מפשירים את ביתר, מקפיאים את ירושלים

כשכבר נרגענו וחשבנו שהנה אחרי נאום 'בר אילן' לא יוכל עוד איש, אפילו לא נשיא ארה"ב, להתנכל ולעצור את הרחבת הבניה ובניית 'מרפסות הסוכה' בישראל, באה המציאות הקשה ושוב טופחת על פנינו. הפעם לא מדובר רק בהקפאת הרחבת הבניה בביתר ובמודיעין עילית, אלא בהרחבת ההקפאה לירושלים. הוא אשר יגורנו.

את הידיעה החשובה לא תמצאו בעיתונות הכללית ואפילו לא ב'יתד' וב'המודיע', רק במרכז העמוד הראשון של 'המבשר'. על העיתונות הכללית לא שואלים שאלות, גם לא בנוסח: מתי 'זכות הציבור לדעת' גוברת על שיקולים אידיאולוגים ומתי לא.

לעומת זאת, שתיקתם התמוהה של שני היומונים החרדים יכולה להוביל למסקנות מרחיקות לכת, כאילו בעיני מישהו שמירה על ניר ברקת כאתרוג חשובה יותר מהרחבת סוכה. אחרים יפרשו שההתעלמות נובעת מאותם מניעים שהינחו חלק מהעתונים החרדים שלא לפרסם את המאבק האחרון נגד הפגיעה בציבור החרדי בשכונת רמות בירושלים. אני מצדי רק יכול להציע לכם לא ללכת רחוק כל כך. אני מעדיף את ההשערה שמישהו מנציגי סיעת 'שלומי אמונים' ב'יהדות התורה' שמר את הידיעה הזו לפרסום בלעדי רק ב'המבשר', גם אם הדבר מזיק לעצם העניין.

כך או כך, הידיעה שעליה חתום יצחק שטיינר, מספרת על שינויים שהכניסה עיריית ירושלים בתכנית 'מתאר ירושלים 2000' ועתה היא כוללת "פגיעה חסרת תקדים בתנאי קיומו וגידולו הטבעי של היהדות החרדית בעיה"ק ירושלים". (לתשומת לבם של עורכי 'המבשר': היהדות החרדית, מה לעשות, היא...נקבה ולכן צריך היה לתקן ולכתוב לתנאי קיומה וגידולה של היהדות...).

על פי התוכנית המתוקנת שעיריית ירושלים עומדת להפקיד בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, תאסר בניית מרפסות סוכה תחת כיפת השמים בבנייני מגורים ישנים, שאין בהן מרפסות 'זיזיות' ובאופן גורף. גזירה נוספת, ולא פחות חמורה, הכלולה בתכנית, היא הכרזה על שכונות חרדיות שלמות כאזורי שימור. המשמעות: איסור מוחלט על הרחבת הבניה בהן לרוחב ולגובה.

מה אנחנו רוצים מאובמה, שמבקש, בסך הכל, לחנוט את שטחי 'יהודה ושומרון' בדיוק כמו שאנשיו של ראש עיריית ירושלים מבקשים לעשות בשכונות החרדיות בירושלים? מי מהם בכלל חושב על 'גזירת הבנים', הרי הכל רק מתוך 'כוונות טובות' - אובמה רוצה לשמר את יהודה ושומרון כאתר היסטורי, וניר ברקת 'דואג' מתוקף תפקידו, שלא 'לקפח' גם את ירושלים...

אל תבואו בטענות אל ברקת ואובמה, כשיש גם בתוכנו מי שמשחק לידיהם. אם הידיעה המתפרסמת היום ב'המבשר' אכן מבוססת, ואפילו אם היא מגזימה, מדוע מוטלת כל ההתייחסות והתגובה על כתפיו של הרב יהושע פולק , שהן אמנם רחבות מאוד, אבל לא מספיק גמישות כדי לפעול. האם אנחנו רק טועים לחשוב שבממשלת ישראל משמשים היום שני יהודים חרדים כשרי השיכון והפנים והנושא הזה הרי נמצא בתחום טיפולם?!

ה'הפנינג' באיראן או בכנסת?


היה די מבהיל להתעורר הבוקר ב-5.30 עם ההודעה הדרמטית ב'קול ישראל', בקולו העולה והיורד של הקריין מלאכי חזקיה. לא מאחל תחילת יום שכזה לאף אחד. "היום יום רביעי, היום האחרון להפנינג הבחירות" - הוא הרעים בקולו במשדר הפרסומת, ובסוף המשפט עוד הוסיף איזושהי כתובת מחשמלת שנשמעה כמו סיסמת מלחמה.

