צהלה בתוא"י: הצליחה לרכוש את ביתה
מבנה מרכז חסידות תולדות אברהם יצחק במאה שערים, נקנה בסכום עתק • מה בדיוק אירע שם ומדוע החסידים חוגגים?
- שלמה גרינברג, בחדרי חרדים
- כ"ט אדר ב' התשע"ד
- 10 תגובות
המבנה שנקנה
התרגשות רבה בקרב חסידי חסידות תולדות אברהם יצחק בארץ ובעולם, עם רכישת השטח עליו עומד בנין בית המדרש הגדול בשכונת מאה שערים בירושלים.
בכך הופכת החסידות לבעלים על השטח והבנין שעליו, לאחר שבמשך שנים נאלצה החסידות לשלם על השטח דמי שכירות גבוהים.
תחילתו של הסיפור בעת שנוסדה הקהילה, לפני כ-17 שנה, אז נאלצה הקהילה להקים את כל מוסדות החסידות בבחינת יש מאין. לרשות הקהילה עמד מבנה קטן יחסי, בן שלש קומות, שהיה צר מלהכיל את בני הקהילה והאוהדים שבאו להתפלל ולהשתתף בטישים של האדמו"ר.
כארבעה חודשים לאחר הכתרת האדמו"ר, בנתה החסידות במבצע בזק בן ארבעה ימים, את בית המדרש הגדול של הקהילה על שטח סמוך שהושכר מהבעלים, והוא חובר לחלק הבנין הקיים. בכך הוכפל ושולש שטח בית המדרש.
במשך שנים, חפצה הקהילה לקנות את השטח מידי הבעלים, אך סכסוך יורשים מנע את הסכמת חלקם לאשר את המכירה. מצב זה, העיב על יכולת ההרחבה של בנין החסידות, שנעשה צר מהכיל את בני הקהילה המתרבים.
לפני כשש שנים, הורחב בית המדרש שוב על שטח נוסף ששייך לבעלים. בכך, הוכפל סכום השכירות שהחסידות נאלצה לשלם על השטח, אך כל ניסיונות החסידות לקנות את השטח עלו בתוהו.
לפני כשנה וחצי, בעקבות משפט בין היורשים, מונה כונס נכסים לטפל במכירת הנכס שהוציא את השטח למכרז. אך עסקני הקהילה, ישבו ארוכות עם כונס הנכסים ושכנעו אותו שלא ניתן למכור את השטח לכל המרבה במחיר, בשל הקשר שבין בני הקהילה למקום.
לאחר משא ומתן שנמשך כמה חודשים, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה תרכוש הקהילה את השטח בשני מיליון דולר ומעלה, זאת גם בהתחשב בעובדה שהקהילה כבר שוכנת במקום 17 שנה ושילמה דמי שכירות גבוהים, המסתכמים במאות אלפי דולרים.
הכונס אף הביע את הסכמתו, לוותר על חישוב שווי הנכס לפי ערך ההשבחה של המבנה הגדול שבנוי עליו, אך זאת בתנאי שתוך מספר חודשים, יועבר אליו הסכום במזומן. לאחר מכן, ההסכם מתבטל וכונס הנכסים יוכל להוציא את השטח למכרז לכל המרבה במחיר, כמתחייב מפסיקת בית המשפט.
בעקבות כך נכנסה החסידות לסחרור של גיוס כספים, ובני הקהילה החלו לחתום על הוראות קבע לצורך ביצוע הרכישה, כשבד בבד עסקני החסידות מחפשים פיתרון להשגת הסכום הגדול בתקופה קצרה שכזאת.
בהחלטה מפתיעה, הודיע האדמו"ר כי ברצונו לצאת בעצמו למסע גיוס כספים בארה"ב בקרב נגידי החסידות, זאת למרות שהאדמו"ר עורך בארה"ב מסע שנתי לטובת המוסדות שהאחרון שבהם נערך כמה חודשים קודם לכן.
