התנכלות לבית כנסת או 'מפלצת' של אולם?

סערה בביתר עילית. "חבר מועצת העיר יקי הרשקופ, מתעלם מהחלטות הבד"צ האשכנזי של העיר ומבקש להיעזר בערכאות, כדי לפנות את בית המדרש של חסידי לעלוב בשכונת הגפן, ההולך ונשלם בימים אלו". כך מאשימים אנשי הקהילה.

הסאגה החלה לפני מספר חודשים: לחסידי לעלוב היה קראוון בנוי בתחילת רחוב המגיד ממעזריטש - שנמכר לטובת מטרות אחרות. ראשי הקהילה קיבלו שטח חילופי בקרן הרחובות מעזריטש וחב"ד, המוגדר כשטח ציבורי ירוק. זמן קצר לאחר מכן, החלו העבודות במשנה מרץ, על מנת להקים במקום מבנה בשיטת הבניה הקלה.

חלפה תקופה, ובאחד הימים פנה אחד השכנים לבד"צ האשכנזי, בראשות רב העיר הגרד"צ אורדנטליך והרבנים הגר"צ ברוורמן והגר"ש איצקוביץ, בתואנה כי הבניה מפריעה לו. לטענתו, המבנה מסתיר את קרני אור השמש, שאינן יכולות לחדור עוד כראוי לביתו. מנגד, טענו ראשי בית המדרש כי הם כבר השקיעו 300,000 שקלים בבניה, ואינם מבינים מדוע נזכר השכן באיחור, כאשר מאז ראשית העבודות הוא נתקל בפועלים כמעט בכל יום... חברי הבד"צ אימצו את טענות החסידים ודחו את עתירת השכן על הסף.

אולם השכן לא אמר נואש. הוא ניגש אל היזמים והתלונן שוב על הנזק שהבניה עלולה לגרום לו. היזמים פתחו עמו במשא ומתן ולבסוף לאחר הבנות שאליהן הגיעו הצדדים, סוכם כי הוא יקבל פיצוי הולם - כאשר הפועלים ירצפו לו את חצרו בתמורה השווה ל-10,000 שקלים. עד כאן, הכל טוב ויפה.

אלא שכעת קפץ עליהם רוגזו של הרשקופ המתגורר בסמיכות. הוא החליט, כך לדברי היזמים, להצר את צעדי הקהילה, והנציח במצלמתו את העבודות המתקיימות במקום, לצורך הגשת תביעה נגדם. כמו כן, טוענים ראשי הקהילה, כי הוא הסית את השכן לבל יסכים להתקפל בפני היזמים וכי עליו להמשיך להתנגד לבניה. "הגיע מצב שהשכן המפוחד נאלץ להעתיק את פגישותיו עמנו לירושלים, מחשש פן יבולע לו על ידי הרשקופ", כך אומרים בלעלוב.

בית הדין מזהיר את הדיירים

במוצאי השבת האחרונה, הגיעה השעה לפנות את הקראוון הקודם. הגבאים הכניסו למבנה החדש, שטרם הושלמה בנייתו, את הרהיטים וספרי הקודש. משראה הרשקופ, כי נקבעות עובדות בשטח, הוא מיהר למחרת ופנה לעורך הדין יוסי חביליו, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של עיריית ירושלים, והורה לו לשגר מכתב לראשי הקהילה, ולפיו 'הדיירים' מתנגדים לאכלוס בית המדרש.

באגרתו, מאיים חביליו בשם הדיירים האנונימיים, כי עליהם לחדול מיד מכל עבודות במקום תוך עשרים וארבע שעות, בטרם יינקטו הליכים משפטיים נגדם. חביליו מציין בין היתר, כי העבודות נעשו בשטח ציבורי שאין לקהילה זכות עליו.

"כל המכתב תמוה מאד", אומרים ראשי הקהילה ל'בחדרי חרדים", "אם היה מדובר בחניה פרטית של בנין כלשהו, והם טוענים שנישלנו אותם, ניחא. אבל כשמדובר בשטח ציבורי אותו קיבלנו מהעירייה, מה לדיירים – שאינם יותר מאשר אותו הרשקופ - ולשטח? מי הסמיך אותם לדבר בשם השטח? על המגרש הנ"ל כבר עומדים שני בתי כנסת וגם רוב בתי הכנסת בביתר עומדים על שטחים ציבוריים. אז האם הגענו לעידן חדש בעיר?"

חסידי לעלוב לא השתהו. הם פנו מיד לבית הדין כדי שיתערב בנידון. חברי הבד"צ כפי שעולה מפסק הדין שהוציאו, זעמו מאד על הצעד שנקטו 'הדיירים'.

במכתב שהוציאו על אתר, הם מביעים תמיהתם על כך. "בית הדין מתפלא על פניה זו והאיום הכרוך בה, כאשר על פי דין תורתינו הקדושה, על יהודים שומרי תורה ומצוות לפנות לבירור הלכתי". הבד"צ תובע מהדיירים בתוקף, להקפיא את כל ההליכים, עד לבירור העניין בבית דין שיוסכם על ידי הצדדים. "בית הדין מקווה כי הוא לא יאלץ להוסיף אזהרה זו". מסיימים הרבנים את דבריהם.

חסידי לעלוב ששגרו את המכתב להרשקופ ולדיירי הבנין, נתקלו באפתיות מוחלטת. לדבריהם, הרשקופ הגיע בליל אמש לעת תפילת ערבית לבית המדרש, וניסה לעורר מהומות. כאשר הציגו בפניו את מכתב הבד"ץ, הוא התרעם וזלזל בגסות באחד החברים בו: "הרב ברוורמן הוא פוליטיקאי, הוא לא רב ואיננו נחשב בעיני כלל כבית דין"...

"זו שערורייה שאין כמותה. נבחר ציבור עושה ככל העולה על רוחו ועוד מרהיב עוז להתל ולזלזל בפסיקת הבד"צ בעיר. להיכן הגענו?" שואלים חסידי לעלוב.

הרשקופ מבטיח: גם האחרים יפנו את המקום

בתגובה לדברים, משיב הרשקופ מלחמה, יורה לכל הכיוונים והודף את הטענות נגדו: "זה דבר אישי, זה לא בית כנסת, הם בנו את זה כדי לעשות אולם, ואולי גם בית כנסת. הם מכרו בכסף את הקראוון שלהם לטובת בניה על שטח ציבורי. יש כאן בנין שלם שמתנגד לבניה. ראש העיר מאיר רובינשטיין אמר להם להתפנות, ח"כ הרב מאיר פרוש אמר להם להעביר את המבנה למקום אחר, הרב צבי ברוורמן אמר לרובינשטיין שאם המבנה מפריע לשכנים, יש להעבירו למקום אחר. אבל האנשים מתנהגים באופן ברברי, הם מצפצפים על ראש העיר, על עורכי הדין והרבנים, ואומרים: אף אחד לא קרא אותנו לדין תורה".

• זה נכון שהשתלחת בהרב ברוורמן באוזני המתפללים?

"בוא, אני לא רוצה להיכנס לזה. תשאל כל תושב בביתר מה דעתו על ברוורמן וד"ל"...

• אם אתה מתחשב בכל זאת בדעתו של הרב ברוורמן ואף מצטט אותו כמי שיצא להגנתכם, מדוע לא פניתם לבית הדין אלא לעורך דין?

"אני לא חושב שזה נושא של בית הדין, כי אם מישהו פולש לשטח ציבורי, עיריית ביתר לא תלך לבית הדין, היא תלך לעו"ד, היא תלך לבית משפט".

• ולמה העירייה לא פונה לקהילת לעלוב, מה פתאום הדיירים החליטו לעשות את מלאכתה של העירייה?

"למה הדיירים שולחים ולא העירייה? כי אצל הציבור החרדי, רווחת התופעה שראש העיר מתעלם לפעמים, כי הוא לא רוצה לריב עם קהילה. פנינו לראש העיר ולעירייה, והוא התנהל כמו שאתה יודע, כמו שמתנהגים בציבור החרדי... אנחנו החלטנו שאם העירייה לא מזיזה את העניינים, נפנה עם מכתב לעירייה ולגבאים של בית הכנסת, מטעם עורך דין".

• אז מה אתם בעצם רוצים?

"אנחנו רוצים שיעשו מה שראש העיר אמר להם, להעתיק לשטח שעליו קיבלו הקצאה אחרת, או לשטח קרוב, ליד הנוכחי, כזה שלא מפריע לאף אחד, אין לנו בעיה שלעלוב יפתחו כמה בתי כנסת, אבל לא על שטח ציבורי, לא מול הפרצוף שלי ושל השכנים. שישימו על פארק ממול, לא אכפת לי, כשזה בנוי מול הפרצוף שלנו זה מפריע".

• ולמה שני בתי הכנסת הנוספים הוותיקים ששוכנים כבר בשטח, לא מפריעים לכם?

"בתי כנסת אחרים? אחד בשם 'קול רינה' נמצא שם לפני הקמת גבעה בי... הוא הוקם על תנאי שאוטוטו יזוז משם, ובית הכנסת השני של חסידי שידלובצא, הגיע לשם לפני שנתיים שלוש. הם בנו אותו בזמן ההקפאה, וגם הם יודעים שיזיזו אותם ברגע שקול רינה יזוזו, הם גם הולכים לפנות".

"לך תראה את הגובה והמפלצת של מה שלעלוב הקימו במקום, יש להם 24-28 חסידים בכל ביתר והם הקימו משהו ענק שבכלל לא מוצדק..." מסיים הרשקופ את דבריו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!