מה בין ברקת ללופוליאנסקי • טור אקטואלי

1. חילול ה' ב'צומת מרן'
נתחיל דווקא מהסוף: ביממה האחרונה עסקה התקשורת החרדית באינטנסיביות ראויה לציון בסיקור הריסת בית הכנסת בנווה יעקב, החל מהמאבק בדחפורים בשעת ליל ועד להפגנות שכללו תקיפת שוטרים ושריפת פחים.

איני מתיימר להכריע בשאלה זו, האם אפשרי ומותר על פי ההלכה להרוס בית כנסת במקרה שכזה, לו היו המחריבים נשמעים לדעת תורה, מן הסתם היו מקבלים את דעתו של הסמכות ההלכתית הרשמית במדינת ישראל, הראשון לציון, שהכריע במכתב שנחשף ב'בחדרי חרדים' כי אסור בשום אופן להחריב את המקום. מסתבר שברקת מתעניין יותר במשרות הרבניות מאשר בתוצרתן.

כך או כך, אין מקום למראות של שריפת פחים ויידוי אבנים, ולתוצאה הנוראית של חילול ה', עליה נאמר "אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון". שום צעד של מאבק הלכתי על החרבת בית כנסת אינו מצדיק אלימות ובוודאי שאינו מצדיק את העוון החמור של חילול שם שמים.

זהים הדברים גם כאשר מדובר במאבק [כלכלי או רוחני] הקשור למקום מנוחתו של הגר"ע יוסף זצ"ל. בעיני רוחי אני מתקשה לראות את הגר"ע עוסק בהבערת פחים ב'צומת מרן'. מן הסתם, לו היה נשאל בנושא כבד המשקל של הקמת אוהל על קברו, תוך פירוט של דרכי המאבק, היה נוזף בשואלים ומאיץ בהם להשקיע את אונם ומרצם בריבוי כבוד שמים, ולא ההיפך, חלילה.

2. שכרון הכוח של ברקת
ובמעבר חד להיבט הגשמי יותר של החרבת בית הכנסת. כמעט אין בעסקונה החרדית - הארצית בכלל והירושלמית בפרט - מי שלא 'תפס טרמפ' על הפרשה. הללו ניצלו את ההזדמנות להדק את קשריהם עם ראש העיר ניר ברקת, והאחרים קפצו על העגלה ותקפו אותו בחריפות.

אלה וגם אלה מונעים כמובן משיקולים פוליטיים אישיים כאלה ואחרים. האמת, ככל הנראה, מורכבת מעט יותר. מחד גיסא, אי אפשר לו לראש עיר חילוני, נחמד ככל שיהיה, להתעלם מ'כיבוש' של קרקע ציבורית עבור בית כנסת שהוקם שלא כחוק. מאידך, בעיר בעלת פסיפס אנושי רבגוני ועדין כירושלים, מותר לצפות שראש העיר ימצא את שביל הזהב כאשר מדובר בפעולה רגישה כל כך.

דומה שהבעיה האמתית של ניר ברקת, בדומה מעט ל'אהוב' נוסף של הציבור החרדי - שר האוצר, היא יהירות, זחיחות ושכרון כוח. בטיפשות גרידא קשה להאשים את מי שפירק לגורמים את הציבור החרדי בבחירות האחרונות, גם אם היה זה בסיוע מבית של משת"פים שונים.

3. על 'מוסרים' ושתדלנים
ואפרופו משת"פים. ראש ישיבת 'אור ישראל', הגר"י רוזן, נשא בשבוע שעבר דברים במעמד 'סיום הזמן' בישיבתו, בהם שקל את נושא ההתייצבות בלשכת הגיוס, ובירר היטב את צדדי הספק. בתוך הדברים, חרג בשפתו והתבטא באופן קשה ביותר על ה'משת"פים'.

"הם לקחו יועצי תקשורת, אנשים שמכירים את הציבור החרדי, ויש ביניהם משתפי"ם, משתפי"ם שצריכים לרחק אותם, אני מניח שבהמשך זה יהיה נוגע גם לכם, צריכים להרחיק אותם מהמחנה ואפילו בזרוע. הם הגרועים ביותר, אלו שמתוך הציבור החרדי מייעצים להם", אמר הגר"י רוזן ונגע בנקודה כואבת.

עם ישראל סבל לאורך השנים מ'מוסרים' שונים, משתפי פעולה עם השלטונות בגלות שפגעו באחיהם מתוך מטרה להתפרנס ולקדם את האינטרס הצר שלהם. ואכן, בתקופה כזו של רדיפה כוללת, כמעט בכל תחום, של הציבור החרדי, מסתמן כל מי ששיג ושיח לו עם צמרת השלטון החילוני כמשת"פ.

פרט חיוני אחד נשכח מאיתנו: בכל אותן שנים, היו גם שתדלנים יהודים. גם הם, כמו ה'מוסרים', היו מקורבים לשלטון, נכנסו ובאו בחצרו, ובמקרים רבים גם התפרנסו מכך. זה לא גורע במאום מההישגים שהשיגו עבור אחיהם.

גם כיום, רצוי לדעת כי רבים מאותם 'מקורבים לצלחת' לא זונחים את אחיהם לרגע. הם למדו את השיטה, הם יודעים שמקרוב ניתן להשמיע ולהשפיע, והם מיישמים זאת, לעתים בהצלחה מרובה.

4. 'קידוש השם' של לופוליאנסקי
ולסיום, במעבר חד מראש עיריית ירושלים הנוכחי לזה שקדם לו: בשבוע שעבר הורשע אורי לופוליאנסקי בפרשת הולילנד, יחד עם שורה של נאשמים אחרים.

מבלי להיכנס לפרטי האישומים נגדו, ברי גם מהכרעת הדין כי את כספי ה'שוחד' קיבל לופוליאנסקי עבור 'יד שרה'. על פי פרסומי העמותה, חוסכת יד שרה למדינה מדי שנה יותר מ-350 מיליון דולר. גם אם נצמצם את הסכום במעט, אין ספק שמדובר באחד הארגונים המועילים ביותר בישראל, כזה שהפך למודל עולמי ולארגון היהודי והישראלי הראשון שמקבל מעמד של ארגון מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם.

באמות המידה החוקיות, יתכן וצודק השופט רוזן, אולי לפי ספר החוקים המנדטורי עב הכרס שגה לופוליאנסקי בפלילים. אך ככל שנוגע הדבר להיבט היהודי, ובניגוד לשורפי הפחים ומפגיני 'צומת מרן', חתום ראש עיריית ירושלים לשעבר על אחד ממפעלי קידוש ה' הגדולים ביותר בימינו. קרדיט שאיש לא יקח ממנו.

כשכר שיחה נאה, רצוי לצטט לסיום את דבריו של 'זולל החרדים' שחר אילן בבלוג האישי שלו: "אורי לופוליאנסקי הוא לא עוד מנהל מוסד חרדי. אורי לופוליאנסקי הוא צדיק יסוד עולם. הוא אדם שהמציא שיטה שחוסכת למדינת ישראל מאות מיליוני דולרים בשנה ומשפרת את החיים של מיליוני אנשים. השיטה הזו הועתקה לעשרות מדינות ולכן היא חוסכת למערכות הבריאות בעולם מיליארדים ומשפרת את חייהם של מאות מיליוני אנשים. גם בלי להאמין בקיומו של עולם הבא אני מקנא בכל הזכויות שלו. ולכן גם אם אין לי כל ביקורת על השופט, גם אם יש לי ביקורת קשה על הרב אלישיב ששלח את לופוליאנסקי לפוליטיקה, צער גדול אני מצטער על שלופוליאנסקי הורשע. זו לא אמירה פוליטית או משפטית. זו אמירה ריגשית. כך לדעתי צריכים להרגיש כולנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!