העיתונאים: מרכז העניינים, קו עיתונות, שעה טובה וכפר חב"ד

פתח דבר: בכל תחום, קשה לבחור רשימת אנשים מצומצמת ולכתוב אודותיה אוסף פרופילים מדויקים, קשה הדבר שבעתיים כאשר מדובר בעיתונאים ואנשי עט, הן משום היותם קולגות, והן משום הבנתם הדקה בניסוח וכתיבה, וידיעתם את משמעותו והשלכותיו של כל משפט.

למרות זאת, החליטה מערכת 'בחדרי חרדים' להרים את הכפפה ולעשות את הבלתי אפשרי. הכתב משה ויסברג, שידיו רב בפרויקטים מסוג זה, נשלח למלאכה, וחזר - כתמיד - ומוצר מוגמר בידיו.

במסגרת זו, נסקור בכל יום 5-6 עיתונאים בכירים במיוחד, בדגש על עורכים ופרשנים פוליטיים, לפי חלוקה לעיתונים. יודגש כי לא נכללו ברשימה זו אנשים העוסקים בתקשורת אך אינם עיתונאים מטבעם, כגון מגישי תוכניות ברדיו, בנוסף, הרשימה אינה עוסקת בכתבים חרדים העובדים בתקשורת הכללית, והיא מתמקדת בתקשורת החרדית נטו.

השתדלנו לגעת בפן האישי של כל אחד ואחד, קשריו ופעלו מחוץ לתחום העיתונות, התפתחות קריירת הכתיבה שלו, מאפיינים בולטים בטקסטים שהוא מייצר ונושאים בהם קנה את פרסומו.

בפרקים א' וב' של הסדרה סקרנו את 'יתד נאמן', 'המודיע', 'בקהילה', 'משפחה', ו'המבשר'. בפרק זה נטפל ב'קו עיתונות', 'שעה טובה', 'מרכז העניינים' ו'כפר חב"ד'.

קריאה מהנה!

עיתונאי זה בגנים
יצחק נחשוני

עורך: מרכז הענינים.
גיל: 60
נולד ב: בבני ברק
למד ב: חברון
מגורים: פתח תקוה

יצחק נחשוני הוא דור שני למושכים בעט ומעצבי דעת הקהל בציבור החרדי, ויש לו כבר דור שלישי של הולכים בדרכו. אביו, ר' יהודה נחשוני (רזמיבש) ז"ל, היה עורך העיתון 'שערים', מחבר ספרים נודעים, שמאמריו היו מהנקראים ביותר, והיתוו את דרכה של תנועת פועלי אגודת ישראל.

את מסלול לימודיו החל יצחק נחשוני בת"ת מרכז של החינוך העצמאי בבני ברק. בכיתה ה' עבר ל'ישיבת תל אביב', וממנה המשיך לישיבת 'הישוב החדש', בה עשה את הקפיצה הנחשונית הראשונה לתפקיד העורך ב'עיתון מחתרת' היתולי שפורסם לקראת פורים. בישיבה הקפדנית, עלול היה העיתון לגרור אחריו עונש חמור עד כדי הרחקה מהישיבה, אלא שראש הישיבה, הגאון רבי יהודה קולידצקי זצ"ל, זיהה את הפוטנציאל והעדיף שלא לוותר עליו. כך הפך, בעצם, למי שפתח בפני נחשוני את הדרך להמשיך בכתיבה ובעריכה.

את דרכו המקצועית התחיל נחשוני כנער צעיר דווקא בעיתון הנוער הדתי לאומי 'בעצם', עיתון שנחשב כאליטיסטי ונחשוני ייצג בו את הצד החרדי. את העיתון ערך יצחק רקנטי, לימים איש טלוויזיה ומנהל בית הספר לקולנוע 'מעלה'.

יחד עם נחשוני כתבו בעיתון חיים זיסוביץ, השר לשעבר בני אלון ואמונה פלאי, שמאוחר יותר הייתה לאשתו ונודעה כסופרת אמונה אלון, ועוד רשימה של צעירים שתפסו ברבות השנים מקום בעשיה התקשורתית והציבורית.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת 'הישוב החדש', המשיך נחשוני 'זמן' אחד בישיבת 'איתרי' ואז עבר לישיבת 'חברון' - שם התחבב על ראשי הישיבה והיה מהמקורבים אליהם. במקביל, גבר אצלו היצר התקשורתי והוא השתלב בתוכניות של מחלקת המסורת ב'קול ישראל', ואף היה מראשוני העורכים של 'מצעד הזמירות' החסידי, שהיה אז מושג חדש בתוכניות הרדיו וקבע את מדדי ההצלחה של המוסיקה החסידית. בהמשך השתתף גם בתוכנית 'מנחת ערב' - תוכנית האקטואליה הדתית הראשונה.

