אדיר במלוכה • 180 חתנים ב'ליל הסדר' של האדמו"ר

ליל הסדר, הוא אחד הלילות הנשגבים והעילאיים ביותר בכל עונות השנה. בחצר הקודש סאטמר, ההכנות לקראת חג זה, מתחילות כבר מאמצע החורף...

בתקופת מנהיגותו של הרה"ק ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע לפני השואה, המושג של תלמידי ישיבות הנותרים לחגוג את ליל הסדר על שולחן רבם, לא היה קיים. לקראת חודש ניסן, חזרו כל תלמידי הישיבה - בראשה עמד הרבי, לבתיהם. על שולחנו, הסבו רק בני המשפחה וקומץ מקורבים וחסידים בלבד, זאת בכדי שכל אחד יוכל לקיים 'והגדת לבנך'.

לאחר השואה, כאשר הרבי קומם מחדש את הריסותיה של החסידות מגיא הבכא, ומאות רבות של בחורים צעירים הגיעו כפליטים לארה"ב, מצאו הללו את מקומם בפסח בצל קורתו של הרבי. הרבי שהיה להם לאב רוחני - בהיעדר אב ביולוגי שנרצח בשואה, היה זה שקיים בהם את מצוות 'והגדת לבנך'. בשנים הראשונות, סעדו על שולחנו בליל הסדר תלמידי הישיבות, במרוצת השנים המנהג השתנה, ורק הבחורים המאורסים, 'החתנים', הורשו להסב עם הרבי בפסח.

כיום, עם ריבוי הבחורים בחסידות בלי עין הרע, רק החתנים שהינם תלמידי ישיבת סאטמר ב'קרית יואל' זכאים לשהות עם האדמו"ר בליל הסדר. אלו שהינם תושבים של השכונות החרדיות שמחוצה לקריה, אוכלים אצלו בשני הסדרים. החתנים המקומיים, מפצלים את הלילות. האחד במשכנו של האדמו"ר. הלילה השני, בבית הוריהם.

בסך הכל, סועדים על שולחנו של האדמו"ר כ-180 חתנים, שבחג זה, הינם האורחים הפרטיים של האדמו"ר וזוכים למלוא תשומת הלב, היחס והחיבה שהוא מקרין עליהם. ולא רק ליל הסדר, כאשר שבת הגדול חל בצמוד לחג (כשפסח חל במוצאי שבת) או כאשר חג הפסח חל ביום חמישי, שאז חוגגים שלושה ימים רצופים (חמישי, שישי ושבת), הרי שבכל תקופה זו, החתנים זוכים לשמש כאורחיו של האדמו"ר, כמו היו בניו.

25 איש במערך הלוגיסטי
כאמור, בעיצומו של החורף, ההכנות לפסח נכנסות לישורת הראשונה. כבר בט"ו בשבט מתחילים להכשיר את האולמות ששוכנים במעונו של האדמו"ר, שם גם נמצא מטבח הפסח המיוחד.

לקראת ראש חודש אדר, מתחילים כבר לייצר מיץ ענבים בייצור מיוחד לקראת הפסח. האדמו"ר משתתף בהכנות אלו ומשגיח באופן אישי על הייצור. זהו אחד משלושת התחומים שהאדמו"ר מפקח באופן אישי. לצד ייצור היין, האדמו"ר גם תופס פיקוד על תחום המצות, וגם על בדיקת החסה לצורך קיום מצוות המרור, הנערכת יומיים לפני החג. את כל היתר, הוא מפקיד בידי מקורביו, כאשר הוא כמובן מנצח על המלאכה מ'למעלה'.

בחודש אדר, כבר מתחילים גם הבישולים. דגים ובשר בכמויות סיטונאיות נכנסים לסירים ומשם להקפאה עד ליל הסדר... עשרים וחמשה איש נוטלים חלק במערך הלוגיסטי הזה ופועלים בכל הקיטור, כדי להספיק את כל מה הצריך מבעוד מועד.

למחרת פורים, האדמו"ר בוחר בסוגיה העוסקת בענייני הפסח ואותה הוא מורה לתלמידי הישיבה להתחיל ללמוד. האדמו"ר עצמו מוסר עליה שיעורים, ובמהלך חג הפסח, כל דברי התורה והפלפולים שיישא, נסובים סביב אותה סוגיה נבחרת.

תהליך אפיית המצות מתחיל בפועל כבר שבוע לאחר הפורים. מי שעוסק בהם משלב טחינת החיטים ועד להכנסתם למארזים, הם ה'חתנים' בקרית יואל, אלו שגם יסעדו על שולחנו של האדמו"ר. האדמו"ר, כאמור, מחזיק בשרביט הנחייה ונוטל חלק בכל שלב ושלב.
א
פיית המצות, מתפצלת לשלוש משמרות. ה'נאגלה' הראשונה, מיועדת לנשות המשפחה. המשמרת השנייה לבני המשפחה והשלישית מיועדת עבור אורחיו, לליל הסדר ולחג הפסח.

אתם בטוח שואלים את עצמכם, מי מארבעת חנויות המזון הגדולות הפרושות על פני קריית יואל, זוכה לספק את המצרכים עבור בית האדמו"ר?

התשובה מתחלקת לארבע... אין איפה ואיפה. האדמו"ר מבקש לפרנס את כל בעלי המרכולים הנמנים על חסידיו, ואי לכך, במרוצת השנה הרכישות נעשות בחנות אחת. בני האדמו"ר ומשפחותיהם, רוכשים בחנות שניה. בחודש תשרי, רוכשים בבית האדמו"ר בחנות שלישית ובחודש ניסן בחנות רביעית. כך יוצאים הכול נשכרים ושבעי רצון.

יומיים לפני חג הפסח וההכנות נכנסות להילוך הגבוה ביותר. הפעילים מכינים ב'היכל הטישים' 230 מקומות, מהם 180 עבור החתנים וחמישים עבור בני משפחת המלוכה. השולחנות מעוצבים במיוחד, בצורה שהאדמו"ר יוכל לפקוח עין על כל אחד ואחד מאורחיו. הלא 'האב' צריך להשגיח על 'בניו' ולדאוג לכל מחסורם.

הירושה של האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל
ערב חג הפסח, האדמו"ר נוהג לאפות מצות מצווה, כאשר רק על המצות הללו הוא בוצע במהלך החג. מצות אלו נשמרות בארון מיוחד, שלאף אחד זולת האדמו"ר אין גישה אליו. האדמו"ר עצמו נוטל משם את המצות סמוך לסעודה, ובנושא זה איננו נעזר או סומך על אף אדם, גם לא על המשב"ק המסור והנאמן ביותר.

כל החתנים זוכים ליחס אינדיבידואלי. כל אחד מהם מקבל מפית למצות, גביע מכסף וקעריות שבהן כל סימני הסדר (ללא הקערה עצמה) וכמובן סכו"ם, צלחות וכל מה שצריך.

את שולחן ליל הסדר של האדמו"ר עצמו, מפארים פריטים חשובים שונים, בהם גם גביע 'כוס של אליהו' של האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל, אותו קיבל האדמו"ר עם חלוקת הירושה בבית ויז'ניץ, לאחר הסתלקותו של חותנו האדמו"ר ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל. בנוסף לכך, מוצבים על השולחן גם קערות מכסף בהם השתמש חותנו ה'ישועות משה' זצ"ל, שאף בהם זכה בחלוקה. כל הכלים המשמשים את האדמו"ר כמו הגביע, בקבוק היין, הסכו"ם וכיוצא באלו, כולם עשויים זהב טהור, כיאה לשולחן מלכים בליל הסדר.

במהלך ליל הסדר, האדמו"ר מסב על ספה מפוארת, אותה קיבל בתשורה מאת תלמידי הישיבה. האדמו"ר משתמש בכולה, במהלך ההסיבה, שכן הוא נוהג להשתרע עליה, כדי לקיים מצוות הסיבה כדבעי.

עם התקדש ליל החג, האדמו"ר מתחיל את הסדר ללא שיהוי מיד אחרי תפלת מעריב, לאחר שבידו הוראה מיוחדת אותה קיבל מדודו האדמו"ר בעל ה'דברי יואל' זצ"ל מסאטמר, בעת ששהה אצלו בליל הסדר כ'חתן' לפני נישואיו, כי עליו להקפיד לאכול את האפיקומן לפני חצות. הציבור עצמו, איננו מקפיד בכך, ורק האדמו"ר שומר את הוראת דודו בקפידה.

האדמו"ר לובש לפני הסדר את ה'קיטל' המיוחד שקיבל בירושה מדודו ה'דברי יואל' ומעליו 'קיטל' לבן ובוהק שעליו שזורים רצועות כסף אומנותיות.

נכדיו של האדמו"ר מכריזים כמנהג ישראל: 'קדש'. האדמו"ר מקדש תחילה ולאחריו כל הקהל. באשר לכל סימני ליל הסדר, האדמו"ר נוהג לבצעם וכל האורחים כמובן מבצעים בנפרד, כל אחד לעצמו.

בעת הכרזת 'מגיד' ושאלת ארבעת הקושיות, נהוג בסאטמר כי תחילה שואלים הבנים הגדולים, בהמשך הנכדים וגם ...הבנות הקטנות שואלות. הנשים אגב מתרכזות באולם סמוך כאשר דלת פתוחה, כך שיתאפשר להם להאזין ולעקוב אחר המתרחש באולם של האדמו"ר.

