העיתונאים: הפלס, העדה, דער בלאט ודער איד

פתח דבר: בכל תחום, קשה לבחור רשימת אנשים מצומצמת ולכתוב אודותיה אוסף פרופילים מדויקים, קשה הדבר שבעתיים כאשר מדובר בעיתונאים ואנשי עט, הן משום היותם קולגות, והן משום הבנתם הדקה בניסוח וכתיבה, וידיעתם את משמעותו והשלכותיו של כל משפט.

למרות זאת, החליטה מערכת 'בחדרי חרדים' להרים את הכפפה ולעשות את הבלתי אפשרי. הכתב משה ויסברג, שידיו רב לו בפרויקטים מסוג זה, נשלח למלאכה, וחזר - כתמיד - ומוצר מוגמר בידיו.

במסגרת זו, נסקור בכל יום 5-6 עיתונאים בכירים במיוחד, בדגש על עורכים ופרשנים פוליטיים, לפי חלוקה לעיתונים. יודגש כי לא נכללו ברשימה זו אנשים העוסקים בתקשורת אך אינם עיתונאים מטבעם, כגון מגישי תוכניות ברדיו, בנוסף, הרשימה אינה עוסקת בכתבים חרדים העובדים בתקשורת הכללית, והיא מתמקדת בתקשורת החרדית נטו.

השתדלנו לגעת בפן האישי של כל אחד ואחד, קשריו ופעלו מחוץ לתחום העיתונות, התפתחות קריירת הכתיבה שלו, מאפיינים בולטים בטקסטים שהוא מייצר ונושאים בהם קנה את פרסומו.

בפרקים א'-ד' של הסדרה סקרנו את 'יתד נאמן', 'המודיע', 'בקהילה', 'קו עיתונות', 'שעה טובה', 'המבשר', 'כפר חב"ד', 'משפחה', 'מרכז העניינים', 'קול ברמה', 'קול חי', 'יום ליום' ו'המחנה החרדי'. בפרק זה נסקור את 'הפלס', 'העדה', 'דער בלאט' ו'דער איד'.

קריאה מהנה!

החרדים החדשים
נתן זאב (נתי) גרוסמן.

עורך: הפלס
גיל: 55
נולד ב: פתח תקוה
למד ב: אור ישראל וגרודנא
מגורים: בית וגן, ירושלים.

נתי גרוסמן, כך הוא מכונה בפי כל, עורך כיום את עיתון 'הפלס' - היומון הליטאי המזוהה עם הגר"ש אויערבך, שנפתח לפני כמעט שנתיים - לאחר פיטוריו של גרוסמן, שהיה העורך הכול יכול של 'יתד נאמן', בטאונה הרשמי של תנועת 'דגל התורה'.

את דרכו החל גרוסמן כתחקירן בארגון החזרה בתשובה - 'ערכים', ובהמשך ב'יתד נאמן', סדרת התחקירים הראשונה אותה פרסם עסקה בהתבוללות של חלק מראשי התנועה הציונית.

בשנת תשמ"ח מונה על ידי מייסד העיתון הגראמ"מ שך זצ"ל לשמש כעורך העיתון, ביחד עם גיסו ישראל וורצל הידוע בשמו הסאטירי פ. חובב.

גרוסמן נחשב בכל השנים כשופרו ואיש אמונו של הרב שך זצ"ל, ואף היה נפגש עמו בקביעות להתייעצויות. לאחר פטירת הרב שך המשיך לחסות בצלו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והעביר את השקפתו בעיתון.

לאורך השנים פרסם ב'יתד נאמן' מאמרי השקפה פובליציסטיים המייצגים קו ליטאי-שמרני ויצא נגד תופעות החורגות לדעתו מן הקו הזה. בין הנושאים בהם הרבה לעסוק ולהילחם: חב"ד, ש"ס, חוק טל, אמנת כנרת, הנח"ל החרדי, האקדמיות החרדיות, השבועונים החרדיים ובראשם התקפתו על עיתון 'משפחה', החרדים המודרניים אותם הוא כינה 'החרדים החדשים' – מונח שהפך לסלוגן ברחוב החרדי. אפשר לומר שכמעט אין חוג או תחום שיצא אצלו ללא פגע.

כתיבתו עוררה התנגדות רבה בציבור הליטאי, כאשר גורמים רבים ראו עצמם נפגעים מכתיבתו. כמו כן יצאו נגדו עיתונאים ופובליציסטים חרדים, ובהם משה גרילק. עם זאת, עד שהגרי"ש אלישיב נפל למשכב, היה מעמדו של גרוסמן חסין, אך אז, בעקבות המהפך בשליטה ב'יתד נאמן' והעברתו לידי המיליונר שמעון גליק, מקורבו של הגראי"ל שטיינמן, הודח גרוסמן מעריכת העיתון.

לאחר תקופה קצרה, בהוראת הגר"ש אויערבך, הקים גרוסמן את עיתון 'הפלס' יחד עם יעקב לבין מנכ"ל יתד, וישעיהו ויין שמונה לסגן עורך.

לפני למעלה משנה עלה גרוסמן לכותרות, לאחר שהותקף בשעת לילה מאוחרת בידי שני צעירים חרדים ליד ביתו בשכונת בית וגן בירושלים.

במקביל לתפקידו העיתונאי, גרוסמן עוסק גם בספרות תורנית, והוא הוציא לאור ספרים על הש"ס בשם 'פותח שער', שזכו להסכמות מגדולי ישראל ומראשי ישיבות.

סגן העורך ומנהל לשכה
ישעיהו ויין

סגן עורך: הפלס
גיל: 36
נולד ב: בבני ברק
למד ב: באר יעקב ומעלות התורה
מגורים: ברכפלד, מודיעין עילית

ישעיהו ויין, כוכב עולה בשמי העיתונות היומית שקנה את פרסומו דווקא בגלל הפילוג הליטאי. עם פיטוריו של נתי גרוסמן מ'יתד נאמן', ערק ויין לעיתון החדש שהוקם על ידי תלמידי הגר"ש אויערבאך - 'הפלס', בו התמנה כסגן עורך בפועל.

ויין החל את דרכו כאיש חינוך שהקים מתיבתא בירושלים לבני עדות המזרח, לאחר מכן הקים בשכונת ברכפלד את תלמוד תורה תשב"ר ורשת גני ילדים ומעונות יום.

לאחר מכן שימש כמנהל רשת הגנים 'עץ הדעת' בירושלים - שם הקים עשרות גנים בכל רחבי השכונות. בתוקף תפקידו היה פוקד תדיר את ביתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שדלתו הייתה פתוחה בפניו.

לפני שש שנים מונה לשמש ככותב מאמרים ב'יתד נאמן', בנוסף לתפקיד עורך מגזין 'יתד השבוע' שפוצל אז לשני חלקים, וכן שימש ככתב חדשות תחת שם העט י. גפן.

במהלך שנות עבודתו ב'יתד נאמן' רשם ויין הישג עיתונאי במלאות עשור לפטירת הגראמ"מ שך זצ"ל, כאשר ישב לשיחה עם הגרי"ש אלישיב זצ"ל עבור 'יתד נאמן'.

בנוסף לעבודתו משמש ויין כראש לשכת סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק תרבות תורנית חיים אפשטיין. ויין עושה את יומו בין הלשכה בכיכר ספרא למשרדי העיתון בהר חוצבים בירושלים.

בכל תקופת ימי הבחירות ונושא חוק הגיוס שימש ויין כדוברה הרשמי של מפלגת 'בני תורה' ושל עיתון 'הפלס' בכל הקשור באותם הנושאים.

משפחת 'העדה החרדית'
טוביה ליברמן

עורך: 'העדה'
גיל 35
נולד ב: ירושלים
למד ב: ישיבת רחמסטריווקא
מגורים: בית שמש.

שמונה שנים משמש טוביה ליברמן כעורך 'העדה', אך עד עתה הוא לא נחשף כלל בפרהסיא, ורבים מהגולשים מן הסתם נתקלים בשמו לראשונה. ליברמן משתייך ל'קהל חסידי ירושלים' של חסידי קרלין השייכים לעדה החרדית, ונמנה על מקורביו של גאב"ד 'העדה החרדית' הגרי"ט וייס.

את כשרון הכתיבה ירש - יחד עם בן דודו טוביה פריינד מ'המודיע' - מסבו הגאון רבי פנחס ליברמן זצ"ל מפרשבורג-ירושלים, בעל הפירוש הידוע 'לב טוב' על 'חובת הלבבות', מצאצאי החתם סופר זצ"ל.

ברזומה שלו בתחום הכתיבה, למרות גילו הצעיר, חמש שנות עריכה בירחון בשם "השלהבת".

