העיתונאים: המבשר, משפחה ובקהילה • חלק ב'

פתח דבר: בכל תחום, קשה לבחור רשימת אנשים מצומצמת ולכתוב אודותיה אוסף פרופילים מדויקים, קשה הדבר שבעתיים כאשר מדובר בעיתונאים ואנשי עט, הן משום היותם קולגות, והן משום הבנתם הדקה בניסוח וכתיבה, וידיעתם את משמעותו והשלכותיו של כל משפט.

למרות זאת, החליטה מערכת 'בחדרי חרדים' להרים את הכפפה ולעשות את הבלתי אפשרי. הכתב משה ויסברג, שידיו רב לו בפרויקטים מסוג זה, נשלח למלאכה, וחזר - כתמיד - ומוצר מוגמר בידיו.

במסגרת זו, נסקור בכל יום 5-6 עיתונאים בכירים במיוחד, בדגש על עורכים ופרשנים פוליטיים, לפי חלוקה לעיתונים. יודגש כי לא נכללו ברשימה זו אנשים העוסקים בתקשורת אך אינם עיתונאים מטבעם, כגון מגישי תוכניות ברדיו, בנוסף, הרשימה אינה עוסקת בכתבים חרדים העובדים בתקשורת הכללית, והיא מתמקדת בתקשורת החרדית נטו.

השתדלנו לגעת בפן האישי של כל אחד ואחד, קשריו ופעלו מחוץ לתחום העיתונות, התפתחות קריירת הכתיבה שלו, מאפיינים בולטים בטקסטים שהוא מייצר ונושאים בהם קנה את פרסומו.

בפרק א' של הסדרה סקרנו את 'יתד נאמן' ו'המודיע', בפרק זה נסקור את 'בקהילה', 'המבשר' ו'משפחה'.

קריאה מהנה!

סטנדרטים חדשים וספרות חסידית
בנימין ליפקין

עורך: המבשר
גיל: 40
נולד ב: בירושלים
למד ב: ישיבות חב"ד בלוד, קרית גת, כפר חב"ד וניו יורק.
מגורים: לוד.

ליפקין החל את דרכו העיתונאית בשבועון 'כפר חב"ד', עוד לפני פטירת הרבי מליובאוויטש זצ"ל. מי שגילה את כישוריו וגייס אותו לכתיבה עיתונאית בעודו בחור היה הרב משה מרינובסקי, אז סגן עורך כפר חב"ד וראש המערכת בניו-יורק. ה'מנטור' שלו בימי הבראשית היה הרב אהרן דב הלפרין, עורך כפר חב"ד.

במשך תקופה כתב יחד עם יוסי אליטוב, אותו גייס לראשונה לכתיבה, תחת שם עט משותף, מאניס לביא. לאחר רצח רבין החל לעבוד בעיתון 'יום השישי' בעריכת יצחק נחשוני. במשך שנים, מדי שבוע, היה מתפרסם בעיתון ראיון מרכזי שערך ליפקין עם הדמויות הפוליטיות המרכזיות במדינה, וכן מדור מיוחד שנקרא 'נאמן למקור - קשר ישיר למקורות מידע בענייני השעה'.

ליפקין היה עורכו הראשון של הירחון 'משפחה טובה'. בין השנים תש"ס-תשס"ב ערך והגיש ברדיו קול חי תכנית תחקירים שבועית בשם 'חשיפה'. במשך יותר מ-12 שנים כיהן כעורך הראשי של 'בקהילה', וניצח על מעבר העיתון מחלוקה חינם למכירה בתשלום, וממהדורת טבלואיד למהדורת כרומו מהודרת עם חלקים ומוספים.

במסגרת עריכת 'בקהילה' הביא סטנדרטים חדשים שהטביעו חותם על העיתונות החרדית, ובאו לידי ביטוי בהכשרה המקצועית של שורה ארוכה של כותבים וכותבות, וכן ביצירות עיתונאיות מעשי ידיו. כך למשל המוספים שכתב וערך, בהם פסע אישית עם שורה של אישים בכל תחנות חייהם (עם אישים אלו נמנים, בין היתר: הגר"ר אלבז, הגרי"ד גרוסמן, אלימלך פירר, אריה דרעי, מנחם פרוש, מרדכי בן דוד ועוד), וכן בראיונות מונומנטליים שהוא חתום עליהם עם: החיד"ו וייס, עו"ד יעקב ויינרוט, יוסי גרין, איצ'ה מאיר הלפגוט, פרופ' פטריק סורקין ועוד.

