החרדים מעדיפים מקל או גזר?

מיהו איש הכנסת שנדבק בשפעת מקסיקו, אפפה השבוע השאלה המטרידה את מסדרונות כנסת ישראל. עוד לפני שנודעה התשובה הרפואית, התנדב אחד ממקורביו של שר האוצר, לספק דיאגנוזה כלכלית. "לא אתפלא, אם יתברר שמדובר בכמה מהנציגים החרדים", הוא אמר, כשהוא נוקט בשם המקסיקני המפורש, שהס מלהזכירו בעיתונות החרדית.

שר האוצר יובל שטייניץ, הוא היפוכו המוחלט של שר האוצר הקודם רוני בר-און. אינטליגנציה מול בריונות: שטייניץ המלומד, הוא איש שמילתו מילה והתנהלותו נעימה. בר-און הפרקליט, מתלהם כאחרון הבריונים. בקדנציה האחרונה, הוא העביר את החרדים 'ויה דלורוזה', ודאג להפוך גם הסכמים קואליציוניים ברורים, לכתבי סתרים, כשהוא מותיר את החרדים, עם הלשון בחוץ, נאבקים בקושי על קבלת המגיע להם על פי ההסכמים הברורים והחתומים.

השבוע הגיעה עת הנקמה, כאשר רוני בר-און, גביר העיירה הכילי, מהקדנציה הקודמת, חיזר על פתחיהם של חברי-הכנסת החרדים וביקש את תמיכתם בו, כנציג האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים. "אהיה איתך דוגרי. אני לא מתכוון לתמוך בך", אמר לו במסדרונות הכנסת השר אריאל אטיאס. אחרים, בעלי אופי שפני, עשו זאת מאחורי גבו. רגע אחרי שלחצו את ידו בחום ואיחלו לו הצלחה, הם דאגו להבהיר לסובבים אותם, כי מאחורי הפרגוד ילמדו אותו לקח בל יישכח, על התנהלותו בקדנציה הקודמת. איך שגלגל מסתובב לו.

אז רוני בר-און חטף, אבל יש כנראה מי שמתגעגע לקרב כיפופי הידיים מול האוצר. בסביבתו של שטייניץ, לא מוצאים הסבר אחר, מניח את הדעת, לפשר התנהלותם של אחדים מהח"כים החרדים. שר האוצר מתמודד כעת, בקרב של להיות או לחדול. אם תוספת המע"מ לירקות לא תאושר, הוא ייתפס כמי שאינו מסוגל להוביל מהלכים משמעותיים. אחרי המהלומות שספג בזיגזוג התקציבי שהתרחש באדיבותו של אורי יוגב, כל ויתור נוסף, יתפרש כחולשה אסטרטגית ולא רק טקטית.

שטייניץ מעיף מבט לעברם של החרדים, עמם היה הוגן לאורך כל הדרך. ברגע האמת, טוענים בסביבתו, הפנו לו החרדים עורף. מה הוא לא עשה כדי לבוא לקראתם? בתקציב המדינה לא נחסר שקל מתקציבי הישיבות. בסוגיית הקצבאות, הבהיר שר האוצר מיד לאחר שליפת 'תקציב הגזירות' הראשוני, כי אין בכוונתו ליישם את הקיצוץ שהציעו נערי האוצר. לא בסחיטה איטית נוסח בר-און, אלא במתן תשובה ברורה ומיידית: ההסכמים יכובדו כלשונם.

ערב חג השבועות, עיגן שטייניץ את מחויבותו באכסניה זו, כאשר הבטיח לשמור על תקציבי הכוללים והישיבות במשך כל הקדנציה, הבטחה שהוא עומד מאחוריה גם בימים אלו. בצד האמירה החיובית בנוגע לעולם התורה, הושמע גם איום: "אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אם הכנסת תשתולל ותבטל את המע"מ על פירות וירקות, נצטרך בלית ברירה לחזור לקיצוץ בקצבאות", אמר שטייניץ והסביר, כי עיקר הנטל כלל לא יפול על כתפי השכבות החלשות, אלא על מעלימי המס, הקיבוצים וצה"ל. רף ההוצאה המקסימלי לשכבות החלשות בגין תוספת המע"מ – הוא פירט - נאמד במאה וחמישים מיליון, לכל היותר. שר האוצר הציע לשפות בסכום דומה את האוכלוסייה החלשה, באמצעות הטבות מקבילות והבהיר, כי מבחינתו מדובר בהצעה אחרונה.

שבוע חלף, וההתנגדות להטלת המע"מ על פירות וירקות נותרה בעינה. יו"ר ועדת הכספים מוישה גפני, הציג זאת כהתנגדות מקיר לקיר של כל חברי הוועדה, אך שר האוצר, בסדרת מפגשים עם 'מורדי הליכוד', גילה כי הליכודניקים, פשוט מצאו עצמם עם הגב לקיר: "אם יו"ר ש"ס ויו"ר ועדת הכספים מתנגדים להטלת המע"מ מנימוקים חברתיים, איך אנחנו יכולים לתמוך ולהצטייר כאנטי-חברתיים?", שאלו את שטייניץ הח"כים המתנגדים, והותירו אותו בלא מענה, בראשית השבוע שעבר.

חלף שבוע נוסף, שבועיים בסך הכל מיום השמעת האיום בערב חג השבועות, ובמשרד האוצר מצאו מענה יצירתי. השר משולם נהרי, שמצוי בעיצומו של מאבק הגנה על שמו הטוב במסגרת קרבות הצלת 'חוק נהרי', לא מרשה לעצמו לנוח על המשמר התקציבי, גם כשמדובר בזירות אחרות. השבוע, הוא הופתע לגלות במהלך דיוני ועדת השרים לחקיקה, כי האוצר מתכוון להפר סיכומים קואליציוניים ברורים בכל הנוגע לקצבאות הילדים.

את הדברים הוא מיהר להעלות על הכתב, בסיכומים חשבוניים שרק לנהרי ולנערי (האוצר) ישנה העירנות המספקת להבחין ולהתעמק בהם. הראשונה שבהפרות, הינה השוואת תעריפי הילדים שנולדו קודם לשנת 2003, הגבוהים יותר, לאלו שנולדו לאחר תקופה זו וקצבאותיהם קוצצו בקדנציית האוצר של 'ביבי גוזר הקצבאות'. השוואת הגילאים, נעשתה כמובן כלפי מטה. האוצר, שכבר "טעה" בדבר בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, תיקן זאת בהסכם שנחתם מול יהדות התורה. והנה, לא הפלא ולא פלא, בהצעה שהוגשה לוועדת השרים, חזרה הטעות הסוררת לשכון בטח בדפי חוק ההסדרים.

סעיף אחר סעיף עקב נהרי ומצא אי-דיוקים נוספים, שמשמעותם קיצוץ של מאות מיליוני שקלים מתקציב הקצבאות, גולת הכותרת של הישגי ש"ס ויהדות התורה. האוצר, מתברר, מציע להחיל את תוספת הקצבאות חודש מאוחר יותר, מזה שסוכם בהסכם הקואליציוני. המשמעות הינה, קיצוץ נוסף של עשרות מיליוני שקלים.

וכאילו לא די בכל אלה, נותר בעינו גם הסעיף, המתנה קבלת קצבאות ילדים במתן חיסונים וביקור בבתי הספר. מי לא נזעק בגינו? ליצמן אץ-רץ להיפגש עם ראש הממשלה. אפילו יצחק קדמן מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצא מגדרו ובמכתב אישי בכתב ידו שהפנה לשר השיכון אריאל אטיאס, הוא התפלא: "אינני מצליח להבין, איך ומדוע פיתו אתכם לחתום על הסעיף המשונה והמסוכן", הוא כתב לו ותמה: "האם אתה מודע לכך שחלק מהנפגעים, וחלק ניכר מהקנס על הקיצבה יהיו דווקא מהמיגזר החרדי?". לאישוש דבריו, הוא צירף טבלת נתונים ברורה, המעידה על כך.

מי שחשב לתומו, שמדובר בהצעה שאינה ברת-יישום, יופתע לשמוע, כי השבוע הקצה האוצר למשרד החינוך תקציב מיוחד לצורך הקמת מערך פיקוח ובקרה, שיאפשר למשרד לעקוב אחר הימצאות הילדים במסגרות הלימוד, תוך קבלת דו"חות מעקב מפורטים, מידי חודש בחודשו, שהנהלות בתי הספר, יחוייבו לשולחם למשרד החינוך שיעביר את הנתונים למוסד לביטוח לאומי.

המשמעות החרדית ברורה: מנהלי מוסדות חרדים, שמצויים בהליכי קבלת רישיון מול משרד החינוך שעדיין לא הושלמו – וכאלה יש רבים – לא יוכלו להעביר דיווח, שגובל בפלילים, בנוגע להימצאות תלמידים במוסדות שהם מחזיקים תחת אחריותם ללא רישיון. ואם המנהלים לא ידווחו, קצבאות הילדים לא תועברנה.

נהרי הקים קול זעקה, אך הפסיד בהצבעה שהתקיימה בוועדת השרים. מולו התייצב וניצח, לא אחר מאשר שר האוצר יובל שטייניץ, שבצוותא עם שר המשפטים יעקב נאמן (נאמן למי? זו כבר שאלה שתשובתה הברורה בצידה), העביר את ההצעה ככתבה וכלשונה.

בשלב זה, החלה מסכת שלמה של לחצים, הגובלים באיומים שנשמעו מפיהם של בכירים בש"ס, שהתריעו כי יצביעו נגד התקציב, גם במחיר של פירוק הקואליציה. באיום, לא מיותר לציין, אין ממש. לש"ס אין כל אופציה אחרת מבלעדי נתניהו, ופרישה בשלב כה מוקדם, היא דבר שאין להעלותו על הדעת, בוודאי כל עוד לא נשלמה בחירתו של רב ראשי משפחתי לירושלים תובב"א.

המאבק שהתנהל עד עתה על 'שאר ירקות', פינה את מקומו למלחמה כנגד הקיצוץ בקצבאות. ימי בר-און, גם אם בסגנון מעודן ומרוכך יותר, כבר אינם נראים כמו חלום בלהות רחוק. מסתבר, כי גם שר האוצר שטייניץ, שאחדים מתוכנו נטו לחשוד בו בתמימות יתירה, מבין טריק או שניים בפוליטיקה בר-אונית. למראה התזזית הקיצבאית, סיננו בסביבתו של שטייניץ בתימהון: "למה הם צריכים מקל, כשהגשנו להם גזר. עם מע"מ אומנם, אבל גזר עסיסי".

כצאן לטבע


הן מובלות מידי שנה בשנה, כצאן לטבע. לא רק טבע. גם גיאוגרפיה, מתמטיקה, וכל מקצוע שרק ניתן להעלותו על הדעת. אלפי מורות פוטנציאליות נפלטות מהסמינרים מידי שנה. ברות המזל שביניהן, בעלות קשרים נכונים, ולא דווקא כישורים הולמים, משתלבות במקצוע, במסגרת מילויי מקום, ורבעי משרות, הכל לפי גודל הפרוטקציה והסתעפותה.

אלו לא רק התלמידות, שמשקיעות לילות כימים ברדיפה אחר הרוח, בלמידת מקצוע שמסלולו הישיר מוביל לאבטלה. לא פחות מכך, אלו הם ההורים שנדרשים לשלם סכומי עתק, עבור רכישת מקצוע, שכמעט ואין סיכוי שתפוקתו, תחזיר אי פעם את ההשקעה. הדיבורים על 'השקעה חינוכית', מקומם יפה כשמדובר בהשקעה פרופורציונאלית סבירה. לא בסדרי גודל כאלה, של סכומים שאינם מביישים אף מוסד אקדמי.

זעקת ההורים, שלהבותיה ליחכו בעבר את דפי העיתונים, הפכה ללחישת גחלים. כבר הורגלנו בכך, שאת חוליי הציבור החרדי, איש לא מנסה לתקן. אנו מומחים מאין כמותנו, בהכאה על חזה הזולת, בהסברים מנומקים המצביעים על חוליי מערכת החינוך החילונית. בכל הנוגע לתיקון הליקויים במחוזותינו, האוזניים אטומות והעיניים סומות.

לא עוד. לראשונה קם גורם רבני רשמי וקורא לילדה בשמה. המסמך של 'ועדת הרבנים לענייני חינוך' שנשלח לגורם בכיר בצמרת משרד החינוך ונחשף כאן לראשונה, מתנסח בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים. למען הסר ספק מלב טועים, ראוי להדגיש כי לא רק ענייני כספים עמדו לנגד עיניה של ועדת הרבנים. הנושא המהותי שלשמו התכנסה הוועדה הינו חינוכי פרופר.

מצד אחד, נשמעת טענת מנהלי הסמינרים המסבירים כי העלאת הרף הלימודי מחוייבת עפ"י הוראות משרד החינוך ומועילה לכשעצמה למקצוע ההוראה.

בוועדת הרבנים בתגובה, שוללים זאת. שם מסבירים כי מדובר בכדור שלג שמתגלגל למחוזות לא רצויים. הלימודים - מסבירים הרבנים - חרגו מזמן מהמסגרת הרצויה. ההליכה בתלם ללא עוררין אחר כל גחמה של משרד החינוך, הופכת את הסמינר לאוניברסיטה זוטא, וגורמת להערמת יותר ויותר מכשולים בדרך לקבלת תעודת ההוראה, ככל שרף הלימודים הנדרשים עולה.

והגרוע מכל, מנקודת מבטם של חברי הוועדה: המרצות והמרצים, המלמדים במסגרת השתלמויות השנה השלישית הינם, שומו שמים והזדעזעי ארץ, בוגרי אוניברסיטאות ומכללות, וזאת מטבע הדברים, בהעדר בוגרות חרדיות של מסלולי השנה השלישית, שמעולם לא נלמדו בבית יעקב.

נתמזל מזלנו ולמאבק המהותי-השכלתי, נשתרבבה גם פרקטיקה משובבת כיס, כאשר הוועדה, במסמך רשמי שנשלח לצמרת משרד החינוך, מדברת על הפסקת תשלומי שכר הלימוד האסטרונומיים שההורים משלמים כיום. המילים, כמו זועקות מגרונות ההורים. החותמת, שחור על גבי לבן, בקולמוס ועדת הרבנים.

אי אפשר למתווה שכזה, בלא גיבוי מוחלט. פרטני וספציפי. לחקיקת 'חוק הישיבות הקטנות' הפרובלמטי, שגיבשה ועדת הרבנים – כן כן, אותה ועדה - היה די בגיבוי הכללי אותו קיבלה מגדולי ישראל. כשמדובר בפצע הסמינרים המדמם, אין זה מספיק. המכתב שנשלח "למנהלי התיכונים והסמינרים של בית יעקב", כמו בא להבהיר גם לאלו הלוקים בהבנתם וזקוקים לחינוך מיוחד, את מקור הסמכות של הוועדה.

ההבהרה האמורה במכתב, נמסרה למנהלי הסמינרים כבר בראשית הדרך, לפני הפסח, בשלב הדיונים הראשוני: "לאור הניסיונות החוזרים ונשנים לערוך שינויים במתכונת 'בית יעקב', הננו לגלות דעתנו, כי אין לנהל משא ומתן בעניינים אלו אלא על ידי ועדת הרבנים הממונים על כך", נכתב ונחתם על ידי מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב ומרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, בבחינת כזה ראה וקדש.

במשך חודשים, ישבה הוועדה על המדוכה, כולל במפגשים משותפים עם המנהלים. ההבנות הסופיות שמתפרסמות כאן, גובשו בתקופה האחרונה. גושפנקא רשמית, להובלת המהלך באישור ובגיבוי משרד החינוך, קיבלו חברי ועדת הרבנים בפגישתם עם מנהל בכיר במשרד החינוך.

המתווה, אינו סופי. גם בסופו מושם דגש – איך אפשר בלי – על כך ש"המשא-ומתן בשלב זה אינו אלא לשם גיבוש הצעה מסודרת, שתהיה מוסכמת על כל הגורמים בנושא, כדי שנוכל להציעה בפני גדולי ישראל". זוהי הטרמינולוגיה החרדית. עד שלא נחתכו הדברים, שומה על הנושאים-ונותנים להבהיר כי הם אינם אלא שלוחים. לעניין זה, דין אחד למו"מ קואליציוני, כמו – להבדיל – למו"מ חינוכי.

"מעבר בסמינרים מתוכנית לימודים תלת-שנתית לתוכנית דו-שנתית", קוראת ועדת הרבנים לקווי המתאר החדשים שהיא מציבה. להלן עיקרי התוכנית: "תלמידה לא תלמד בסמינר מעבר לשנתיים ותקבל תעודת הוראה התקפה למוסדות החינוך החרדיים". מעבר לכך, יתקיימו לימודי השנה השלישית בתנאים ובגדרים ברורים: "הלימודים מעבר לשנה השנייה לשם תוספת שכר, יילמדו בבתי המורה בלבד, ורק לאלו שישמשו בתפקיד ההוראה בפועל". ראוי לשוב ולהדגיש, כי הנימוקים בעיקרם מהותיים. אך המשמעות הישירה, כספית: חיסכון תשלומי שכר לימוד בגין שנת לימודים שלמה, שתיעלם במחי החלטה.

ההמשך מעניין לא פחות: "תופעל בסמינרים תוכנית מקבילה בה ילמדו לימודי קודש וחינוך עם מגמות אחרות – מלבד הוראה – שיאושרו על ידי ועדת הרבנים.. לפי תוכנית זו יהיו בעצם בסמינרים הקיימים כמה מגמות". המטרה המוצהרת: הפחתת הלומדות במסלולי ההוראה. לחישת ההורים הרמה, הופכת אם כן, להוראה רבנית ברורה.

הדגש הרוחני, שלשמו התכנסה הוועדה, לא נעדר כמובן: "מגמות חדשות בסמינרים, יאושרו רק בתנאי שהתעודות עבור המגמות שיילמדו, לא יינתנו אלא אם כן יעברו התלמידות את הלימודים והמבחנים הדרושים במקצועות קודש וחינוך, כפי שהן חייבות לעבור לשם השגת תעודת הוראה".

התוכנית המפורטת, אינה כוללת רק 'הוראות הפעלה' עבור מנהלי הסמינרים. יש בה גם חזון של ממש עבור ההורים: "הואיל ומספר הלומדות להוראה יקטן, יתקצב משרד החינוך את הלימודים במסגרת שתי המגמות באופן מלא, כך שההורים לא יצטרכו לשלם שכר לימוד בסכומים אסטרונומיים כפי שמשלמים כיום". לקרוא ולהאמין.

שורו, הביטו וראו. ועדת הרבנים, מסתבר, יודעת נפש מנהליה. על מנת לאכוף את המתווה החדש, היא מציעה, לא פחות ולא יותר, סנקציה כלכלית כלפי מוסדות שיסרבו לבטל את שנת הלימודים השלישית: "הכספים שמביאה יהדות התורה למשרד החינוך מכוח ההסכמים הקואליציוניים לצורך הסמינרים, יינתנו אך ורק למען לימודי השנתיים ולא ללימודים של מעבר לשנתיים".

הסכמה עקרונית של הגורמים הרשמיים, כבר ניתנה: "בישיבה עם מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה מר נח גרינפלד הובהר שמצידו אין התנגדות לתוכנית. אנו מבקשים לגבש את ההצעה עם כל הנוגעים בדבר במשרד החינוך משרד העבודה והרווחה וכדומה".

מדובר בצעדים ראשונים, שנעשים בדרך רצופת מ(ה)מורות. מבחינתם של מנהלי הסמינרים, ההכנסה משנת ההשתלמות השלישית, היא במידה רבה, הבסיס הפיננסי למוסד הסמינרי כולו. שני הצדדים, ינסו לעשות בית ספר זה לזה. קשה להעריך מי ייצא בסופו של דבר וידו על העליונה. נותר רק לקוות, עבור ההורים שמלאכת הפחתת שכר הלימוד, תצלח. יפה שכר שיחה נאה, ובתנאי שלא יהיה עוד, שכר לימוד אסטרונומי בצידה.

הפר"ח שנבל


הפחתת שכר הלימוד מבליחה כאור בקצה המנהרה, אך הדרך עד לקרן האור המיוחלת, הופכת לבלתי עבירה. גם ההסדרים המיוחדים במימון המדינה, שהקלו עד היום על הורים מעוטי יכולת, מקוצצים כעת. כמעט נעקרים על שורשם.

מאות תלמידות חרדיות, משתתפות מידי שנה במסגרת פר"ח – פרויקט חונכים, הממומן על ידי משרד האוצר ומשרד החינוך. במסגרת התוכנית המיוחדת זכאים סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, ותלמידות סמינרים להוראה מקרב השכבות החלשות, במלגת לימודים. בתמורה לכך מקיימות תלמידות הסמינרים פעילות חינוכית של מתן סיוע לימודי, באמצעות חונכות לילדים במצוקה.

תלמידות הסמינרים החרדים, שותפו עד לשנה זו בפרויקט שהטבתו כפולה, הן כלפי הורי תלמידת הסמינר שעול כספי כבד מוסר מכתפיהם, בשיעור מימון של חמישים אחוזים משכר הלימוד השנתי, והן כלפי ילדות ממשפחות מצוקה, שנהנות מחונכות חינם, של מורה בהתהוות.

לא כל הסמינרים החרדים שותפו בפרויקט, וגם כאן - כנהוג במחוזותינו - לא נפקד מקומה של הפוליטיקה הפנימית, בהעדפת חוגים מסוימים על אחרים. כך או כך, בשורה התחתונה מדובר, על פי הרשימה שבידינו, בכחמישים סמינרים לבנות חרדיות, מסמינר באר מרים בבני ברק ועד לסמינר בית רבקה בכפר חב"ד, שתלמידותיהם מעוטות היכולת נהנו מפירות הפרויקט.

דא עקא, כשברזי התקציבים נסגרים, הפרחים נובלים. קיצוץ בתקצוב הפרויקט, הביא לקבלת החלטה שתוצאתה, אפלייתם של עשרות הסמינרים החרדים והוצאתם כמעט לחלוטין, מחוץ למסגרת הפרויקט.
בואו חשבון: הסך הכולל של התוכנית לשנת הלימודים האחרונה עמד על מאה וארבעים מיליוני שקלים. שני הגופים שמימנו את התוכנית - משרד החינוך ומשרד האוצר - לא תיקצבו אותה כשותפים שווי מעמד. מתוך סכום העתק, תיקצב משרד החינוך שלושה עשר וחצי מיליוני שקלים בלבד, כאשר יתרת הסכום, שהיא בעצם חלק הארי של הפרויקט, מועברת למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), על ידי משרד האוצר. הסכום כולו נוהל על ידי הנהלת פר"ח היושבת במכון וייצמן, ומתוך קופה אחת חולקו התקציבים לאוניברסיטאות כמו למכללות, לסמינר הקיבוצים כמו לסמינר בית יעקב.

הכל היה טוב ויפה, עד שהגיעה עת האפליה. מי שגילה זאת על בשר תושביו, היה ראש עיריית מודיעין עילית יענק'ל גוטרמן, שביקש להוסיף מלגות למוסדות שבתחומו, ומצא כי גם מה שהיה, איננו עוד. ההסדר החדש שעליו הוחלט, משנה את חלוקת הכספים מהיסוד וקובע, כי מסכום הארי שמעביר האוצר למועצה להשכלה גבוהה, ייהנו אך ורק אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומוסדות אקדמיים אחרים. עשרות הסמינרים החרדים ייוותרו בקרן זווית ולא יקבלו אגורה שחוקה מתקציב זה.

כלעג לרש, לא נדחו הסמינרים החרדים מהתוכנית לגמרי. הם יוסיפו ליהנות ממנה, אך רק מהסכום השולי שמתקצב משרד החינוך: קצת יותר מעשרה מיליון להם, מול למעלה ממאה מיליון למוסדות החילונים. לא עוד קופה אחת גדולה ושוויונית לכולם, אלא קופה שמנה לחילונים וקופה רזה לחרדים.

תחת הפרח, צומח קוץ ודרדר, שכן למעשה, גם כבשת הרש, לא נותרה בידי החרדים לבדם. בתוך קטגוריית המוסדות שאינם מסונפים למועצה להשכלה גבוהה, מופיעים גם סמינר הקיבוצים החילוני, וכן מוסדות המגזר הערבי. כך, מכללת סכנין ומכללת באקה אל גרביה כדוגמא, יחלוקו יחד עם תלמידות הסמינרים החרדים בפירורי העוגה, בעוד תלמידי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ייהנו מפרוסות ראויות, שעליהן קצפת וגם דובדבן.

המספרים מדברים בעד עצמם. אם עד היום נהנו המוסדות החוץ-אקדמיים מקרוב לארבעת אלפים וחמש מאות תקנים, הרי שמעתה ואילך יקוצצו התקנים דרסטית, בהתאם לתקציב המזערי החדש. לקרוא ולא להאמין: יש לנו סגן ראש ממשלה, סגן שר חינוך, סגן שר אוצר ויו"ר ועדת כספים. כולם אנשים ראויים שהוכיחו שכוחם לא רק בפיהם. נותר רק לקוות שנראה את תוצאות פעילותם במהרה, גם בסוגיה זו. על אף שנת הבצורת, בהשקייה נכונה ומושכלת, ישובו הפרחים לפרוח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!