צריך רבי בחיים
הרבי לימד גאון יעקב מהו. לא להתכופף נוכח לחצי הסביבה, אלא להפך, להשפיע עליה • לקראת ג' בתמוז, יום-ההילולא ה-15 של הרבי מליובאוויטש זצוק"ל
- הרב מנחם ברוד
- כ"ד סיון התשס"ט
נאומו של ראש-הממשלה ממחיש את הקושי הגדול לדבוק באמת ובעקרונות הנכונים בתוך הטלטלות והסערות. הוא גם מוכיח כמה קל להתבלבל נוכח מבול המלל והטיעונים הנשפכים לחלל. בקלות רבה אפשר להפוך חושך לאור ואור לחושך, להציג נסיגה כהישג וכניעה כאומץ-לב.
את האמת רואים רק כאשר מזיזים הצידה את ענני האבק ובאים לעצם העניין. כאן מתברר שמנהיג ה'ימין' אימץ השבוע את העמדות שאך לפני עשרים שנה היו עמדות המפלגה הקומוניסטית. עמידתו על ההסתייגויות נראית עכשיו עמידה איתנה, אבל בפרספקטיבה של זמן מתברר כמה גדולה ההתקפלות. וברור גם-כן כי העמידה על ההסתייגויות לא תחזיק מעמד. עוד קצת לחצים וגם הן ייפלו.
צוק איתן בסערות
בלחצים מעין אלה עומד לא רק ראש-ממשלה. כל אדם הנמצא בסביבה המנוגדת לערכיו ולאורח-חייו נתקל בלחצים דומים. בא רב צעיר לקהילה שאינה שומרת על קלה כחמורה. מה יעשה? האם יתייצב נגד דעת הקהל? האם יתעקש שהמחיצה בבית-הכנסת תהיה כדת וכדין? האם יאסור הכנסת כיבוד שאינו כשר בוודאות? ואולי אפשר להעלים עין, להתפשר על דברים קטנים ולקוות שבמרוצת הזמן הקהילה תתקרב יותר לערכי התורה?
כדי לעמוד בלחצים האלה אנו זקוקים לרבי. אין האדם יכול להיות בטוח שיפיק מעצמו כוחות לעמוד בקשיים. היצר שבקרבנו ערמומי ומחוכם, והוא יודע להציג את הכרסומים הקטנים באור מפתה. הוא ימצא צידוקים לטהר את השרץ בק"ן טעמים. יעברו שנים עד שנקלוט כמה התרחקנו ונסוגונו מנקודת המוצא, מהאמת המקורית.
מנקודת-מבט זו אפשר להעריך את עוצם מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש. הוא קיבל לידיו את ההנהגה בשעה שעל היהדות עברו טלטלות אדירות. השואה, הקמת המדינה, הטמיעה וההתבוללות בתפוצות, התפתחות המדע והטכנולוגיה, ועוד ועוד. בתוך כל אלה עמד הרבי כצוק סלע איתן. לא נכנע ללחצים, לא הסכים לפשרות בעניינים עקרוניים, לא זז מילימטר מן האמת הצרופה.
הוא לימד גאון יעקב מהו. לא להתכופף נוכח לחצי הסביבה, אלא להפך, להשפיע עליה. ללכת עם האמת היהודית בראש זקוף. בהשראתו יצאו חסידים לקצות עולם, ואחרי שנים אתה רואה שלא חל בהם שום שינוי. הם וילדיהם נראים כאילו יצאו זה עתה מהשכונה החסידית החמימה. הרבי לימד שדווקא כשאתה עומד על שלך, תכבד אותך הסביבה.
עוצמה מתגברת
מכאן אותה תחושה של מילוי מצברים שחש כל מי שהגיע אל הרבי. בתוך כל הלחצים והבלבולים של העולם אתה בא אל המעיין הטהור ושואב מים זכים. אתה שומע את דבריו והם משיבים נפש. אתה רואה את מנהיגותו ומרגיש כמה פשוט להיות יהודי של תורה ולהקרין מאורהּ על העולם שמסביב.
העוצמה הזאת עומדת בתוקפה גם כיום. להפך, יותר ויותר יהודים מתוודעים לתורתו של הרבי דווקא בחמש-עשרה השנים האחרונות, וגם הם מרגישים אותה תחושה של בהירות ועוגן רוחני איתן. כי זה כוחה של האמת, שלא נס לֵחה והיא מוסיפה להאיר ולחמם עד ביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.
המאמר מתפרסם בגיליון 1172 של 'שיחת השבוע'
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות