"אתם מתפללים מול קברים ריקים" • מיוחד

לא ראוי לצאת לקברי צדיקים בחו"ל", כך מפתיע ואומר האדמו"ר מצאנז בדברים שפורסמו בעלון פנימי של חסידי צאנז.

רב שיח, התקיים במעונו של האדמו"ר מצאנז, עם קבוצה של ראשי תנועת 'ערכים' לקירוב רחוקים. מטרת הביקור הייתה לברר וללבן מספר נושאים, אשר המכנה המשותף שלהם הוא "השואה".

בראשית השיחה, הבהירו ראשי 'ערכים' כי הם מוצאים לנכון, לדון בנושא 'השואה' במיוחד בקרית צאנז, אותה ייסד האדמו"ר ה'שפע חיים' זי"ע, שקם מתוך המשרפות לאחר שאיבד את כל משפחתו.

תחילה התייחס האדמו"ר לתופעת המשלחות לפולין: "בשביל כאלו שרחוקים מן הדת ושמחפשים לקרבם, ודאי נכון הדבר לעורר את הרגש אצלם באמצעים שונים. כמו שניתן לעשות במקומות הללו", אמר האדמו"ר. "כך גם הם לומדים על העבר המפואר, וקהילות הקודש. במקומות הללו אפשר להחדיר בהם את הידיעה שבלי עבר אין עתיד. בהחלט שדבר כזה יכול לעורר אותם ולקרב אותם יותר ליהדות השורשית.

האדמו"ר הוסיף והדגיש כי: "לבחורים והאברכים שלנו אני אומר, שאנו מחוברים לשואה ולדורות שלפניה, על ידי שאנו לומדים את ספריהם ואת תורתם של גדולי ומאורי האומה שנספו וממשיכים את דרכם".

האדמו"ר ציטט את אביו ה'שפע חיים', שלא תמך בנסיעות לקברי צדיקים לאירופה וגם כאן בארץ ישראל. "אבא היה אומר: כשתלמד מדברי רבי שמעון יהיה לך את רבי שמעון אצלך. הוא בעצמו לא נסע הרבה למירון, אלא פעם בכמה שנים. כשאנו למדנו בישיבה לא עלה על הדעת לנסוע בל"ג בעומר למירון והיה סדר לימוד בישיבה כרגיל בכל יום.

"גם לקבריהם של צדיקים מפורסמים כמו הבעש"ט הקדוש והמגיד ממעזריטש, לא היו מרבים בנסיעות בחצרות החסידים.

"אבי היה אומר שאת הצדיקים העלו לארץ ישראל לאחר מותם, ושבאמת אין הם טמונים עוד בחוץ לארץ ודאי לא היום, אחרי שאין יהודים במקומות הללו".

לא בגלל ההתבוללות
• האם ראוי להביא למחנות ההשמדה גם נערים צעירים?

"צריך שיהא מי שלכל הפחות, מבין קצת ומי שיכול ללמוד ממה שעיניו רואות, ושיוכל ללמוד שם את העבר של כלל ישראל, ודי בזה. כי באמת, להבין את מה שקרה שם, אין זה ביכולת בן אנוש.

"יש כאלה שיש להם שאלות על מה שקרה אז, ובאמת היה אז הסתר פנים נורא, אבל כאשר מתבוננים ורואים את התקומה המופלאה של היהדות ושל עולם התורה בזמננו, שגם זה הוא דבר שלא על פי טבע, הרי למדים מזה שיש מנהיג לבירה.

"אך אבי לא חזר לאחר המלחמה לעיירות הללו. פעם, אף הייתה הזדמנות לכך, כשהיה בקרבת מקום באירופה ולמרות זאת לא רצה. הייתה תקופה, שהביאו לארה"ב נשים פולניות כעוזרות בית, ואף אמי הרבנית רצתה להביא אחת לביתה, ואמר לה אבי, שהוא לא יוכל להיות בבית עם פולני.ואכן ישנם כאלו שקשה להם מאד רגשית לדרוך במקומות הללו.

"מצד שני אותם הנוסעים לטייל במדינות שהגויים הגרים שם אינם פחותים ברשעותם, יכולים כבר לבקר גם במקומות הללו, ללמוד שם על רשעות הגויים.

• "אחת השאלות שעולות היא איך יתכן שבשואה נהרגו כל כך הרבה צדיקים. מה אפשר לענות?

"משה רבינו כבר שאל, למה יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ואלו הם דברים שאין עליהם תשובה. התמיהה היא לא רק על הריגת הצדיקים בלבד, אלא גם על פשוטי העם, שהרי נהרגו אז משמנה ומסלתה של היהדות הנאמנה. צריכים להגיע למדרגה שלא תהיה קושיה כלל, כי הלא בעצם, כל סדר הנהגת כלל ישראל מאז חורבן בית המקדש הינו רצוף קשיים וניסיונות, צרות וגזירות רעות, ואין לנו אלא להתחזק באמונה ובידיעה שיש מנהיג לבירה".

