סטרוק: "השותפות לקואליציה הונו אותנו"

עם סיום מושב החורף של הכנסת ולאחר חקיקה קשה מאוד נגד הציבור החרדי בחוק הגיוס, כמעט ונחקק לו חוק נוסף, חמור לא פחות ממשנהו - חוק הגיור. ברגע האחרון ולאחר מאבק פרלמנטרי עיקש לו היו שותפים רבים - נדחה החוק למושב הקיץ, למגינת ליבו של ח"כ אלעזר שטרן, היוזם המרכזי של החוק.

פנינו לח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי, שנלחמה כנגד החוק בכל הכלים שעמדו לרשותה ואף גייסה יחד איתה את כל חברי סיעתה, ובקשנו לשמוע ממנה כיצד היא אכן מנעה ממנו לעלות להצבעה במליאה, והאם היא חושבתשבמושב הקיץ יהיה פיצוץ נוסף בקואליציה בנושא זה, או שתושג הסכמה. על הדרך שוחחנו עימה גם על חוק הגיוס ושמענו ממנה מדוע לא הצביעה כפי שעשה חברה לסיעה ח"כ יוני שטבון - נגד החוק.

• כיצד מנעתם מחוק הגיור לעלות ?

"אני הייתי בטוחה כבר מהשלב שהחוק עבר בקריאה ראשונה במליאה, שהם לא ממשיכים להתקדם איתו ללא הסכמות ברורות עם הסיעה שלנו. זה היה סיכום ברור שדובר עליו בהנהלת הקואליציה עם מאיר שטרית נציגה של התנועה. כבר בקריאה ראשונה גילחנו ממנו את כל החלקים הבעייתים, המצב שנוצר הוא שהסעיפים אותם רצה שטרן לא היו בחוק, והסעיפים אותם אנחנו דרשנו גם לא הופיעו. והיה ברור לכולם שהחוק עוצר ולא מתקדם עד שמגיעים להסכמה. במשך כל התקופה הזו התנהלו בינינו מגעים שכללו מאות שעות של שיחות עם הרב בן דהן, אך לא הצלחנו להגיע להסכמה כיון ששטרן דרש להכניס מספר נקודות שלא הסכמנו להן בשום פנים ואופן.

"בעקבות הסיכום הזה היינו מופתעים מאוד מכך שהחוק אכן עלה לדיון בוועדת החוקה למרות הסיכומים המוקדמים. ולכן החלטנו להגיב בצורה חריפה מאוד בעקבות הפרת הסיכומים בינינו.

"בכדי למנוע מהחוק לעלות השתמשנו בשלב ראשון בכלים העומדים לרשותנו בתוך הוועדה, הגשנו הסתייגויות בכדי לעכב את החוק מלעלות, ואף ניסינו לגייס רוב בוועדה בכדי למנוע מהצעת החוק מלעבור. התמונה בוועדה היתה של שבעה ח"כים מהקואליציה ומולם ששה מהאופוזיציה. אך בנוגע לחוק הגיור הקואליציה איבדה את שתי האצבעות של הבית היהודי שהצביעו בעד החוק, וכך נותרה הקואליציה עם חמשה אצבעות, נגד שתי האצבעות של הבית היהודי ושל החכי"ם החרדים, והשאלה שנותרה היתה כיצד יצביעו שני הנציגים של העבודה ושני הנציגים הערבים. אנחנו קיוינו שהם יצביעו נגד או לפחות חלקם יימנעו מהצבעה והשאר יצביעו נגד. מה שקרה בסופו של דבר היה בדיוק הפוך - העבודה הצביעה בעד החוק וכך מנעה כל אפשרות להשיג רוב נגדו.

"חמור מכך - העבודה התנתה את תמיכתה בחוק בהוספת סעיף חמור ביותר לטובת הרפורמים והקונסרבטיבים. הסעיף הזה נוסף ביום רביעי לחוק למרות שהוא לא הופיע בו כלל ביום שלישי. זו היתה בגידה לאור יום מצידה של מפלגת העבודה שראתה את עצמה מחויבת יותר לעמדת הרבאיי הרפורמי גלעד קריב שמשמש כחבר במפלגת העבודה, מאשר לעמדת שותפותיה האופוזיציוניות - המפלגות החרדיות. שאך בשבוע קודם הכתירו את בוז'י הרצוג כראש הממשלה הבא מעל גבי כל העיתונים.

"באותו יום אחר הצהריים ישבתי במליאה יחד עם ח"כ אברהם מיכאלי בכדי לתאם עימו את צעדי ההתנגדות לחוק, ולפתע ראינו כיצד יו"ר הקואליציה יריב לוין מסתודד עם איתן כבל מזכ"ל מפלגת העבודה ומתאם עימו את ההצבעה על החוק, ויחד הם ניגשו לגדעון סער בכדי לסכם עימו את הדברים. באותו יום לא הבנו מדוע הם נגשו לגדעון סער, אך למחרת כאשר הופתענו לגלות את הסעיף בחוק הנוגע לרפורמיים שנזקק לאישורו של שר הפנים. ואז הבנו מה היה חשוב לכבל לסכם עם סער. יריב גם אמר לנו זאת במפורש 'את הסעיף הזה הוספנו בכדי לקנות את קולותיהם של נציגי העבודה'".

"הייתה השפעה משמעותית למכתב הרבנים"

"אני חושבת שיש כאן יחס מאוד לא הוגן", ממשיכה סטרוק, "כאשר החכי"ם החרדים כעסו עלינו על חלקנו בחוק הגיוס הותקפנו ואנו עדיין מותקפים מעל כל במה. אך בנוגע לחלקה של מפלגת העבודה בחוק הגיור, שמשמעותו חמורה לא פחות ואולי אפילו יותר מחוק הגיוס, לא שמענו כל מחאה - למרות ששבוע קודם לכן הוכרזה הברית החדשה בין החרדים לעבודה מעל גבי כל העיתונים. והם אפילו לא הוצרכו להצביע נגד, כיון שאפילו הח"כים הערביים הצביעו נגד החוק, הם רק נדרשו להימנע מהצבעה ואפילו את זה הם לא עשו.

"בשלב זה, אכן הבנו כי בכלים פרלמנטריים רגילים לא נצליח למנוע מהחוק לעלות ונאלץ לפעול בכלים אחרים. נמנענו מלהשתתף בדיונים במליאה, מה שגרם לקואליציה לצלוח ברוב דחוק את הצבעות האי אמון באותו היום, ואז התברר כי כפי שנחשף מספר ימים קודם לכן בתקשורת - הקואליציה אכן התחייבה למפלגת התנועה בתמורה לתמיכתה בחוקים החשובים לקואליציה, שחוק הגיור יעבור בוועדה ובמליאה. זאת למרות שהדבר נגד את הסיכומים המוקדמים שהיו.

"בסופו של דבר ראש הממשלה אכן התערב והגיע לסיכום כי החוק הנוכחי לא יקודם במהלך הפגרה, ובאם לא נגיע להסכמות עד לתחילת מושב הקיץ ההכרעה תחזור אליו בכדי שהוא יחליט האם וכיצד לקדם את החוק. במקביל, סכמנו עם רוה"מ שיורה לקדם את הצעת החוק המקבילה של הרב בן דהן בוועדת השרים לענייני חקיקה.

"חשוב לי לציין כי בנקודה הזו למכתבם של הרבנים הראשיים שנשלח לראש הממשלה כמחאה על החוק היה משקל רב בהשפעה על החלטתו למנוע מהחוק מלעלות למליאה. מלבד הלחץ הפוליטי, עצם העובדה שהרבנים הראשיים פנו לביבי והצביעו עליו כעל נושא באחריות - פעלה רבות והייתה בעלת משקל במאמצים לגרום לו להורות על אי העלאת החוק".

• מהן בעצם נקודות המחלוקת העיקריות ביניכם ובין שטרן?

"ישנן שתי נקודות. הנקודה הראשונה היא שאלת סמכותו של הרב הראשי. מבחינתנו המצב חייב להישאר כפי שהוא עכשיו, בו כל גיור שנעשה בבתי הדין לגיור ברחבי הארץ חייב לעבור דרך הרבנות הראשית ולקבל את אישורו, כיון שהוא הסמכות העליונה בענייני גיור. ואילו שטרן מעוניין לקבוע כי כל בית דין מתנהל לכשעצמו ואינו זקוק לאישורו של הרב הראשי, ולמעשה הוא מרוקן מתוכן את סמכויותיו בתחום הגיור.

"הנקודה השניה נוגעת לסעיפים שונים ששטרן הכניס, המאפשרים לזרמים הרפורמיים להמשיך על ידי תביעות בבג"ץ להגיע להישגים נוספים. שטרן גם הודה בפני כי זו המשמעות של הסעיפים השונים אותם הוא ניסה להכניס לחוק. הסעיפים הללו נוגעים בעיקר לדברים כמו רישום במרשם האוכלוסין והכרה בגיורים שלהם. הם למשל ניסו להכניס שהגדרת הגיור בחוק היא רק בנוגע לפקודה זו בלבד, מה שנותן פתח לטענה שהחוק אינו מגדיר ככלל מהו גיור אלא רק בהתייחס למצבים המתוארים בחוק. זה יכול להביא לכך שבית המשפט יורה להכיר באפשרויות נוספות של גיור".

"הונו אותנו, נצטרך בטחונות להבא"

• האם את חושבת שתצליחו באמת להגיע להסדר לקראת מושב הקיץ?

