המצרי, החנית והאגודה לזכויות האזרח

המרכז לפלורליזם יהודי, שלום עכשיו, אומץ, שתי"ל, רוח חדשה, מעלה, התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הישראלי לדמוקרטיה, הקרן החדשה לישראל, אדם טבע ודין ועוד. כולכם מכירים את הארגונים הללו ועוד כמה ארגונים דומים. אתם מכירים אותם מכלי התקשורת, מבתי המשפט, מהחלטות הממשלה והכנסת, מההפגנות, העצומות והאירועים.

מדובר בכלי אפקטיבי במיוחד של קבוצות בישראל - כמו גם בעולם - לשנות סדר יום, להכתיב סדרי עדיפויות, לגרום לשינוי אזרחי. רבים מההחלטות המקיפות את חיינו, כמו חוק טל, הקיצוצים בקצבאות הילדים, השינויים בתקצוב הישיבות ותלמודי התורה, חוק הליבה, ואפילו סוגיות כמו קווי המהדרין, גיור רפורמי ובנייה בשטחי אש עבור ישובים חרדיים מוכתבים על-ידי ארגונים אלו ודומיהם.

הציבור החרדי בישראל למד להתארגן יפה מאוד. מאות עמותות חסד, תורה וצדקה - כ"י - הוקמו בעשרות שנות המדינה, הפועלים ללא כוונות רווח, חלקם גם בציבור הכללי. האם לא הגיע הזמן להקים כמה וכמה ארגונים, אגודות ועמותות שיפעלו גם בתחום הציבורי, בתחום הדעת, בתחום העמדות? שיפעלו במערכת הפוליטית באמצעות לובי חוץ פרלמנטארי ויוזמות חקיקה, בכלי התקשורת באמצעות פעילות יזומה וצוותי תגובות, בבתי המשפט, יוציאו מחקרים ודפי עמדה, יקיימו כינוסים ובעצם יפעלו לשינוי סדר היום הציבורי. להוביל ולא להיות מובל. בהקשר הזה גם לגזול את החנית מיד המצרי. לפעול בכלים נוספים.

למדנו עם השנים לסמוך על נציגי הציבור החרדי בכנסת ובממשלה. הם מקבלים גם את העבדות וגם את השררה. הם עומדים הכן להגן על היהדות וערכיה, ללחום לטובת ציבור שולחיהם - אך האם הם לא זקוקים, לעיתים, לסיוע נוסף?

אמת, יש שני אנשים נפלאים שיש להם ארגון. עו"ד מוטי גרין המפעיל ארגון בצדק, והרב ישראל אייכלר המפעיל את המרכז להסברה יהודית. אבל זו דוגמא מצוינת, שכן הנה שני אנשים נפלאים ומעולים, הפועלים לבד - ולפעמים גם לא פועלים כלל. אין להם את הגב הפיננסי, אין להם כוח אדם.

שני מקרים שימחישו עד כמה עניין זה בנפשנו ובכיסנו:

לפני למעלה מעשור שנים, החליט הגאון ר' נח וינברג זצ"ל להקים גוף הסברה חרדי. הוא גייס תקציבי עתק, ריכז את מיטב הדוברים, התחקירנים והמשפטנים (הרב נויגרשל, הרב אייכלר, הרב נשיא ועוד) והקים ארגון בשם מנוף - המרכז למידע יהודי. זכיתי אז - ככתב צעיר ב"יתד נאמן" - לעבור ולהיות חלק מצוות ההקמה, ומאוחר יותר מצוות הניהול של הארגון.

הארגון הפעיל מערך של מידע ומחקר רב תחומי בנושאים שונים, ופעל לשינוי עמדה במישורים שונים. זכינו להוריד - באמצעים שונים - את רף השנאה בכלי התקשורת הכללים (באמצעות פרסום שריכז את כל הקריקטורות, באמצעות מפגשי הסברה והידברות, ובאמצעות פעילות מול מועצת העיתונות).

הארגון עמד לרשות חברי הכנסת בהכנת דפי עמדה ומידע. עיתונים חרדיים נעזרו במאגרי המידע של הארגון. עוד חזון למועד לספר על כך, אך הארגון פעל רבות ואף, בס"ד הצליח.

דא עקא שבשלב מסוים זרם התרומות פסק ונדרשה התגייסות גם של הנציגות החרדית. אף שבפגישות שונות, אחת מהן עם חברי הלובי הדתי בכנסת, לכל הנוכחים הייתה ידועה החשיבות של הארגון כתומך חיצוני לפעילותם של חברי הכנסת, לא נמצאו, אז, מקורות המימון לפעילות המרכז.

דוגמה נוספת: לקראת פתיחת שנת הלימודים הבעהל"ט עומדים תושבי ירושלים החרדיים להתמודד עם מצוקת כיתות גדולה. לדברי מחזיק תיק החינוך וסגן ראש העיר, הרב יצחק פינדרוס, מדובר בחסר של כיתות ל-34,000 ילד. נתון מדהים בכל קנה מידה.

מספר התלמידים בחינוך החרדי בירושלים עולה ב-12% יותר מאשר כל שאר המגזרים (ממלכתי, ממ"ד, ערבי פרטי) דא עקא, שבשכונת רמות א', למשל, שם משכני, לצד המצוקה האדירה שלי ושל שכני, עומדים מול ביתי ובאזור מגורי מבני חינוך עצומים בגודלם המעניקים שירותי חינוך לתלמידים מגבעת זאב, מעלה אדומים, משואה, מבוא חורון ועוד כל מיני יישובים מחוץ לירושלים. רבים מהם מגיעים, אגב, בהסעות ציבוריות.

האבסורד זועק לשמיים. אבל רק לשמיים.

אחת הסיבות ששנים כה רבות אין שינוי מהותי הינה העובדה שהתושבים למדו לעשות השתדלות רק באמצעות חברי המועצה - שכוחם גדול - אך כנראה לא גדול דיו. עובדה היא, שלמרות שרמות היום שכונה חרדית, השלטון ברמות הוא שלטון חילוני. התקציבים שמגיעים לשכונה עוברים לחיזוק המיעוט החילוני. ומבני החינוך בשכונה ריקים ו\או משרתים חילונים המגיעים מחוץ לירושלים.

אז הנה גם פיתרון מעשי לצידו: יקומו אנשי חזון ומעש ויקימו ארגונים, אגודות ומרכזים.
הנה הצעה אחת אופרטיבית, מתוך כמה הצעות נוספות הנמצאות באמתחתי: יוקם "ארגון הורים למערכת החינוך בירושלים". הארגון ידאג לעשות מיפוי כולל של מבני החינוך בעיר, יבדוק את העוולות התקציביות (הקיימות) ואת הקיפוח של החינוך החרדי בעיר, יקיים כנסים ויוציא פרסומים. הארגון יעניק רוח גבית לפעילות של נציגי הציבור בשלטון המקומי. בעניין זה אפשר לסמוך על כושר ההתארגנות בציבור שלנו. לארגון החדש יש כבר תורם אחד מובטח.

אני.

ניתן לשלוח הוראת קבע על סך 10$ לחודש. כתובתי שמורה במערכת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!