הגר"י רוזן מפתיע: מה אמר הגראי"ל שטיינמן? • טור

פסח הסתיים ושבוע האסונות בפתח. למרבה הצער, בשנים האחרונות תקופת 'בין הזמנים' מתאפיינת בכותרות אדומות המבשרות על טרגדיה אחר טרגדיה, בחור ישיבה שטבע פה ומשנהו שנעדר שם, משפחה חרדית שהלכה לאיבוד ואברך עם ילדיו שנמצאו כשהם סובלים מהתייבשות.

האסונות נובעים ברובם משני גורמים מרכזיים, הרצון לחסוך בזמן - ובכסף. חיסכון בזמן מתבטא בתכנון לקוי של מסלול הטיול, שימוש בשיטת ה'סמוך' הידועה וחוסר ארגון של פרטים חיוניים כמו אמצעי תקשורת, מפות ושתיה מספיקה. חיסכון בכסף מתבטא בעיגול פינות, כניסה למסלולים לא מאושרים ובריכות המיועדות למי שפכים, נסיעה בטרמפים מזדמנים וויתור על מורה דרך מנוסה.

כדי למגר את התופעה, חובה לדעתי לבצע שני דברים, הכרוכים שניהם בשינוי תודעתי.

קודם כל, יש להחדיר את ההבנה שלטייל זה מקצוע, אם אנשים מתפרנסים ממשרה של מציל בבריכה, ומורה דרך או חובש בטיול, כנראה שצריך ללמוד את זה. ניתוח תעשו לעצמכם או לילדיכם עם סכין מטבח על שולחן בסלון? לא סביר. גם טיול.

הדבר השני, ולטעמי החשוב לא פחות, הוא היחס לאלה שאבדו/טבעו/נעדרו/התייבשו. עד עתה זכו הללו ליחס של רחמים ולעתים, רחמנא ליצלן, היה יחס זה מהול אף ב'אחרי מות קדושים אמור'. היחס הזה חייב להיפסק.

אם כל מטייל שיקח סיכון ידע כי דינו שקול למי שנוטל את חייו בידיים חלילה, אם הנעדר יזכה ליחס של 'רודף', והרי רודף הוא את עולם התורה, ויוצר לו תדמית איומה בעיני הציבור בישראל, אזי סביר להניח שהוא יחשוב פעמיים לפני ההרפתקאה הבאה.

הגר"י רוזן חושף
ואפרופו תדמית עולם התורה. השבוע שוב עלה נושא ההתייצבות בלשכות הגיוס לכותרות, עם פרסום הוראתו של האדמו"ר מויז'ניץ לחסידיו להימנע מהתייצבות כזו. הוראה המנוגדת לעת עתה להנחייה של מועצת גדולי התורה, אך כזו שיתכן ותבשר מהפך כולל בנושא.

האם אכן תשתנה ההוראה?

ובכן, זה המקום לחשוף סיפור מפתיע, העשוי ללמד לאן נושבת הרוח בבתיהם של גדולי ישראל, אם כי אף הוא פתוח לפרשנות.

בחול המועד, עלו ובאו לביתו של ראש ישיבת 'אור ישראל', הגר"י רוזן, כמה מתלמידיו. בין השאר סיפר להם הגר"י על ההשתלשלות האחרונה בסאגה. בתחילה פתח והסביר מדוע התכנסו שבעה מראשי הישיבות שדנו בנושא לבקשתו של הגראי"ל שטיינמן דווקא בביתו הוא ולא בבית ראש ישיבת סלבודקא הגרמ"ה הירש, ובהמשך חשף כי ראשי הישיבות הגיעו למסקנה שיש להמשיך ולהתייצב לעת עתה, אף שהחוק על קרבו וכרעיו וסנקציותיו עבר במליאת הכנסת.