עם בואו לארה"ב, הורכב ועד קרן הבנין שחבריו נגידים ידועי שם ביניהם: דוד שארף, יונה בלומנפרוכט, אהרן משה שלאגר, וועלווי נוסנצוויג שבנה את בנין בית המדרש הגדול של החסידות בבית שמש ועוד.
במשך השבוע בו שהה האדמו"ר בניו יורק, התקיימה מגבית בבית חבר הנהלת המוסדות בארה"ב הגאון אברהם אייזן רב קהילת פוזנא ויו"ר הנהלת "עוז והדר", בה התחייבו המשתתפים על חלקו הגדול של הסכום, כאשר במשך השבוע הושלם החסר מנדבת ליבם של שאר ידידי הקהילה, כשבראש רשימת התורמים עומדים הנגיד ר' אברהם פנחס ברקוביץ שקנה את שם הבנין והנגיד ר' אברהם שאהנברגר שקנה את שם התלמוד תורה.
לאחר מסע זה שהצליח ועבר את רף השניים וחצי מיליון דולר, נערכה נסיעה נוספת של ארבעה ימים ללונדון, שם גוייס עוד סכום של למעלה מחצי מיליון דולר, כאשר בראש רשימת התורמים הלונדונית עומדים אליעזר פרנקל, קלמן ברקוביץ ובנו נפתלי ברקוביץ ומשפחת גרוס.
לאחר כחמשה חודשים של דיונים משפטיים שלוו בתפילות של חסידי תולדות אברהם יצחק, אישר בית המשפט את ההסכם בין כונס הנכסים לחסידות, ובשבוע האחרון יומיים לאחר חג הפורים, נחתם ההסכם לאחר העברת הסכום לידי הבעלים.
כעת, מתכוננים בחסידות לצעדי הרחבה משמעותיים שנמנעו עד היום, כשכבר בימים אלו מתחילים ההכנות לחגיגה מפוארת שתציין את "גמר הקנין" לו ציפו חסידי תולדות אברהם יצחק במשך שנים, שיערך לאחר חג הפסח ביחד עם מעמד הנחת אבן הפינה לקומה נוספת, קומה אחת מעל לחלק שנקנה כעת, וקומה נוספת מעל חלק הבנין הישן יותר.
בכך הופכת החסידות לבעלים על השטח והבנין שעליו, לאחר שבמשך שנים נאלצה החסידות לשלם על השטח דמי שכירות גבוהים.
תחילתו של הסיפור בעת שנוסדה הקהילה, לפני כ-17 שנה, אז נאלצה הקהילה להקים את כל מוסדות החסידות בבחינת יש מאין. לרשות הקהילה עמד מבנה קטן יחסי, בן שלש קומות, שהיה צר מלהכיל את בני הקהילה והאוהדים שבאו להתפלל ולהשתתף בטישים של האדמו"ר.
כארבעה חודשים לאחר הכתרת האדמו"ר, בנתה החסידות במבצע בזק בן ארבעה ימים, את בית המדרש הגדול של הקהילה על שטח סמוך שהושכר מהבעלים, והוא חובר לחלק הבנין הקיים. בכך הוכפל ושולש שטח בית המדרש.
במשך שנים, חפצה הקהילה לקנות את השטח מידי הבעלים, אך סכסוך יורשים מנע את הסכמת חלקם לאשר את המכירה. מצב זה, העיב על יכולת ההרחבה של בנין החסידות, שנעשה צר מהכיל את בני הקהילה המתרבים.
לפני כשש שנים, הורחב בית המדרש שוב על שטח נוסף ששייך לבעלים. בכך, הוכפל סכום השכירות שהחסידות נאלצה לשלם על השטח, אך כל ניסיונות החסידות לקנות את השטח עלו בתוהו.
לפני כשנה וחצי, בעקבות משפט בין היורשים, מונה כונס נכסים לטפל במכירת הנכס שהוציא את השטח למכרז. אך עסקני הקהילה, ישבו ארוכות עם כונס הנכסים ושכנעו אותו שלא ניתן למכור את השטח לכל המרבה במחיר, בשל הקשר שבין בני הקהילה למקום.
לאחר משא ומתן שנמשך כמה חודשים, הגיעו הצדדים להסכמה על פיה תרכוש הקהילה את השטח בשני מיליון דולר ומעלה, זאת גם בהתחשב בעובדה שהקהילה כבר שוכנת במקום 17 שנה ושילמה דמי שכירות גבוהים, המסתכמים במאות אלפי דולרים.
הכונס אף הביע את הסכמתו, לוותר על חישוב שווי הנכס לפי ערך ההשבחה של המבנה הגדול שבנוי עליו, אך זאת בתנאי שתוך מספר חודשים, יועבר אליו הסכום במזומן. לאחר מכן, ההסכם מתבטל וכונס הנכסים יוכל להוציא את השטח למכרז לכל המרבה במחיר, כמתחייב מפסיקת בית המשפט.
בעקבות כך נכנסה החסידות לסחרור של גיוס כספים, ובני הקהילה החלו לחתום על הוראות קבע לצורך ביצוע הרכישה, כשבד בבד עסקני החסידות מחפשים פיתרון להשגת הסכום הגדול בתקופה קצרה שכזאת.
בהחלטה מפתיעה, הודיע האדמו"ר כי ברצונו לצאת בעצמו למסע גיוס כספים בארה"ב בקרב נגידי החסידות, זאת למרות שהאדמו"ר עורך בארה"ב מסע שנתי לטובת המוסדות שהאחרון שבהם נערך כמה חודשים קודם לכן.
עם בואו לארה"ב, הורכב ועד קרן הבנין שחבריו נגידים ידועי שם ביניהם: דוד שארף, יונה בלומנפרוכט, אהרן משה שלאגר, וועלווי נוסנצוויג שבנה את בנין בית המדרש הגדול של החסידות בבית שמש ועוד.
במשך השבוע בו שהה האדמו"ר בניו יורק, התקיימה מגבית בבית חבר הנהלת המוסדות בארה"ב הגאון אברהם אייזן רב קהילת פוזנא ויו"ר הנהלת "עוז והדר", בה התחייבו המשתתפים על חלקו הגדול של הסכום, כאשר במשך השבוע הושלם החסר מנדבת ליבם של שאר ידידי הקהילה, כשבראש רשימת התורמים עומדים הנגיד ר' אברהם פנחס ברקוביץ שקנה את שם הבנין והנגיד ר' אברהם שאהנברגר שקנה את שם התלמוד תורה.
לאחר מסע זה שהצליח ועבר את רף השניים וחצי מיליון דולר, נערכה נסיעה נוספת של ארבעה ימים ללונדון, שם גוייס עוד סכום של למעלה מחצי מיליון דולר, כאשר בראש רשימת התורמים הלונדונית עומדים אליעזר פרנקל, קלמן ברקוביץ ובנו נפתלי ברקוביץ ומשפחת גרוס.
לאחר כחמשה חודשים של דיונים משפטיים שלוו בתפילות של חסידי תולדות אברהם יצחק, אישר בית המשפט את ההסכם בין כונס הנכסים לחסידות, ובשבוע האחרון יומיים לאחר חג הפורים, נחתם ההסכם לאחר העברת הסכום לידי הבעלים.
כעת, מתכוננים בחסידות לצעדי הרחבה משמעותיים שנמנעו עד היום, כשכבר בימים אלו מתחילים ההכנות לחגיגה מפוארת שתציין את "גמר הקנין" לו ציפו חסידי תולדות אברהם יצחק במשך שנים, שיערך לאחר חג הפסח ביחד עם מעמד הנחת אבן הפינה לקומה נוספת, קומה אחת מעל לחלק שנקנה כעת, וקומה נוספת מעל חלק הבנין הישן יותר.