מיהרתי ליטול ידים, "מודה אני", ועוד לפני שאני מספיק לתפוס מחסה, חזרה על עצמה ההודעה המבהילה ברשת ב' "...יום אחרון להפנינג הבחירות". נורא.

איזה מזל ש'מקורות המידע' שלי ממתינים על הבוקר כב'מסדר' ליד דלת הכניסה לבית. הכנסתי את העיתונים במהירות לחדר האטום, ומיד קבלתי אישור לחלק הראשון שבהודעה – היום אכן יום רביעי. אבל כל השאר נראה כאילו לא התחלף עדיין יום בלוח וגם הבוקר נמשך יום האתמול.

שום 'הפנינג בחירות', סתם 'אזעקת שוא' שגרמה לבהלה מיותרת.

הכותרות הראשיות של כל עיתוני היום נראים כאילו הותאמו ל'שבוע הספר' שאנו נמצאים בעיצומו. כולן מספרות את אותם סיפורי המשך מההפגנות באיראן שנכתבו בידי עתונאים זרים. רק שבשבוע הספר מקבלים ספר שני חינם, וכאן משלמים המינויים מחיר מלא גם על הסיפור בהמשכים.

ב'מעריב' מתרכזים במצוקת המפגינים, "ידיעות אחרונות" הולך, כדרכו, על גבול הזוועות, 'המבשר' לא לוקח אחריות ומדווח בלשון לאקונית על המשך ההפגנות ורק בססמוגרף של 'יתד נאמן' נרשמה ירידה באלימות.

כשלקחנו את 'הארץ' ליד, קיבלנו את התחושה ששם מדווחים ממש מהשטח. הידיעה על ההפגנות באיראן מופיעה תחת הקרדיט של שני כתבים ישראלים, יוסי מימן העוסק במודיעין ויובל אזולאי. בכותרת מצוטט ראש ה'מוסד' מאיר דגן, שגם הוא, על פי מקורות גלויים שלנו, נמצא כאן ולא מטייל בין הכיכרות הבוערות של איראן, והוא מעריך ש"ההפגנות באיראן יגוועו בתוך ימים".

טוב, גם על ההפגנות בירושלים מדווחים העיתונים לא פעם מבלי שהכתבים יהיו שם בכלל, אז איך ניתן לצפות מהם שיצאו לאיראן?

למה בכל זאת התכוון המשורר - הקרין כשהכריז מוקדם בבוקר שהיום הוא היום האחרון להפנינג הבחירות? - כנראה באמת ל'הפנינג' הזה שמתקיים מאז הבחירות שם ברחבי איראן ובצמוד להערכות המודיעין הישראלי ומקורותיו של 'יתד נאמן' שהוא הולך וגווע ועד מחר אולי יעלם לחלוטין.

בכל מקרה, אצלנו בישראל אין שום 'הפנינג בחירות'...

בעצם יש.

'מעריב' 'יתד' ו'המבשר' מייחדים כותרות ענק ל'מרד' עליו הכריזה האופוזיציה בכנסת. העילה - שורה של חוקים שאמורים לעלות להצבעה בנושאים המשנים את סדרי הכנסת, שהאופוזיציה טוענת שלא היתה שותפה בסוד הכנתם. אתמול, הם גרמו ל'הפנינג' אמיתי בבית המחוקקים שלנו, כשכל חברי האופוזיציה עזבו בהפגנתיות את מליאת הכנסת.

יו"ר הכנסת לשעבר, פרופ' שבח וייס, כותב היום ב'מעריב' :"מנסיוני ארוך השנים אני לא זוכר תגובה כל כך חריפה של האופוזיציה על כל חלקיה במחאה על התנהלות הממשלה והקואליציה. מדובר בצעד חסר תקדים".

העובדה שפרופ' שבח וייס אינו זוכר תגובה כה חריפה, לא אומרת הרבה. עברו לא מעט שנים מאז ששימש כיו"ר הכנסת, ומאז הוא מקדיש את משאבי זכרונו לפולין ופחות לפוליטיקה בישראל. אבל איך זה ש'הפנינג' כל-כך חשוב בעיני עורכי שלושה עיתונים בישראל, אינו מופיע כלל ב'ידיעות' וב'הארץ', שבימים כתיקונם מדבררים את האופוזיציה יותר מאשר את הקואליציה? איך זה שהוא לא מקבל איזכור ב'המודיע' שזירת הכנסת תופסת חלק בולט בדיווחי היום-יום שלו?

אין זה אלא שבמערכות העיתונים הפעילו כאן את שיקול הדעת המבוסס על הכלל הראשון והידוע ביותר בתקשורת, האומר שכלב הנושך אדם אינו אירוע המצדיק ידיעה בעיתון. אל תמהרו לתפוס אותנו. איננו אומרים, חלילה, שהאופוזיציה היא הכלב, כפי שאיננו מוכנים להעיד בהכללה שהקואליציה היא האדם. בסך הכל התכווננו לומר שהתקשורת – "כלב השמירה של הדמוקרטיה" (אוי, שוב אנו נזקקים לכלב כמשל), יודעת נכוחה עד כמה טענת האופוזיציה שהפגיעה בדמוקרטיה היא זו שלא הותירה לחבריה את הברירה אלא לצאת מהמליאה, היא לכל היותר דמגוגיה שאין לה כל אחיזה.

גם בשבוע שעבר וגם לפני חודש ולפני שנה, לא נכחו רוב חברי הכנסת, גם אלא מהאופוזיציה, בישיבותיה ואז הרי לא היתה שום עילה של פגיעה ב'דמוקרטיה' שאילצה אותם לצאת. חבל שאף אחד מהכתבים הפרלמנטריים לא תפס אתמול יוזמה לספור את חברי ה'אופוזיציה' שעזבו את המליאה ב'מרד'. מספרם לא הגיע למחצית מחברי ה'אופוזיציה' המקבלים משכורתם מהכנסת מדי חודש בחודשו.

אכן 'הפנינג'.

נער הייתי וגם זקנתי

ידיעה שמתפרסמת ב'ידיעות אחרונות' בנושא הזקנים בישראל – מלאת חכמה. היא מסוג הידיעות היפות שיש בהן 'גילוי מדהים' הדורש מהקורא, גם אם הוא קשיש וקשה לו, להתרכז ולהתעמק בה. זה מאתגר ואפילו הופך את ההתעסקות למשהו אינטליגנטי.

"ב-50 השנים האחרונות גדלה אוכלוסית הקשישים בישראל פי שמונה" - נאמר בידיעה המבוססת על הדו"ח השנתי של מצב הקשישים בישראל, שחיבר מכון 'ברוקדייל' של הג'וינט. בהחלט מקור אמין שניתן לסמוך עליו.

בואו וננסה לנתח יחד את הנאמר בידיעה:

א. היא מדברת רק על 50 השנים האחרונות ולא על כל 60 שנות המדינה. האם ב-10 השנים הראשונות למדינת ישראל אזרחיה נהיו צעירים יותר ולא הלכו והזקינו? אם התשובה היא חיובית זו חדשה מרעישה בפני עצמה.

ב. במדינת ישראל, ורק בה, נולדים אנשים 'זקנים'... אחרת לא ניתן להבין איך הגענו למצב ה'מדאיג' של גידול לא טבעי מהיר כל-כך במספר הזקנים. עד היום ידענו שבישראל נולד האחוז הגבוה ביותר בעולם של 'עייפים', אבל 'זקנים'? אם אכן המסקנה שלנו נכונה, יש בידי 'ידיעות אחרונות' סקופ אמיתי והוא הקדים בפרסומו שוב את כל מתחריו.

ג. יש בנתון הודאה עקיפה לטענה שבשנים האחרונה הועלו לכאן יותר מדי גויים זקנים מהארצות שנקראו בעבר 'חבר העמים'.

ד. לא תהיה ברירה והמדינה תצטרך להקצות פי 8 מהמשאבים שהושקעו עד היום בטיפול באוכלוסית הקשישים.

ה. המסקנה המתבקשת והכאובה ביותר: מספר הלידות בישראל נמצא בירידה.

ועוד מאותו מחקר: אף לא אחת מהערים החרדיות נמצאת ברשימת הערים עם מספר הזקנים הגדול ביותר. בני ברק נמצאת בראש טבלת תוחלת החיים הארוכה ביותר.

האמת, לא רוצים לקלקל לכם את היום, אבל אותנו הידיעה הזו קצת הדאיגה. עוד עלול לקום מישהו שיאמר כי היא מוכיחה שצדקו בן גוריון וחבריו 'אבות הציונות', כשרצו להשאיר מאחור את הזקנים, ובהם פליטי השואה ולהעניק אישורי עליה רק לצעירים ובריאים. הוא יטען שכוונתם הוכשלה, אבל תראו למה זה הוביל אותנו...

קישורים:
טור קודם: התקשורת עם מבט 'קדימה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!