"קשה לי לראות את זה קורה. אני לא מעוניינת להפחית מעצמאותו הפוליטית של ח"כ שטרן אבל למעשה הוא משמש כזרוע ארוכה של קבוצות אינטרסים שונות, והוא לא פועל ללא התייעצות איתם, ולכן לא נראה לי שהוא יכול להתקפל מהעמדות שלו. גם אנחנו לא מתכננים לזוז מעמדתנו, אז באופן ריאלי אני צופה שהמאבק סביב החוק הזה לא יסתיים כל כך מהר".

• האם בעקבות הפרת הסיכומים אתכם אתם לא חושבים שטעיתם?

"אין ספק שבנוגע לחוק הזה היתה פה הונאה. הונו אותנו וזה דבר חמור מאוד בעינינו ותהיה לו השלכה על ההתנהלות שלנו בהמשך הדרך מול השותפות. נאלץ להבטיח את עצמנו בבטחונות רבים לפני שניתן בהם את האמון שוב בחוקים רגישים כל כך מהסוג הזה. אני חושבת שזו תובנה של כל הסיעה שלנו, הונו אותנו ונקפיד לא ליפול שוב בבורות מהסוג הזה".

• נעבור לחוק הגיוס. האם עמדתך בענין החוק שונה מעמדתו של ח"כ יוני שטבון שהצביע נגד החוק?

"ברמה המעשית, עמדתי שונה מעמדתו. הוא הצביע נגד ואני הצבעתי בעד. למרות שהחוק איננו כליל השלימות, אבל לדעתי הוא בהחלט סביר ומאוזן, ואני חושבת שהצלחנו להכניס בו תיקונים רבים, ובמיוחד בכך שהצלחנו להסיר את הסנקציות הכלכליות שלדעתי היוו איום קשה על הישיבות. צריך לזכור שאם הסנקציות הכלכליות היו עוברות אז גם במצב שהציבור החרדי היה עומד ביעדים - היו מופעלות סנקציות כלכליות כנגד ישיבות שלא הפרישו כמות מסוימת של תלמידים לגיוס צבאי. האיום הזה הוסר לאחר יומיים של פעילות שלנו. שוחחתי גם עם ח"כים חרדים והם בירכו אותי על כך שפעלנו להסיר אותן.

• למיטב ידיעתי, הסיבה ששטבון הצביע נגד החוק הייתה העניין העקרוני של לא לתמוך בסנקציות פליליות כנגד לומדי התורה.

"אני חלקתי על דעתו בענין הזה. כיון שלדעתי כל הענין סביב הסנקציות הוא מיותר, הרי כולנו יודעים שבשורה התחתונה לא יילקחו תלמידי ישיבות לכלא. אני רוצה לומר לך שאני מאוד מתקוממת מול הביטוי גזירת הגיוס. זהו מינוח שהשתמשו בו על גיוס לצבא הצאר. כפי שספרתי במליאה, סבי פצע את עצמו בכדי להתגייס שלא להתגייס לצבא הצאר, אבל כשאבי התגייס לצה"ל סבי היה מאושר ביותר. הביטוי הזה אינו ראוי ולא הולם את הגיוס לצה"ל".

• הבסיס שעומד מאחורי הביטוי הזה הוא השאלה כיצד החוק הזה נתפס. האם הוא נתפס כחוק ענייני שבא לקבוע בחקיקה את המצב הקיים, או שמטרתו היא לנגח את אורח החיים והערכים של הציבור החרדי. העובדה שהיה חשוב ליש עתיד להכניס את הסנקציות הפליליות, מעידה שהאפשרות השניה היא הנכונה. לאור זאת ניתן להבין את העומד מאחורי הביטוי "גזירה".

"אני חושבת שניתן גם להסתכל על החלק של הבית היהודי בחוק, שלא חיפש להתנגח בציבור החרדי אלא להיפך - לתקן אותו ולהפוך אותו לחוק הגיוני. תמיד ניתן לבחור האם להסתכל על חצי הכוס הריקה או על חצי הכוס המליאה.

"אני רוצה להיות אופטימית ולקוות שההלתהמות ששמענו מחלק מהח"כי"ם החרדים לגבי יחסיהם עם הציבור שלנו לא משקפת את עמדתם של רוב נציגי הציבור החרדי. מרבית האמירות הללו הגיעו מנציגים שמעולם לא שיתפו פעולה גם בעבר עם הציבור שלנו או עם הערכים הקרובים לליבנו. והדבר הכי חשוב זה לזכור שאנחנו ניצבים בפני מאבק קשה מול קבוצות אינטרסים שרוצות לעשות שינויים חמורים מאוד בנושאי דת ומדינה ועלינו לשלב ידיים בכדי להילחם בהם יחד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!