חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי
ספר חדש בשם 'שואף זורח' מגולל את סוגיית גיוס בני הישיבות והתנהלות ועדת טל • בפרוטוקולים, הנחשפים כאן לראשונה, מצוטט הגרב"מ אזרחי שנשלח לועדה על ידי הגרי"ש אלישיב, כשהוא מסביר לחברי הוועדה מי יכול וצריך להתגייס • מה הם שלוש דרגות הלימוד שהציב הגר"ש וואזנר? • ומה הסביר הגראי"ל שטיינמן לחברי הועדה?
- יהודה הלוי, בחדרי חרדים
- ב' ניסן התשע"ד
- 8 תגובות
הגרב"מ אזרחי. צילום ארכיון
ספר חדש העומד לצאת לאור היום (ד) חושף מסמכים ופרטים רבים בנוגע לסוגיית חוק הגיוס. 'שואף זורח' מכיל כ-700 עמודים העוסקים בנושא חוק הגיוס בראי האקטואלי וההיסטורי. בספר מובאות עדויות חדשות ומסמכים שלא נחשפו עד כה, והמגלים כי הגרי"ש אלישיב זצ"ל תמך בהשתתפות בדיונים בוועדת טל, ואף שלח את ראש ישיבת עטרת ישראל הגרב"מ אזרחי בכדי להציג בפני הוועדה את עמדת עולם הישיבות.
לידי 'בחדרי חרדים' הגיעו מסמכים רבים - שחלקם ייחשפו בספר החדש - וביניהם הפרוטוקולים הנדירים מדיוני הוועדה. הפרוטוקול המרכזי שנחשף הוא פרוטקול מהדיון בו השתתף הגרב"מ אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל. הגרב"מ פתח את דבריו בהודעה על כך שנשלח להופיע בוועדה על ידי הרב אלישיב זצ"ל.
"הוטלה עלי על ידי הרב אלישיב המשימה להופיע בפני הוועדה, והדבר יצר אצלי חשש בשל גורליות הענין וחשיבות הוועדה..קיימת בורות בציבור באשר לעולם הישיבות והנעשה בו. לא אוכל להטות את דעתו של מישהו, אך אוכל להסביר מהי ישיבה. מה חושבים ראשיה, ומה יקרה בעולם הישיבות אם ולאחר שיקבע הסדר.
"הישיבה היא המקום הגבוה ביותר עלי אדמות ליצירה וחידוש. התורה איננה משתנה - וחרף זאת משמעות הישיבה היא מקום של חידוש ויצירה. רק במתכונתה זו תוכל הישיבה לשרת את העם היהודי.
הדימוי שאנו משתמשים בו הוא הארון והמנורה. הארון הוא התורה והמנורה היא הצינור להעבירה. אנו מכירים בכך שאין לקיים את המדינה בלא צבא אך לא ניתן לקיים את המדינה ואת כלל ישראל בלא התורה. אין המדובר כאן בענין פרטי. כמו נישואין וכיוצא באלה. אנו עוסקים בגניוס היהודי הלאומי, המחזק אותנו והמחיה אותנו.
"אנו, הלומדים בישיבות חשים שאנו מחזיקים ומקימים את תורת ישראל ואת עם ישראל. אנו מכבדים ואוהבים את הצבא אך הצבא נועד לשעת מצוקה בעוד התורה איננה מיועדת לשעת מצוקה אלא לכל עת והיא המחיה את עם ישראל".
בהמשך הדיון נשאל הגרב"מ אזרחי על ידי חברת הוועדה עו"ד סטוביצקי האם ניתן יהיה להוציא קול קורא שמי שאינו לומד העולם החרדי רואה בעין יפה את גיוסו לצה"ל, בהנחה שיהיו תנאים המתאימים לשירותו בצבא. ועל כך ענה "התשובה היא כי אנו מוכנים וכבר יצאנו".
בהמשך הדיון נשאל הגרב"מ על ידי חברי הוועדה האם יש מקום להקים מסגרת בה ניתן יהיה לארגן לבחורי הישיבות אימון בן מספר שבועות במסגרת פיקוד העורף ללא מדים בתקופת בין הזמנים. הרב אזרחי ענה על כך כי זוהי משימה חשובה אך "ליצור מסגרת לכך - אנו לא בעד הסדר כזה".
לטענת חברי הוועדה כי מסגרת כזו תפחית את הקיטוב בעם, ענה: "אנו מתנגדים למסגרת כזו בישיבה. אנו נעודד משימות כאלה - אך לא במסגרת. יש לי מיגו", אמר הרב אזרחי, "וטענותי טובות. יכולתי להסביר כי הקיטוב בעם לא יקטן עקב שינוי מסוג זה. שורשי הקיטוב אינם בישיבות".
במסמך נוסף שנחשף, מפרט מזכיר הוועדה את סיכום הפגישה שערכה הוועדה עם הגר"ש וואזנר בביתו בבני ברק. לאחר שהרב וואזנר סקר בפניהם את חשיבות לימוד התורה בהיסטוריה של עם ישראל והבהיר להם כי אין לאפשר כל פגיעה במי שתורתו אומנותו. שאלה אותו עו"ד סטוביצקי עצה כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים העולים מההסדר של "תורתו אומנותו".
בתשובה לשאלה הסביר הרב וואזנר (מתוך הפרוטוקול) כי קיימים שלושה דרגות של לימוד תורה: אלה המבקשים ללמוד ומצליחים לעשות כן, אלה המבקשים ללמוד ואינם מצליחים לעשות כן, ואלה שאינם לומדים. רק אלה שאינם לומדים אין "תורתם אומנותם" ורק הם אינם פטורים משירות.
כמו כן, נחשף גם סיכום מפגש הוועדה עם הרב שטיינמן שנשאל אף הוא על ידי חברי הוועדה על האפשרות להטלת תפקידים בתחום העורף על תלמידי הישיבות בחופשות. הגראי"ל השיב כי אם יוטלו תפקידים על תלמידי הישיבות הרי שהדבר יפגע בלימודיהם וקיים חשש כי יפסיקו את תלמודם וכי על הלימודים להיות לימודים יומם ולילה. הגראי"ל ציין כי גדולי התורה האמיתיים היו כאלה שלמדו כל חייהם, יומם ולילה, ללא הפסק.
בפרק נוסף בספר, מובא תיעוד הביקורים שערכו חברי הוועדה בירושלים בישיבות מיר ופורת יוסף. לאחר הביקור בישיבת מיר מצרף מזכיר הוועדה לעיון החברים חומר שהועבר על ידי הישיבה במהלך הביקור, המדגים את אופי ומתכונת הלימודים הקפדניים בישיבה. החומר שהועבר נחשף כאן אף הוא ומפורטת בו מתכונת הלימודים וההספק לזמן חורף תש"ס הכולל פירוט הספק הדפים על פי תאריכי השנה וכן הודעת הישיבה לתלמידיה על מבחן שייערך ביומו האחרון של "זמן חורף" כ"ט אדר ב' על כל מסכת בבא קמא.
בסיכום הביקור מישיבת פורת יוסף מתואר כיצד בתשובה לשאלת חברי הוועדה האם יש מועד בחייו של תלמיד הישיבה בו אולי קל יותר לבקש ממנו לתרום לחברה, הסביר ראש הישיבה וחבר מועצת החכמים הרה"ג שלום כהן לחברי הוועדה, כי רק תורה שהיא "סולת נקיה" או "שמן זך" היא תורה. בתשובה לשאלת עו"ד סטוביצקי בנוגע לשימוש בהסדר להתחמקות משירות צבאי הבהיר ראש הישיבה כי אין אפשרות כזו ומי שאינו לומד חייב בגיוס. חברי הוועדה גם שוחחו עם רבני הישיבה על קורותיה של הישיבה בימי מלחמת השחרור ועל בני הישיבה שנפלו בשבי הלגיון הירדני.
לידי 'בחדרי חרדים' הגיעו מסמכים רבים - שחלקם ייחשפו בספר החדש - וביניהם הפרוטוקולים הנדירים מדיוני הוועדה. הפרוטוקול המרכזי שנחשף הוא פרוטקול מהדיון בו השתתף הגרב"מ אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל. הגרב"מ פתח את דבריו בהודעה על כך שנשלח להופיע בוועדה על ידי הרב אלישיב זצ"ל.
"הוטלה עלי על ידי הרב אלישיב המשימה להופיע בפני הוועדה, והדבר יצר אצלי חשש בשל גורליות הענין וחשיבות הוועדה..קיימת בורות בציבור באשר לעולם הישיבות והנעשה בו. לא אוכל להטות את דעתו של מישהו, אך אוכל להסביר מהי ישיבה. מה חושבים ראשיה, ומה יקרה בעולם הישיבות אם ולאחר שיקבע הסדר.
"הישיבה היא המקום הגבוה ביותר עלי אדמות ליצירה וחידוש. התורה איננה משתנה - וחרף זאת משמעות הישיבה היא מקום של חידוש ויצירה. רק במתכונתה זו תוכל הישיבה לשרת את העם היהודי.
הדימוי שאנו משתמשים בו הוא הארון והמנורה. הארון הוא התורה והמנורה היא הצינור להעבירה. אנו מכירים בכך שאין לקיים את המדינה בלא צבא אך לא ניתן לקיים את המדינה ואת כלל ישראל בלא התורה. אין המדובר כאן בענין פרטי. כמו נישואין וכיוצא באלה. אנו עוסקים בגניוס היהודי הלאומי, המחזק אותנו והמחיה אותנו.
