הממשיכים: מנהיגי העתיד של עולם החסידות • פרויקט חג

,

סאטמר: העוגן של 'העדה החרדית',
בנו הגדול של האדמו"ר מסאטמר הוא הרה"צ רבי חיים צבי טייטלבוים, המשמש כרב חסידי סאטמר בירושלים וממשיך דרך אביו ברבנות - אמנם האדמו"ר מנהיג את עדת חסידיו במרכז החסידות בויליאמסבורג - אך כאן בישראל נמצא הבן הגדול בתפקיד, אותו הוא ממלא זה שלש עשרה שנים.

הוא נולד בשנת תשל"ג כנכדו של סביו האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר (אז אב"ד סיגעט) והגאון הצדיק רבי משה שפיץ זצ"ל, אב"ד ביסטריץ וחמיו של האדמו"ר.

שמחת הברית ל'רבי חיים הערש' - כך הוא מכונה בסאטמר - הייתה במעון הנופש 'בעל הארבר' שם שהה דודו האדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל, אשר היה גם הסנדק ונתכבד בקריאת השם "חיים צבי" על שמו של אביו הגדול בעל ה'עצי חיים' מסיגעט, אביו של בעל ה'ברך משה'.

בבחרותו למד בישיבת סאטמר במונסי ובישיבת סאטמר בירושלים אצל גאב"ד 'העדה החרדית' הגאון רבי משה אריה פריינד זצ"ל, אשר העטיר אותו ב'היתר ההוראה' ובסמיכת חכמים ונבונים, וזכה ממנו לקרבה יתירה.

בשנת תשנ"א נישא לרעייתו בת דודו הרה"צ רבי אפרים למברגר זצ"ל גאב"ד מאקאווא ארה"ב, גיסו של אביו האדמו"ר, אשר שניהם חתנים אצל אב"ד ביסטריץ זצ"ל.

מאז בחרותו נודע למתמיד גדול ושקדן עצום, ניחן בחכמה מיוחדת ובמח חריף, וידוע אצל כל חסידי סאטמר כאדם ירא ושלם, אשר כולם עוקבים אחריו כי לגדלות נוצר, כמו כן הוא נודע כמתנגד גדול לתמונות.

בנוסף הוא סוחף אחריו רבים אודות לכישוריו הרטורים, דרשותיו נאמרות בהתלהבות יתירה, וידיעתו מופלגת בכל תחומי החיים. על כתפיו מוטל עול הכספי של כולל יטב לב בירושלים, והוא מגיע במשך השנה לביקורים קצרים בניו יורק כדי לגייס כספים בעבור הכולל. מי שעומד לימינו בגיוס כספים הוא המשב"ק המיתולוגי לבית סאטמאר ר' משה פריעדמאן, שגם הקים משרד בניו יורק כדי להתרים נדבנים במשך כל השנה לטובת הכולל.

בשנת תשנ"ז, כאשר נסתלק מנהיג קהילת סאטמר בירושלים הגרמ"א פריינד זצ"ל, החליטו בני הקהילה ובראשם בעל ה'ברך משה' מסאטמר למנות את האדמו"ר המהרי"י בהיותו אז בתפקיד אב"ד סיגעט, לבוא ולשמש כרב הקהילה בעיר.

מיד עם בואו לארץ נמסר אז לראשונה כתר רבנות סיגוט לבנו הרה"צ רבי חיים צבי טייטלבוים שם כיהן במשך שלש שנים, עד אשר נקרא אביו בסוף שנת תשנ"ט לחזור לארה"ב, כאשר האדמו"ר בעל ה'ברך משה' זצ"ל מינה אותו לאב"ד סאטמר בויליאמסבורג.

בתחילה לא רצה רבי חיים צבי לקחת עליו את תפקיד הרבנות בירושלים, אבל לאור בקשת והפצרת סבו בעל ה'ברך משה' זצ"ל החליט להיענות לבקשה, ומעמד הכתרה גדול ומרשים נערך אז בהשתתפות כל ראשי 'העדה החרדית', אביו האדמו"ר הגיע במיוחד לארץ להשתתף במעמד זה. את מקומו של הגרח"צ בתפקיד הנחשק "סיגעטער רב" (שבו מילאו בתפקיד האדמו"ר הברך משה ובנו האדמו"ר) נתמלא על ידי בנו השני של האדמו"ר, הרה"צ ר' יעקב דוב.

