מיוחד: ליל שימורים עם הגר"ע יוסף זצ"ל

התרוממות הרוח וקדושה עילאית אפפו את הזוכים להסב על שולחנו הטהור של מאורן של ישראל זצ"ל בלילה הקדוש "ליל הסדר". תחושה אמיתית של "בני חורין" הייתה מנת חלקם של המסובים, שכן אין מקום יאה יותר להרגיש בו בן חורין, מאשר על שולחנו של ה"בן חורין" הגדול ביותר, וכמאמר חז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". היה זה לילה מיוחד במינו עבור כל בני המשפחה, אולם בעיקר עבור הילדים הרכים, אשר זכו לקרבתו ולתשומת ליבו בלילה נשגב זה.

כבר בשעות הבוקר של ערב פסח, היה שולחנו של הגר"ע מוכן ומזומן, מעוטר בכלים נאים ומהודרים כיאה ללילה הקדוש ביותר. מיד בעלותו מתפילת ליל החג בבית הכנסת, היה מתיישב במקומו בראש השולחן ופניו קורנות, מראהו כמלאך ה' צבאות, כשסביבו מסובים עשרות נכדים ונינים, וזאת לאור בקשתו שכמה שיותר מבני המשפחה יסבו על שולחנו ויספרו בסיפור יציאת מצרים.

בתחילת הסדר, לאחר "יחץ" ולפני קריאת ההגדה, נהג הגר"ע זצ"ל לקיים טקס מיוחד כדי להמחיש לילדים את סיפור יציאת מצרים וניסי ה' יתברך עימנו.

אחד הילדים הולבש בשק, וכשמקל בידו וצרור עם חתיכת מצה על שכמו, היה יוצא החוצה ודופק בדלת הבית. הגר"ע היה שואל: מי שם? והנכד הרך היה משיבו: יהודי אני. היו פותחים לו את הדלת והגר"ע היה ממשיך בדו-שיח אשר התמשך מספר דקות, מהיכן באת? והוא עונה: ממצרים, ולאן אתה הולך? לירושלים - משיב הנכד. והיה הגר"ע מבקש שיספר לו באורך את קושי השעבוד והצרות, וכל אחד היה מאריך בסיפורו כיד ה' הטובה עליו. לבסוף, היה שואל הגר"ע את הילד הקט: ומה יש לך על הכתף? והוא עונה בלשון הפסוק: "משארותם צרורות בשמלותם על שכמם".

וכך, כבר בפתיחת הלילה הקדוש היה מעורר את הילדים ונוטע בהם את סיפור יציאת מצרים ומשריש בלבם את האמונה היהודית. עבור הילדים הרכים היו אלו רגעים מלאי הוד, אשר בלי ספק לא ישכחו לעולם.

לתאר את המכות "כאילו היה שם"

עם קריאת ההגדה היו הילדים מתכבדים על ידי הגר"ע לקרוא "מה נשתנה", וכך הייתה נפתחת קריאת ההגדה במתינות ובהתלהבות רבה, כשכל קטע נקרא על ידי אחד המסובין. בכל כמה רגעים, הייתה קריאת ההגדה נעצרת, ופיו של הגר"ע היה שופע דברי תורה, חלקם ברמה גבוהה למבוגרים שבחבורה, אבל רוב הדברים היו קלים ומעניינים אשר נועדו למשוך את ליבם של הדור הצעיר.

כבר לפני חג הפסח, היו ההורים יושבים ומכינים את ילדיהם שישאלו את הסבא הגדול שאלות, ועל כל שאלה הם כמובן היו זוכים לתשובה ברורה, ארוכה ומפורטת. כאשר הייתה זו שאלה איכותית ומיוחדת במינה, היה זוכה הילד למתן שכרה בצידה, ונקרא אחר כבוד לגר"ע כדי לקבל מידו הקדושה בוטנים ואגוזים קלויים, שאותם היה מבקש מרעייתו הרבנית ע"ה לקנות לפני חג הפסח ולקלותם כדי שיוכל לחלק לילדים המצטיינים. בשנים האחרונות, החליפו סוכריות ומיני מתיקה, את מקומם של הבוטנים והאגוזים, תוך שהוא מציין שאלו הם ה'אגוזים' המעודכנים לפי ימינו.

על סיפור יציאת מצרים מפיו של הגר"ע אפשר לומר, כי מי שלא שמע סיפור יציאת מצרים בביתו, לא חש על בשרו את ההרגשה האמיתית והתחושה של יציאת מצרים. כאילו זה עתה ממש, אנו על שפת ים סוף, בצקנו בידינו ומצרים מאחורינו.

כך גם בשיעוריו היה מעורר לספר במתיקות את ניסיו של הקב"ה עמנו כדי שהילדים ירגישו זאת: "ליל הסדר זהו יום מיוחד של הקניית האמונה, כמו שכתוב 'וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו', ואת זה צריך להעביר האבא לילדיו".

בסיפור יציאת מצרים נהג להאריך ולתאר בפני בני הבית את הנס הגדול שהיה לאבותינו, בעשרת המכות וההשגחה הפרטית בכל מכה ומכה, "יהודי הולך לא פוגע בו שום מכה, הולך כמו שהולך באיזה גינה ואין בלבו שום פחד, לדוגמא, יש מכת ברד הוא הולך ברחוב, לימינו מצריים ומשמאלו מצריים, 'יפול מצידך אלף ורבבה מימינך,אליך לא יגש', הברד בא מכה בהם, אש מתלקחת בתוך הברד, המצרי נופל מת, והיהודי הזה הולך לו בין הטיפין ולא קורה לו כלום. זה בודאי השגחה מלמעלה זה לא יכול להיות טבעי".

