ב"ב: עיר האורות • מצגת ותמונת פנורמה

להורדת המצגת המיוחדת


לצפיה בכל הגלריות:

• עד שיעלה השחר • גלריה (6)
• עד שיעלה השחר • גלריה (5)
• עד שיעלה השחר • גלריה (4)
• עד שיעלה השחר • גלריה (3)
• עד שיעלה השחר • גלריה (2)
• עד שיעלה השחר • גלריה (1)

לצפיה בתמונה בגודל מלא לחץ על התמונה

יומן מסע: לגלות מחדש את העיר

כתושב ותיק של העיר בני-ברק, לא האמנתי שלבני-ברק האורבאנית יש צד יפה.

מי לא מכיר את הרחובות הדחוסים, הכבישים הצרים, האוויר החונק? כל זה נכון לשעות היום. אבל בשעות הלילה, כמעט ואי אפשר לזהות שזאת היא בני-ברק שלנו.

במסע בן שבעה ימים יצאתי לגלות מחדש את העיר. ומסתבר שבני-ברק היא עיר של אורות.

פיות התעקמו, מצחים נחרשו, ידיים התנופפו... כל זה למראה האיש הצועד על מקל שחתיכת ברזל בראשו - כמובן המצלמה עם החצובה. זה לא היה קל, אבל ככל שהימים חלפו, התרגלתי.

הנה המילון לשאלות בני-ברקיות שנשאלתי במהלך המסע הזה, ותשובותיי בצידן:

- "מי אתה?"

1. מעיתון.
2. יעקב נחומי.
3. איש, אדם, בחור, יצור אנוש.
4. זה חסוי. אני לא יכול לדבר על זה.

-"מה אתה עושה?"

1. צלם.
2. סוד.
3. מה איכפת לך.
4. מרביץ לאנשים שמעצבנים אותי.

- "בשביל מה אתה עושה את זה?"

1. בשביל שיהיה לך מה לשאול.
2. בשביל הכיף.
3. בשביל בורא עולם.
4. סתם, כדי לעצבן אותך.

-"מי שלח אותך?"

1. בורא עולם.
2. מוחמד.
3. אחיינית שלי בת שנה וחצי
4. אריק שרון.

טוב, כפי שהבנתם, לצלם בבני-ברק זה לא קל, אבל זו בהחלט חוויה.

יש גם כמה אנקדוטות טובות, כמו:

קבוצה של בחורים שחלפה על פני ברחוב שרת, ואני מתפלא - הם לא שואלים דבר.

אני פונה אליהם:
"חבר'ה איך זה שאתם לא שואלים אותי, מה אני עושה פה. כל בני-ברקי שואל אותי".

"גבר" הם עונים לי. "אנחנו לא מבני-ברק".

ואדם נחמד שפגש אותי ליד יער פוניבז', והתעניין בנינוחות ובדרך ארץ יתירה, החמיא לי על העבודה ובירך אותי בברכת הצלחה להמשך.

היו גם שני ילדים, שלא אשכח אותם, שהדריכו אותי בגינות יפות ומעניינות בשכונת נווה אחיעזר (דוד, רחמים, לא שכחתי... אוהב אתכם).

זהו, היה נחמד וטוב שהיה.

ומשפט אחד אישי לעיר שלי - בני ברק: התאהבתי מחדש.


תודות:

תודה לשלמה מאתר 'פרוג' על העיבוד של תמונת הפנורמה.
תודה ליוסי מור מאתר 'פרוג' על העזרה וההדרכה לקראת צילום תמונת הפנורמה.
תודה לעמוס, מנהל מגדלי ב.ס.ר, על ההזדמנות לצלם תמונה נדירה.
תודה לאולג, איש הביטחון שליווה אותי לגג מגדלי ב.ס.ר, והראה סבלנות יתר לי ולמצלמה.

ותודה לבני-ברק - בלעדייך לא היה לי מה לצלם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!