לפני שמונה שנים נקרא לעריכת עיתון 'העדה' השייך לבד"צ העדה החרדית, והקיים כבר יותר מחמישים שנה. רוב השנים שקטו ב'עדה החרדית' על השמרים והדפיסו מדי שבוע עמודים בודדים בשחור/לבן, בהם דווחו בעיקר נייעס קהילתיים פנימיים, לצד סיקור מחאות והפגנות תכופות.

העורך הקודם לו, שמואל חיים פפנהיים, קידם במעט את שדרוג העיתון, אך כאשר נתקע בתקרת הזכוכית של השמרנות הירושלמית, התייאש ופנה לאפיקים אחרים. אחריו הגיע טוביה ליברמן וחולל בעיתון מהפכה של ממש ב-180 מעלות.

את עיתון 'העדה' הוא הפך לתוסס ואקטואלי ובצבע מלא. הוא יזם ופתח מגזין שבועי בשם 'דורות' המתמקד בהיסטוריה הירושלמית של העדה החרדית, ולצדו מגזין שבועי מיוחד לילדים בשם 'קינדער' - באידיש. בעוד 'העדה' ו'דורות' כתובים בלשון-הקודש, אך חלילה לא ב'שפה הציונית' עברית...

מעל ליברמן ישנו 'ועד מערכת' המורכב ממספר חברי הנהלה של העדה החרדית, אבל זרוע הביצוע המקצועי בידיו, יחד עם צוות כותבים הזוכים מדי פעם להכוונה והדרכה ישירה מרבני העדה החרדית.

למרות התואר 'עורך', ליברמן מתנזר מחשיפה לאור הזרקורים, אינו מתראיין והוא נוהג לתת את הקרדיט לרבנים שמעליו. כותבים ב'העדה' עמם שוחחנו, מדברים על קו פתוח שהנהיג ליברמן עם בית הגאב"ד, אצלו הוא זוכה לאמון מלא. את ביקור 'מסע המלכות' של הגאב"ד לפני חודשיים בבית שמש, הוא הפיק וניצח על תוכן הביקור. בשונה מהעצרות תחת כיפת השמים, אותם מנהל ביד רמה גיסו של ליברמן, יצחק שלמה בלוי הספרא-דדיינא של הבד"צ, ליברמן מתמקד במשיכת החוטים מאחורי הקלעים של הכנסים הפנימיים והשקטים במסגרות העדה החרדית.

היהלומן והאסטרטג
שמואל ווידר

עורך: 'דער בלאט'
גיל: 50 נולד
ב: ויליאמסבורג
למד ב: ישיבת נייטרא
מקום מגורים: ויליאמסבורג

כבר בהיותו בחור צעיר היה לווידר חוש כתיבה מיוחד. הוא הכניס לישיבה את הקנאות והשיטה של סאטמר, והוציא גליונות עם כתבות נגד אלו שהשמיצו דרכו של האדמו"ר מסאטמר זצ"ל, במאמרים ברורים וחדים שהפריכו את השקרים והליצנות נגד השיטה.

לאחר חתונתו החל לעבוד בבורסת היהלומים, ולאחר מכן פתח חנות לניקוי יבש בויליאמסבורג,
והתחיל לעבוד כגראמר בחתונות - לצד היותו מהיועצים האסטרטגים בחסידות סאטמר בעת הנהגת האדמו"ר בעל ה'ברך משה' זצ"ל. בעיקר נודע כאסטרטג מקצועי בעל ראש טוב, הבנה מהירה וקור רוח. כמו כן, הוא היה מהאנשים שעיצבו את הפוליטיקה של סאטמר ואף משמש כיו"ר מעמדים גדולים בקהילה.

בשנת תשנ"ט, כאשר המחלוקת הגדולה פרצה בחסידות והעיתון 'דער איד' ששייך למשה פרידמן השתייך לצד היריב, הוחלט לפתוח עיתון חדש ומתחרה.

שמואל ווידר נקרא אל הדגל לקחת על עצמו עריכת העיתון, לתת את הקול לקהילת סאטמר בעולם ובעיקר לספק קונטרה ל'דער איד'. את העבודה הזו הוא עשה נהדר, וכאסטרטג מקצועי הצליח להפוך את הקערה על פיה.

כמו כן, רשומה על שמו מהפכה בעולם העיתונות באידיש, באשר הוא היה הראשון שהחליט לתת במה לכל הקהילות והחסידויות בעיתון, ואף היה בין אלו שעבדו קשה להוציא מהכח אל הפועל את ה'חתונה תקנות' שהנהיג האדמו"ר מסאטמר לצמצום הוצאות החתונה.