בשנה וחצי האחרונה מכהן ליפקין כעורך עיתון 'המבשר', ומדי יום ביומו רואה אור טור שלו בעיתון.

ליפקין ערך וחיבר גם שורה של ספרים, ובהם: 'דמות חסידית', 'ארץ אבותינו', 'חשבונו של עולם', 'שלמות הארץ', 'שאמיל', 'בכל ביתי נאמן הוא ועוד.

במשך שנים רבות ליפקין מכהן כדובר ארגון 'יד לאחים', ובשנים האחרונות הוא גם נחשב כמנחה מבוקש מאוד של אירועים ודינרים.,

"לך תבנה מדינה"
אשר מדינה

עורך: חדשות ו'שבועי' המבשר.
גיל: 38
נולד ב: תל אביב
למד ב: פחד יצחק ועטרת ישראל
מגורים: בני ברק.

את חוש הכתיבה גילה מדינה לראשונה דווקא ליד הסטנדר הישיבתי, בעת שכתב את סיכומי המפרשים על הגמרא, ומאוחר יותר בכתיבת שיחותיו של המשגיח הגר"ח וואלקין, שאף נכרכו בספרו 'דעת חיים'. לאחר לימודו בכולל, כשהעקצוצים באצבעות ידיו הפכו מוחשיים, החל לגשש את דרכו בעולם העיתונות הכתובה.

דריסת רגלו הראשונה בתחום הייתה לפני כ-15 שנה, על מפתן עיתון 'השבוע' בעריכת אשר צוקרמן. העיתונאי הוותיק ראה לפניו עוד בחור המבקש 'לגעת בזוהר', והחליט להעניק לו הזדמנות. "שב כאן וכתוב ידיעה", אמר לו במטרה לבחון את כישוריו. לאחר כשעה וחצי, כשראה מה העלה העלם הצעיר בחכתו, לא יכול היה לכבוש את צחוקו. ארבע שורות בלבד הופיעו על צג המחשב. מתברר שכל העניין עם המקלדת היה חדש עבור אברך הכולל, וזה התקשה למצוא היכן נמצאות בה אותיות הק' והף'.

אבל מדינה הוכיח חריצות, וכבר באותו שבוע הופיעו בעיתון שתי ידיעות פרי עטו, תחת שם בדוי כמובן. ביום שישי, בקרן הרחובות רבי עקיבא-רבי טרפון, ניתן היה לראות אדם מחזיק עיתון בידו ועיניו נוצצות מהתרגשות. את זה אני כתבתי, מלמל לעצמו.

ההיכרות עם המקלדת השתפרה עם הזמן והגלגלים החלו לנוע. במקביל, החל מדינה לעבוד במחלקת החדשות של רדיו 'קול חי' תחת ניהולו של יצחק שיינפלד, ועד מהרה נחשף הציבור למגיש חדש בשם 'אשר ישראלי' בתכניות אקטואליה שונות, לצד מנחם רהט, ישי ויינר ועוד.

אפרופו ישי ויינר, לאחרון היה מקומון בני ברקי קטן בשם 'חדשות שלנו', ובאחד מעמודיו הופיע טור אישי תחת השם 'לך תבנה מדינה'. המדור החל לצבור פופולאריות רבה בשל הכתיבה השנונה וההומוריסטית, והוא 'טיפל' בעט מושחזת במצבים שונים מחיי היומיום בקהילה החרדית. במדור זה נחשפו הקוראים לעלילותיו של האברך בעל ה'סובארו אברייכים', להבדלים בין סוגי הקמצנים בפורים וכן לתובנות והרהורי אמונה. עד מהרה הגיעה ההצעה מרשת 'קו עיתונות', שם הפך המדור לנחלת הכלל, ומדינה מונה כעורך משנה בעיתון. תקופה זו התאפיינה בטוריו המדוברים ובראיונות העומק שביצע עם שלל מנהיגים מהציבור החרדי והכללי.

מאוחר יותר העתיק את האכסניה לעיתון 'בקהילה', יחד עם הטור האישי שקיבל את השם 'מדעי המדינה'. מדינה שימש ככתב שטח מוצלח, וזכורות בין השאר כתבותיו מהצפון העשן תחת פגזי מלחמת לבנון השנייה, וכן כתבת הדמע מרישומי השבת בישיבת 'מרכז הרב' - ימים ספורים לאחר הטבח הנורא בתלמידי הישיבה. הצלחת הטורים האישיים הובילה במהרה לכינוסם בספר מיוחד בשם 'לך תבנה מדינה' - שנחטף מהמדפים וכבש את לב הקוראים הצעירים.

לפני למעלה מחמש שנים, עם ניצני הדיבורים על הקמת עיתון 'המבשר', בעקבות ההפסד של המועמד החרדי בירושלים, גויס אשר מדינה למשימה שהייתה נראית אז כבלתי אפשרית - הקמת עיתון יומי מוצלח שישרוד לאורך זמן. המשימה הוכתרה בהצלחה, כאשר עיתון 'המבשר' הפך לעובדה קיימת ומשגשגת. מדינה שימש בו תחילה ככתב פוליטי בכנסת, וכיום הוא מחזיק בתפקיד 'עורך החדשות', עורך מוסף 'שבועי' ובעל טור 'תצפית'.

מדינה גם עוסק בכתיבת יחסי ציבור, תוך שהוא משתמש ביכולות הכתיבה הוירטואוזיות שלו כדי ליצור כתבות מרתקות אף כאשר מדובר בנושא משעמם לכאורה.

התסריטאי הצנוע ומקורבם של 'הגדוילים'
אברהם דוב גרינבוים

עורך: בקהילה.
גיל: 35.
נולד ב: ארה"ב.
למד ב: ישיבות גור.
מגורים: בית שמש.

את כתיבתו החל גרינבוים כבר בגיל צעיר, במאמרים שפירסם מעת לעת בעיתונים 'המודיע' ו'עולם החסידות'. לאחר נישואיו עסק במוסיקה והלחנת שירים, ורבים מהם חדרו לחסידות גור והם מושרים גם כיום בישיבותיה. את פרנסתו מצא דווקא כגראמער ב'מצוה טאנץ', ובמקביל החל לעסוק בכתיבת ספרי ביוגרפיה וראיונות.

ברבות הימים חבר גרינבוים ל'איחוד מוסדות גור' ולחברת 'אפקט', ושימש כתסריטאי ובמאי בעשרות סרטי תיעוד והפקה גדולים ונחשבים. עד היום, לצד עבודתו כעורך, הוא כותב תסריטים למוסדות ולפרטיים.

בשנת תשס"ט החל לערוך את ביטאון 'עולם החסידות' המיתולוגי, שזכה לשינוי צורה והפך ל'מורשה'. הוא הביא ל'מורשה' טורים מחשובי הרבנים כמו הגר"ח וואלקין, הגר"ר אלבז ורבי מיילך בידרמן, כמו גם ראיונות עם שורה ארוכה של גדולי ישראל ואדמו"רים.

לקראת חג הסוכות תש"ע הצטרף לשבועון 'בקהילה', והפך לסגנו של העורך בנימין ליפקין. יחד, שדרגו השניים את העיתון למגזין עם שלל מוספים - כפי שהוא נראה כיום. עם מעברו של ליפקין ל'המבשר' בסוף שנת תשע"א, הפך גרינבוים לעורכו הרשמי של בקהילה.

גרינבוים הביא עמו רוח צעירה ורעננה לעיתון. הוא צירף חבר כותבים צעירים שמעניק לעיתון את הגישה הקלילה המנשבת בין דפיו. כך, בשילוב ידיים עם העורך ויועץ התוכן אהרן קליגר, הם שומרים על צבא קטן וחכם שמשרת אותם בנאמנות, שבוע אחרי שבוע.

טורו החדש 'הישורת האחרונה' הוא אחד הטורים הנקראים בשקיקה מידי שבוע במגזר החרדי, וכבר הספיק לעורר רעש וגילויים מסעירים. גרינבוים - הצנוע מטבעו - לא חת להעביר ביקורת נוקבת פנים חרדית מחד, ולהחמיא כשמגיע מאידך, גם אם הדברים לא תמיד עולים בקנה אחד עם רצון המכותבים.

לצד טורו, משתתף גרינבוים בכתבות מגזיניות, בעיקר כשהמרואיין הוא מגדולי ישראל, איתם יש לו שפה משותפת ואמינה.

זקן הפרשנים
יעקב ריבלין

פרשן ועורך חדשות: בקהילה
גיל: 55
נולד ב: ירושלים
למד ב: קול יעקב.
מגורים: הר נוף, ירושלים.

בכל סוף שבוע כל ח"כ ופוליטיקאי חרדי כוססים ציפורניהם במתח, עד שיידעו האם 'טופלו' בטור הפוליטי הפופולארי והמושחז ביותר במגזר החרדי, או שמא נחה דעתו של ריבלין מפעילותם השבועית והוא פירגן להם על עשייתם הברוכה. אין 'ישיבה בוחר', בעולם הישיבות הליטאי בפרט, שאינו קורא את טורו של ריבלין בשקיקה אחרי סעודת שבת בלילה ולחילופין אחרי הצ'ולנט של הבוקר, והמהדרין מן המהדרין יקראו שניים מקרא ואחד תרגום, ובמוצאי שבת ירפרשו את דף הבית של 'בחדרי', כדי לקרוא אותו שוב.

תחילת דרכו העיתונאית הייתה דווקא בבטאון הבעלזאי 'המחנה החרדי' - שם שימש ככתב פוליטי במשך כשנתיים. בשנות ה-80 שימש ככתב הפוליטי של העיתון 'יום השישי' (ז"ל) תחת שם העט י. יריב.

בשלהי שנות ה-90 עבר לכתוב ברשת המקומונים 'קו עיתונות', שם שימש כפרשן הפוליטי הבכיר ובעל הטור הפוליטי 'בית ספר לפוליטיקה'. בשנת 2004 עבר לעיתון 'בקהילה', שם הוא משמש כעורך החדשות וכן כפרשן פוליטי ובעל הטור הנקרא ביותר במגזר. ללא ספק ריבלין הוא עמוד התווך של העיתון, ומשאבת הרייטינג המרכזית שלו.

ריבלין גם משמש כיועץ תקשורת וקופירייטר במגזר החרדי. ומגיש מידי יום חמישי בערב את התוכנית 'פילפוליטיקה' ברדיו קול ברמה - יחד עם עמיתו העיתונאי אבי בלום, גם תוכנית זו מועברת בשידור חי וחוזר ב'בחדרי חרדים'.

מידי יום חמישי לומד ריבלין בחברותא עם הגר"י אפרתי, זאת לצד היותו בקשר הדוק עם מורו ורבו הגאון רבי יהודה עדס, ראש ישיבת 'קול יעקב' וחבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה'.

לנו לא נותר אלא לחשוף כי ריבלין עובד על ספר תורני על הרמב"ם, שאנו מצפים לו בכליון עיניים.

רב השפעה ומקורב לרב
יוסף יצחק (יוסי) אליטוב

עורך: משפחה, ויו"ר וועדת רדיו ברשות השניה
גיל: 40
נולד ב: בואנוס איירס, ארגנטינה
למד ב: ישיבת תומכי תמימים, חב"ד
מגורים: ביתר עלית

מבין אנשי התקשורת החרדיים המשפיעים מבית ומחוץ, יוסי אליטוב נחשב למוביל. לפני כ-14 שנה, כשנכנס לעולם העיתונות, הביא לתקשורת החרדית סטנדרטים חדשים של פרסומים, חשיפות ותגליות בלעדיות. מצד שני, כל אזרח ישראלי נחשף לדמותו כבר בתחילת דרכו, כשהפך לאחד המרואיינים המחוזרים ביותר בתקשורת הישראלית - בכל פעם שזו עסקה בציבור החרדי.

לא רבים יודעים, אך מי שפתח את הדלת בפניו של אליטוב למרכז הבמה הישראלית היה מי שמכהן היום כשר לענייני אזרחים ותיקים, אורי אורבך. היה זה בזמן ממשלת ברק, כאשר נושאי דת ומדינה עלו על הפרק והפכו לנושאים 'לוהטים'. באותה תקופה הפך אליטוב לפרשן הבולט ביותר לענייני ש"ס, עם התמקצעות מיוחדת בנושאים אלו.

במהלך השנים היה אליטוב הראשון שפרץ את דלתות ביתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, והביא עימו חמישה ראיונות אישיים, שזכו לפולו אפים רבים בכלי התקשורת בארץ ובעולם. באותם ימים, הוא הקים יחד עם צבי אלוש מ'ידיעות אחרונות' וניצן חן מערוץ 1 - תא כתבים לענייני חרדים, שהפך לתא החזק ביותר בתקשורת הישראלית באותם שנים. לימים, חיבר יחד עם חברו לתא הכתבים צבי אלוש, את הביוגרפיה על הרב – בן פורת יוסף, ספר שהיה בראש רשימות רבי המכר במשך תקופה ארוכה.

עורך 'משפחה' באותם ימים, אברהם רוזנטל - שעבר לימים ל'יתד נאמן', הזניק לאוויר טור פוליטי בשם 'המטבחון', עליו היה חתום אליטוב, טור שבו ראשי ממשלות, רמטכלי"ם ושרים היו מעבירים מסרים לחברה החרדית, עד שהוא הפך למעין חלון ראווה בדרג הפוליטי והמדיני לנעשה בתוככי החברה החרדית המסוגרת באופן יחסי.

את קפיצת המדרגה העיקרית עשה אליטוב בעיקר בזכות העובדה שהיומונים המפלגתיים - שראו בכליון עיניים את איבוד ההגמוניה על דעת הקהל החרדית - פתחו במלחמת חורמה נגד עיתון 'משפחה', מלחמה שבסופו של דבר העצימה בעיקר את מושא המאבק.

הטור הפוליטי אותו כותב אליטוב עד היום מכיל שפה שנונה ועקיצות לרוב, אך לעולם לא יתקוף אישית אדם ולא ינעץ סכינים בלב הפוליטיקאים. תמיד יעשה זאת בהומור מושחז ובקריצה המאפשרת גם למושא הביקורת להכיל ולקבל אותה בהבנה. מנגד, יש בטורו הפוליטי מבט אחר ושונה על האירועים בחברה החרדית, אפשר לומר שמבטו בלתי שגרתי ביחס לשאר הטורים הפוליטיים המתפרסמים במגזר, והסובלים מזהות כמעט מוחלטת.

בשנים האחרונות, למרות שמונה לעורך העיתון - תחת שרביטו של העורך הראשי משה גרילק, הוא מקפיד לשמור על פרסום טור שבועי וכתבות דיוקן מגזיניות. אפרופו כתבות חג, את פורמט מוסד הראיונות של גדולי התורה הביא אליטוב לעולם השבועונים לפני 12 שנים, ובמהלך השנים כתב במסגרת זו לא פחות משישים ראיונות לשערי העיתון, תופעה המועתקת כיום בסיטונאות לכלל כלי התקשורת במגזר.

קשה לשייך אותו לצד פוליטי מסויים, אך יש האומרים שהוא אחד העורכים שהביאו לעולם העיתונות החרדי את ההתחשבות בדעת הקהל, ולפיה הוא מתווה את רוח העיתון ותכניו.

