הכיסאולוגיה מדברת: לבני, ליברמן וכחלון כדוגמאות
הם היו בימין, חתכו למרכז או לשמאל, אהבו חרדים וגם שנאו • זה מה שקורה כשהכיסאולוגיה היא אידיאולוגיה מובילה
- עו''ד יצחק שינפלד, בחדרי חרדים
- כ"ה ניסן התשע"ד
- 10 תגובות
ציפי ליבני כמשל. בתו של ח״כ איתן ליבני מ'חרות' ההיסטורית - העומדת בבסיס מפלגת הליכוד דהיום. שהתפרסם כקצין המבצעים המיתולוגי של האצ״ל. סוכנת מוסד לשעבר, נסיכת הימין, בת בכירה ל'משפחה הלוחמת'. מי שדיבררה את הליכוד במספר מערכות בחירות וקנתה לעצמה שם של ימנית לדוגמא. והיום? 'ימנית לשנינה'.
כיום, במסגרת מפלגת 'התנועה' ליבני נמצאת בשולי השמאל. לא שמאל סהרורי, אך בהחלט שמאל 'נכלולי'. שמאל שמאשים את ישראל והישראלים בעצם קיומם, ישראל והישראלים ״אשמים״, חובת ההוכחה תמיד עליהם.
הנסיכה שזחלה על ברכי מנחם בגין, גדלה בבית סופר רוויזיוניסטי, התקדמה וקודמה לפוליטיקה על ידי יצחק שמיר, אך שאפה ליותר. משבצת הראשות בליכוד תפוסה על ידי ביבי הצעיר יחסית, אצה לה הדרך, הפתרון: לחבור לאריק שרון במסגרת מפלגת קדימה. אריק המבוגר נראה לה מתאים לירושה מוקדמת. שאר הסיפור והאגדה הלא הם כתובים על דפי העיתונים.
כיום, בלית ברירה, מיצבה עצמה ליבני בראשות מפלגת התנועה - שסיכוייה לשרוד פוליטית שווים לסיכויי הגב' ליבני להגיע לכס הנכסף של ראשות הממשלה.
תומך הטרנספר שמדבר על פינוי
אביגדור ליברמן. שומר הבארים לשעבר שהתבסס כסמן הימני של מפלגות הימין. מי שהציע את הטרנספר כפתרון הבעיה הערבית בישראל, מי שב-2001 התפטר מהממשלה בגין החזרת שכונת אבו סנינה לערבים! מי שהצביע נגד תכנית ההתנתקות ופוטר ממשלת שרון. מי שב-2008 לאחר שהממשלה ניהלה משא ומתן עם הרשות הפלסטינית הודיע על פרישת מפלגתו מן הממשלה בשל הדיונים בסוגיות הליבה. ועוד שלל אמירות ״שלא בקונצנזוס״. שנוא נפשם של השמאל והח"כים הערביים בכנסת. האיש והאישיות שהפרקליטות סימנה לה כמטרה למחיקה-הפללה.
אביגדור ראה ובנה את עצמו כיורשו של פטרונו הפוליטי לשעבר, בנימין נתניהו. חבירתו הפוליטית לליכוד הייתה חלק ממהלך מורכב של השתלטות מבפנים. כשהתברר לליברמן כי נתניהו לא ממהר לנטוש את כסאו למרות אמירות העבר, קדנציה רביעית לנתניהו מתחילה להראות אקטואלית ומעשית. אין לליברמן שום בעיה מנטלית, מצפונית, אידיאולוגית, ליישר שמאלה, לקרוא לשר החוץ האמריקאי קרי 'ידיד אמת' ולשחרר עוד אמירות הערבות לידידינו שמעבר לים והצורמות לידידיו-שכניו המתנחלים שאותם הוא 'פתאום' מסכים לפנות! הטרנספריסט לשעבר.
העתונות החופשית והעצמאית שוב לא מזכירה לו ״אמירות עבר״. בבחינת ״אין מזכירים לחוזר בתשובה את חטאי העבר״. כשהוא מתאים עצמו לקו ולעמדה, האתרוגיות חוזרת לפעולה.
בשיא ה״מיצוב״ מחדש של האיש והאושיה, בהתאם לצורך העכשווי. הוא לא שולל - ואפילו מעדיף - חבירה עם הכוכב החדש משה כחלון במרכז המפה הפוליטית. בפרט שהסקרים נוטים חסד ומדברים על מספר רב של מנדטים.
חנופה לפייגלין ומעבר למרכז
השר לשעבר משה כחלון, לשעבר מראשי הסמנים הימנים ומראשי המורדים בליכוד דאז, הצביע נגד תכנית ההתנתקות ואף סירב להצעת שרון להצטרף לממשלתו במקום השרים שפרשו ממנה, בעבר משתתף פעיל באסיפות ח״כ דהיום משה פייגלין. כהתחנפות לשוליים הסהרורים כפי שהוא מכנה אותם היום, מינה השר כחלון את יו״ר מנהיגות יהודית מיכאל פועה לתפקיד בכיר.
כיום במסגרת ״מצא לך בקעה להתגדר בה״ ובעברית תקנית: ״מצא לך מקום להתבלט ולבלוט״. כחלון לא מוצא את מקומו בחזרה בליכוד... בגלל שוליו הסהרוריים.
כשהימין תפוס על ידי בנט ואריאל. הליכוד נשלט על ידי נתניהו ועושי דברו באמצעות חוקה דרקונית, ומאגר הקולות הפנוי והזמין ביותר נמצא ב'מרכז'. פלא שכולם מתמרכזים? ובעברית: 'מתקרנפים'?
בקיצור ולסיכום: אין אידיאולוגיה, אין שורשים, ההדר הז'בוטינסקאי נשאר בספרי ההיסטוריה, אין שיטה ואין מחסומים. הקווים האדומים היחידים שנשארו זה בציורי הילדים ובאמנות מופשטת.
האידיאה היחידה שקיימת היא אני ואפסי עוד. כיצד אני מניח את ישבני בכסא? כיצד אני משדרגו לכסא עור הצבי שליד שולחן הממשלה, ומי שכבר יושב שם - כיצד אני דואג לקרבו כמה שיותר למרכז?
אלו האידיאות, זו האידיאולוגיה ״כיסאולוגיה״.אוסלו כמשל
אבי מספר בשם אחד מגדולי ישראל שאיננו איתנו, שבתקופת אוסלו יצחק רבין - ראש הממשלה דאז - ניסה לשכנעו שאגודת ישראל תתמוך ביוזמה, ואף הגיע במיוחד לשם כך למקום חופשתו. הוא ביסס את שיכנועיו והפצרותיו בטענות ומענות רבות ומגוונות, כולל אמירות מקצועיות שקשה להתווכח איתן של ראשי מערכת הביטחון והמודיעין המחייבים את היוזמה מלכתחילה.
״כמעט השתכנעתי״, אמר הגדול בישראל לאבי, "כשנזכרתי בפרס ההוא שנותנים בשטוקהולם, פרס נובל. הבנתי ששיקול דעתם משוחד מלכתחילה, אי אפשר לסמוך עליהם ולסכן חיי אדם בניסיונות". המציאות מוכיחה! התוצאה הורגת!!! הנסיון כשל. יצחק רבין המנוח הגיע לשטוקהולם, אנו נשארנו כאן לקצור את זרע הביאושים.
בדבר אחד כולם טובים, מצטיינים, בלהטיף מוסר לציבור החרדי. ציפי ליבני בעידן הליכוד הייתה שופר ודמות בולטת בחיבור הליכוד לחרדים. היא התראיינה לכל תכנית רדיו, עיתון או שבועון. הייתה משתתפת פעילה בכל דיון ופורום תוך הדגשת שורשיה המסורתיים. כל זמן שזה שירת את האינטרסים האישים לקידומה בליכוד, והצורך בקולות הדתיים-חרדים במרכז הליכוד.
ליברמן לא היסס להשתמש בעובדה שאשתו ובנותיו שומרות מצוות. הוא דיבר על הקשר בין תורת ישראל לארץ ישראל. הוא לא היסס להאשים את השמאל והשמאלנים בביטויים קשים תוך איזכורי המילה ״קאפו״ כלפי אנשי יש גבול השמאלנים. כשזה שירת את האינטרס דאז. היום האינטרסים שונים, התחלפו האידיאות.
נתניהו, לא פושט וחובש חליפות, ימין, מרכז, כמעט שמאל, בהתאם לצורך? הכל לפי האג׳נדה שתשמר את הזוג המלכותי במעון ראש הממשלה במרכז שכונת רחביה. הוא חובר לחרדים, לוחש על אזני רבנים אמירות בגנות השמאלנים וחובר אליהם כשהוא זקוק להם או כשהוא מעדיף אותם משיקולי נוחות.
הוא מקצץ בבשר החי לחרדים כשהם באופוזיציה, הוא גדול המתקצבים כשהוא היה צריך אותם. האג׳נדה היחידה והשולטת, זו שמכתיבה את סדר העניינים. ״אני״.
״כיסאולוגיה״ בוטה. זו הפוליטיקה, אלו הנבחרים, מה שמכתיב להם את עולמם זו ״שרידות״ או התקדמות אישית. אנו צריכים להתאים עצמנו למפה הפוליטית. אין יותר ימין, מעולם לא היה מרכז, יש ״כדאייניקים״. את דרכנו נבחר לפי מה שכדאי לנו. אין לנו מחויבות לאיש, או למפלגה. לדרך, או לשיטה. רק לעצמנו.
כיום, במסגרת מפלגת 'התנועה' ליבני נמצאת בשולי השמאל. לא שמאל סהרורי, אך בהחלט שמאל 'נכלולי'. שמאל שמאשים את ישראל והישראלים בעצם קיומם, ישראל והישראלים ״אשמים״, חובת ההוכחה תמיד עליהם.
הנסיכה שזחלה על ברכי מנחם בגין, גדלה בבית סופר רוויזיוניסטי, התקדמה וקודמה לפוליטיקה על ידי יצחק שמיר, אך שאפה ליותר. משבצת הראשות בליכוד תפוסה על ידי ביבי הצעיר יחסית, אצה לה הדרך, הפתרון: לחבור לאריק שרון במסגרת מפלגת קדימה. אריק המבוגר נראה לה מתאים לירושה מוקדמת. שאר הסיפור והאגדה הלא הם כתובים על דפי העיתונים.
כיום, בלית ברירה, מיצבה עצמה ליבני בראשות מפלגת התנועה - שסיכוייה לשרוד פוליטית שווים לסיכויי הגב' ליבני להגיע לכס הנכסף של ראשות הממשלה.
צילום: צילום: פלאש 90
תומך הטרנספר שמדבר על פינוי
אביגדור ליברמן. שומר הבארים לשעבר שהתבסס כסמן הימני של מפלגות הימין. מי שהציע את הטרנספר כפתרון הבעיה הערבית בישראל, מי שב-2001 התפטר מהממשלה בגין החזרת שכונת אבו סנינה לערבים! מי שהצביע נגד תכנית ההתנתקות ופוטר ממשלת שרון. מי שב-2008 לאחר שהממשלה ניהלה משא ומתן עם הרשות הפלסטינית הודיע על פרישת מפלגתו מן הממשלה בשל הדיונים בסוגיות הליבה. ועוד שלל אמירות ״שלא בקונצנזוס״. שנוא נפשם של השמאל והח"כים הערביים בכנסת. האיש והאישיות שהפרקליטות סימנה לה כמטרה למחיקה-הפללה.
אביגדור ראה ובנה את עצמו כיורשו של פטרונו הפוליטי לשעבר, בנימין נתניהו. חבירתו הפוליטית לליכוד הייתה חלק ממהלך מורכב של השתלטות מבפנים. כשהתברר לליברמן כי נתניהו לא ממהר לנטוש את כסאו למרות אמירות העבר, קדנציה רביעית לנתניהו מתחילה להראות אקטואלית ומעשית. אין לליברמן שום בעיה מנטלית, מצפונית, אידיאולוגית, ליישר שמאלה, לקרוא לשר החוץ האמריקאי קרי 'ידיד אמת' ולשחרר עוד אמירות הערבות לידידינו שמעבר לים והצורמות לידידיו-שכניו המתנחלים שאותם הוא 'פתאום' מסכים לפנות! הטרנספריסט לשעבר.
העתונות החופשית והעצמאית שוב לא מזכירה לו ״אמירות עבר״. בבחינת ״אין מזכירים לחוזר בתשובה את חטאי העבר״. כשהוא מתאים עצמו לקו ולעמדה, האתרוגיות חוזרת לפעולה.
בשיא ה״מיצוב״ מחדש של האיש והאושיה, בהתאם לצורך העכשווי. הוא לא שולל - ואפילו מעדיף - חבירה עם הכוכב החדש משה כחלון במרכז המפה הפוליטית. בפרט שהסקרים נוטים חסד ומדברים על מספר רב של מנדטים.
צילום: צילום: פלאש90
חנופה לפייגלין ומעבר למרכז
השר לשעבר משה כחלון, לשעבר מראשי הסמנים הימנים ומראשי המורדים בליכוד דאז, הצביע נגד תכנית ההתנתקות ואף סירב להצעת שרון להצטרף לממשלתו במקום השרים שפרשו ממנה, בעבר משתתף פעיל באסיפות ח״כ דהיום משה פייגלין. כהתחנפות לשוליים הסהרורים כפי שהוא מכנה אותם היום, מינה השר כחלון את יו״ר מנהיגות יהודית מיכאל פועה לתפקיד בכיר.
כיום במסגרת ״מצא לך בקעה להתגדר בה״ ובעברית תקנית: ״מצא לך מקום להתבלט ולבלוט״. כחלון לא מוצא את מקומו בחזרה בליכוד... בגלל שוליו הסהרוריים.
כשהימין תפוס על ידי בנט ואריאל. הליכוד נשלט על ידי נתניהו ועושי דברו באמצעות חוקה דרקונית, ומאגר הקולות הפנוי והזמין ביותר נמצא ב'מרכז'. פלא שכולם מתמרכזים? ובעברית: 'מתקרנפים'?
בקיצור ולסיכום: אין אידיאולוגיה, אין שורשים, ההדר הז'בוטינסקאי נשאר בספרי ההיסטוריה, אין שיטה ואין מחסומים. הקווים האדומים היחידים שנשארו זה בציורי הילדים ובאמנות מופשטת.
האידיאה היחידה שקיימת היא אני ואפסי עוד. כיצד אני מניח את ישבני בכסא? כיצד אני משדרגו לכסא עור הצבי שליד שולחן הממשלה, ומי שכבר יושב שם - כיצד אני דואג לקרבו כמה שיותר למרכז?
אלו האידיאות, זו האידיאולוגיה ״כיסאולוגיה״.אוסלו כמשל
אבי מספר בשם אחד מגדולי ישראל שאיננו איתנו, שבתקופת אוסלו יצחק רבין - ראש הממשלה דאז - ניסה לשכנעו שאגודת ישראל תתמוך ביוזמה, ואף הגיע במיוחד לשם כך למקום חופשתו. הוא ביסס את שיכנועיו והפצרותיו בטענות ומענות רבות ומגוונות, כולל אמירות מקצועיות שקשה להתווכח איתן של ראשי מערכת הביטחון והמודיעין המחייבים את היוזמה מלכתחילה.
״כמעט השתכנעתי״, אמר הגדול בישראל לאבי, "כשנזכרתי בפרס ההוא שנותנים בשטוקהולם, פרס נובל. הבנתי ששיקול דעתם משוחד מלכתחילה, אי אפשר לסמוך עליהם ולסכן חיי אדם בניסיונות". המציאות מוכיחה! התוצאה הורגת!!! הנסיון כשל. יצחק רבין המנוח הגיע לשטוקהולם, אנו נשארנו כאן לקצור את זרע הביאושים.
בדבר אחד כולם טובים, מצטיינים, בלהטיף מוסר לציבור החרדי. ציפי ליבני בעידן הליכוד הייתה שופר ודמות בולטת בחיבור הליכוד לחרדים. היא התראיינה לכל תכנית רדיו, עיתון או שבועון. הייתה משתתפת פעילה בכל דיון ופורום תוך הדגשת שורשיה המסורתיים. כל זמן שזה שירת את האינטרסים האישים לקידומה בליכוד, והצורך בקולות הדתיים-חרדים במרכז הליכוד.
ליברמן לא היסס להשתמש בעובדה שאשתו ובנותיו שומרות מצוות. הוא דיבר על הקשר בין תורת ישראל לארץ ישראל. הוא לא היסס להאשים את השמאל והשמאלנים בביטויים קשים תוך איזכורי המילה ״קאפו״ כלפי אנשי יש גבול השמאלנים. כשזה שירת את האינטרס דאז. היום האינטרסים שונים, התחלפו האידיאות.
נתניהו, לא פושט וחובש חליפות, ימין, מרכז, כמעט שמאל, בהתאם לצורך? הכל לפי האג׳נדה שתשמר את הזוג המלכותי במעון ראש הממשלה במרכז שכונת רחביה. הוא חובר לחרדים, לוחש על אזני רבנים אמירות בגנות השמאלנים וחובר אליהם כשהוא זקוק להם או כשהוא מעדיף אותם משיקולי נוחות.
הוא מקצץ בבשר החי לחרדים כשהם באופוזיציה, הוא גדול המתקצבים כשהוא היה צריך אותם. האג׳נדה היחידה והשולטת, זו שמכתיבה את סדר העניינים. ״אני״.
״כיסאולוגיה״ בוטה. זו הפוליטיקה, אלו הנבחרים, מה שמכתיב להם את עולמם זו ״שרידות״ או התקדמות אישית. אנו צריכים להתאים עצמנו למפה הפוליטית. אין יותר ימין, מעולם לא היה מרכז, יש ״כדאייניקים״. את דרכנו נבחר לפי מה שכדאי לנו. אין לנו מחויבות לאיש, או למפלגה. לדרך, או לשיטה. רק לעצמנו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות