוצרי הקומיקס המופלאים שכל כך מיומנים לכער את שכונות בתינו בעקבות החרדקי"ם, האייפון ודומיו ועוד כלי משחית למיניהם, אבל רק כשזה מגיע לקדושת חיי האדם ולהשחתת החיים ימלאו פיהם מים?
איפה האדמו"ר הנכבד שיקום ויוקיע את ה"חסידים שוטים" הללו מחצרו, ולו למען ישמעו וייראו, כי אין מקום למחבלי חיים במחננו?
האם עדיין לא הגענו לרף ההפקרות בכל הנוגע למצוות "ונשמרתם לנפשותיכם"?
נדמה, כי גם הפעם, שוב יהיה מי שימצא את הדרך הקלה יותר לבחור ולהיטפל בצמד המילים "גזירה משמיים", מאשר למנוע בחירוף נפש מצב עגום שבו חלילה נאלץ לומר "ידינו לא שפכו את הדם הנקי הזה".
הלוואי ואתבדה.
דווקא מחברה שמקפידה להעלות על נס את חוסן השמירה, דגל הצייתנות וקבלת המרות, היינו מצפים או לכל הפחות מתפללים, שלא יצוצו לנו כל שני וחמישי "עשבים שוטים" שיהפכו את כולנו לצנינים. אלא שהפעם מסתבר, נופצו כל האשליות, נשברו כל המוסכמות. שכן, ברגע שהדברים מקבלים ממד קטלני ומסוכן, כבר לא מדובר בסטייה מהנורמה אלא אובדן שפיות מוחלט שעל כגון זה יש לזעוק - "עד כאן".
כן, כן, לראשונה הצליח סרטון "משלנו" שרץ כמו אש בשדה קוצים בקבוצות הוואטסאפ, להעכיר את שלוותי.
אני מדבר על ציניקניות חסידית במיטבה שהפכה לטירוף של ממש. בסרטון נצפים חבורה של שניים שלושה אברכים חסידיים, שלא מצאו להם הרפתקאה מרתקת יותר כדי לאתגר את הזאטוטים שלהם, בייחוד בימים מתוחים ומועדים לפורענות כמו ספירת העומר, ובמקום להוביל אותם אחר כבוד לגן החיות התנכ"י, בחרו לעלות עמם להר הבית, כשהמחשבה הפרועה ביותר אינה מותירה עוד צל של ספק, שכנראה הביאו את הילדים הרכים שלהם כמנחת ביכורים או קורבנות עולה. אחרת, אם לא צפיתם עדיין בזוועה הזו, תעשו זאת בבקשה כעת ותגלו אבק מעיני.השטן מקטרג
לא אכנס עתה להיבט ההלכתי שבנדון, האם מותר או אסור ליהודי לעלות להר הבית. גם לא אנסה להלאות אתכם כעת בדיון הציוני-פטריוטי בנושא, שאת השלכותיו הרות האסון כבר העניק לנו אריק שרון ב-27 לספטמבר 2000 בדמות אינתיפאדת אל-אקצה.
אתם יודעים מה? בואו נצא מנקודת הנחה שמותר ואף זכותנו הבלעדית לשכון בהר הבית. אבל דבר אחד ברור - "להתאבד" אסור!
חמור מספיק לאברכים יראי שמים שאמונים כביכול על מאמר חז"ל "השטן מקטרג בשעת הסכנה...", כדי לתחוב קורטוב של "שכל בריא" אל תוך קדקודם של המשועממים הללו. אבל להכניס ילדים קטנים לאטמוספרה רצחנית שכזו שתותיר להם טראומה מתמשכת לכל החיים, להתגרות על חשבוננו ולהמיט סכנה על כולנו רק בגלל שהר הבית הוא שלנו, לא צריך להיות מטומטם גרידא אלא חסר תוחלת.
בסרטון המזעזע הזה נראה אחד האברכים, מתלהב ומתלהם מול המון הערבי הזועם שרצח ניגר מעיניהם וכמעט וכילה אותו ואת ילדיו, כשהוא צועק לעברם "לא לפחד, זה המקום שלנו".
אתם מבינים?... מובל עם שובל של ילדודס, הוא לא הגיע לשם כדי להעניק להם טיול שורשים ערכי ומהנה. הוא גם לא עשה זאת מטעמי חינוך אותנטיים להבהיר לילדים על קדושת המקום. הוא עלה לשם, תשמעו טוב... על מנת להסביר למוסלמים המשולהבים שפיסת ההר הזו היא שלו, ואת זה הוא הכסיל בחר לעשות כשהוא מוביל את ילדיו הרכים אל גוב האריות.
אסון ה"אין מודע"
כשאני צופה ומביט מסביב, בוחן את תמונת המצב במגזר החרדי בשנים האחרונות, בעוד זה עתה התבשרנו שוב בפעם המי יודע כמה, לצערנו, על לכתו מן העולם בטרם עת של עלם חמודות באסון הטביעה במעיין 'עין מודע'. שוב, נגזר עלינו בהיחטף עולל ויונק ואנחנו מעדיפים למשוך כתפיים, להניד עפעפיים, לקרוא לזה "אסון בין הזמנים" ולהמשיך הלאה עד בין הזמנים הבא עלינו לטובה רק כדי להכתיר את האסון הבא כעוד "אסון בין הזמנים" ודבר לא השתנה.
שוב ושוב וחוזר חלילה, אנחנו עדים לתופעות טרגיות, בהן לוקחים בחורי ישיבות ואברכים את החיים לידיים, מהתלים ומטלטלים בהם בחוסר מודעות משוועת שגובלת כמעט בכוונה תחילה ואין פוצה פה ומצפצף.
ואני שואל: היכן הם מורי הדרך, רבנינו, מיטב עסקנינו, כותבי הפלסתר המשופשפים, המעוררים הכואבים ויוצרי הקומיקס המופלאים שכל כך מיומנים לכער את שכונות בתינו בעקבות החרדקי"ם, האייפון ודומיו ועוד כלי משחית למיניהם, אבל רק כשזה מגיע לקדושת חיי האדם ולהשחתת החיים ימלאו פיהם מים?
איפה האדמו"ר הנכבד שיקום ויוקיע את ה"חסידים שוטים" הללו מחצרו, ולו למען ישמעו וייראו, כי אין מקום למחבלי חיים במחננו?
האם עדיין לא הגענו לרף ההפקרות בכל הנוגע למצוות "ונשמרתם לנפשותיכם"?
נדמה, כי גם הפעם, שוב יהיה מי שימצא את הדרך הקלה יותר לבחור ולהיטפל בצמד המילים "גזירה משמיים", מאשר למנוע בחירוף נפש מצב עגום שבו חלילה נאלץ לומר "ידינו לא שפכו את הדם הנקי הזה".
הלוואי ואתבדה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 24 תגובות