הפתרון: לנקות את החמץ הביורוקרטי בישראל • טור

ערב פסח, זמן מתאים וראוי לנסות ולעשות ״פסח״ בביורוקרטיה שמטריפה את דעתנו, מכלה את זמננו, ועולה לנו ולמשק מיליונים. ישנן מדינות שהקימו ועדות שכל תפקידן הוא צמצום הביורוקרטיה, ויתור על טופסיאדה מיותרת, ריכוז סמכויות וביזורם בכדי לצמצם את כוח האדם המטפל והמאשר-חותם. התוצאה: חסכון בזמן, ייעול, עלות מופחתת לנותני השירות, שירות משופר לאזרח-צרכן.

כל פקיד-עובד-נושא משרה, מלבד עלות שכרו הישירה שצומחת במשך השנים ובצדק. ישנה עלות נוספת של שכירות מבנה, חשמל, מיזוג, מחשב, ניירת, כלי כתיבה, קפה תה וכו׳. פקיד יוצר לעצמו ״צידוק תעשייתי״. הוא דואג לכך ״שיצטרכו״ את חתימתו-אישורו. מבלי משים הוא מסרבל את המערכת בכדי שתפקידו יקבל תוכן ונפח.

מערכת לא מסוגלת לבדוק את עצמה, היא ״מתרגלת״. במערכות ואירגונים פרטיים כשהבוס או הבעלים משלם את החשבונות מרווחיו-כיסו, לוקחים יועץ חיצוני שבודק ללא נגיעות וללא דעות קדומות. התוצאה: חסכון, ייעול ולפעמים פיטורים. מתברר בדיעבד שפונקציות שלמות מיותרות.

במערכות הציבוריות-ממשלתיות-עירוניות קשה מאד לפטר. המושג ״בעיטה למעלה״ לתפקיד שאין בו תוכן מעשי, מלבד שם מפוצץ, או סמכות ריקה מתוכן, מוכר ומהווה פתרון לעובדים לא יעילים אך וותיקים.

במערכות הפוליטיות הנבחר-ממונה החדש צריך להכניס את מקורביו, אנשי שלומו, ובעברית תיקנית: את מי שהוא חייב להם! לשם כך העובדים הקודמים מקודמים לתפקידים מיותרים או כאלו שהוקמו ונבנו עבורם בקיצור יקרים ומיותרים. למעסיק ישנה עלות, סרבול, זמן מיותר, פגיעה באיכות החיים של הנזקקים לשירות. ישנן דוגמאות לאין ספור, כל אחד מאתנו נפגש בעבודתו בסידוריו בפקידים שכל תפקידם לצרף את חתימתם לחתימת הפקיד הקודם שטיפל בנו. למה? ככה.

שכר הפקידים והעובדים במערכות הציבוריות, ממשלתיות ועירוניות נמוך. קשה לחיות עם משכורות אלו ואין כייף לעבוד. עובדים ופקידים שמחליטים על מיליונים ומאות מיליונים הולכים הביתה לביתם וילדיהם עם אלפים בודדים. פתח לשחיתות, סיאוב, כאן נבנית תופעת ״המאכרציה״, כל הרעות החולות שהתגלו במשפט הולילנד. התקווה היחידה של העובד-פקיד המוכשר יותר והמוצלח, ללמוד את המקצוע מבפנים, להכיר ולהתחבר עם האנשים הקובעים, לפרוש ולהפוך למאכר ״שתדלן״ בעברית תקנית ולהביא סוף סוף לביתו.

צמצום כוח האדם, ניפוי המיותרים, ביטול פונקציות מיותרות, איחוד חתימות ואישורים, יאפשר לשלם משכורות הוגנות ומספיקות לאלו שעושים במלאכה.

לפוליטיקאים זו בעיה גדולה, למשק זו תהיה ברכה. אנשים לא יצרנים יפלטו, כוחות השוק יקלטו אותם בזמן קצר במשק צומח ומתפתח כמו בישראל של המאה ה21. אחוזי האבטלה הנמוכים ביותר בעולם המערבי בישראל.

שרי האוצר והשיכון מתחרים ביניהם מי יכריז יותר חזק ויותר בעוצמה על ירידת מחירים בשוק הדיור בישראל, הלואי. כל זמן שהביורוקרטיה לא תמוגר-תחוסל. הדירות הראשונות שיבנו כתוצאה מההחלטות שלהם לא יתחילו להיבנות בקדנציה הנוכחית שלהם.

הליכי תכנון רגילים כיום בישראל של מגרש מפותח עם תב״ע מסודרת, לוקחים יותר משנה! ובד״רך כלל 18 חודש. משך כל הזמן משולמים ריביות והוצאות מימון, שמגולגלות על הרוכשים. הבנקים חוגגים כל הדרך אל הבנק. הליכי תכנון במגרש לא מפותח, או מגרש הנזקק לתב״ע חדשה, 5, 6 ואף 8 שנים. בפרויקטים גדולים 10, 11 ואף 13 שנה.

אגב, גם בכדי לסיים בפרקי זמן אלו ״חייבים״ מאכרים. בלעדיהם העגלה לא תזוז. מפליא? זו המציאות העגומה. אתה תמצא את הקבלנים, היזמים הישראלים וחברות הבנייה הגדולות בכל העולם. אירופה, ארה״ב, ואפלו׳ סין.

למה? הרצון והכושר לבנות קיים, המימון הנדרש נמצא, יכולות ביצוע, פיקוח, ניהול, קיימות. פרויקטים אין! הכל תקוע, נמשך, תלוי בפקיד הזוטר, שמחזיק את האצבע על השאלטר. או בוועדה שמתכנסת פעם בשבועיים.

אתה נזקק לאישור פשוט להעברת דירתך בטאבו. תעלה, תרד, תחכה, תבוא מחר, הפקידה של הארנונה לא רואה האם יש חוב היטל ההשבחה, הפקידה של היטל ההשבחה לא רשאית לחתום ללא אישור השמאי. השמאי צריך לקבל את החומר ממחלקת התכנון, שם לא יודעים, אולי עשית חריגות בנייה בפועל. צריך אישור של הפיקוח. בקיצור: כולם כוונתם לטובה ואתה תצא משוגע.

מדי פעם מוצאים ״עבריין״ שחייב, או בנה ללא רישיון, או שקיצר הליכים בעבר. ״חגיגה״ תפסנו אותו. בגללו מחזיקים 20 פקידים שמקבלים משכורת חודשית ותנאים סוציאלים, בונים להם משרד מפואר, מספקים להם מחשב, שולחן וכסא, שרותי תה-קפה. ניירת, מהדקים, עטים, טלפון חשמל מיזוג ואינטרנט חופשי ועוד.

מישהוא בדק עלות מול תועלת? לא כדאי לעשות טבלאות פשוטות ולא להזדקק לשמאות על כל פסיק ותג. הפקידה של היטל ההשבחה לא יכולה לראות במחשב באם יש חוב ארנונה? מנהל מחלקת הארנונה באמת חייב לחתום פיזית על כל טופס שאין חוב? הפקידה בארנונה לא יכולה לאשר בעצמה ״אי חוב״? כמה מיליוני ימי עבודה אובדים למשק בימי השיטוט שלנו במסדרונות השלטון? היום בעידן האינטרנט אי אפשר לעשות חלק גדול מהעבודה בצורה מקוונת?

בעצם, למי זה איכפת? לראש העיר שלא רוצה להיות 'האיש הרע' שמפטר. לראש האגף, שדואג ל'נפח-בשר' באגפו. למנהל המחלקה, שתצומצם? כל מנהל-אחראי דואג רק לחלקת האלוקים הקטנה שלו. שיפטרו, שיצמצמו, לא אצלו.

בעולם הגדול צמצום בירוקרטיה זו פעולה שנעשית על ידי השלטון המרכזי ולא השלטון העירוני, שצריך להתמודד פיזית מול משפחות המפוטרים. באמצעות וועדות מיוחדות, או באמצעות פרסים ותגמולים כספיים משמעותים לעיריות שחסכו וצמצמו כוח אדם. התוצאה. טובה לכולם. ללפיד, שר אוצר שבא מהמגזר הפרטי, היה מתאים לבצע ולנסות. חשבנו שהוא יחשוב מחוץ לקופסא, טעינו. הוא בחר שלא להתעמת עם ההסתדרות וארגוני העובדים. הוא בחר בפופולאריות לרגע, לא בעבודת נמלים עקבית שהייתה משנה דברים מהשורש.

ישנם שניסו ונכשלו, הוא גם לא ניסה. כולנו רוצים שיצליח. לצערינו הסיכויים קלושים. בדיבורים לא מורידים מחירים, ולא בונים בתים. מחירים הינם עניין גם של ציפיות כדברי לפיד, אך לא רק. זה בעיקר עניין של היצע וביקוש. הביקוש קיים, קשיח וגודל. ההיצע יצטמצם במהרה בגלל אי הבהירות בענף, החשש מירידת מחירים, וההצהרות חסרות האחריות של הפוליטיקאים.

מי יגש למכרזים, כשמבטיחים שהמחירים יצנחו וגם מחיר הקרקע ירד בהוראה ממשלתית? הורדת המע״מ מבורכת ותביא לשוק עוד אלפי קונים פוטנציאליים. לאילו דירות??? בית המקדש השלישי ירד מהשמים. דירות לא!!! לידיעתכם השרים לפיד ואריאל. ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!