עד שהאיר פני המזרח • ליל הסדר אצל גדולי ספרד

ליל הסדר במחיצתו של הגאון רבי שלום כהן, חבר מועצת חכמי התורה

ליל הסדר, לילה שכולו חידושים הוא אצל ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגאון רבי שלום כהן, מתחילת הסדר ועד סופו מאריך הגר"ש בחידושים, "יש לו פירושים בלי סוף", אומרים בני הבית, חידושים עתיקים. דבר מצוי אצלו בליל הסדר להזכיר חידושים עתיקים ולומר, "זהו חידוש ששמעתי מלפני חמישים שנה". חידושיו בהגדה של פסח נמשכים שעה ארוכה ובני הבית, בניו, חתניו ונכדיו, יושבים קשובים ודרוכים לשמוע את מוצא פיו ואמרותיו הנפלאות, כשכמעט על כל מילה בהגדה יש לו חידוש מיוחד.

מראהו של ראש הישיבה בליל הסדר, זוהי תחושה מיוחדת של התעלות, על פניו נסוכה שמחה מיוחדת, "תחושה שלא רואים אותה כל השנה, רק פעם בשנה, בליל הסדר, רבינו לא איתנו, הוא נמצא בעולמות אחרים, גבוה גבוה", אומרים בני משפחתו, כולו נסוך קדושה ככהן גדול בעבודתו.

במהלך הסדר מפנה ראש הישיבה את תשומת ליבו אל נכדיו ונכדותיו הקטנים, ושואל אותם שאלות בסיפור יציאת מצרים, מדבר איתם ומסביר להם במתינות רבה את תרחיש השתלשלות ניסיו של הקב"ה. רבינו לבוש במהלך הסדר בלבושו הרגיל, אך בני משפחתו מציינים שהיו פעמים שעטה על עצמו חלוק מיוחד במהלך הסדר. התחושה שממנה יוצאים המסובים לאחר ליל הסדר עם רבינו, היא תחושה של רוממות הנפש מיוחדת.

הגאון רבי שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה
את שולחן ליל הסדר במחיצתו של הגאון רבי שמעון בעדני ממלאים מידי שנה אורחים רבים, בניו, חתניו, נכדיו וניניו. אך בעיקר מקפיד הגר"ש לארח בדרך קבע על שולחנו בעלי ובעלות תשובה אשר יוצאים מלילה זה חדורים באמונה ויראת שמים טהורה, ועם מטען של חיזוק למשך השנה כולה.

פניו של הגר"ש בליל הסדר יוקדות ומאירות, את השמחה הנסוכה על פניו חשים כל בני הבית, כסאו גדול ומפואר כשבצידו השמאלי כריות מיוחדות להסבה כראוי, מראהו כבן חורין אשר כל ימיו בתורה, בראשו עטור כיפה גדולה ומיוחדת, אשר קיבלה במתנה מראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ועל כן רוחש הוא לה חביבות גדולה ולובשה במהלך הלילה, מראהו לבושו כמלאך ה' כאשר הוא לבוש בחלוק לבן ומיוחד ללילה הקדוש הזה.

במהלך קריאת ההגדה נוהג הגר"ש לעצור מידי פעם קצת ולהסביר בטוב טעם את הפירוש בהגדה וסיפור יציאת מצרים, וורטים לא נאמרים במהלך קריאת ההגדה, אלא רק בסעודה, אז זוכים המסובים לשאול את הסבא הגדול שאלות הקשורות לסיפור יציאת מצרים כשהגר"ש משיבם במתינות רבה, וכך נוהג רבינו לשתף את כל הנכדים והנכדות במהלך סיפור יציאת מצרים.

בכל שנה במהלך הסדר נהוג כסגולה הידועה בקרב המשתתפים כשלזה רצים כולם, לפתוח את הדלת לאליהו הנביא זכור לטוב - כסגולה לשידוך. כך, מידי שנה, האורחות בעלות התשובה זוכות לפתוח את הדלת בתפילה לזיווג הגון השנה.

את המצה האמצעית שובר רבינו בצורת אות וא"ו [וא"ו החלק הימני חיצוני, ואות דלת החלק הפנימי] על פי הקבלה.

בקריאת ההלל נוהג הגר"ש כמנהג התימנים, שבעל הסדר קורא חצי פסוק, והמסובים אומרים הללויה, כך גם הגר"ש קורא וכל המסובים עונים אחריו הללויה בנעימה.

בין כוס ראשון לכוס שני מקפיד הגר"ש בעדני שלא יעבור שיעור עיכול, ולכן הוא שותה מעט קודם קריאת ההגדה ומשתדל לא להאריך כל כך בקריאתה. במהלך כל הסדר מקפיד רבינו לבאר בשפה פשוטה וברורה את כל מהלך והלכות של ליל הסדר בפני המסובים. כשבני הבית יוצאים מן הסדר בתחושה של סיפוק וידיעת פרטי ההלכות השייכים לליל הסדר וסיפור יציאת מצרים.

בסיום הסדר בשעת אכילת האפיקומן, מחביא הגר"ש את האפיקומן מאחוריו, ואחר כך, המוצא את האפיקומן מחלק אותו לפי הסדר בפני המסובים.

הגאון רבי משה צדקה
שולחן ליל הסדר של ראש הישיבה הגאון רבי משה צדקה, הופך מידי שנה לאש של תורה, על שולחנו מתארחים בני משפחתו הקרובה, בניו ונכדיו, כאשר במהלך קריאת ההגדה של פסח מאריך ראש הישיבה בחידושים על ההגדה ובסיפור יציאת מצרים, המסובים מציגים בפניו את שאלתם והוא משיב להם, וכך במשך זמן רב, עד ששולחן ליל הסדר נהפך למרקחה של תורה, ויכוחים ונידונים הקשורים ללילה הקדוש הזה.

גם לנכדיו הקטנים מסב ראש הישיבה את תשומת ליבו ומאריך עמהם בסיפור יציאת מצרים, במתינות ובנועם, הגדול לפי גודלו והקטן לפי קוטנו. במהלך הסדר כולו עוטה ראש הישיבה חלוק מיוחד ומהודר שקנה לכבוד ליל הסדר, כשמראהו מקרין אור על כל סובביו בקדושתו הרבה ורוגע מיוחד עוטף את פניו הטהורות כבן חורין ממש, את קריאת ההלל אומרים כולם יחד במתינות רבה ובמנגינה מיוחדת, וכך ליל הסדר נמשך עד לשעות המאוחרות של הלילה כשהמסובים יוצאים ממנו בסיפוק של התעלות רבה וגדולה והרגשה של חירות עילאית.

הגאון רבי משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה
הגר"מ מאיה עורך את שולחן ליל הסדר בעיר פתח תקווה אצל חתנו הרב יוסף בוסו, מנכ"ל רשת החינוך. לשולחן החג מצטרפים גם בניו וחתניו. הגר"מ נוהג להאריך בשולחן ליל הסדר אך מאידך לשתף את הילדים בכל חלק וחלק מליל הסדר, ולכך במהלך הסדרהוא שואל שאלות מעניינות בהגדה לחידודא, כדי למשוך את ליבם של הילדים.

הגר"מ מרבה לומר את רוב החידושים בשעת אמירת ההגדה, והכל במתינות ובמתיקות כדי לחבר את כל בני המשפחה לניסי הקב"ה עמנו. לפעמים נוהגים נכדיו להחביא את האפיקומן והגר"מ משתף פעולה עמהם. על פניו של הגר"מ נסוכה שמחה מיוחדת במהלך הלילה. במהלך החג עולים רבים מתלמידיו, בהם רבנים ודיינים, לקיים מצוות הקבלת פני רבו ברגל.

הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף
בשנים עברו נהג הראשל"צ לערוך את ליל הסדר על שולחנו של אביו וליהנות מזיו קדושתו. בשנים האחרונות, עקב הגידול המבורך במשפחה, נוהג הגר"י לערוך את שולחנו בביתו שבשכונת סנהדריה המורחבת.

את תפילות החג מתפלל הראשון לציון בבית מדרש הסמוך לביתו "אור חביב", מיד עם סיום תפילת ליל החג הוא מתחיל את ליל הסדר, כשבני משפחתו, בניו, חתנו ונכדיו מסיבים על שולחנו. שמחה מיוחדת שורה על פניו של הראשון לציון במהלך ליל הסדר, והוא מרבה בחידושים וביאורים על הגדה של פסח - אשר ינק מתורתו של אביו רבן של ישראל זיע"א, ועל שולחנו מונחת הגדה של פסח "חזון עובדיה" מהדורה ראשונה ועתיקה.

הראשון לציון בחביבותו הידועה משתף את הילדים בחידושים רבים וסיפורים נפלאים אשר אירעו לאבותינו במצרים, כל אחד מבני המשפחה נקרא אחר כבוד לקרוא קטע מההגדה של פסח בניגון מיוחד, וכך ליל הסדר נמשך אף לאחר חצות, כשבני הבית מרותקים לסיפור יציאת מצרים מפיו של הראשון לציון השופע בחידושים וביאורים מיוחדים. על שולחנו מקפיד הגר"י שיהיו מונחים הכלים המשובחים והמפוארים ביותר כיאה ללילה קדוש ומכובד זה, הראשל"צ לא נוהג לעשות עניין בהחבאת האפיקומן וכדומה.

הקבלת פני רבו אצל הראשון לציון נערכת בהיכל ישיבת "חזון עובדיה" ברחוב הרקמה 7 ירושלים, ביום חמישי י"ז ניסן, ב' דחול המועד פסח, שם יעלו האלפים להתברך בברכת החג מפיו.

הגאון רבי דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה
הגר"ד יוסף מתפלל במהלך החג בבית מדרשו "יחווה דעת" שבשכונת הר נוף בבירה, ואף נושא במקום שיעורים בעניינא דיומא, כשמאות גודשים את בית המדרש לשמוע את שיעוריו המחכימים והמיוחדים.

את ליל הסדר עורך הגר"ד בביתו שבשכונת הר נוף, בעריכת השולחן הוא נוהג בדרכו של אביו רבן של ישראל זיע"א, במהלך הסדר כל אחד קורא קטע ומידי פעם עוצרים והגר"ד מקשה קושיא ומרחיב בסיפור יציאת מצרים. הגר"ד מקדיש זמן רב לילדים ומספר להם סיפורים רבים על ניסי ה' יתברך עמנו ביציאת מצרים בלשון קלה ונוחה, כדי שיבינו ותיכנס בהם האמונה בהקב"ה והודאה על ניסיו וחסדיו עמנו.

בבית הגר"ד נהגו להחביא את האפיקומן אך לא עושים מכך עניין. תחושה של סיפוק ושמחה מיוחדת נסוכה על הזוכים לשהות במחיצתו של הגר"ד, על אשר זכו לשמוע וליהנות מחידושים רבים והנהגות ברורות בכל ענייני הסדר וחג הפסח.

הראשל"צ הגאון רבי אליהו בקשי דורון
תפילת ערבית של ליל החג מתפלל הראשל"צ הגר"א בקשי דורון בסמיכות לביתו בבית המדרש סורי לבנוני בשכונת בית וגן. מיד לאחר התפילה הוא עורך את שולחנו הטהור בביתו, כשעל פניו ניכרת שמחה מיוחדת במהלך הלילה הקדוש. בני המשפחה מציינים כי השמחה וההתלהבות הנסוכה על פניו לא ניתנת לתיאור, וזהו משהו מיוחד שלא נראה במהלך השנה.

הגר"א לבוש בחלוק מיוחד במהלך הסדר, ובתחילתו שרים יחד בני המשפחה את השבח "אדון עולם" במנגינה מיוחדת שנהג לשיר חמיו של הגר"א, הגה"צ רבי שלום לופס זצ"ל רבה של עכו. קריאת ההגדה נאמרת על שולחנו בנוסח עיראקי. במהלכה, כל אחד מהמסובים קורא קטע, המסובים על שולחנו אוחזים בידיהם הגדת 'אל המעיין', וכך ההגדה של כולם אחידה כדי שיעקבו יחד אחר המקום בו אוחזים.

כשמגיעים לפזמון 'דיינו',חוזר הגר"א על כך יחד עם כולם כמה פעמים בקול רם. במהלך שולחן עורך קוראים יחד בנעימות את משניות מסכת פסחים. בבית הגר"א נהגו לערוך את הטקס בו הילדים מניחים את האפיקומן על כתפיהם, דופקים בדלת ואז שואלים אותם המסובים מהיכן אתם והם משיבים באנו ממצרים ונוסעים לירושלים, וכולם יחד זועקים לשנה הבאה בירושלים הבנויה. לאחר חצות מסתיים הסדר בקריאת שיר השירים. לקראת צאת יום טוב ראשון מוסר הגר"א בקשי דורון שיעור בבית המדרש החיד"א בהלכות החג.

