"יתכן שחוק הגיור יותר מסוכן מחוק הגיוס"

חוק הגיור על הפרק: ח"כ אלעזר שטרן מהתנועה מנסה לקדם את החוק, הח"כים החרדים נזעקו נגדו, ו'בחדרי חרדים' פנה לראשל"צ לשעבר, הגרש"מ עמאר, שניסה במהלך כהונתו לקדם חקיקה שתהיה מקובלת על כולם בנושא זה, כדי לשמוע ממנו על הסכנות הטמונות בחוק הנוכחי, והאפשרויות הניצבות בפני המחוקקים.

• מה הסכנה הגדולה הטמונה בחוק הגיור?

"הסכנה הראשונה שיש בחוק זה, מכיוון שהקימו את מערך הגיור, שלפי דעתי הוא בנוי טוב מאוד, מאורגן ומסודר, ויש בו דיינים שהם יראי ה' ולא מחפשים חומרות ולא קולות שסוטות מן הדין חלילה. עושים שיהיה גיור כהלכה וכדין - כפי שהוא על פי החלטת הממשלה. הכל אושר על פי חוק, והמערך קיים ומתפקד כדין, הכל עובד טוב. הממשלה משקיעה במערכת מסודרת עם כל מה שמסביב, מזכירות, פקידות, שכירות מקומות.

"לפתע, רוצים לתת את הגיור גם בידי רבנים בהתנדבות. בזמנו עלתה הצעה זו על ידי פרופ' יעקב נאמן, שנים רבות לפני שהיה שר המשפטים, ואני כבר אז התנגדתי לכך בתוקף. הסכמנו בינינו שנכתוב איש את דעתו על נייר, והבאנו למרן הרב עובדיה זיע"א, והוא הכריע כנגד - שלא לעשות את זה. מכיוון שגם אז היה מערך גיור, וכל הכוונה העומדת מאחורי היוזמה הזו הייתה להגיע לרבנים מסוימים, שאולי חלילה יקלו בצורה מופלגת - גם מעבר למה שנאמר בהלכה. ועצם הכוונה הזו, להרחיב את הרצועה, היא כבר סכנה גדולה. ואז אכן הצלחתי להוריד את זה, ובכל פעם שזה עלה - היינו משפיעים בהשפעה טובה לכאן ולכאן בכדי להוריד את זה.

"אבל עכשיו, זה עלה ביתר עוז ועוד בצורה הרבה יותר חמורה, כיון שאז זה היה בתנאים הרבה יותר מקלים. ואכן, גם בחודשים האחרונים פעלתי הרבה בכדי שיתנגדו או לפחות בכדי שיפעלו לתקן ואף הבאתי כמה הצעות שאין כאן המקום לפרטן. וההצעות הללו התאימו גם על פי החוק - לדעת משרד המשפטים. אבל היה בהם כדי לבלום ולהשאיר את הכח בידי הרבנות והרבנים הראשיים. שהם אחראיים מתוקף תפקידם על מערך הגיור, ותהיה בידם היכולת לקבוע מה לאשר ומה לא לאשר. אבל עדיין, הגיורים יהיו רק במערך הגיור או תחת ההרחבה הזו שהחוק נותן, ולא לתת לאנשים פרטיים כמו הרפורמיים וכדומה כוח. ולצערי - על זה הם לא הסכימו - אלו שמעלים את החוק לא רצו לקבל".

"המטרה להכיר גם בגיורים זרים"

"דיברתי עם שרים רבים, גם עם שרת המשפטים עצמה וגם עם אנשים ממפלגתה", ממשיך הגרש"מ עמאר ומספר, "ודרשתי שלא יוסיפו עוד דרכים לגייר מלבד המערך הקיים. כיון שברור שהיום הרפורמיים פה בארץ מגיירים וזה לא מוכר, אך במשרד הפנים רושמים אותם כיהודים. ולמרות שאין לזה משמעות מבחינת נישואין וגירושין וגם לא מבחינת האזרחות, הם מחכים לכך שתהיה רשימה גדולה של אנשים כאלו ואז יקימו זעקה ויגידו שהאנשים האלו התגיירו ונרשמו בבית המשפט כיהודים וצריך להכיר בהם.

"מטרתם היא פשוטה - הם רוצים להגיע לכך שתהיה הכרה לא רק בגיורים של היהדות האמיתית, אלא גם בכאלה שבאים ברוח זרה ובאש זרה. ברור שברוח כזו יגרמו קרע בעם. אין ספק שזה יגרום לקרע שעלול חלילה להגיע למצב שאינו מתאחה, ועל זה אנו קוראים להם להניח את ידם, או שיחזרו ויתייעצו עם הרבנים הראשיים כדי לתקן דברים כדין וכהלכה. ותפילתנו היא שיתקיים בזה כיון דאידחי אידחי".

• האם הרב פעל גם בשבוע האחרון - בו התקבלה ההחלטה לדחות את החוק למושב הקיץ?

"מיד כשנודע לי על כך קראתי להם וחזקתי אותם. גם בשבוע האחרון דברתי עימם, וקיבלתי הבטחה מהרב אלי בן דהן ואחרים, והם אכן עבדו ודחו את החוק, הלוואי שימשיכו להילחם ולא להבהל משום דבר. זה אבר שהנשמה תלויה בו.

"בזמנו, היתה לי הצעה יוצאת מן הכלל שבניתי עם שר המשפטים הפרופסור פרידמן בתקופת ראש הממשלה אולמרט, לצערי, כשרוה"מ אמר לי להוציא אותה לפני שסיימנו להכין אותה - נאלצנו להוציאה. ואז העיתונים החרדים התקיפו אותנו, ואף לא באו לשאול ולא הבינו את המשמעות האמיתית של החוק, והיום אנחנו סובלים מכך מאוד. אם היו מקבלים את החוק כפי שהיה אז, זה היה תיקון הסטורי שאין כדוגמתו. הלוואי שנשיג היום מחצית או שליש ממה שהשגנו אז.

"פרופסור פרידמן הוא אכן לא איש שומר מצוות, אך הוא היה איש ישר והגון, והיה אפשר לעשות איתו דברים בהגיון בריא וצרוף. הגענו כבר להישג נכבד מאוד ונלחמו בו מכל הכיוונים, והפסדנו את זה כיון שנטרפה השעה, והיום אנחנו מתאמצים לבלום דברים נוראים".

"מקווה שלא נצטרך לעשות רשימות נפרדות"

• מה ניתן לעשות לקראת מושב הקיץ בו יעלה החוק שוב?

"צריך לדעתי להתאסף - הרבנים וראשי הסיעות הדתיות והחרדיות - ולחפש עצה, ויש דרכים כיצד לתקן. אם ירצו לדעת כיצד ניתן לתקן, אני תמיד מוכן לתת את עצתי ולנסות להשפיע בדבר שהוא תיקון של ציבור. אם ישתפו כולם פעולה יחד תבוא הישועה. תשועה ברוב יועץ".

• ואם חלילה נגיע למצב בו החוק יאושר, כיצד צריך להתמדד עם זה?

"אני מקווה ומתפלל שלא נגיע להידרדרות שתאלץ אותנו לעשות רשימות נפרדות. אם נגיע למצב כזה, מי שיפסיד מזה ביותר הם האנשים שנלחמים לקדם את החוק הזה. יש ביניהם אנשים רציניים גם אם אינם דתיים, והם רואים את הקהל הגדול של 300 אלף גויים שעלו לארץ בבחינת וגם ערב רב עלה עימם, והקהל הזה מעורה בחיים הציבוריים, בצבא, באוניברסיטאות ובשאר תחומי החיים. והם חוששים מכך שהם ירצו להתחתן עם שאר האזרחים. אבל מצד שני הם צריכים להבין שגירות שלא כהלכה היא איננה הדרך להימנע מזה. הדרך היחידה היא לקרבם ליהדות ולגיירם כהלכה. שהרי גירות שכזו אינה עוזרת כלום, ומאי נפקא מינה אם יתחתנו עם גויים שרשומים כיהודים או עם גויים שאינם רשומים כיהודים?

"ראינו גם בפרשת השבוע, 'ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור'. ואומר רש"י בשם חז"ל שהטמא והטהור זה לא רק בין פרה לחמור, אלא גם באותו תרנגול עצמו אם שחטו חצי קנה זה טמא ואם מוסיפים אפילו כחוט השערה זה הופך לטהור. דהיינו, שההבחנה בין הטמא והטהור יכולה להיות כחוט השערה. וכך גם בן בן ברית לשאינו בן ברית ההבחנה יכולה להיות דקה מאוד. ודבר ברור הוא שאיננו רוצים להגיע למצב כזה, ואם חלילה נגיע לכך אז יצטרכו גדולי ישראל לדון בכובד ראש בענין. שהרי אחינו בשרינו הם.

"צריך לזכור כמה כיתות נעלמו מעם ישראל בגלל שלא הלכו בדרך ההלכה המקובלת מדור דור. איפה הצדוקים והבייתוסים? אנחנו חלילה לא רוצים שהם יעלמו מעם ישראל וייטמעו בין הגויים, שהרי הם אחינו, בשרינו ודמינו".

"יתכן שהחוק יותר חמור מחוק הגיוס"

• כיצד הגר"ע זצ"ל היה פועל במצב כזה?

"כפי שראיתי במצבים כאלה הוא היה מרבה בתפילות. ומלבד זה היה קורא לכל מי שנוגע לדבר אליו - גם לאלו שמתנגדים לחוק וגם לאלו שבעדו, והוא היה משכנע ומחזק ועושה הכל בכדי לנסות ולהשפיע עליהם. זו הייתה דרכו, מעולם לא התייאש או ויתר והרים ידיים. ישראל בטח בה' והוא היה בוטח ביטחון מלא בה'. גם היום אנחנו מתפללים שזכותו הגדולה תגן עלינו גם בעניין הזה. ראינו בעניין של בני הישיבות. לא יודע אם היה מעולם דבר כזה שהוא אמר על משהו שכואב לו יותר מבנו כפי שאמר על בני הישיבות".

• האם החוק הזה אכן חמור בדומה לחוק הגיוס?

"לדעתי יתכן מאוד שחוק זה יותר חמור הן מצד הפתח שהחוק פותח והן מצד העובדה שלא רואים את סכנתו של החוק באופן מיידי. זה גם פירצה גדולה שיכולה להביא לסכנות גדולות.

• הגר"ע דיבר בחריפות רבה על מפלגות דתיות השותפות לקואליציה. האם היום אכן ניתן לראות עד היכן מגיע מבטו?

"אני חושב שמלכתחילה היו ביניהם אנשים שהקלו ראש בדבר, או מחוסר הבנה כיון שלא הבחינו הבחנה נכונה, ויש אולי חלק שחושבים שזה לא נורא. לצערנו תמיד אפשר למצוא אנשים כאלו. אך בשלב זה שהוא כבר השלב הקריטי ביותר, אסור להתמהמה ואסור להתרשל או לעסוק בעניינים אחרים - אלא להתאסף מהר ולראות כיצד לפעול.

"אנחנו מאמינים בני מאמינים שאדם שכולו תורה שמעולם לא איבד רגע לבטלה וכל כולו היה איך להוסיף רגע לתורה ואיך לזכות את עם ישראל, אני בטוח שהוא ראה דברים כבר אז. ראינו עין בעין שהוא ראה והבחין בדברים שאדם בעין רגיל ובשכל לא יכול לראות. וברור גם פה הוא ראה דברים וניסה לזעוק ולהוכיח בשער בת רבים. ואני מקווה שבסופו של דבר יעמדו הכול בשפה אחת ובתנופה אחת כנגד הדבר הזה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!