פרשת הקצינים: השופט תקף את הרב בקשי דורון

הרשעה בפרשת הענקת תארי רבנות לקצינים בכירים במשטרה: כזכור, תחילת הפרשה במכתב למנהל מח"ש, בו הוזכר שמו של קצין שיחידתו המליצה לקדם אותו. שמו של אותו קצין היה מוכר לפונה, שכן הוא הודה בעבר במעשים הגובלים בפלילים. כך נכתב: "מה רבה הייתה הפתעתי שבעיון בתיקו האישי גיליתי שהנ"ל מחזיק בהסמכה לרבנות ואף מקבל הטבות שכר ממ"י בגינה".

כתב האישום אשר הוגש לבית המשפט מנה 65 עמודים, ובו נטען כי אנשי כוחות הביטחון שלמדו במסגרות לימודים שונות שהוקמו בשנים 1999-2001 ללימודים תורניים לקראת קבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה – כלל לא עמדו בתנאי הזכאות שנקבעו בגופי הביטחון למתן הטבות שכר בגין לימודים.

עוד נטען, כי המכללות השונות, כמו גם הרבנות הראשית עצמה, הנפיקו במרמה לתלמידים מסמכים ותעודות הכוללים נתונים כוזבים, במטרה ליצור מצג לפיו תלמידי המסלול עומדים בקריטריונים של הרבנות ושל גופי הביטחון. על סמך מצג כוזב זה, אישרו גופי הביטחון את זכאותם של אנשי הקבע והשוטרים להטבות שכר.

בעקבות הגשת כתב האישום, הוחלט במשטרה ובצבא להפסיק את מתן הטבות השכר שניתנו שלא כדין לאנשי כוחות הביטחון.

הרב מאיר רוזנטל, אחראי במכללת דרכי הוראה על הנפקת האישורים השונים, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והלבנת הון.

הרב יצחק אוחנה, מנהל מחלקת בחינות והסמכה ברבנות הראשית, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבת, מרמה והפרת אמונים, שבועת שקר.

מאיר רואיי, מקים ומנהל מכללת בית שאן, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, מרמה.

שרון אפריאט, מגיד שיעור במכללת בית שאן, הורשע בסיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

חיים בן חיים, מקים ומנהל מכללת גן נר, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה.

אהרון גוטסדינר, רב מחוז צפון במשטרה, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,

יוני בן ארי, המנהל האדמיניסטרטיבי של מכללת קארו, הורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.,

התנהלות קלוקלת
השופט אמנון כהן, כתב בדבריו: "התנהלותם הקלוקלת של הרב בקשי דורון ואוחנה הינה חמורה במיוחד, בהינתן, שמלכתחילה ביקשו גופי הביטחון את מעורבותה של הרבנות הראשית, לנוכח אי בקיאותם שלהם בכל הקשור לנושא של הלימודים התורניים. בלימודים אלה, התעורר קושי בקרב גופי הביטחון, שכן הם לא ידעו כיצד להתייחס לתארים ולתעודות של בתי המדרש השונים, ואיזה מעמד להעניק לאותם בתי מדרש.

"לכן, הוחלט, שהרבנות הראשית לישראל תתפקד כמו המועצה להשכלה גבוהה ותהווה את הגוף שיכיר בתעודות השונות של בתי המדרש המגוונים. וכפי שכינו אותה עדים רבים, היא היוותה מעין "מל"ג תורני". גופי הביטחון סמכו באופן עיוור על הרבנות הראשית בעניין זה והאישור שלה – תעודת ההשת"ג – נהנה מחזקת כשרות אולטימטיבית. ואולם, במקום זאת, מעלה הרבנות הראשית באמון שהעניקו לה גופי הביטחון ואף ניצלה אותו.

"בהמשך ישיר לכך, גם בתוך גופי הביטחון עצמם, הוטלה המשימה לבחון האם האישורים הנדרשים הינם כשורה (תעודת היורה יורה ותעודת ההשת"ג) – על הגורמים הרבניים, זאת לנוכח בקיאותם בנושא (ברגיל, מוטלת מלאכה זו על גורמי השכר): בצבא, היה זה תפקידו של הרב הראשי הצבאי, הרב וייס ואילו במשטרה, היה אמון על כך הרב הראשי המשטרתי, הרב גרוס. ואולם, כפי שההחלטה להסתמך על הרבנות הראשית התבררה כשגויה, כך, למרבה הצער, השיגה ההחלטה להסתמך על הגורמים הרבניים בגופי הביטחון, בדיוק את התוצאה ההפוכה. כל אחד בדרכו שלו, נמנע מלבצע את התפקיד שהוטל עליו כהלכה".

עוד כתב השופט: "עת עסקינן בגורם המאשר במשטרה, הרב גרוס, עלתה תמונה בעייתית אף יותר. להבדיל מאנשי הרבנות הצבאית, מצאתי, כי הלה ראה במו עיניו את האישור הכוזב לפיו התלמידים למדו 35 שעות בשבוע ואת הפער העולה ממנו, בין משך הלימודים במכללות של שנתיים לבין משך הלימודים המופיע בתעודות ההשת"ג של חמש שנים. כן ידע, כי ישנם תלמידים חילוניים ומכאן, ודאי שידע, כי האפשרות, שיש באמתחתם לימודים קודמים בישיבות גבוהות, הינה קלושה.

"בהיותו מי שהמערכת כולה הסתמכה על בדיקתו ובקיאותו בנושא, והטילה עליו את המשימה לבחון לגופן את התעודות שמוגשות לו, היה מצופה מהרב גרוס, שלא לעבור לסדר היום למראה הנתונים המחשידים שנגלו בפניו אלא לנסות ולברר את פשרם. ואולם, הוא בחר להעלים עין מכל אלה ולא לבחון, האם תעודת ההשת"ג אכן משקפת את המציאות. הוא בחר, במילותיו שלו, ש"לא להתייחס" לאישורי הלימודים ולא לרדת "לפרטי הדברים". בשים לב לכל אלה, גם מצאתי בסיס לטענה, כי היה מקום להעמידו לדין".,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!