ההגדה של פסח, נאמרת בנוסח 'סיגעט'. האורחים אומרים את ההגדה בטון נמוך, ואילו האדמו"ר מגביה קולו על פני הנוכחים. במרוצת אמירת ההגדה, האדמו"ר יאמר דברי תורה קצרים. הסדר אץ - רץ כמו בסרט נע. בל נשכח, האדמו"ר נחפז להספיק אכילת אפיקומן לפני חצות והזמן קצר...

למעשה, רק את דברי התורה הוא יהגה בפיו, זולת זאת, האדמו"ר לא מוציא הגה בכל ליל הסדר. גם הציבור שומר על דומייה מוחלטת. במידה והאדמו"ר רוצה להעיר או לבקש דבר מה, הוא משתמש בתנועות האצבעות ובשפת הסימנים. דיבור - הס מלהזכיר.

לאחר אמירת ההגדה, האדמו"ר מפשיל את טליתו ונערך ל'שולחן עורך' והמצוות המקדימות (מצה, מרור, כורך). למעשה, בתום מצוות כורך, האדמו"ר מביט בשעונו. אם נוכח כי נותרו דקות בודדות לזמן חצות, הוא יוכל את האפיקומן וחסל סדר אכילה. הדגים והמטעמים יאלצו להמתין למחר. זו סיבת הבהילות היחסית שבה נערך הסדר.

למרות שהאדמו"ר עצמו, לעתים מנוע לסעוד ולקיים מנהג 'שולחן עורך' מחמת הסיבה האמורה, הדבר לא משבש את סדרי האכילה של האורחים. הציבור מקבל את כל סעודת החג בשפע ובהרחבה. בשעה זו, לפרקים יוצא האדמו"ר ומסתגר בחדרו. לעתים, יישאר ויעקוב אחר הנעשה, כדי לוודא שלא יחסר המזג. רק במידה ועוד נותר פנאי, האדמו"ר יסעד עם הקהל, ככל שיתיר ויותיר הזמן.

משפט שלמה בגניבת האפיקומן
אגב: בכל החג אוכל האדמו"ר את המצה רק עם ברכת המוציא, אך נמנע מאכילתה לאורך הסעודה, מחמת חומרות וקפידות שונות.

בסאטמר, התירו לגנוב את האפיקומן. הנכדים הזאטוטים או מקורבי האדמו"ר, מתחרים ביניהם על ה'זכות' לגנוב את האפיקומן שמוסתר מתחת לכרית. כאשר הנכדים גונבים, הם יזכו למתנות יקרות מידי הסבא. פעם, כאשר נוצר עימות בין שני נכדים מי יזכה לגנוב, ביקש האדמו"ר להשכין שלום ביניהם והורה לעשות שני מפיות עם 'אפיקומן', כדי שכל אחד יוכל לגנוב.

כאשר ידיהם של אנשי הבית על העליונה והם אלו שהצליחו 'לסחוב' אותו, הם מבקשים בתמורה 'ברכה'. הכול מכינים עוד לפני החג 'קוויטל' ובו השמות והבקשות, שמא יתמזל מזלם והאפיקומן יגיע לידיהם. כאשר צלחה בידי מישהו המשימה, הוא שולף את ה'קוויטל' ומגישו לפני האדמו"ר שיתפלל עליו. זוהי התמורה שהוא מבקש ומקבל.

לקראת הכוס הרביעי, מוזגים את הכוס של אליהו, המכיל לא פחות משבעה ליטרים. לקראת 'שפוך חמתך', הילדים הם אלו שפותחים את הדלת ל'אליהו הנביא'. לאחר מכן, האדמו"ר מוזג מכוס היין הגדול לכל אחד מהמסובים. רק לקראת אמירת ה'הלל' נפתחו הדלתות והקהל הרב, חסידי סאטמר בקרית יואל, שכבר הספיקו לסיים את עריכת הסדר בביתם, ואוותה נפשם להתבונן בעבודתו של האדמו"ר בלילה גדול זה, רשאים כעת להשתתף. לקראת סוף אמירת ההגדה על פיוטיה, האדמו"ר מכבד מישהו לשיר משירי החג, וזהו... עלות השחר כבר כמעט כאן, באשר השעון מורה 3:30 לערך.

ליל הסדר השני ביו"ט שני של גלויות, נערך בחיפזון רב יותר לעומת קודמו. לאחר מזיגת הכוס הרביעית, האדמו"ר עובר ל'היכל הטישים', כאן משתתף קהל גדול, והאדמו"ר פותח בדברות קודש מגודל ימי הספירה. כנהוג, לאחר מכן, הוא ממשיך את עריכת הסדר עד לתומו.

האדמו"ר נוהג לכבד את הנוכחים בשירים ופיוטים, וגם הלחנים הידועים בשפת האידיש, שתוכנם כבר חובר לפני מאות שנים, זוכים לקבל במה וביטוי בערב קדוש זה. בשעה 4:00 לפנות בוקר, סופר האדמו"ר ספירת העומר, ובכך תם ונשלם ליל הסדר, במעונו של האדיר במלוכה...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!