חיי אדם: אלי חיימוב • תיעוד מיוחד

07:30 - מבצע פיזור של הילדים בגנים והולך להתפלל.

8:30 - אחרי התפילה, נוסע לעבודה בבני-ברק. מגיע למספרה.

9:00 - פותח את המספרה, מסדר את המקום ומתחיל בעבודה.

12:30 - הלחץ יורד מעט לקראת הצהריים. עושה הפסקת אוכל.

13:15 - הלחץ גובר. בחורים באים להסתפר בהפסקה.

18:30 - הולך להתפלל מנחה, וחוזר לעבודה.

20:00 - סוגר את המספרה. הולך להתפלל ערבית -וחוזר הביתה, לתל אביב.

כמה מילים על

בחורי ישיבה
"הם בחורים ערכיים. הרבה פעמים קורא שמתבלגן התור, אנשים איבדו את התור, ואז אתה רואה איך אנשים, למרות הלחץ, מתחשבים אחד בשני. המקום, תמיד כשיש לחץ, מעולם לא רועש. תמיד תראה כאן בחורים שיושבים ולומדים בהמתנה לתורם".

חתן
"הם מגיעים אלי תמיד זורחים מאושר, מבקשים להסתפר הכי יפה שאפשר, וכמה ימים לפני החתונה, כדי שלא יראו כאילו הרגע יצאו מהמספרה. אני זוכר מקרה של בחור אחד שהגיע להסתפר כמה ימים לפני החתונה, וסיפרתי אותו לטעמו נמוך מידי. הוא פשוט היה לחוץ מאוד, מה יגידו ואיך יצאו התמונות. לקח לנו המון זמן להרגיע אותו, ובאמת אחרי החתונה, בשבע ברכות, הוא עבר כאן עם רעייתו והתנצל על שהלחיץ אותנו, ואמר שזה היה נראה מקסים ומכובד".

פ.חובב
"אני לא אדם שקורא טוב עברית. אני יליד אוזבקסטן. אבל יום אחד כל החנות התמלאה כאן בבחורים ששאלו אותי ואת שמעון, ראיתם מה הוא כתב עליכם?
"ישבתי וקראתי את כל מה שכתב, מילה במילה. לקח לי המון זמן, עם כל המילים הארוכות, ולקח לי זמן להבין שהוא בעצם ניסה לעקוץ את המסתפרים. אבל ברוך ה' כולם לקחו את זה ברוח טובה. עד היום כשאני רוצה לצחוק על מילים קשות בעברית, אני נותן לחברים לקרוא את
הכתבה הזאת שתלויה אצלנו בחנות".

ארץ ישראל
"עליתי לארץ ישראל בגיל 12, ללא הכרת מילה אחת בעברית. הורי שלחו אותי ללמוד ב'רמב"ם' בהדר יוסף. צהריים אחד חזרתי לביתי באוטובוס, ללא הכרת השפה, וטעיתי ברחובות. אני זוכר את התחושה הזאת. אני עומד ברחוב מבולבל ולא מוצא את עצמי, ואיך שכל אחד ניגש אלי וניסה לעזור לי. התחושה הזאת אצלי בלב עד היום, שארץ ישראל היא המקום הכי נחמד וכיף לחיות בו".

שמעון הספר
"האיש שהביא אותי לתחום. הוא הכיר אותי כבחור שלא רצה ללמוד, פנה אל הורי וניסה לשכנעם שאלמד לעבוד. הם הסכימו. הוא לימד אותי את הכל. בעצם הציל אותי מלהסתובב ברחובות. הוא אדם עם לב זהב. לא כולם יודעים, אבל הרבה מגיעים לכאן, והוא רואה שאין להם כסף, הוא אומר לי ולהם שלמו בפעם אחרת, כשיהיה לכם. וזה חוץ מכל מיני חסדים שהוא עושה עם כל מיני אנשים בסתר, כשהוא מבקש שלא יספרו וידברו על זה".

ערב פסח
"ערב פסח מלא כאן עד להתפקע. אנחנו פותחים בזריחה וסוגרים בזריחה. מניינים של תפילות מתקיימים כאן, תוך כדי ההמתנה. ערב פסח אחד הגיע אדם צעיר, כולו לחוץ, ביקש והתחנן מאנשים שיתנו לו להסתפר, כי רעייתו בחדר לידה - ואם לא יסתפר עכשיו, יהיה פרוע ראש עד אחרי ספירת העומר. אבל כולם, שכבר חיכו שעות בתור, סרבו לוותר והוא נאלץ להמתין. כשכבר הגיע תורו להסתפר, התקשרה אימו לספר שרעייתו ילדה בן במזל טוב. מאז יש לו תור אצלנו, בלי הזמנה מראש".

הדקה ה-90
"זה הרגע שבו אני הכי רוצה ללכת, ואז מגיע הבחור או האברך ומבקש ומתחנן להסתפר. אני רוצה להעביר דרך כאן מסר פשוט: גם לי יש משפחה בבית, גם אני ממהר. בואו בשעות הפתיחה. אני כמעט ולא אומר לא לאדם שדופק ומתחנן, אבל תתחשבו - גם אני עבדתי כל היום".

קישורים:
חיי אדם: הרב צבי יפונה • תיעוד מיוחד
חיי אדם: שמחה פאלוך • תיעוד מיוחד
חיי אדם: הרב אלי חשין • תיעוד מיוחד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!