למרות זאת, הפתיע הגר"י את הנוכחים, "דווקא הגראי"ל, לאחר ששטחנו בפניו במשך שלושת רבעי שעה את הצדדים - סירב לקבל את ההמלצה מיד, ואמר כי יתכן אדרבה, ויש עדיין מקום לשקול את הדברים". הגר"י סיים את דבריו באומרו כי הוא מניח שכבר בשבועות הקרובים יכנס הגראי"ל שוב את שלוש מועצות גדולי התורה, ומשם תצא ההחלטה.

הנה כי כן, ראשי הישיבות כבר הגיעו למסקנה מה טוב מנקודת מבטם. כל שנותר הוא לחכות למוצא פיו של רבן של ישראל, שישקול את ההשלכות העתידיות לכאן ולכאן, וכל אשר יאמר נעשה.

רק שלא תהיה 'מחלוקת לשם שמים'
נותר רק לקוות, שלפחות בנושא מהותי זה, לא יבואו לידי ביטוי חילוקי הדעות בהנהגה הרוחנית של עולם התורה הספרדי שנתגלו לאחרונה במלוא עוזם. רק זה חסר לה, ליהדות החרדית, שגם בצמרת ש"ס יבינו כי 'מחלוקת שלא לשם שמים' - אין סופה להתקיים, ויחליטו לבסס את המחלוקת גם בנושאים 'לשם שמים', כפי שקורה זה מכבר אצל אחיהם הליטאיים.

גם כך, המאבק הבלתי נגמר מזיק לשני הצדדים בו זמנית, סביר להניח שבמקרה של פילוג והליכה לבחירות כשתי מפלגות, בפרט לאחר העלאת אחוז החסימה - לפחות אחת המפלגות תוריד לטמיון רבבות קולות מצביעים, וגם השניה תספוג מכה של ממש, שבסופו של דבר תשליך על הייצוג של היהדות החרדית כולה.

לרוב, במקרה בו שניים אוחזים בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, מוצאים להם היריבים בורר מוסמך ובעל כתפיים רחבות דיין לומר 'יחלוקו'. עתה, בהיעדרו של מנהיג בעל שיעור קומה גלובלי ליהדות המזרח, כפי ששימש לה הגר"ע יוסף זצ"ל, קשה לראות מי מסוגל לעשות את ה'יחלוקו', כך שגם אם שני הצדדים לא ייצאו וכל תאוותם בידם - הם יקבלו את גזר דינו.

עדנה לממציא הז'אנר
בינתיים, הייתה עדנה השבוע לנשיא הישיש. פרס, שכבר שכח זה מכבר מתי הפכה נוכחתו הרת גורל במקום כלשהו, היה בימי החג ובמוצאי לאיש המחוזר ביותר. מי שהמציא ככל הנראה את ז'אנר האשכנזים חובבי המופלטות - כיתת את רגליו שוב ושוב ממקום למקום, חייך למארח זה ולחץ ידיו של מארח אחר. הצטלם כאן וכאן, ושני הצדדים מיהרו להתגאות בנוכחותו, כמו הייתה מכריעה בגדלותם התורנית של ענקי הרוח ומנהיגי הדור חלילה.

היו שניסו להסביר זאת בקשר ההדוק שקיים הנשיא עם הגר"ע זצ"ל, כאשר מי שיצטלם עמו הנשיא הרי זו הוכחה ניצחת שהוא הוא 'ממשיך דרכו' של מרן.

יש לי חדשות עבורם, הגר"ע לא נזקק לצילום עם פרס כגושפנקא לגדלותו, אדרבה, היה זה פרס שתמונה משותפת שימשה אותו בעיני הציבור החרדי והדתי. גם בחג הנוכחי, הצטלם פרס עם כ-ו-ל-ם, כדי לקבל את החותמת השנתית על כך שהוא מקובל גם בציבור החרדי והדתי, כולו.

לכל הפחות, רווח מזערי ונחמה פורתא ניתן לשאוב מתקווה, כי בחורי הישיבות ש'יבלו' בימי בין הזמנים במוקדי המחלוקת השונים - יימנעו באותו הזמן מלקחת סיכונים מיותרים במסלולים שונים ומשונים...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!