עם זאת, את המקצוענות וההצלחה שלו ככתב וכעורך, זוקף יצחק נחשוני בעיקר לתקופת שירותו בגלי צה"ל. היה זה שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשנחשוני החליט לנסות את מזלו ולהיות החרדי הראשון שעובר את הבחינות לתחנה הצבאית. הוא עבר אותן בהצלחה, ובמשך 8 שנים שימש ככתב וכעורך בתחנה הצבאית, ובמקביל כיהן בתפקיד דובר הרבנות הצבאית.

מפקד גלי צה"ל דאז, אלון שליו, שמאוחר יותר היה עורך 'ידיעות אחרונות' ועורך חדשות ערוץ 2, לקח אותו תחת חסותו - דווקא בשל היותו חרדי, שליו מצא בצעיר הנמרץ אתגר מיוחד, וראה בכך משימה אישית להכשירו כעיתונאי ברמה גבוהה. לא רבים יודעים שאת ההכשרה הזו עבר נחשוני במחזור שממנו יצאו רבים מאנשי התקשורת היותר נחשבים במדיה הכללית, ובהם אברי גלעד, יעקב אילון, ארז טל, קובי מידן ועוד. עם חלק מהם שומר נחשוני על קשר עד היום.

כשהשתחרר מצה"ל החליט להפנות את כל המיומנות והנסיון שצבר לסביבה התקשורתית הטבעית שלו. יחד עם העיתונאי הותיק ישראל קצובר, הקים את השבועון המסחרי הבלתי תלוי הראשון בציבור החרדי – 'יום הששי'. במשך 18 שנים הופיע העיתון מדי שבוע, והעניין שעורר קבע את סדר היום, כמו גם את המסמרות לעיתונות החרדית השבועית. נחשוני הכשיר קאדר של עיתונאים, עורכים ותקשורתנים הנמצאים היום בקדמת התקשורת החרדית. על 'בניו' המקצועיים נמנים: בנימין ליפקין, יעקב ריבלין, קובי אריאלי, אשר צוקרמן, אבי רוזן, ידידיה מאיר, אהרן גרנות ועוד רבים וטובים, ובהם גם ניצן חן, בעבר הכתב הפוליטי של הערוץ הראשון ('תצא בחוץ') והיום מנהל לשכת העתונות הממשלתית.

בחלק מתקופת 'יום הששי', מילא נחשוני במקביל גם את תפקיד העורך הראשי של התוכניות ברדיו 'קול חי' - שהיה אז חלוץ תחנות הרדיו לציבור הדתי.

אחרי 'יום הששי' ערך נחשוני עבור הרב אמנון יצחק את שתי מהדורות השבועונים שהוציא, 'שופר ניוז' לציבור החילוני ו'ארבע כנפות' לציבור הדתי.

בארבע השנים האחרונות עורך נחשוני את שלוש המהדורות של העיתון 'מרכז העניינים':
בני ברק והמרכז, ירושלים והאזור, ואת המהדורה הצפונית 'עניינים בצפון'. ואכן, מאז נכנס לתפקידו, תופס העיתון מקום של כבוד בצמרת העיתונות החרדית בישראל.

נחשוני קנה את פרסומו בעיקר בשל יכולותיו השנונות ביצירת כותרות, לעתים באמצעות משחקי מילים, שימוש בסוגריים או ביטויים בעלי כפל משמעות. בעבר, פרסם טורי אקטואליה ב'בחדרי חרדים'.

עורך דין ומרצה לתקשורת
אברהם (אבי) בלום

פרשן: 'קו עיתונות'
גיל: 35.
נולד ב: רחובות
למד ב: אור ישראל
מגורים: אלעד.

קשה לפספס ולא לקרוא בשקיקה את טוריו השנונים של הפרשן, העיתונאי וגם עורך הדין, שעושה 'בית ספר לפוליטיקה' מידי שבוע ברשת החינמונים של 'קו עיתונות'.

בלום, המגיע ממשפחה עם שורשים גוראיים, למד בישיבות ליטאיות, אך עדיין תוכלו למצוא אותו בכל 'מוצאי מנוחה' עומד ומתפלל בגלריה של 'סליחות ראשונות' בחצר חסידות גור.

