עתירה נגד שי פירון: "גם לבן חורג יש זכויות"

המוכר שאינו רשמי עותר נגד שר החינוך שי פירון: עתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק על ידי יותר מארבעים מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים - ובהם מוסדות חרדיים רבים, באמצעות משרד עורכי הדין ד"ר הראל ארנון ושות', טוענת כי ההחלטה של פקידי משרד החינוך על קיצוץ תקציב בתי הספר היסודיים המוכרים שאינם רשמיים, נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין. הקיצוץ עלול להוביל לקריסת מוסדות חינוך אלו - גם באזורים בהם אין מסגרות חינוכיות חלופיות לתלמידי אותם מוסדות.

העתירה הוגשה בתגובה להחלטת הממשלה על ביטול "חוק נהרי" שחייב רשויות מקומיות לתמוך במוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, בהיקף של 75% מהמימון שמקבלים מוסדות ממלכתיים, משרד החינוך הוסיף וביטל גם העברת תקציבים הקבועים בחוק בגובה 45 מיליון ₪ למוסדות אלה שיועדו לטובת שעות לימוד.

במדינת ישראל ישנם כ-650 בתי ספר יסודיים מוכרים שאינם רשמיים, בהם לומדים מעל ל-200,000 תלמידים המהווים יותר מ-20% מכלל תלמידי החינוך היסודי בישראל. מוסדות אלה תוקצבו במשך עשרות שנים על ידי משרד החינוך בשיעור מופחת מתקצוב מוסדות החינוך הרשמיים. גובה התקצוב שנקבע בחוק עומד על 75% מתקצוב למוסדות חינוך רשמיים מקבילים. מדובר בבתי ספר יסודיים במגזר הערבי, החרדי והדתי לאומי בהם מבקשים ההורים להקנות לילדיהם חינוך התואם לאורח חייהם, במקביל ללימודי הליבה.

במהלך חודש מאי 2013, הודיע דרג הפקידות במשרד החינוך על קיצוץ חד בתקציב מוסדות אלו, על ידי ביטול מימון שעות הלימודים שהוקצו לטובת שעות התמרוץ והטיפוח המיועדות לתגבר תלמידים חלשים וכיתות גדולות. קיצוץ זה נאמד ב 45 מיליון ₪, המהווים כ-20% מתקציב שעות הלימוד הכולל במוסדות אלו.

המועד בו החליט משרד החינוך על הקיצוץ, פחות מחודש לפני תום שנת הלימודים הקודמת, העמיד את בתי הספר בפני מציאות בלתי אפשרית קשה שכן במועד זה כבר לא היה ניתן להיערך באופן מסודר לקראת הקיצוץ או לקיים היערכות כוח אדם מתאימה.

במהלך המחצית הראשונה של שנת הלימודים ניסו ראשי המוסדות לקיים דיאלוג בערוצים הפוליטיים עם משרד החינוך על מנת לבטל את הקיצוץ אולם משהללו כשלו הוגשה העתירה לבג"ץ. בית המשפט העליון צפוי לדון בעתירה בשבועות הקרובים.

עו"ד ד"ר הראל ארנון, המייצג את העותרים יחד עם עורכי הדין צפנת נורדמן ומאיר אביגזר הבהיר: "משרד החינוך רשאי לתעדף את החינוך הרשמי על החינוך המוכר שאינו רשמי ולרב שי פירון יש סמכות מלאה לקדם מדיניות המעודדת את הזרם הממלכתי הרשמי. אלא שגם שר החינוך חייב לפעול על פי חוק ועל פי חוק בלבד. החוק כבר מפלה בין שני הזרמים באמצעות קביעה שתקצוב מוסדות מוכרים שאינם רשמים יעמוד על לא יותר מ-75% מתקצוב מוסדות החינוך הממלכתי. הגזירה החדשה מרחיקה עוד יותר לכת, חותכת בבשר החי ושוללת מהמוסדות הללו תקצוב שגם ככה היה חסר. מדובר באפליה בחוסר סמכות, שלא על פי דין - ולכן פסולה".

עלאא גבר, מנהל בי"ס רנסנס בירושלים, אמר: "מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים הוקמו על ידי הקהילה בכל מקום בו המדינה אינה מספקת מענה לאוכלוסייה המקומית ובמקומות בהם ההורים מעוניינים להעניק לילדיהם חינוך התואם את אורחות חייהם. כיום, לומדים כחמישית מתלמידי היסודי בישראל במוסדות אלה. קיצוץ תקציבי לא אחראי עלול להוביל ליצירת פערים בין האוכלוסיות השונות שבעתיד יהיה קשה לגשר עליהם. כבר השלמנו עם העובדה שהחינוך שלנו הוא בן חורג במערכת החינוך. אבל גם לבן חורג יש זכויות".

שמעון נפתלי, מנהל ביה"ס 'בנות שרה' בבני ברק, בו לומדים 450 תלמידים: "במצב הנוכחי, לא ברור כיצד נוכל לסיים את השנה הנוכחית וכיצד נשלם משכורות למורים. הקיצוץ הזה הוא מכת מוות למוסד. במציאות זו, לתלמידים אין שום אלטרנטיבה אחרת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!