כך בכל מכה ומכה המחיש את גודל הנס הגדול. במכת ערוב נהג להאריך ולתאר את הפחד הנורא להסתובב בין חיות טרף הטורפות כל מצרי הבא לידם אך כשמדובר ביהודי החיות לא מתקרבות. "היה ערבוביה של חיות רעות, אריות, דובים, נמרים, פילים, נחשים ועקרבים, כל החיות הרעות האלו שלח אותם הקב"ה שיכו את המצרים. והנה הגוי יש לו כמובן הרבה ילדים, הם נושאים כמה נשים וכמה פילגשים, יש להם עשרים ילד, שמונה עשרה ילד, כל אחת מביאה לו 'קופה של שרצים', יש לו הרבה ילדים. היה בא המצרי ואומר ליהודי, בא הנה עבדי היהודי קח אותם בעגלה תטייל איתם, היום יש אוויר צח ונעים, ומבקש מהילדים שלו היהודים שיעזרו לו קצת.

"הולך ומגיע לכיכר תחריר, והנה פתאום מקיפים אותם מסביב כל החיות רעות, אריות, דובים, נמרים, אין יוצא ואין בא, מתחילים לאכול בילדים של המצרי והם צועקים, והיהודי המסכן מרוב הפחד שלו אריות מקיפים אותו, מוריד את ראשו למטה, והילדים שלו מרוב פחד, מתחפרים תחת כנפיו 'אבא' 'אבא', והוא מה יעשה, וכי הוא יכול להלחם עם האריות? הוא מתכונן ואומר וידוי, הרי כשיגמרו החיות לאכול את המצרים יבואו עליו, אומר את הוידוי האחרון שלו בדמעות שליש, עד שגומרים החיות האלה לאכול את המצרים כולם עד הסוף, שהרי כל כזית לאכול במצרים זו מצות עשה דאורייתא...

"כשגמרו לאכול, התקרב אליהם הפיל לבדו, מרים את חוטמו ועושה להם 'סאלם' והולך, לא עושה כלום ליהודים, אפילו החיה הזאת היתה יודעת מיהו יהודי ולא היתה פוגעת בו לרעה, ידעו החיות, ילדים יהודים לא נוגעים בו, נוגעים רק במצרים". [אגב בשנה האחרונה כשסיפר זאת מרן התבטא "החיות אפילו יודעות מיהו יהודי, והממשלה שלנו לא יודעת"] בני הבית, והנכדים אשר שומעים את הדברים מהסבא הגדול בהמחשה שכזאת, ובתחושה של נס בכל פרט ופרט שהיה שם, יושבים קשובים ומרותקים ומעדיפים אף לוותר על שנתם. וכמו שנפסק ממש "עד שתחטפנו שינה", על מנת לשמוע ולהתענג מסיפור יציאת מצרים שהיה מסופר על ידי הסבא הקדוש.

אולם למרות הידורו הגדול בסיפור יציאת מצרים בהרחבה, עם כל זה דאג שלא להתעכב יתר על המידה בקריאת ההגדה ובאכילה, כדי שהילדים יוכלו להישאר ערניים לאורך כל הסדר כולו, עד "נרצה", ולחוות את הלילה הקדוש במלואו.

חד גדיא בערבית

בכל אחד מן הסימנים של הלילה הקדוש, היה הגר"ע פוצח בשירת "קדש ורחץ כרפס יחץ", בכל פעם במנגינה אחרת, כשכל בני הבית מצטרפים עמו.

ב"שלחן עורך", נהג הגר"ע לשיר את השיר "יחיד נורא נפש כל חי", ולשלב תוך כדי הסעודה דברי אגדה ומדרשים בענין יציאת בני ישראל ממצרים, לקראת סוף הסדר, היה נוהג לשורר את הפזמון "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" בערבית.

בסיום הסדר, עודם מדברים עמו, לאחר אכילת האפיקומן וסיפור יציאת מצרים, היה רבן של כל בני הגולה, עסוק כל כולו בספריו, צולל בעומקה של תורה והלכה, כמעט עד אור הבוקר.

בני הבית אשר זכו לשהות בלילה כל כך קדוש במחיצתו של אביהן ורבן של ישראל, היו יוצאים מחוזקים ומלאים באמונה ובטחון והודאה לבורא עולם, תחושה של התרוממות, תחושה של יציאה מעבדות לחירות, תוך צפייה לליל הסדר הבא, לבניין בית המקדש וגאולת עולם.

אשרי עין ראתה כל אלה!

תיאור זה של ליל הסדר במחיצת הגר"ע זיע"א מופיע גם בהגדת מרן שתראה אור בימים הקרובים, ההגדה הינה בכריכה רכה, ובגודל A5 ובדף כרומו, באותיות מרהיבות ומאירות עיניים ובו חידושים וביאורים מאמרותיו של מרן רבינו הגדול זיע"א במתיקות לשונו כדרכו הטהורה, כולל עובדות והנהגות מחייו, חובה בכל בית, ניתן להשיג את ההגדה בפאלפון: 0548414106.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!