התקשורת עם מבט 'קדימה'

זה היה צפוי. אחרי גודש הדיווחים, הפרשנויות והניתוחים, ושלל התמונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נואם על רקע כחול המשדר תקווה, נפער היום חלל תקשורתי עצום. העיתונים רזים, מהדורות החדשות קצרות ותמציתיות, וצרכני התקשורת מוצאים עצמם שוב עם התסמונת המוכרת של ה'נפילה' שאחרי השיא.

ובכל זאת, כולנו יודעים שבמציאות הישראלית מדובר רק בעניין של זמן, עד שהמפלגות החרדיות והדתיות - ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי, השותפות לממשלת נתניהו - יגלו שהן הנפגעות העיקריות מהתבשיל שרקח נתניהו.

בחדרי העריכה של אמצעי התקשורת, כבר יש מי ששוקד בשעות אלה ממש על הכנת הכתבות והראיונות הראשונים לקראת אפשרות של היווצרות מציאות פוליטית חדשה בישראל - הצטרפותה של 'קדימה' לממשלה. רמזים על כך כבר משורבבים בחצי פה, בעיקר בתוכניות הראיונות והאירוח של תחנות הרדיו.

במערכות התקשורת הכתובה נמנעו היום מלעלות את הספקולציות האלה מהשיקול שעדיין מוקדם מדי להעלותם על דפוס באותיות שאינן מחיקות. המלים המשודרות נותרות רק באוויר והן פחות מחייבות. רק 'הארץ' מנחה את קוראיו לכיוון הזה, בסקר שהוא מפרסם בקידמת עמודו הראשון המצביע על כך ש-49% ממצביעי קדימה סבורים שעל המפלגה להצטרף לממשלה. עד סוף השבוע מספר המצדדים ודאי יחצה את גבול הרוב.

לקראת סגירת ה'מוספים' כבר תופסת ההסברה הזו תאוצה, וגם בשבועונים החרדיים לא יתעלמו ממנה. מה היא עשויה לעשות לערכם הסגולי של המפלגות החרדיות ובעיקר שס בממשלה? – זו בדיוק השאלה שהפרשנים עומדים על פתרונה כיד הדמיון הטובה. בתקשורת החרדית, כידוע, היא בדרך כלל טובה מאוד.

יש עוד ספיח עקיף אחד לנאום שהולך ונשכח, ולמרות שדנים בו היום בוועדת הכספים של הכנסת הוא עדין לא הגיע לתקשורת, אף לא לחרדית. ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני מיהדות התורה, מבקשת לשרטט מפת איזורי עדיפות לאומית חדשה, המקנה הטבות, בעיקר בתחום המיסוי, למי שמתגורר ביישובים המופיעים בה.

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין מה'ליכוד' דורש לכלול בה את 'אריאל' ואת 'מעלה אדומים'. היום מקבלת הדרישה הזו משמעות מעשית לעתיד ההתנחלויות.

אבל יותר מעניינת היא עמדתה של ח"כ מירי רגב, לשעבר דוברת צה"ל והיום ח"כ ב'ליכוד', הסוברת שחייבים לכלול, קשה להאמין, את...תל-אביב, במפת העדיפויות הלאומיות. האם זה אומר שרגב, כמי שהיתה מעורבת בניסוח נאומו של ראש הממשלה, חוששת שהסכמתו ל'מדינה פלשתינית מפורזת' עלולה להוביל, חלילה, להפיכתה של תל-אביב ליישוב ספר הזכאי להטבות לאומיות?

אגב, באוצר מתנגדים להכללת תל-אביב במפה - לא משום שלא מגיע לה אלא בגלל שצעד כזה יחייב לכלול במפה גם את...בני ברק לוד, רמלה וכפר קאסם. תמיד ידענו שאנחנו נתפסים כ'מיעוט'.

משחקי 'פישר פרייס'

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שאמש פורסם כי הסתכם ב 0.4 אחוז, עומד בטווח היעדים של בנק ישראל. עם זאת, יעד אחר, שגם הוא מאוד חשוב לבנק המרכזי שלנו, לא מושג וגורם לאחרונה לעומדים בראשו לאבד כל שליטה ורסן.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מבקש להנציח את הטבות השכר המפליגות מהן נהנים עובדי בנק ישראל, ואת התנאים הנלווים שאין להם אח ורע בשום גוף ממלכתי אחר. בעימות הקשה שמתחולל בעניין זה בין שר האוצר יובל שטייניץ לבין הנגיד פישר, עוסקות לא פחות מ-7 כתבות שהגיעו לשולחננו. האינפלציה משתוללת.

הנגיד פישר מזהה את תקופת כהונתו של שר האוצר שטייניץ קצוץ הסמכויות, כשעת כושר לתבוע מראש הממשלה נתניהו למלא את הבטחותיו מן העבר ולהעניק 'עצמאות' לבנק ישראל. אם הפלשתינים, בעזרת המדינאים האמריקנים, יכולים לסחוט מנתניהו הצהרת 'עצמאות', למה שפישר הכלכלן האמריקני לא יזכה בהזדמנות דומה? צודק.

באוצר מוכנים להיענות לחלק מדרישותיו של הנגיד לשחרר את בנק ישראל מתלות מקצועית ולאפשר לו לקבוע, למשל, את המדיניות המוניטרית באמצעות ועדה ציבורית. אבל את פישר זה אינו מספק. מה שמעניין אותו באמת זה להקים דירקטוריון מינהלי לבנק ישראל, שישחרר אותו מפיקוח ומכל מחויבות לתת דין וחשבון על תנאי השכר שהבנק המרכזי מעניק לעובדיו.

על מה ניטש הויכוח הטעון?! פשוט לא להאמין - על משכורות עתק המגיעות לסכומים שאפילו ההכרזה על עלית הריבית במשק או הורדה שלה, לא מזיזה להן כלל. יש מהן המגיעות גם לגובה של 80 אלף שקל בחודש! בנוסף נהנים עובדי בנק ישראל גם מתשלום ביטוחי רכב ובריאות שאינם ניתנים לעובדי מדינה אחרים, הם זוכים להנחות בלימודים אקדמאים ואלה מתוכם שנאלצים ל'התאמץ' ולרדת כל יום בגרם המדרגות כדי להגיע למשרדיהם, זכאים ל'תוספת מרתפים' מיוחדת.

עם תנאי קייטנה שכאלה לא פלא שגם ילדיהם של העובדים מקבלים מימון לקייטנות קיץ. רק על משחקי ה"פישר פרייס' יאלצו, לדאבונם, לשלם בעצמם...

סטנלי פישר, הגיע לבנק ישראל מתפקיד בכיר בבנק העולמי. הוא היה רגיל לתנאי שכר חורגים ומשופרים. אבל משום מה הוא סבור שה'עליה' שהוא עשה, צריכה לגרור עמה גם 'עלית שכר' לעובדיו והוא תובע לצ'פר אותם בתנאים שאין להם תקדים.

אם לא די בעצם תביעותיו, מציג פישר את ההתנגדות החזיתית הטבעית להן מצד האוצר, כנסיון התערבות בשיקולי הבנק המרכזי וכסכנה ממשית למדיניות הכלכלית של ישראל. סלח לנו, אדוני הנגיד, אבל גם אם איננו מבינים גדולים בכלכלה, אנו מרשים לעצמנו לקבוע כי צמיחת השערות על כפות ידך סבירה יותר מאשר לקבל טענה שהצמיחה הכלכלית של ישראל תלויה בגובה שכרם של עובדי בנק ישראל.

אילו היו הטענות מתהפכות - משרד האוצר היה מציע תוספות שכר לעובדי בנק ישראל וראשי הבנק היו דוחים את ההצעה, כפי שאכן צריך היה להיות, ניתן היה להאמין לטענותיו של פישר, שהאוצר מנסה 'לשחד' את בנק ישראל ולהשפיע על שיקוליו. אבל כשהאוצר תובע להשוות את תנאי העסקתם של עובדי בנק ישראל לאלה של עובדי המדינה האחרים ולהוריד את שכרם, איך ניתן להאשים אותו בנסיון התערבות במדיניות הכלכלית של בנק ישראל?

עיתון העסקים 'גלובס' מדווח כי ראש הממשלה מגבש עתה פשרה בין הניצים. כיצד ניתן יהיה לאכול את עוגת השכר הגדולה של עובדי בנק ישראל המרוחה בקרם שמנת וגם להשאיר אותה שלמה? - הנה רעיון 'יצירתי' אחד, לתלוש משכורת שהוא תלוש מהמציאות: העובדים יקבלו שכר על פי הקריטריונים הנהוגים בכל משרדי הממשלה, אלא שהוא ישולם להם בדולרים.

נגיד בנק ישראל שלו היכולת להתערב ולהשפיע על שער הדולר, יקבע אותו ביום תשלום המשכורות של עובדיו לגובה שישמור על משכורתיהם המנופחות בערכים שיקליים.

מה עושה ה'אח הגדול' ברחבת האב הגדול?

הודעה למתפללים הקבועים בכותל המערבי: תוכנית 'האח הגדול' עומדת להגיע גם אל שריד המקדש, אלא שכאן היא אינה בהכרח 'ראליסטית'.

העתונאי ארי גלהר מדווח ב'ידיעות ירושלים', כי בקרוב תוצב בכניסה לכותל המערבי מערכת ממוחשבת מתקדמת, שתספור את מספר הפעמים שהגעתם לתפילה במקום, בשלושת החודשים האחרונים.
בעבר היה כבר מי שפירסם ידיעה שטענה כי בין אבני הכותל יוצב 'כספומט'. רק לאחר שקמה צעקה רבתי, התגלה שמדובר ב'מתיחת פורים'. אבל הפעם, גם אם הרעיון עצמו יתברר בסופו של דבר כמגוחך והזוי, כשהוא מצא את דרכו באופן בלעדי אל בין דפי המקומון 'ידיעות ירושלים', עוד התכוונו מדליפיו לבצע אותו ברצינות.

הם כל-כך רציניים עד שבעניין הזה של ספירת התפילות הם אינם מוכנים להסתמך על צילומי המצלמות המתעדות את הנעשה בכותל וברחבה בזמן אמת. אמינות המערכת חשובה בעיניהם מאוד, והם ניגשים לפיתוח מיוחד שלה, שיותאם לרישום המדויק של מספר התפילות שהתפללתם ליד שריד המקדש.

לשם מה צריך ה'אח הגדול' לדעת כמה פעמים התפללנו בשלושת החודשים האחרונים? מסתבר שהתוכנית נועדה להסדיר את הנושא הפרוץ של חלוקת רשיונות מיוחדים לחניה בחניון, הנמצא בתוך רחבת הכותל המערבי. 1000 רשיונות שכאלה מחולקים מדי שנה ללא קריטריונים ברורים. הנהלים היבשים קובעים שכל מי שמתפלל בקביעות בכותל, זכאי לתו החניה המאוד מבוקש הזה. אם היו הנהלים האלה נשמרים, היו אלפי כלי רכב גודשים את כל רחבת הכותל ולא משאירים מקום להולכי רגל.

אז מי בכל זאת קיבל תו עד היום ומי לא? – רשימת מחזיקי הרשיונות, נשמרת בכספת 'הקרן למקומות הקדושים', הרחק מעיני אדם ובצורה אחראית ובטוחה הרבה יותר מזו שהתגלתה בפרשת הפתק שתחב נשיא ארה"ב בין אבני הכותל. בדיעבד, לאחר נאום אובמה במצרים, התברר גם שהבקשה בפתק ההוא לא התגשמה, והוא חסר ערך; אבל לא כך רשימת המכוניות הזכאיות להביא את נוסעיהם כמעט עד לפתח קודש הקודשים...

לא ברור מה מביא את 'הקרן למקומות הקדושים' לנסות ולהכניס סדר דווקא לענין הפרוץ של המכוניות ברחבת הכותל המערבי לפני שהם עושים זאת בין האנשים והנשים שמגיעים לאותו מקום במראה שלא יעזו להיראות בו במעלה ההר שבמרחק כמה עשרות מטרים משם,. אבל הפתרון שמוצע נועד למטרה הזו בלבד והוא בהחלט חדשני ומעניין.

תו החניה ינתן מעתה רק למי שיגיע להתפלל בכותל שלוש פעמים ביום ויקלט על ידי קרן הלייזר של המערכת הממוחשבת החדשה. בכל שלושה חודשים ייבחנו הנתונים ו-1000 המתמידים בתפילה יזכו ברשיון מחודש. כך, יעודד תו החניה יעודד בעקיפין את תפילה כסדר.

אלה ברכב... ואנחנו בשם ה' נזכיר.

קישורים:
לטור קודם: ...ומדינה של גהינום

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!