תפקיד מרכזי נוסף נושא על עצמו רבי חיים צבי בקרב 'העדה החרדית' בירושלים - בהיותו העוגן למען מטרותיה, ראש המדברים בכל מקום, ונערץ על ידי גאב"ד 'העדה' הגרי"ט וייס. בכל פעם שיש מערכה המתנהלת על ידי העדה החרדית, יש להרח"צ משקל כבד על החלטותיה, והוא נודע כסמל הפלג הקיצוני בתוככי העדה החרדית.

רבי חיים צבי מנהל את את הקהילה בירושלים ביד רמה, אבל למעשה מכהן כאב"ד סאטמר גם בבית שמש ובבני ברק, ומורה דרך רוחני לכל קהילות היראים החוסים בצלה של סאטמר.

בחודשי החגים הוא ממריא לארה"ב לשהות בצלו של אביו בויליאמסבורג. שמחת החתונה לבתו הגדולה נערכה בשנה שעברה בישראל ולרגל השמחה הגיע האדמו"ר לביקור ראשון והיסטורי בארץ מאז הוכתר לכהן כאדמו"ר מסאטמר. ,

סערט ויז'ניץ: מחליף את האדמו"ר ב'באטע',
בב' חשוון הקרוב יציינו בחסידות סערט ויז'ניץ את שנת החמישים בה משמש האדמו"ר מסערט ויז'ניץ כמנהיג עדת חסידיו, מאז הוכתר כממלא מקום אביו האדמו"ר בעל ה'מקור ברוך' מסערט ויז'ניץ זצ"ל.

האדמו"ר, שנושק לשנת התשעים לחייו, המשיך בהקמת מוסדות החסידות והקמת רמת ויז'ניץ בחיפה שהתפתחה עם שלוחות בבני-ברק, ירושלים, אלעד, ביתר עילית ואשדוד, וכן בית מדרש בשכונת בורו פארק, גם בלונדון קיימת קהילה - אך עדיין אין לה בית מדרש משלה.

לאדמו"ר בן יחיד ושתי בנות - הבן הרה"צ רבי יעקב הגר משמש כאב"ד חסידי סערט ויז'ניץ ונקרא בפי כל החסידים 'הרוב', ובבוא העת הוא ימשיך להנהיג את עדת חסידי סערט ויז'ניץ.

רבי יעקב הגר (58) נולד בישראל ביום הכיפורים תשרי תשט"ז לאביו האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסערט ויז'ניץ ולאמו מרת חיה צירל ע"ה, בתו של הרה"צ רבי שלום עוזר ברוין זצ"ל מקרית אתא.

בילדותו גדל והתחנך במוסדות חסידות סערט ויז'ניץ ולמד בישיבת 'יחל ישראל' בחיפה. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו חוה, בתו של האדמו"ר מביאלא בני ברק זצ"ל, ולזוג נולדו חמשה ילדים. מאז נישא בנו הגדול, הרב ברוך הגר חתנו של האדמו"ר מויז'ניץ, הוצמד לו התואר אב"ד סערט ויז'ניץ והוא מתגורר ברחוב מקור ברוך ברמת ויז'ניץ בחיפה.

למעשה, משמש רבי יעקב הגר כמורה דרכה של החסידות, וידו הארוכה של אביו האדמו"ר אליו הוא צמוד ועוזר בכל הנדרש.

במהלך כל היום יושב הר"י והוגה בתורה עם החברותא שלו, בנוסף הוא משמש כראש ועדת החינוך של החסידות - הארגון המאגד את מוסדות החינוך של החסידות, כאשר העול מונח על כתפיו.

מספר פעמים בשנה הוא נוסע לארה"ב ולונדון לגיוס כספים למען המוסדות, וכדי לחזק את בני הקהילות של סערט ויז'ניץ בשבתות התאחדות ובקבלת קהל.

גם כאן בארץ מידי תקופה נערכות שבתות התאחדות בבתי המדרש בבני ברק ואלעד, אליהם מגיע הרה"צ רבי יעקב הגר ומחזק את בני הקהילה תוך שהוא עורך שבת שלמה כמעין אדמו"ר.

כשאביו האדמו"ר לא חש בטוב, מקיים הרה"צ 'באטע' בליל שבת בבית המדרש בחיפה, כיום בחתונות הנערכות לבני החסידות מחוץ לחיפה משמש רבי יעקב כמסדר הקידושין, משום שהאדמו"ר עצמו מסדר רק בחתונות המתקיימות בחיפה.

לפני שלש שנים, כאשר הגיעו מים עד נפש וחסידים רבים פנו וסיפרו לו כי אין להם כסף, הקים את קופת הצדקה 'אהבת ישראל', המחלקת תמיכות לנזקקי הקהילה ומפוקחת אישית על ידיו.

הרה"צ רבי יעקב הגר הינו אדם צנוע הבורח מפרסום וכותרות ומאיר פנים לכל אחד בלי גינוני כבוד מיותרים, ידוע גם כאדם פיקח וכתלמיד חכם עצום.

מקורביו ונאמניו הם הרב יענקל הורוביץ, הרב ברוך מילר והרב נתן מנדלוביץ המשמש כגבאו בבני ברק. ,

נדבורנה: בלי תפקיד רשמי בחסידות
בחסידות נדבורנה ציינו בחודש אדר האחרון שנתיים לפטירת מורה דרכם, האדמו"ר בעל ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל, שנפטר בז' באדר תשע"ב - יום היארצייט של משה רבנו.

מאז פטירתו נחלקה החסידות לארבעה, כשהאדמו"ר המרכזי הוא הבן הבכור, המנהיג את החסידות במרכז החסידות בבני ברק כממשיך דרך אביו זצ"ל.

האדמו"ר מנדבורנה שימש עד לפטירת אביו כרב ואב"ד חסידי נדבורנה בבני ברק. בנו הגדול, הרב חיים מרדכי רוזנבוים, לא מוגדר בתפקיד כאב"ד אך בבוא העת ימשיך להנהיג את עדת חסידי נדבורנה.

הרב חיים מרדכי, בן 28 בלבד, נולד בבני ברק בי"ט אלול תשמ"ה לאביו האדמו"ר רבי אליעזר זאב, ולאמו הרבנית מרת שרה רבקה, ונקרא על שם סבו האדמו"ר בעל ה'דבר חיים' מנדבורנה זצ"ל.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה 'תפארת מרדכי' נדבורנה ששכן בעברו ברחוב בן זכאי בבני ברק וכיום שוכן בקרית החסידות, בבחרותו המשיך בלימודיו בישיבה קטנה 'תכלת מרדכי' ובישיבה גדולה 'מאמר מרדכי' נדבורנה.

שמחת הבר מצוה שלו נערכה כשמחה הראשונה בבית המדרש החדש של החסידות בקריה, שנחנך מספר שנים קודם לכן בשנת תשנ"ב לאחר המעבר מבית המדרש הישן ברחוב מינץ, התרגשות גדולה וכפולה הייתה מנת חלקם של החסידים, שכן הייתה זו גם שמחת הבר מצווה הראשונה לנכדו של האדמו"ר בעל ה'באר יעקב' זצ"ל.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו חיה מלכה שתחי' בתו של האדמו"ר מביאלא בני-ברק, חתונתו הגדולה נערכה בח' אלול תשס"ה בקרית נדבורנה, שם נערך מעמד החופה. מסדר הקידושין היה סב הכלה האדמו"ר רבי הערשל'ה מקרעטשניף זצ"ל, וסעודת החתונה נערכה באולם האודיטוריום העירוני בשכונת רמת אלחנן.

לאחר נישואיו המשיך בלימודיו לפני הצהריים בכולל חושן משפט בנדבורנה ואחר הצהריים בכולל בבית המדרש חיסדא ברחוב דסלר בבני ברק, בשניהם שוקד על תלמודו עד היום. לבני הזוג ארבעה ילדים, כשבנו נולד בחודש שבט האחרון ונקרא על שם סבו ישראל ישכר בער, כשהשם ישראל מחליף את השם יעקב, משום שחמיו האדמו"ר נקרא יעקב.

בערבים מוסר שיעורים לבחורים בספר 'באר מים חיים' אותו מ4קובל בנדבורנה ללמוד באופן יומי, והבחורים אוהדים אותו ומעריצים אותו.

כשנולד בנו הבכור יחיאל יהושע לפני שבע שנים, התקיימה שמחת פדיון הבן באושפיזין ד'יעקב' והיא נערכה בסוכה הגדולה בנדבורנה.

חסידי נדבורנה עמם שוחחנו מספרים על ר' חיים מרדכי - כך הוא נקרא בחסידות - כי מדובר באברך צנוע ונחבא אל הכלים, ההולך בצידי דרכים ולא מתבלט בהליכותיו אלא יושב ושוקד על אדני התורה והיראה.

אחד מחסידי נדבורנה, חברו לשעבר לספסל הלימודים בישיבה, מספר ל'בחדרי חרדים': "אני זוכר אותו בימי הבחרות איך שהיה שקוע בלימוד במשך כל היום גם בימי בין הזמנים, למרות היותו רבישע אייניקעל שיכל להשתחרר רבות מחוב הלימודים בישיבה".

חסידים נוספים עמם שוחחנו ציינו כי מדובר באמת באברך שלא מתבלט בחסידות. גם אחיו, הרב יוסף דוד רוזנבוים, חתנו של האדמו"ר ממודז'יץ, ניכר בתכונות אלו.

בטישים אותם עורך אביו בלילות שבת, הוא יושב ראשון בתחילת השולחן שבו יושבים החסידים, ולא בשולחן של האדמו"ר היכן שיושבים אחי האדמו"ר וגיסיו.

קשר מיוחד היה לו עם סבו האדמו"ר הקודם מנדבורנה, שאהבו וחיבבו בצורה יוצאת דופן.

לסיכום, למרות שאינו נושא כל תפקיד רשמי בחסידות נדבורנה, הוא יוכתר ברבות השנים לאב"ד החסידות כמו אביו, וכממשיך שושלת האדמו"רים רבי איתמר הזקן, רבי מאיר מקרעטשניף, רבי מרדכל'ה, ה'דבר חיים' ה'באר יעקב' והאדמו"ר שליט"א.

סדיגורה: האצילות של בית רוז'ין
בחצר סאדיגורה ציינו בי"ט טבת האחרון שנה לפטירת האדמו"ר הקודם בעל ה'עקבי אבירים' מסאדיגורה זצ"ל, שנפטר באופן פתאומי והותיר את החסידות כאובה והמומה.

בנו יחידו, האדמו"ר מסדיגורה, הוכתר בלוויה כממלא מקומו. האדמו"ר ממשיך במורשתו של אביו ומצעיד את החסידות קדימה. עם הכתרתו לאדמו"ר מונה אף לשמש כממשיכו של אביו במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

עד לפטירת אביו שימש האדמו"ר במשך עשרות שנים כדיין ורב קהילת 'אור ישראל' בלונדון, במשך תקופה זו נקשרו אליו רבים מחשובי ונכבדי העיר לונדון אשר ראו בעצותיו וברכותיו גורם להצלחתם.

עם פטירת אביו, עזב את מקום מגוריו בלונדון ועבר להשתקע בארץ, לגור בקרב חסידיו בשכונת שיכון ה' בבני ברק - סמוך לבית המדרש הגדול 'חצר הקודש'. רבים מחברי הקהילה בלונדון מספרים על הקושי הרב בפרידה מהאדמו"ר, אך השנה בפסח נסע האדמו"ר לשהות בקרב חסידיו ובני הקהילה בלונדון.

האדמו"ר ידוע כגאון בתורה והוראה ומפורסם כפועל ישועות. בקבלת הקהל שמתקיימת אצלו מדי יום מגיעים רבים מהקהילה ומחוץ לקהילה בכדי להתברך ולהתייעץ, כשניכרת הדאגה והאהבה שמרעיף האדמו"ר על כל אחד ואחד.

לאדמו"ר שש בנים וארבעה בנות, בנו הגדול הוא הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן.

הרב מרדכי שלום יוסף (33) נולד לאביו האדמו"ר רבי ישראל משה ולאמו הרבנית שרה, בתו של הנגיד הידוע לבית ויז'ניץ הרב חיים משה פלדמן מלונדון. בכ"ט ניסן תשמ"ב התקיימה שמחת הברית בלונדון והוא נקרא על שמו של סבו האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף בעל ה'כנסת מרדכי', אשר יום הברית היה ביום היארצייט שלו.

בילדותו למד בתלמוד תורה ויז'ניץ ובישיבה קטנה של גור בלונדון. בישיבה גדולה למד בישיבת 'חיי משה' בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו מרים לאה, בתו של האדמו"ר רבי נפתלי יהודה מבאסטאן המתגורר בארה"ב. לאחר נישואיו עבר בשליחות האדמו"ר לגור בירושלים וקבע את תפילתו בבית המדרש הגדול של סדיגורה ברחוב שמואל הנביא שבבירה.

השילוב שנמצא ברבי מרדכי שלום יוסף הוא שילוב של תורה וחסד עם אצילות מיוחדת של נסיכי בית רוז'ין. הרב לומד במשך כל היום עם חברותות שונות, ומוסר במשך השבוע שיעורים לאברכי החסידות. כל אברך בחסידות מוצא אצלו דלת פתוחה ואוזן קשבת.

במשך השנים מינו אותו סביו האדמו"ר זצ"ל ואביו האדמו"ר לעמוד בראש פעילויות שהיו בראש מעייניהם - הקמת חבורות האברכים והבחורים של הקהילה, גאולת ושחזור בנין ה'קלויז' העתיק של הסבא קדישא מרוז'ין הנמצא בעיירה סאדיגורה שבאוקראינה, העברת מרכז החסידות מתל אביב ל'חצר הקודש' המפואר שנבנה בבני ברק, חלוקת קמחא דפסחא ועוד פעילות עניפה ורבה להרחבת גבולות הקדושה.

חסידים מספרים כי סבו האדמו"ר זצ"ל הגדירו כ'נכדו חביבו' וציין שכל דבר שביקש ממנו מיד ביצע בבחינת 'נעשה ונשמע'.

פיטסבורג: אוצר בלום של ידע וחוש מוזיקלי
שני דברים אפיינו את לילות השבת של העיר אשדוד בתחילת שנות השבעים. האחד - מסיבות אלכוהול ושגעון, השני - כמה רחוק - הטיש של הרבי מפיטסבורג. כמה מנוכר היה טיש חסידי באשדוד החילונית.

ארבעים שנה אחרי - מי מאמין! כך נראה ה'גוט שבת' של אשדוד. מספר רב של טישים חסידיים, סדרי לימוד, כינוסי שבת אחים של קהילות חסידיות וישיבתיות, לילות פיוטים של בני עדות המזרח, מצטרפת לה תהילת המזרח ללימוד הגרודנאי, לחני בעלזא בבעטע'ס של ויז'ניץ, כינוסי גור מביטים ל'אבות ובנים' של הקהילות הכלל חסידיות, כל אלו יחד מצטרפים למין מרקם מיוחד של צירוף והתחברות להקב"ה - אבא אחד לקהילות כה רבות. ומסיבות שישי בערב? לא באשדוד!

כל אלו - על כך לא יחלוק איש - מכוחו של החלוץ הראשון, הנחשון הדרומי הוא האדמו"ר ה'אמונת אברהם' זצ"ל שעוצמת תורתו, בכיותיו בתפילותיו, עיניו החודרות וכובשות, מראהו העילאי המזוכך, רגישות לבבו ודמעות עיניו חדרו ללבות תושבי העיר, המיסו את נימי רגשותיהם, זיככו את מוחותיהם, אלו הביאו בסופו של יום להתיהדותה של אשדוד, בצורה כה מרשימה וקדושה חברו קהילות ויחידים למטרה ויחד הציפו את אשדוד בתורה ובטהרה בגלים בלתי פוסקים, כאלו שלעולם לא יפסקו.

בהלוויתו של הרבי, בעשרה בטבת תש"נ, ליווהו אלפי תושבי העיר - חרדים, דתיים וחילוניים למנוחת עולמים.

לילה לפני זה - במוצאי שבת, סירב הרבי להבדיל על הכוס כמנהגו. משהגיע המועד נטל את הכוס העבירה לכפות ידי בנו, הרים את שרביט ההדלקה והעבירו לבנו יחידו. בעיצומו של ליל חשיכה ועלטה ביקש כוס מים, בירך 'שהכל נהיה בדברו' והשיב את נשמתו ליוצרה במיתת נשיקה.

ה'שרביט' - שרביט האש עדיין נמצא בידי בנו האדמו"ר מפיטסבורג, שממשיך להבדיל בין קודש לחול, בין ה'קודש' של פיטסבורג ל'חול' שמסביב.

לצידו של האדמו"ר מפיטסבורג שהרחיב משמעותית את המיזם של אביו זצ"ל, פועל ביתר שאת בנו הגדול הרה"צ משולם אליעזר.

כשישב האדמו"ר שבעה על פטירת בתו ע"ה, שיבחה קבוצת תלמידי ישיבת טשערנוביל את בנו השני של האדמו"ר על שקידתו העצומה בתורה. בתגובה השיב האדמו"ר, בני השני חשוב מאוד אבל רבי משולם אליעזר הוא ה'ממשיך'!

הרה"צ רבי משולם אליעזר לייפער (34) נולד בכ"ד טבת תשל"ט בארה"ב ונקרא שמו בישראל משולם על שם חותנו של אבי אמו, הגה"צ רבי משולם ישכר קליגער אבד"ק בקראקא (את השם ישכר לא יכלו לתת לו כי כך נקרא האדמו"ר רבי מרדכי ישכר בער), ומאחר ונהרג בשואה בגיל צעיר הוסיפו את השם אליעזר על שם חותנו של רבי משולם ישכר הנ"ל - הרה"ח הנגיד המפורסם רבי אליעזר פעסיל ז"ל, מגדולי חסידי ד'זיקוב.

בילדותו עלה אביו ארצה בשנת תשמ"ג והוא למד בת"ת בעיר מגוריו טלז סטון. ובשנת תשמ"ז כשעבר אביו להתגורר באשדוד למד בת"ת בעלזא עד הבר מצווה. בימי בחרותו למד בישיבות חוג חתם סופר, ולאחר מכן בישיבות 'גאון יעקב', 'דאראג' ו'נזר התורה'.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת רייזל בת הגאון שלמה גשטטנר, דומ"ץ העדה החרדית בשכונת גבעת משה בירושלים, ונולד לו בנו הבכור יקותיאל יהודה, ששמחת בר המצווה שלו נחגגה לפני מספר חודשים.

בזיווג שני נשא את מרת ראצה מלכה, בתו של האדמו"ר רבי ניסן מקרעטשניף ירושלים, להם שמונה ילדים.

רבי משולם אינו נושא כל משרה רשמית במסגרת החסידות, אך משמש כיד ימינו של אביו בכל ענייני החצר והקהילה, כשהוא מסייע לאביו בניהול הקהילה ברוב תבונה וכישרון מיוחד. כמו כן, נודע כלמדן וידען מופלג, הן בהלכה והן באגדה, וידוע כמכיל אוצר בלום של ידע מבורך בכל ספרי החסידות.

עורך את דברות קדשו של אביו לפני הבאתם לדפוס, מנין מיוחד לתפילת שחרית מתקיים באחד מחדרי הישיבה בו הוא ניגש לפני העמוד מדי יום ביומו. התפילה בראשותו אשר נאמרת ברגשי אש קודש ובהתלהבות רבה משמשת ככתובת ראויה לחסידים ולמבקשים רבים.

חסידי ואוהדי החצר יודעים לספר על חדר מיוחד שנמצא באחד מבנייני המוסדות בקריה המשמש את הרה"צ רבי משולם לשקידת התורה, בחדר, הגדוש בספרים עד לאפס מקום, שוהה רבי משולם במשך כל היום, מסיום תפילת שחרית עד לשעות הקטנות של הלילה.

בשבתות מוסר הרב לייפער שיעורים לציבור החסידים בפרקי אבות ובאור החיים, השיעורים שנאמרים במתיקות ובנועם שיח נדיר ומיוחד, תוך שהוא מתבל אותם באמרות מדברי חז"ל בכל מקצועות התורה ובסיפורי חסידות, סוחפים אליהם אף קהלים רחבים מעבר לחסידי החצר.

כאביו וכזקניו לבית פיטסבורג, נודע כבעל כישרון וחוש מוזיקלי מבורך, כשרבים מלחני החסידות עוברים ומעובדים על ידו קודם יציאתם לאויר העולם.

רבי משולם משמש לכתובת לרבים מבני הקהילה אשר נהנים ממנו עצה ברוב תבונה וכישרון מבורך. כמו כן תלמידי הישיבה נועצים בו רבות בענייני השידוכים וכדו' כשהוא מדריכם בטוב טעם ודעת.

פרמישלאן: ראש ישיבה עם 'הויז בחור'
מרכזה של חסידות פרמישלאן - בקריה שהקים האדמו"ר בעשר אצבעותיו בשכונת קרית הרצוג בבני ברק. לאדמו"ר מעריצים רבים, החל מבעלי עסקים ופוליטיקאים ועד אחרוני החסידים הניגשים ל'קוויטל'.

הרבי מפרמישלאן הקים את ישיבתו, שם משמש כראש ישיבה בנו הגדול, הרה"צ רבי דוד רוזנבוים.

רבי דוד רוזנבוים (28) נולד בתשמ"א לאביו האדמו"ר ולאמו הרבנית חיה, לאחר שתי בנות שנולדו ולאחר שנות ציפייה. בשמחת הברית נקרא דוד ולא דוד משה כשם סביו האדמו"ר מקרעטשניף זצ"ל, משום שהסבא האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל היה עדיין בחיים.

בילדותו למד והתחנך בתלמוד תורה 'כתב סופר' ערלוי בבני ברק, ערב שמחת הבר מצווה שלו ביקש אביו האדמו"ר להזמין את הרבי מויז׳ניץ בעל ה'ישועות משה' זצ"ל להשתתף, אלא שהרבי מויז׳ניץ שהה בשוויץ, בבית הרבי נדהמו לקבל שיחת טלפון מהאדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל שביקש לשוחח עם האדמו"ר מפרמישלאן, מאחר ולמעלה מעשור האדמו"ר לא שוחח בטלפון, הוא ערך התרת נדרים באותן שניות שהגיעה השיחה, ובמהלכה השתמש הרבי מויז׳ניץ כמה פעמים בביטוי ׳אונזערע דוד׳.

חגיגת בר המצווה שהתקיימה מיד לאחר ט' באב, הייתה גם העילה לקרב לבבות בתוך המשפחה, ו׳פרמישלאן׳ קיבלה לראשונה ׳אישור׳ כשדוד חתן השמחה - הרבי מקרעטשניף, הגיע לראשונה להשתתף בשמחת אחיו מבני ברק, ונעשה שלום בין שני האחים.

בבחרותו למד בישיבת 'באר אברהם' דחסידי סלאנים ברחוב דמשק אליעזר בבני ברק. בשנת תשס"ג נישא לרעייתו מרגלית שתחי', בתו של האדמו"ר מויז'ניץ שבית מדרשו נמצא במרכז חסידי ויז׳ניץ ברחוב עזרא בבני-ברק, ולהם שני בנים ושתי בנות. שמחת החתונה שהייתה אז לנכדתו הצעירה של ה'ישועות משה' נערכה באהל ענק במתחם סמינר אור החיים בבני ברק בהשתתפות אלפים ובראשם גדולי האדמו"רים.

לאחר נישואיו למד שנים בכולל ברסלב, וכיום משמש רבי דוד כראש ישיבת פרמישלאן ויש לו גם 'הויז בחור' המלווה אותו.

לרבי דוד ידע נרחב בתורת החסידות, הרבה הנהגות לקח מחמיו האדמו"ר מויז'ניץ, אליו הוא מגיע לעיתים תכופות להשתתף בטישים. בראש השנה האחרון הגיע להתפלל מקרית הרצוג בלילה השני, ונשאר לטיש פירות ולקידוש שנערך לאחר התפילה. רבי דוד ידוע כבעל תפילה בעל רגש מיוחד ומכובד, שאף בויז'ניץ ניגש לעמוד ומתפלל בנוסח בית פרמישלאן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!