את תחילת דרכו בתקשורת החרדית עשה בפרסום מאמרים כאן ב'בחדרי חרדים' (תחת שם העט א. מור).

בשנת 2007 החל לכתוב את טורו הפובליציסטי 'בית ספר לפוליטיקה' ברשת קו עיתונות, כמחליפו של ידידו זקן הפרשנים ומייסד ה'בית ספר' יעקב ריבלין. כמו ריבלין, גם את טוריו המרתקים של בלום תוכלו לפגוש בבוקר רביעי ב'בחדרי חרדים'.

לפני שנתיים החל להגיש יחד עם עמיתו העיתונאי יעקב ריבלין את התוכנית השבועית 'פילפוליטיקה' ברדיו קול ברמה, ובשידור חי וחוזר ב'בחדרי חרדים'. עו״ד בלום הוא גם מרצה לתקשורת בבית הספר 'כותרת' של אוניברסיטת תל אביב, ומשתתף קבוע בתוכניות, דיונים ופאנלים שונים בטלוויזיה.

לצד היותו מבכירי הפרשנים החרדים, סיים בלום בהצטיינות את התואר הראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו, ולאחר מכן המשיך את לימודיו במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית. כיום הוא עורך דין במשרד כבירי-נבו-קידר, ומתמחה במשפט מנהלי. עו״ד בלום מכהן כמנהל בתוכנית הלאומית לילדים 360 ולנוער בסיכון - הפועלת מטעם חמישה משרדי ממשלה (חינוך, רווחה, ביטחון פנים, בריאות וקליטה) וחבר בוועדות ממשלתיות העוסקות בתחום.

ויש גם פן תורני לבלום, לצד היותו בוגר ישיבת 'אור ישראל', הוא נמנה על מייסדי כולל הוראה באלעד.

בנוסף, במסגרת עבודתו כעורך דין מצליח, כותב בלום ספר על בוררויות בבתי דין והחיבור לדין תורה ויישומו במשפט הישראלי.

כותב עיתון שלם
אשר צוקרמן

עורך: שעה טובה
גיל: 66
נולד: בבני ברק.
למד ב: פוניבז'.
מגורים: ירושלים

אם תהיתם מי קורא עדיין את השבועון 'שעה טובה', מומלץ שתדעו כי לצוקרמן יש מאות קוראים מושבעים ברחבי הארץ והעולם. יש שיאמרו שהם אוהבים לקרוא עיתון הנעשה בידי אדם אחד, גם אם השפעתו מועטה, אחרים יאמרו כי הוא מספק חומר שאינו מופיע בשאר העיתונים, מטעמים שונים.

הקריירה העיתונאית של צוקרמן החלה דווקא בשנות ה-70 בעיתון 'שערים', בו פרסם מאמרים תחת שם העט א. צוק-רימון. עשר שנים אחר כך היה בצוות הכתבים של השבועון 'יום השישי', וכעבור זמן בגלגולו החדש 'ערב שבת', שם כתב תחת שם העט א. ארצי, עמו הוא משתמש עד היום. צוקרמן היה אחראי אז בעיתון על הראיון השבועי המרכזי, שתפס את שני עמודי האמצע של העיתון. [כיום, בשבועונים 'משפחה' ו'בקהילה' נמנעים מלערוך ראיון שבועי בחדשות].

שנים מאוחר יותר נוסד העיתון הראשון שצורף לו מגזין כרומו, וצוקרמן שימש כעורכו הראשון. בתחילה יצא העיתון בשם 'משפחה: ירחון הבית היהודי', ועם הזמן הפך לשבועון הנקרא 'השבוע של משפחה'. כעבור זמן התפצל העיתון לשני שבועונים מתחרים: 'משפחה' ו'השבוע'. צוקרמן המשיך לערוך את 'השבוע' והיה אחראי לחלק ניכר מהתוכן, תחת שמות עט שונים.

לפני למעלה מעשור נאלץ צוקרמן להתפטר לאחר שכתב בגנות אחת מהחסידויות הגדולות והפגנות נערכו ליד ביתו. בעקבות התפטרותו חדל עיתון 'השבוע' מלהופיע, ומהר מאוד חידש אותו צוקרמן תחת השם 'שעה טובה'.

צוקרמן, המקורב לחסידות לעלוב שמרכזה כיום בבית שמש, לא מסתיר את דעותיו הימניות. כך, חלק ניכר מהעיתון מוקדש למתקפה על השמאל הישראלי ונבחריו. בתקופת ההתנתקות תקף את אריאל שרון בחריפות רבה. וכן, בתקופה בה הציג שמעון פרס את מועמדותו לנשיאות - יצא צוקרמן מעל גבי העיתון בקמפיין תקיף נגד בחירתו.

אחד ההישגים הבולטים ביותר בקריירה העיתונאית ארוכת השנים של צוקרמן, היא העובדה שתחת שרביטו גדלו כמה וכמה מטובי העיתונאים החרדים, כאשר הוא היה הראשון לתת להם את הבמה והעידוד הנדרשים.

מ'קול חי' ל'קו עיתונות'
ינון פלח

עורך: 'קו עיתונות'
גיל: 34
נולד ב: בת ים.
למד ב: ברכת אפרים – קרית הרצוג.
מגורים: גבעת שמואל.

את דרכו העיתונאית החל פלח ברדיו 'קול חי' כעורך תכניות אקטואליה, תחת דבורה פרקש ששימשה כמנהלת התכניות.

פלח הוא בוגר בית הספר לפרסום של תרצה גרנות, איי סי סי, שם למד בקורס החרדי הראשון לפרסום בריכוזו של קובי אריאלי, בין השאר למדו עמו: חיים גיל, נתי טוקר, חיים גלינסקי, איתן דובקין, אלון טיברגר ועוד.

לפני שלוש עשרה שנה נכנס לעבוד ב'קו עיתונות' - לשם הובא על ידי אבי רוזן, שהכירו מ'קול חי'. ב'קו עיתונות' עבד לצידו של רוזן במשך שש שנים.

את דרכו בעיתון התחיל ככתב, ובהמשך טיפס בסולם התפקידים כרכז מערכת, סגן עורך, ולאחר עזיבתו של רוזן לרדיו קול חי - מונה פלח לעורכו הראשי של העיתון.

לפני שמונה כעורך, כתב פלח טור סאטירי במוסף 'שביעי' שהיה נקרא בשקיקה על ידי צעירי הצאן. בסיומו של הטור הייתה שורה שנקראה 'פינת הסמס', ולאחר שהחלו מאבקי הסלולרי הכשר - הוחלף השם ל'שורת סיום'.

בתחקיר שערך פלח לפני מספר שנים הוא עורר הד ציבורי בכל כלי התקשורת. בתחקיר גילה כי החברות 'מרמות בכמויות' בחבילות, תוך שהן היו מפחיתות בכמות התוכן של מארז, מבלי לעדכן את הצרכן.

לצד עבודתו כעורך, עוסק פלח בייעוץ תקשורת לאנשים ולגופים שונים. מעת לעת, הוא מפנה מזמנו וכותב טור עבור 'בחדרי חרדים'.

הצעיר שבחבורה
מנחם כהן

עורך: כפר חב"ד
גיל: 27
נולד ב: כפר-חב"ד
למד ב: ישיבות תומכי-תמימים המרכזית בכפר-חב"ד
מגורים: אלעד

מנחם כהן, עיתונאי צעיר ומבטיח, החל את דרכו העיתונאית בעודו תלמיד בישיבה, כאשר במהלך לימודיו התפרסמו טורים פרי עטו בשבועון 'כפר חב"ד'.

כהן, שה'חיידק' העיתונאי מלווה אותו כבר מהילדות, למד רבות מרבים וטובים, והביא את יכולותיו לידי ביטוי בשבועון 'כפר חב"ד' - אותו הוא עורך ביד רמה.

אם יש שני אנשים שמאוד עודדו ודירבנו את כהן בתחילת הדרך - הרי הם הרב אהרן-דב הלפרין עורך ראשי של 'כפר חב"ד' והרב יצחק-יהודה הולצמן מעורכי העיתון.

תחנות חייו בעיתונות התחילו ב'כפר חב"ד', המשיכו בשבועון חרדי בולט, ולאחר-מכן באתר 'כיכר השבת' - החל מיום הקמתו ועד לפני כשנה וחצי, וכיום בין-היתר בתפקיד עורך בשבועון בו התחיל ובנוסף עורך האתר החבד"י COL.

כעיתונאי חב"די צעיר, הגיע כהן להישגים מרשימים בחסידות, כך למשל חשף התכתבות מרתקת והיסטורית בין אישה חרדית מבני-ברק לרבנית חנה שניאורסון ע"ה, אמו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, גם ראיון היסטורי עם נגיד אירופאי שחשף שהרבי מליובאוויטש הציל אותו ואת משפחתו בתחנת רכבת בצרפת, בימי מלחמת העולם השנייה.

כהן גם עוסק ביחסי ציבור, בפרט כאלה הקשורים לחסידות חב"ד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!