• היו שתלו את סיבת השואה בזלזול בבתי כנסיות, או התבוללות שהחלה בשנים שלפני המלחמה, ועוד. האם אביכם הציע סיבה או טעם?

"אם רק פורקי עול היו נהרגים אולי היה בזה נתינת טעם, אבל איך אפשר לומר זאת כאשר נרצחו ונשרפו מאות צדיקים וקדושים תלמידי חכמים ויראי ה'? האסון של השואה הוא יותר מדי גדול וכבד שיוכלו להסביר ולומר שזה בא על עבירה מסוימת. זה היה מאורע שלמעלה מדרך הטבע, שאינו ניתן להבנה בשכל אנוש ואין צריכים לרצות להבין הכל.

"אך יש להתבונן בנקודה נוספת, שלמרות כל ההסתר פנים בזמן המלחמה, ראו הרבה מאד גילויים של אור והשגחה פרטית, שהרי היו רבים מאד שזכו להינצל בכל מיני דרכים פלאיות, וכבר נודע מאמרו של הרבי מהר"א מבעלזא זי"ע שכל ניצול מהמחנות היו לו ב' מלאכים שליוו אותו. אך גם בזאת, אין לנו השגה לדעת, למה זה ניצל וזה נהרג, וכבוד אלוקים הסתר דבר".

צריך הסברה
• האם נכון לומר שיש להרבות ביהדות וקיום מצוות, כדי להשלים את המחסור הגדול שנוצר עם רציחתם של ששה מיליון יהודים?"

"כיום, כשבעים שנה לאחר המלחמה, קשה לומר לאדם שעליו להשלים את המחסור שנעשה אז, אבל אפשר להסביר, שכשם שאז הייתה שואה גשמית וחומרית, הרי כיום ישנה שואה רוחנית שגורמת למיליוני יהודים מתבוללים ברחבי העולם .

"לדאבוננו, גם כאן בארץ ישראל ישנה התבוללות בגין מאות אלפי הגויים שהעלו לכאן, וגם כאן צריכים זהירות. המצב של בני הנוער כאן הוא איום ונורא, שאינם יודעים אפילו מ'שמע ישראל'. בעוד שבדור הקודם, עוד הייתה איזו ידיעה על יהדות ולכל אדם היה רגש ורצון שנכדיו יישארו יהודים, הרי נערי זמננו ריקים מכל בדל של ידע.

• לפני מספר שנים הקמנו מרכז הסברה בשם "מנוף", אולם הוא דעך בגין קשיי תקציב. האם ראוי לנכון בגין המצב כיום, לשוב ולחדש את פעילות המרכז?"

"המחסור בהסברה של עמדת היהדות החרדית, ניכר מאד. ניסיתי לדבר על כך עם מספר גורמים, אבל בינתיים לא עלה בידי, כי מה שנוגע לכלל כולו ולא למפלגה מסוימת, אין מי שיקדם אותו. ואין כוונתי על הסברה להפצת יהדות, אלא להסברה שתציג באופן נאה ומסודר את הצד היפה של היהדות החרדית.

"אנו מושמצים בכלי התקשורת, ומוצגים כעלוקות וכבטלנים החיים על חשבון שאר אזרחי המדינה וכאילו הם מפרנסים אותנו. רוב ניכר של החילונים, ובעיקר בני הנוער הניזונים מכלי התקשורת, מכיר אותנו רק כפי שמציגים אותנו ועל כן חסר מאד מי שייצג את האמת השונה, מה שממילא ישפיע על מיעוט העוינות.

"כבר התברר, שרוב העם אינו שונא דת מעיקרו. מי שאין לו אינטרס בשנאת הדת, אין בו שנאה. ידוע כי חלק מההצלחה של הרשע היטלר ימ"ש בשואה, הייתה כי קודם לכן הייתה הסתה נוראה נגד היהודים והשוו אותם לבעלי חיים ולגרוע מכך, וממילא היה השטח מוכשר לקבל את הטפותיו של אותו רשע.

"אינני בא לעשות השוואות, אבל לדאבוננו, אנו עדים להסתה קשה ביותר נגד שומרי התורה ובטוחני שבלא ההסתה, לא היו יכולים לגזור את כל הגזרות. ברור ופשוט שנחוץ מאד, להקים מוסד שתפקידו יהיה לייצג את היהדות הנאמנה, לא כמפלגה אלא כארגון כללי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!