לפני כשמונה שנים מונה אליטוב לחבר מועצת הרשות השניה, על ידי שר התקשורת דאז אריאל אטיאס - שנחשב לידידו הקרוב. בשנים האחרונות הוא משמש כמספר 2 בארגון וכיו"ר וועדת הרדיו, וברקורד שלו שתי תחנות רדיו שנולדו בזכות פעילותו: קול ברמה וגלי ישראל. עד היום, הוא חולש על 19 תחנות רדיו אזוריות, ועושה זאת בכישרון לא מבוטל תוך ייצוג האינטרסים החרדיים נאמנה.

בשנים האחרונות הוא מכהן בנשיאות מועצת העיתונות ופעיל באגודת העיתונאים בתל אביב. ידידיו מבדילים בין יוסי אליטוב ליוסף יצחק אליטוב. בכובעו האחרון, בשבתות ובימים טובים, תראו אותו לבוש בסירטוק חסידי ומוסר שיחות ומאמרים לפני קריאת התורה לקהל המתפללים בבית הכנסת הגדול של חב"ד בביתר עלית.

ידידיו הפחות הטובים יוסיפו, כי בשל מנהגו עתיק היומין לא לענות לשיחות טלפון, הדרך היחידה לתפוס אותו לשיחה היא במקווה של חסידות בוסטון בעיר מגוריו בשעות הבוקר המוקדמות, שם יטבול מידי בוקר וינפק תחזיות פוליטיות על רקע המים המהבילים.

לצד עבודתו בתחום העיתונות, הוא שולח ידו שנים לא מעטות בעולם העסקים. במשך שנים נחשב לאיש סודו של הנגיד משה סבא ז"ל, ידיד אישי של הנגיד חיים יענק'ל ליבוביץ', דוד הגר מלוס אנג'לס, ז'ק אביטל מראשי הקהילה החלבית בניו יורק והוא גם מחזיק במערכת קשרים מסועפת עם אדוארדו אלשטיין, הבעלים החדש של אי.די.בי. יהיו שיאמרו שהוא נעזר בקשריו של אביו, חבר מועצת הרבנות הראשית הגאון רבי שמעון אליטוב, שכיהן במשך שנים ארוכות כרב בדרום אמריקה, בכדי להתקדם, ויהיו שיאמרו שאת עוצמתו בנה כתוצאה מקשריו האישיים עם עשרות אישי תקשורת חילוניים, קשרים אותם הוא מטפח במשך שנים ארוכות ואשר כוללים גם אירוח בביתו הפרטי.

השמחות האישיות שהוא עורך, הפכו עם השנים לנקודת מפגש בין עולמות. לפני שלושה חודשים ערך ברית לבנו לוי, כאשר באירוע נצפו שלושה ראשונים לציון, שלושה מועמדים לנשיאות, בכירי עולם התקשורת ואפילו שרת המשפטים ציפי ליבני ושר החוץ אביגדור ליברמן, ששהו זמן ממושך.

יאהבו אותו יותר או פחות, קשה להתעלם ממנו. ישנו עותק אחד בודד בשם אליטוב בעולם התקשורת החרדית, ולא בכדי.

זקן העורכים
משה חיים גרילק

עורך ראשי: 'משפחה'
גיל: 78
נולד ב: אנטוורפן, בלגיה
למד ב: 'קול תורה' ופוניבז'
מגורים: הר נוף, ירושלים

גרילק, שברזומה שלו שירות בצה"ל במסגרת הסדר שלב ב', ולאחר מכן בשירות מילואים בחיל האוויר, לחם במלחמת יום הכיפורים, ולאחריה היה בין הראשונים והידועים במרצים שהובילו את תנועת התשובה, במסגרת זו, היה ממקימי ארגון 'ערכים' והוא נחשב עד היום למרצה והוגה דעות מבוקש בנושאי יהדות.

בשנת 1977 החל לכתוב ב'מעריב' יחד עם שמואל חסידה מדור דו-שבועי בנושא יהדות בשם 'דע את יהדותך'. החל משנת 1985, במשך שמונה שנים, כתב מדור שבועי ב'מעריב' על פרשת השבוע בשם 'פרשה ופשרה'. רשימות אלו יצאו לאחר מכן בספרים 'דע את יהדותך', 'סיני מאז ולתמיד', 'פרשה ופשרה' ו'פרשה ולקחה'.

בשנת 1985 נמנה עם מקימי ומייסדי העיתון 'יתד נאמן', והוא כיהן כעורכו הראשי של העיתון במשך למעלה משלוש שנים. בנוסף ערך מוסף תורני בשם 'קולמוס', וכמו כן את כתב העת 'ניצוצות' למחשבה יהודית.

מאז שנות ה-90 הוא מכהן כעורכו הראשי של השבועון 'משפחה'. החל משנת 2010 כותב גרילק טור דו-שבועי קבוע באתר צו פיוס.

גרילק גם פרסם מספר ספרי מתח, תחת שם העט ח. אליאב‏, אשר הפכו לרבי מכר ותורגמו למספר שפות.

גדולי ישראל וביקור טראומתי במעשיהו
אליעזר שולמן

עורך: משנה עיתון 'משפחה' ועורך החדשות
גיל: 42
נולד ב: בירושלים
למד ב: סלבודקה ומיר
מגורים: לוד

שולמן, מוותיקי העיתונאים החרדים, התחיל את דרכו התקשורתית בעיתון 'ערב שבת' בגיל 19. את הכישורים ירש מאביו, הרב אמיתי שולמן, שמזה 45 שנה עובד ב'המודיע' כעורך לילה ומשמש כעורך החדשות הראשי והמרכזי של העיתון. אביו גם משמש כמנהל סיעת יהדות התורה משנת 1977 – אז אגודת ישראל.

כבר בדרכו ככתב צעיר ב'ערב שבת' - גלגולו של 'יום השישי', הצליח שולמן להביא תמליל של ישיבת מועצת גדולי התורה שהורתה לחברי הכנסת אגודת ישראל כיצד לנהוג עם ממשלת שמיר.

לפני עשרים שנה הגיע לעיתון 'משפחה' והצעיד את העיתון קדימה. שולמן הביא לעיתון ראיונות ופרופילים עם שורה של גדולי תורה, בהם הגרמ"י ליפקוביץ, הגרמ"ש שפירא, הגר"ש זאהן, הגר"נ קרליץ, הגרח"פ שיינברג, הגר"א גרינבלט - תלמיד הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, הגאון רבי מיכל זילבר והגאון רבי יצחק זילברשטיין.

סיפור מעניין שלא ידעתם על שולמן: לפני כניסתו של אריה דרעי למעשיהו, נשלח שולמן על ידי העורך לעשות כתבה על הכלא והאגף לשומרי מצוות בו ישהה. שולמן המתגורר בלוד, מכיר חלק מהסוהרים בכלא - תושבי העיר. לאחר שקיבל אישור מדוברות השב"ס, נכנס לכלא, וכמקובל השאיר את כל חפציו בכניסה. לאחר שראיין אסירים באגף שומרי מצוות, ביקש שולמן לצאת. שכניו הסוהרים חמדו לצון והציבו בפתח האגף סוהר אחר, שנעץ בו מבט ואמר: "מכאן יוצאים רק באישור". שולמן גילה לחרדתו שהפך לאסיר ללא פשע. רק כעבור 20 דקות מתוחות נפתחו עבורו שערי האגף התורני.

מזה 10 שנים כותב שולמן את הטור 'שטח אש' העוסק בעניני צבא ובטחון וכולל פרשנות מזווית מבט ייחודית לצד שורה של גילויים, במסגרת הטור חשף שולמן את ההחלטה למנות רב למוסד הישראלי,ובעקבותיו פרסמו זאת כלי תקשורת רבים נוספים.

בתקופת הגירוש מגוש קטיף חשף לראשונה את המערך הפסיכולוגי שהקים צה"ל והביא ראיון ראשון עם הפסיכולוג הראשי דאז של צה"ל. הראיון צוטט בכלי תקשורת בעולם ובהם במגזין טיים היוקרתי שכתב על שולמן: "העיתונאי החרדי שנחשב לבעל מקורות בטחוניים יוצאי דופן בשב"כ ובמוסד".

מזה שני עשורים עובד שולמן בעיתון משפחה. ומשמש כיום כעורך המשנה של העיתון ועורך חדשות משפחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!