"אנו, הלומדים בישיבות חשים שאנו מחזיקים ומקימים את תורת ישראל ואת עם ישראל. אנו מכבדים ואוהבים את הצבא אך הצבא נועד לשעת מצוקה בעוד התורה איננה מיועדת לשעת מצוקה אלא לכל עת והיא המחיה את עם ישראל".
בהמשך הדיון נשאל הגרב"מ אזרחי על ידי חברת הוועדה עו"ד סטוביצקי האם ניתן יהיה להוציא קול קורא שמי שאינו לומד העולם החרדי רואה בעין יפה את גיוסו לצה"ל, בהנחה שיהיו תנאים המתאימים לשירותו בצבא. ועל כך ענה "התשובה היא כי אנו מוכנים וכבר יצאנו".
בהמשך הדיון נשאל הגרב"מ על ידי חברי הוועדה האם יש מקום להקים מסגרת בה ניתן יהיה לארגן לבחורי הישיבות אימון בן מספר שבועות במסגרת פיקוד העורף ללא מדים בתקופת בין הזמנים. הרב אזרחי ענה על כך כי זוהי משימה חשובה אך "ליצור מסגרת לכך - אנו לא בעד הסדר כזה".
לטענת חברי הוועדה כי מסגרת כזו תפחית את הקיטוב בעם, ענה: "אנו מתנגדים למסגרת כזו בישיבה. אנו נעודד משימות כאלה - אך לא במסגרת. יש לי מיגו", אמר הרב אזרחי, "וטענותי טובות. יכולתי להסביר כי הקיטוב בעם לא יקטן עקב שינוי מסוג זה. שורשי הקיטוב אינם בישיבות".
במסמך נוסף שנחשף, מפרט מזכיר הוועדה את סיכום הפגישה שערכה הוועדה עם הגר"ש וואזנר בביתו בבני ברק. לאחר שהרב וואזנר סקר בפניהם את חשיבות לימוד התורה בהיסטוריה של עם ישראל והבהיר להם כי אין לאפשר כל פגיעה במי שתורתו אומנותו. שאלה אותו עו"ד סטוביצקי עצה כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים העולים מההסדר של "תורתו אומנותו".
בתשובה לשאלה הסביר הרב וואזנר (מתוך הפרוטוקול) כי קיימים שלושה דרגות של לימוד תורה: אלה המבקשים ללמוד ומצליחים לעשות כן, אלה המבקשים ללמוד ואינם מצליחים לעשות כן, ואלה שאינם לומדים. רק אלה שאינם לומדים אין "תורתם אומנותם" ורק הם אינם פטורים משירות.
כמו כן, נחשף גם סיכום מפגש הוועדה עם הרב שטיינמן שנשאל אף הוא על ידי חברי הוועדה על האפשרות להטלת תפקידים בתחום העורף על תלמידי הישיבות בחופשות. הגראי"ל השיב כי אם יוטלו תפקידים על תלמידי הישיבות הרי שהדבר יפגע בלימודיהם וקיים חשש כי יפסיקו את תלמודם וכי על הלימודים להיות לימודים יומם ולילה. הגראי"ל ציין כי גדולי התורה האמיתיים היו כאלה שלמדו כל חייהם, יומם ולילה, ללא הפסק.
בפרק נוסף בספר, מובא תיעוד הביקורים שערכו חברי הוועדה בירושלים בישיבות מיר ופורת יוסף. לאחר הביקור בישיבת מיר מצרף מזכיר הוועדה לעיון החברים חומר שהועבר על ידי הישיבה במהלך הביקור, המדגים את אופי ומתכונת הלימודים הקפדניים בישיבה. החומר שהועבר נחשף כאן אף הוא ומפורטת בו מתכונת הלימודים וההספק לזמן חורף תש"ס הכולל פירוט הספק הדפים על פי תאריכי השנה וכן הודעת הישיבה לתלמידיה על מבחן שייערך ביומו האחרון של "זמן חורף" כ"ט אדר ב' על כל מסכת בבא קמא.
בסיכום הביקור מישיבת פורת יוסף מתואר כיצד בתשובה לשאלת חברי הוועדה האם יש מועד בחייו של תלמיד הישיבה בו אולי קל יותר לבקש ממנו לתרום לחברה, הסביר ראש הישיבה וחבר מועצת החכמים הרה"ג שלום כהן לחברי הוועדה, כי רק תורה שהיא "סולת נקיה" או "שמן זך" היא תורה. בתשובה לשאלת עו"ד סטוביצקי בנוגע לשימוש בהסדר להתחמקות משירות צבאי הבהיר ראש הישיבה כי אין אפשרות כזו ומי שאינו לומד חייב בגיוס. חברי הוועדה גם שוחחו עם רבני הישיבה על קורותיה של הישיבה בימי מלחמת השחרור ועל בני הישיבה שנפלו בשבי הלגיון הירדני.