כיום משמש ווידר גם כחבר הוועד הפועל בקהילת סאטמר, כדובר חסידות סאטמר לתקשורת באנגלית, וכיו"ר במעמדים גדולים, הפגנות, כינוסים, כינוסי בחירות וכדומה.

הבן של משה גאבע
יושע הערש פרידמן

עורך: 'דער איד'
גיל: 36
נולד ב: ארה"ב
למד ב: ישיבת סאטמר
מגורים: ויליאמסבורג

יושע הערש פרידמן, העורך את בטאון 'דער איד' מפלג סאטמר – מהרי"י, הוא בנו של הגבאי המיתולוגי לבית סאטמר הרב משה פרידמן, שניהול העיתון עבר לידיו לפני כ-8 שנים.

לפני כעשר שנים, עם פרוץ המלחמה בסאטמר, הוא העביר מגוריו לויליאמסבורג כדי להיות לצד אביו. לאחר תקופה קצרה אביו העביר לידיו את העיתון, אותו ירש מראש קהילת סאטמר וממייסדי העיתון הרה"ח רבי סענדר דייטש ז"ל.

מיד כשנכנס לעיתון עשה בו שינויים מרחיקי לכת, הוסיף מוספים שבועיים, בראש וראשונה 'מוסף תורני' ובו מאמרים תורניים, נושאים בהלכה ותיאורים על גדולי וצדיקי ישראל, הנכתבים על ידי סופרים הבקיאים בהיסטוריה של גדולי ישראל לדורותיהם, כמו גם ראיונות מרתקים עם ישישים זקנים מדור הקודם. ועד 'מוסף לבית ולאשה', בו מופיעות כתבות פרקטיקה לבני הבית - כולל מתכונים, ומאמרים מעניינים עבור הנוער.

בעיתון עצמו יש צוות כותבים שמרנים ומוכשרים, המבינים מה לקרב ומה לרחק. קוראי העיתון יודעים שלשמוע ולראות דיווחים וחדשות אפשר בכל מקום, אבל ב'דער איד' הם רואים בגוון אותנטי. על כל מאמר וכתבה חתום סופר מומחה, מגיה ומערכת שלמה, וכמובן, כל אחד מהכותבים מכיר היטב את כללי הכתיבה והדקדוק, מעלה נדירה בפני עצמה.

כמו כן יודעים כל החברות, הארגונים והסוכנויות בעיר, שכאשר הם רוצים להגיע אל הציבור החרדי, הם מדברים באמצעות העיתון 'דער איד'. בעקבות כך, פרידמן מרבה להופיע אצל אנשי הממשל והמשטרה בניו יורק, כדי לשמוע מהם מסרים עבור החרדים בניו יורק.

יושע הערש מוכר כאדם בעל מזג טוב, כריזמטי במיוחד ואהוב על הבריות, יש לו הערצה עזה בתוככי קהילת סאטמר, ובפרט אצל צעירי החסידות שרואים בו מודל לחיקוי של עסקן הנאמן לחסידות. מכריו מציינים שלמרות מעמדו הרם בקהילה והיותו ה'בן של', יש לו גם המון ידידים מהפלג השני בסאטמר, שרואים בו אדם חכם וישר למרות היותו מראשי הפעילים של הפלג המתחרה.

לאחר כמה שנים בעיתון, התבסס מעמדו בתוך הקהילה, ובכובעו השני יש לר' יושע הערש את התואר 'גנרל' של צבא העסקנים של חסידי סאטמר. בכל מאורע גדול בסאטמר מנהל יושע הערש את מערך העסקנים והסדרנים. כמו כן, יושע הערש נודע כמפשר בלתי רשמי בסכסוכים העולים מידי פעם בין אנשי או עסקני הקהילה, היות וכולם רוצים להיות ביחסים טובים איתו, הוא יכול לנצל זאת לפשר בין הצדדים הניצים.

במיוחד בולטת פעילותו בעת הבחירות המקומיות מידי שנה, יש לו ארגון מיוחד הנקרא 'אחים לדעה', אותו הקים לפני כארבע שנים, העובד במרץ להוציא כמה שיותר בוחרים לקלפי עבור המועמד שנתמך על ידי קהילת סאטמר. תוך שהוא מגייס את מיטב כוחותיו, ומשרד ההיי-טק שהוא מנהל בזמנים כאלו - לא מבייש את מערכת הבחירות של אף מפלגה חרדית בארץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!