משבר 2009: הגורמים העיקריים, ההשלכות והמסקנות

אינפלציית הנכסים, ולא האינפלציה של מחירי המוצרים והשירותים, היא המקור כמעט לכל המשברים שהיו בעשורים האחרונים במערב, ולכן הרגולטור כיום הרבה יותר מוטרד ממנה מבעבר.

התפיסה שהייתה לפני המשבר, אמרה שכדאי למזער התערבויות בשווקים גם אם יש חשש להתנפחות בועתית ועדיף לטפל בדיעבד בהשלכות התפוצצותה. לאחר המשבר, הרגולטור נוטה יותר להתערב כדי למנוע היווצרות בועות פיננסיות.

ולמרות זאת, הריבית הנמוכה על רקע כלכלה חלשה מעוררת חשש ששוב יש סימנים של התחממות יתר. בחו"ל ניתן להביא לדוגמה תחום של הלוואות ממונפות או אג"ח קונצרניות מתחת לדירוג השקעה.

בישראל, שוק הדיור ובמידה מסוימת גם שוק האג"ח הקונצרניות משקפים סימנים רבים של התחממות יתר. לראיה, פרסום דוח קרן המטבע העולמית על שוק הדיור בישראל שמציין שמחירי הדיור בישראל נמצאים מעל שווי משקל כלכלי ומאיימים לגרום למשבר פיננסי. למרות שבנק ישראל מטיל שוב ושוב מגבלות על שוק המשכנתאות זה עדיין לא תרם לשינוי המגמה בשוק הדיור. במקביל בנק ישראל ממשיך להוריד את הריבית ולהגביר סיכון של משבר פיננסי כשמחזור הריבית יתהפך. ירידה באיכות ההנפקות הקונצרניות תוך עליה חדה במחירים - משקפת סימנים שראינו בשנת 2007 אשר עלולים להעיד שהשוק יצא משווי משקל .

עדיין, סיכון של מפולת בנוסח 2009 קטן. אולם, יחד עם זאת, משבר בסדרי גודל קטן יותר, כמו כאלה שראינו בשני העשורים האחרונים, ייתכן. מוקדי סיכון יכולים להיות היום שונים מאלה שהיו בבסיס המשבר של 2009. נראה שארה"ב ואירופה נמצאות במסלול התאוששות הדרגתית. המשבר יכול להופיע בחלק אחר של העולם, במדינות המתפתחות שנחלשו משמעותית בשנתיים האחרונות. במיוחד מדאיגה סין שממנה יוצאים דיווחים רבים ולפעמים סותרים על אפשרות של היווצרות בועות פיננסיות על רקע היחלשות בכלכלתה. הכלכלה הסינית מספיק גדולה וחשובה היום כדי שהמשבר הבא בסין יגרום לגלי הדף שישמעו בכל מקום בעולם.

מצד אחד הכלכלה העולמית והישראלית מראה סימנים של שיפור ונותנות בסיס להמשך עליות שערים באפיקי סיכון. יחד עם זאת, משקיעים צריכים להיות זהירים ולא להסתמך על הרווחים של אתמול כאינדיקטור של רווחים בעתיד. כדאי להקטין חשיפה לתחומים חמים מדי שמציעים הרבה סיכון ומעט תשואה, כגון שוק האג"ח הקונצרני.

הגורמים למשבר הגדול

שתי נקודות חשובות שראויות לציון בהקשר של המשבר הגדול של 2009,

אין כל ספק שלנושא הסיקור התקשורתי הייתה השפעה גדולה על עוצמת המשבר והתפתחותו, לתקשורת ב-2008 היה תפקיד מרכזי מאוד בהעצמת ההיסטריה של הציבור. כותרות כמו "משיכות עצומות מקופות הגמל", "הפנסיה נמחקת" וכו' – ליבו והעצימו את חוסר הידע וההבנה של הציבור וגרמו לקבלת החלטות לא נכונה של החוסכים.

פנסיה – חייבים לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בחוסכים לקראת גיל פרישה ככה שגם אם יקרה אירוע דומה בעתיד – ההשפעה על החוסכים הקרובים לגיל פרישה תהיה מתונה. ההגנה תמנע קבלת החלטות ממניעים של פחד וחרדה כי החוסכים יבינו שיש להם הגנה... אלו החוסכים עם היקף הכספים הגבוה ביותר ועם רמת הרגישות והמעקב הגבוהים ביותר בגלל הקרבה שלהם לגיל הפרישה.

השינוי הנוסף החשוב שהתרחש כתוצאה מן המשבר, הוא ההבנה שהמערכות הפיננסיות, כולל השווקים והשחקנים הפועלים בהן, הם לא רק ראי של המצב הכלכלי אלא מקור סיכון בפני עצמו.

לכן אנו רואים כי תשומת לב מיוחדת של הרגולטורים מופנית בשנים האחרונות להקטנת הסיכון במערכות הפיננסיות. הצעדים כוללים הטלת מגבלות על הבנקים ועל גופים פיננסיים אחרים, הגברת דרישות הון והגנות נוספות מפני סיכונים פיננסיים. בפרט, הרגולטור התחיל בשימוש נרחב בכלים מאקרו יציבותיים) כדי להתערב נקודתית בנעשה בשווקים או במערכות פיננסיות כדי למזער סיכונים פיננסים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!