הגאון רבי שלמה קורח גאב"ד בני ברק
הגר"ש קורח, רבה של בני ברק, נוהג לערוך את ליל הסדר בישוב חשמונאים, בהשתתפות כל בני משפחתו - בניו, חתניו ונכדיו, כדי לקיים בהידור את מצוות 'והגדת לבנך'. כבר בשעות הבוקר של ערב החג עוזב הגר"ש את ביתו בבני ברק לעבר הישוב חשמונאים.

לאחר תפילת ערבית בליל החג מברך הגר"ש את הקהל "תזכו לשנים רבות ומועדים טובים", וכל הקהל עונה "בחייך ובימיך הטובים", לאחר התפילה תלמידיו שומעי לקחו מלווים אותו לביתו, כשבדרך הם מנצלים את הזמן לשאלות בענייני החג.

בבית הגר"ש לא נוהגים בסידור קערת ליל הסדר אלא שוטחים את עלי המרור, הצנון והכרפס על פני כל השולחן, כמנהג ק"ק תימן, במרכז השולחן מניחים את המצות, בקערה אחת מניחים ביצה ובשר צלי, ובקערה נוספת מניחים את החרוסת.

באמירת ההגדה נוהג הגר"ש קורח לאומרה ברצף בלי הפסק, ובשולחן עורך מאריכים בסיפור יציאת מצרים ודברי תורה. הגר"ש נוהג מידי שנה לקיים את מצוות 'והגדת לבנך' לכל השומעים, כאשר הוא משמיע דברי תורה בהלכה ובאגדה בענייני החג, וכן פרקי הדרכה והנהגה בדרכה של תורה.

באמירת 'מצה זו' נוהג הגר"ש להרים את המצה מעט, ואחד מנכדיו מחזיק ביצה בידו ואומר בלשון ערבי מה נשתנה (מא כבר הדא הלילה) שהוא תיאור יציאת מצרים ועשרת המכות בצורה ייחודית, ואחריו עונים המסובים 'עבדים היינו'.

כמו כן נוהג הגר"ש שאחד מנכדיו נוטל את ידיו, והרב מברך אותו הרחמן יפתח לבך בתלמוד תורתו ויגדלך לעבודתו וליראתו. בסיום ההגדה נוהג הרב לומר את הפזמון, חד גדיא בנעימה יחדיו עם המסובים.

הגאון רבי ראובן אלבז, ראש ישיבת "אור החיים"
כשמונים איש מתארחים על שולחנו של ראש הישיבה הגר"ר אלבז בליל הסדר, חלקם בחורים שאין להם איפה לעשות את החג. תשומת לב מיוחדת מעניק הגר"ר לנכדיו במהלך הסדר, ומרחיב איתם בסיפור יציאת מצרים ומופתיו של הקב"ה עמנו.

בעיקר נוהג הגר"ר לומר חידושים מבעל האור החיים הקדוש אשר פתח ישיבה על שמו, ואף גדולי ישראל מהדור הקודם ציינו כי הוא שורש נשמתו של האור החיים הקדוש. במהלך הלילה לבוש הגר"ר בחלוק מיוחד לחג הפסח, שמחה ורוגע נסוכים על פניו. לאורך החג נושא הגר"ר דרשות בהיכל ישיבתו בשכונת הבוכרים בירושלים, ורבים עולים אליו להתברך ולהקביל את פניו ברגל.

הגאון רבי יהודה כהן, ראש ישיבת "באר התלמוד"
בערב פסח אחר חצות יוצא הגר"י כהן יחד עם תלמידיו לאפיית מצות בהקפדה ובהידור רב, רק מהמצות הללו אוכל הגר"י בכל מהלך שבעת ימי החג. בתפילת ערבית של ליל החג טורח ראש הישיבה ללכת לבית כנסת מרוחק מביתו, וזאת משום ששם נאמרת תפילת ההלל במתינות רבה.

בשולחנו של הגר"י מסיבים כל בני משפחתו, בניו, חתניו ונכדיו, במהלך ליל הסדר משתדל הגר"י לשבת על הספה בעצמה כדי לקיים מצוות הסבה כראוי וכיאה לבני חורין, הגר"י מקפיד לשתות ארבע כוסות של יין בדווקא וגם זה רק מיין שהוא בעצמו עשה.

החידושים הנאמרים במהלך הסדר הם חידושים השווים לכל נפש, כדי לשתף את הילדים יחד בסדר, במהלך הסדר מספר בפני הילדים את כל העונשים שהקב"ה נתן למצרים במצרים, וניסי ה' יתברך שעשה עמנו, ובכל כמה דקות מפטיר בפני המסובים: "ישתבח שמו איזה ניסים הקב"ה עשה עמנו כן יעשה עם אויבנו", ומאריך לתאר בפני הילדים איך הקב"ה ייתן מכה לאויבינו הקמים לכלותינו.

הגר"י נוהג לערוך טקס בהוצאת הכלים מן השולחן כדי שישאלו מה נשתנה, ואז מאריך בפניהם את סיפור יציאת מצרים. במהלך הסדר ניכרת על פניו שמחה עצומה, אמירת ההלל נאמרת בהתלהבות רבה על ידי המסובים כולם. הילדים שמצליחים להישאר ערים במהלך כל הסדר - זוכים למתנה מידיו של ראש הישיבה.

הגאון רבי מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים
מיד אחרי תפילת ערבית חגיגית, מתכנס בביתו הגר"מ יחד עם בניו ונכדיו לקיום "ליל הסדר" בהידור ובדקדוק. הקידוש לא מתחיל עד שיתאספו כל בניו ונכדיו סביב השלחן, אז פותח הגר"מ ב"קידוש הארוך" בקול נעים ובניגון מיוחד כמסורת יהודי טוניס וג'רבא לאומרו בליל פסח, מסורת קדומה השמורה עוד מימי הגאונים.

החלק הארוך והעיקרי ביותר בליל הסדר, הוא "מגיד", שנפתח אצל הגר"מ באמירת "הא לחמא עניא", כאשר אחד המסובים מקיף ומסובב את הקערה על ראשי שאר המסובים, וכולם מכריזים בקול: "כל דכפין ייתי וייכול".

בקריאת ההגדה מקפיד הגר"מ שלא להמשך אחר חידושים ופלפולים, אלא להצמד כמה שיותר להבנת הפשט של מילות ההגדה, כשהוא מציין שזהו עיקר מצוות "והגדת לבנך" להמחיש ולהקנות את האמונה לילדים ולנכדים. את החידושים הפרפראות והגימטריאות שומר הגר"מ לסעודת היום, ולשאר ימי הפסח. בשעת אמירת "עשרת המכות" שופך הגר"מ יין לתוך קערה, והמסובים מכריזים "ה' יצילנו" על כל מכה ומכה.

ישנם קטעים מסויימים בהגדה שנוהג הגר"מ לתרגמם בערבית, כמו "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו" והסיפור עם אברהם אבינו. וכן נוהגים לתרגם את "דיינו" בערבית, וגם את השיר "חד גדיא", ושרים אותו בניגון מיוחד ועתיק. כמו כן שרים גם את השיר המפורסם והמורכב "אחד מי יודע" כשהגר"מ הבהיר בכמה הזדמנויות, ששיר זה דורש ריכוז ושימת לב מיוחדת כל פעם לחזור ולספור אחורה בסדר יורד, ומטרת מחברו היתה לעורר את התינוקות שישארו מרוכזים וערניים בלילה הקדוש הזה.

בביתו של הגר"מ לא נוהגים בגניבת האפיקומן, וכפי שנהגו בכל קהילות הספרדים, הגר"מ עצמו טען בכמה הזדמנויות כי זה מנהג לא חינוכי כל כך, להרגיל את הילדים לגנוב ואחר כך לקבל פרס. אלא שאחר "יחץ" ולפני "מגיד" אוחז אחד הילדים בשקית האפיקומן בידו, ודופק בדלת, וכשפותחים לו שואלים, "מאיפה באת?" והוא עונה "ממצרים", "לאן אתה הולך?" והוא משיב: "לירושלים". ומכריזים כולם "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

הסדר מסתיים בקריאת ההלל שנאמר על ידי כל המסובים כולם יחד במתינות רבה ובניגון מיוחד, תוך הקפדה מסורתית גם על קריאת "שיר השירים" בסיום הסדר. במהלך הפסח עצמו נוהגים לקוראו שוב יחד עם תרגום מיוחד המיוחס ליהונתן בן עוזיאל. וכך בשעת לילה מאוחרת מתפזרים כל המסובים לדרכם, מתוך רוממות גדולה ומיוחדת, כשרישומו המיוחד של ליל הסדר במחיצת הגר"מ לא ימחה מליבם עוד זמן רב.

הגאון רבי משה יוסף, ראש בד"ץ "בית יוסף" וכולל "מאור ישראל"
הגאון רבי משה יוסף, ראש בד"צ בית יוסף וכולל מאור ישראל, יערוך השנה את ליל הסדר בבית אביו הגר"ע זצ"ל בשכונת הר נוף. עבור הגר"ע, היה ליל הסדר הזדמנות להקדיש תשומת לב מיוחדת לנכדיו וניניו שהסתופפו בצילו, להחדיר בקרבם את יסודות האמונה וסיפור יציאת מצרים.

השנה יערוך בנו את הסדר בצל תחושת היתמות והחיסרון הנורא מאז פטירתו של מרן זיע"א, אל שולחן הסדר הוזמן אחיו הגאון רבי אברהם יוסף, רב העיר חולון, ומשפחתו. את תפילות החג יתפלל הגר"מ בבית מדרשו של הגר"ע שתחת ביתו.

הגאון רבי חיים רבי, ראש ישיבת "עטרת חכמים"
הגר"ח רבי עורך את שולחנו בביתו שבעיר חולון, הגר"ח מגדיר את ליל הסדר 'סמינר משפחתי' בו מתחזקים כולם באמונה, כבר בימים הקודמים לליל הסדר מכין הגר"ח את בני הקהילה ומשתתפי השיעורים בהעברת המסרים לבני הבית, הרב מעודד לארח ולהתארח בבית בני המשפחה שטרם מכירים את אור התורה לקרבם ולעודדם בדרך העולה בית א-ל.

משום כך גם מלאים הימים הקודמים לחג בשאלות הכשרה וכשרויות של בתים אלו, והרב פוסק לכולם על פי שיטתו של מרן זצ"ל, כשהוא מדגיש שהחומרות ההלכתיות בחג טפלות לקירוב העצום אותו יכול כל אחד לממש בלילה קדוש זה.

במהלך ליל הסדר פונה הרב בנפרד לילדים ושואל אותם על ענייני ליל הסדר המיוחדים, כשהוא מתפעל מתשובותיהם, ומעניק להם מבט נוסף על ההגדה והנסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. קבלת פני רבו אצל הגר"ח רבי בהשתתפות רבנים גדולי תורה ובראשם הראשל"צ הגר"י יוסף תתקיים במוצאי שבת חול המועד פסח באולמי גלארי פלאס.

הגאון רבי שלמה מחפוד, רב שכונת נווה אחיעזר וגאב"ד יורה דעה
תפילת ערבית של ליל פסח מתפלל הגר"ש מחפוד בישיבת "משכנות הרועים", שם נערך מנין תימני מיוחד בחג הפסח בראשותו. לאחר התפילה עורך הגר"ש את שולחנו בביתו בשיכון ו' בבני ברק יחד עם כל בני משפחתו, בניו, חתניו ונכדיו, כמסורת של שנים.

על עריכת הסדר כמנהג תימן הגר"ש לא מוותר ונוהג הוא את כל מנהגי תימן - כל מה שלא נוגד לדעתו של השו"ע. הגר"ש מציין בכל ליל הסדר כי זהו 'והגדת לבנך' להעביר להם את המסורת הנהוגה בתימן בעריכת ליל הסדר, כמנהג התימנים נוהגים בביתו של הגר"ש לפזר את המרור על השולחן כמסגרת סביב השולחן - הערוך בצורת חית כמקובל בתימן.

הגר"ש מקפיד מאד על מצוות והגדת לבנך ונוהג הוא לעבור אחד אחד, וכל אחד מהמסובים חייב לספר משהו בהגדה או לומר חידוש כל שהוא. ההגדה בה עורך הגר"ש את הסדר היא הגדה תימנית עתיקה.

אחד מהדברים שמקפיד עליו הגר"ש הוא לאכול מהחרוסת שהרבנית מכינה, זאת אף שתלמידיו שולחים לו חרוסת, וכן כל ילדיו באים לקחת דווקא מהחרוסת הזו.

בבית הגר"ש לא נהגו להחביא את האפיקומן, ותמיד מציין הרב בפני המסובים: "האפיקומן נמצא כאן, אם יש דרישות מיוחדות למישהו - אם הם של קדושה הוא יקבל גם בלי לקחת אפיקומן".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!