פוגעני • הדתות לרבני היישובים: דווחו מה עשיתם
הרבנים בתגובה: הדרישה מנותקת מהמציאות • האם מדובר בטיוטה? המשרד בתגובה: "המכתב שנשלח לרבנים הוא לא הנוסח הסופי"
- יהודה הלוי, בחדרי חרדים
- כ"ז ניסן התשע"ד
- 7 תגובות
אלי בן דהאן. צילום: פלאש90
כתבת חדשות 2 סיון רהב מאיר, חושפת בעמוד הפייסבוק שלה מכתב שנשלח לרבי היישובים מטעם משרד הדתות, ובו דרישה לפירוט פעילותם התורנית בישוב בו הם מכהנים.
המכתב, שנשלח עוד קודם החג, הגיע בתוספת דרישה למלאותו עד ה-10 לאפריל, כאשר עקב החג "האריך" המשרד את המועד להגשת הדיווח עד ליום חמישי הקרוב - א' אייר.
בנוסף, מפרט ראש המחלקה לרבנות במשרד לשירותי דת כי חובת הדיווח גובשה לאחר דיונים ארוכים שנערכו בוועדה שהוקמה עוד בשנת 2004 (!) לבחינת קריטריונים עבור ה"משרתים בקודש", כאשר בשנה האחרונה הוציא מנכ"ל המשרד אלחנן גלט חוזר מנכ"ל בו הוא מפרט בין היתר את דרישות הפיקוח מהרבנים.
אולם בדיקת 'בחדרי חרדים' מעלה, כי למרות שנות הדיונים הארוכות, הדיווח שנשלח לרבנים מעלה תמיהות קשות, ואפילו במשרד לשירותי דת מודים "מדובר בנוסח לא סופי".
בדיווח אותו נדרשים הרבנים למלא, מפורטים הסעיפים הנדרשים לצורך הדיווח. מלבד שאלות טכניות, כגון מספר החופות הנערכות בתקופת הדיווח בישוב או היקף פעילות הרב בפיקוח על הכשרות, העירוב והמקוואות, מופיעות שאלות פרטניות יותר עליהן נדרשים הרבנים להשיב, כגון היקף השאלות ההלכתיות אותן נשאל הרב, היקף אירועי בר ובת מצוות בהן הוזמן הרב להשתתף, כמות ביקורי הבית אותם ערך ופרטים נוספים הנוגעים לפעילותו.
משיחה שערך 'בחדרי חרדים' עם מספר רבנים מכהנים, מצטיירת תמונה של חובת דיווח מנותקת מהמציאות בשטח. הרבנים זועמים על אופי הדיווח שלדבריהם לא משקף את סוג הפעילות המשתנה מישוב לישוב. "אם נתעלם מסאגת השכר העומדת מאחורי חובת הדווח הזו ושאלת חוקיות קביעת מנכ"ל המשרד לשירותי דת כי הדיווח יהווה תנאי להמשך העברת תקצוב השכר, גם עצם הדיווח לא משקף את מהות הפעילות של הרבנים. כל ישוב לגופו וסוג הפעילות הנדרשת בו. הרי לא ניתן להשוות ישוב תורני צעיר בו הרב לא נדרש לקיים חופות וכדומה לקיבוץ חילוני וותיק בו תפקיד הרב מתבטא בנוכחותו במקום, והקשר הרציף שהוא משתדל לקיים עם התושבים. בישוב חלוני מסוים עיקר עסוקו של הרב הוא בפעילות בבתי הספר המקומיים, ומרבית הסעיפים הנדרשים על פי חובת הדיווח אינם רלוונטיים כלל עבורו. האם משום כך נקבע כי הוא אינו ממלא את תפקידו?"
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "לראשונה, לאחר שנים רבות של קיפאון, ימונו עשרות רבנים בהתיישבות, וזאת לאור עמידה בבקשת משרדי האוצר והמשפטים כי על הרבנים לדווח על שעות העבודה שלהם. ככל מעסיק, וודאי שבמגזר הציבורי המינימום הוא לדרוש מהעובדים (כשהם מקבלים תקצוב מלא של המדינה) חובת דיווח נוכחות: מה הוא עשה? מתי? היכן היה? ימי חופשה פרטית, ימי היעדרות מסיבות בריאותיות ועוד...
"לאור הדברים והעובדה כי שנים לא מינו רבנים בגלל התעקשות משרדי האוצר והמשפטים לא לתקצב שכר ללא דיווח, הוחלט לערוך טופס דיווח למפרע אחת לרבעון. הנוסח אינו סופי והוא עשוי לעבור שינויי ניסוח. דרישה לגיטימית נוספת היא שהרבנים יגורו ביישוב בו הם מכהנים. מבדיקתנו עולה כי לצערנו, חלק קטן לא עומד בתנאי זה. חשוב להדגיש כי רוב הרבנים תמכו ותומכים במהלך החשוב אך, לצערנו, רבנים בודדים מנהלים מלחמה שאינה מוצדקת בעניין כבר מספר שנים ולאחרונה אף פנו לבית המשפט".
המכתב, שנשלח עוד קודם החג, הגיע בתוספת דרישה למלאותו עד ה-10 לאפריל, כאשר עקב החג "האריך" המשרד את המועד להגשת הדיווח עד ליום חמישי הקרוב - א' אייר.
בנוסף, מפרט ראש המחלקה לרבנות במשרד לשירותי דת כי חובת הדיווח גובשה לאחר דיונים ארוכים שנערכו בוועדה שהוקמה עוד בשנת 2004 (!) לבחינת קריטריונים עבור ה"משרתים בקודש", כאשר בשנה האחרונה הוציא מנכ"ל המשרד אלחנן גלט חוזר מנכ"ל בו הוא מפרט בין היתר את דרישות הפיקוח מהרבנים.
אולם בדיקת 'בחדרי חרדים' מעלה, כי למרות שנות הדיונים הארוכות, הדיווח שנשלח לרבנים מעלה תמיהות קשות, ואפילו במשרד לשירותי דת מודים "מדובר בנוסח לא סופי".
בדיווח אותו נדרשים הרבנים למלא, מפורטים הסעיפים הנדרשים לצורך הדיווח. מלבד שאלות טכניות, כגון מספר החופות הנערכות בתקופת הדיווח בישוב או היקף פעילות הרב בפיקוח על הכשרות, העירוב והמקוואות, מופיעות שאלות פרטניות יותר עליהן נדרשים הרבנים להשיב, כגון היקף השאלות ההלכתיות אותן נשאל הרב, היקף אירועי בר ובת מצוות בהן הוזמן הרב להשתתף, כמות ביקורי הבית אותם ערך ופרטים נוספים הנוגעים לפעילותו.
משיחה שערך 'בחדרי חרדים' עם מספר רבנים מכהנים, מצטיירת תמונה של חובת דיווח מנותקת מהמציאות בשטח. הרבנים זועמים על אופי הדיווח שלדבריהם לא משקף את סוג הפעילות המשתנה מישוב לישוב. "אם נתעלם מסאגת השכר העומדת מאחורי חובת הדווח הזו ושאלת חוקיות קביעת מנכ"ל המשרד לשירותי דת כי הדיווח יהווה תנאי להמשך העברת תקצוב השכר, גם עצם הדיווח לא משקף את מהות הפעילות של הרבנים. כל ישוב לגופו וסוג הפעילות הנדרשת בו. הרי לא ניתן להשוות ישוב תורני צעיר בו הרב לא נדרש לקיים חופות וכדומה לקיבוץ חילוני וותיק בו תפקיד הרב מתבטא בנוכחותו במקום, והקשר הרציף שהוא משתדל לקיים עם התושבים. בישוב חלוני מסוים עיקר עסוקו של הרב הוא בפעילות בבתי הספר המקומיים, ומרבית הסעיפים הנדרשים על פי חובת הדיווח אינם רלוונטיים כלל עבורו. האם משום כך נקבע כי הוא אינו ממלא את תפקידו?"
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "לראשונה, לאחר שנים רבות של קיפאון, ימונו עשרות רבנים בהתיישבות, וזאת לאור עמידה בבקשת משרדי האוצר והמשפטים כי על הרבנים לדווח על שעות העבודה שלהם. ככל מעסיק, וודאי שבמגזר הציבורי המינימום הוא לדרוש מהעובדים (כשהם מקבלים תקצוב מלא של המדינה) חובת דיווח נוכחות: מה הוא עשה? מתי? היכן היה? ימי חופשה פרטית, ימי היעדרות מסיבות בריאותיות ועוד...
"לאור הדברים והעובדה כי שנים לא מינו רבנים בגלל התעקשות משרדי האוצר והמשפטים לא לתקצב שכר ללא דיווח, הוחלט לערוך טופס דיווח למפרע אחת לרבעון. הנוסח אינו סופי והוא עשוי לעבור שינויי ניסוח. דרישה לגיטימית נוספת היא שהרבנים יגורו ביישוב בו הם מכהנים. מבדיקתנו עולה כי לצערנו, חלק קטן לא עומד בתנאי זה. חשוב להדגיש כי רוב הרבנים תמכו ותומכים במהלך החשוב אך, לצערנו, רבנים בודדים מנהלים מלחמה שאינה מוצדקת בעניין כבר מספר שנים ולאחרונה אף פנו לבית המשפט".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות