הגאב"ד סיפר: מי חשב שה'אמרי חיים' גנב?
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק עלה לבקר אצל הגרי"ט וייס • השניים הפליגו בזכרונות מימים עברו • השיחה המלאה בפנים
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- כ"ג ניסן התשע"ד
- 1 תגובות
הגרי"ט וייס
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, עלה היום (שלישי) לבקר את גאב"ד העדה החרדית הגרי"ט וייס, לאחר שנבצר ממנו לבקרו במהלך החג.
האדמו"ר נוהג, כאדמו"רי בית ויז'ניץ, להמנע מנסיעה ברכב בחול המועד, מפני קדושת החג.
עד לפני שנים אחדות, נהג האדמו"ר לפקוד את בית הגאב"ד במהלך החג וצעד לשם כך רגלית. כיום, בשל תשישותו, דחה את ביקורו לאחר המועד. הביקור גם נוצל, כדי להודות לגאב"ד, שסייע לחברי הקהילה בקמחא דפסחא.
הגאב"ד קיבל את פני האדמו"ר מחוץ למעונו בשכונת גוש שמונים. האדמו"ר לא חש בנוח על הטרחה מצד הגאב"ד והתבטא כי הדבר מיותר "וכבר הבעתי דעתי בעבר כי אין צורך בכך".
הגאב"ד לא שת ליבו להערה ותמך בידו של האדמו"ר, שהתנצל והגיב כי "למעשה היה צריך להיות הפוך, אני אמור לתמוך בכם ולא להיפך".
במהלך הביקור, סיפר האדמו"ר: "אבי האדמו"ר ה'דברי אמונה' זצ"ל, נהג לנסוע בכל חול המועד, פסח וסוכות, עם בניו לבני ברק, לבקר את האדמו"ר ה'אמרי חיים' זצ"ל. כאשר אבי שאל את ה'אמרי חיים' כיצד הוא מרגיש, הוא השיב לו: בגוף אני מרגיש ברוך ה' מעולה, אבל בנפש המצב מר מאד".
הגאב"ד ענה לאדמו"ר, כי הכיר היטב את ה'אמרי חיים': "כשהרבי בא ללונדון, להתרים את עשירי העיר להקמת קרית ויז'ניץ, נהגתי להגיע אליו בכל יום כדי להשלים לו מנין. הייתי יחד עם קבוצת בחורים. האדמו"ר הטמיע בנו חמימות והתלהבות ואף לימד אותנו ניגונים חסידיים שונים. כשביקרתי אצלו ברבות הימים בבני ברק, לאחר הקמת הקריה, הוא אמר לי בחיוך: 'כשהייתי בלונדון ואמרתי לתושבים שאני מעוניין להקים קריה, אף אחד לא האמין לי, חשבו שאני גנב ומעוניין לקחת את הכסף לכיסי. והנה ברוך ה', הקריה עומדת על תילה".
עוד סיפר הגאב"ד על תקופת לימודיו בישיבתו של הגאון רבי משה שניידר זצ"ל. (לאחרונה, מרבה הגאב"ד להזכיר את רבו זה בשיחות שונות, ככל הנראה, כדי להעמיד לו שם ושארית): "רבי משה, היה מסור בלב ונפש לישיבה. דאג לכל תלמיד, גם החלש ביותר. אף אחד לא נפלט משם החוצה. כל אחד ידע חומש"י וגפ"ת בהנחייתו הישירה של רבי משה שאף בחן אותנו בכל שבוע. הוא לימד אותנו דרך חיים. כאשר הבחין בי פעם לומד עם בחור מבוגר ממני, שהיה אמנם בעל כשרונות פחותים מאלו שלי, אמר: "כשאני לומד עם בחור חלש, הריני ממתיק לו את התורה שתהא מתוקה מדבש תערב לחכו".
בהמשך, עלה נושא מצוות החג על השולחן. חודדו ההבדלים בין אלו שהן מצוות מדאורייתא לבין ה'דרבנן'. האדמו"ר הזכיר בין השיטין, כי למרות שמצוות נטילת לולב בכל ימי חג הסוכות, זולת היום הראשון, היא מדרבנן, הרי שהוא זכה לקיימה מן התורה: "כשאבי נפטר, הייתי נוהג להגיע לבקשת אמי ע"ה בכל יום, להביא עמי את ארבעת המינים ולברך עליהם, כדי להוציאה ידי חובתה...מצוות כיבוד אם, היא מדאורייתא".
האדמו"ר נוהג, כאדמו"רי בית ויז'ניץ, להמנע מנסיעה ברכב בחול המועד, מפני קדושת החג.
עד לפני שנים אחדות, נהג האדמו"ר לפקוד את בית הגאב"ד במהלך החג וצעד לשם כך רגלית. כיום, בשל תשישותו, דחה את ביקורו לאחר המועד. הביקור גם נוצל, כדי להודות לגאב"ד, שסייע לחברי הקהילה בקמחא דפסחא.
הגאב"ד קיבל את פני האדמו"ר מחוץ למעונו בשכונת גוש שמונים. האדמו"ר לא חש בנוח על הטרחה מצד הגאב"ד והתבטא כי הדבר מיותר "וכבר הבעתי דעתי בעבר כי אין צורך בכך".
הגאב"ד לא שת ליבו להערה ותמך בידו של האדמו"ר, שהתנצל והגיב כי "למעשה היה צריך להיות הפוך, אני אמור לתמוך בכם ולא להיפך".
במהלך הביקור, סיפר האדמו"ר: "אבי האדמו"ר ה'דברי אמונה' זצ"ל, נהג לנסוע בכל חול המועד, פסח וסוכות, עם בניו לבני ברק, לבקר את האדמו"ר ה'אמרי חיים' זצ"ל. כאשר אבי שאל את ה'אמרי חיים' כיצד הוא מרגיש, הוא השיב לו: בגוף אני מרגיש ברוך ה' מעולה, אבל בנפש המצב מר מאד".
הגאב"ד ענה לאדמו"ר, כי הכיר היטב את ה'אמרי חיים': "כשהרבי בא ללונדון, להתרים את עשירי העיר להקמת קרית ויז'ניץ, נהגתי להגיע אליו בכל יום כדי להשלים לו מנין. הייתי יחד עם קבוצת בחורים. האדמו"ר הטמיע בנו חמימות והתלהבות ואף לימד אותנו ניגונים חסידיים שונים. כשביקרתי אצלו ברבות הימים בבני ברק, לאחר הקמת הקריה, הוא אמר לי בחיוך: 'כשהייתי בלונדון ואמרתי לתושבים שאני מעוניין להקים קריה, אף אחד לא האמין לי, חשבו שאני גנב ומעוניין לקחת את הכסף לכיסי. והנה ברוך ה', הקריה עומדת על תילה".
עוד סיפר הגאב"ד על תקופת לימודיו בישיבתו של הגאון רבי משה שניידר זצ"ל. (לאחרונה, מרבה הגאב"ד להזכיר את רבו זה בשיחות שונות, ככל הנראה, כדי להעמיד לו שם ושארית): "רבי משה, היה מסור בלב ונפש לישיבה. דאג לכל תלמיד, גם החלש ביותר. אף אחד לא נפלט משם החוצה. כל אחד ידע חומש"י וגפ"ת בהנחייתו הישירה של רבי משה שאף בחן אותנו בכל שבוע. הוא לימד אותנו דרך חיים. כאשר הבחין בי פעם לומד עם בחור מבוגר ממני, שהיה אמנם בעל כשרונות פחותים מאלו שלי, אמר: "כשאני לומד עם בחור חלש, הריני ממתיק לו את התורה שתהא מתוקה מדבש תערב לחכו".
בהמשך, עלה נושא מצוות החג על השולחן. חודדו ההבדלים בין אלו שהן מצוות מדאורייתא לבין ה'דרבנן'. האדמו"ר הזכיר בין השיטין, כי למרות שמצוות נטילת לולב בכל ימי חג הסוכות, זולת היום הראשון, היא מדרבנן, הרי שהוא זכה לקיימה מן התורה: "כשאבי נפטר, הייתי נוהג להגיע לבקשת אמי ע"ה בכל יום, להביא עמי את ארבעת המינים ולברך עליהם, כדי להוציאה ידי חובתה...מצוות כיבוד אם, היא מדאורייתא".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות