בובות של אמונה • תכירו: התיאטרון החרדי הראשון

השיר שעזר להתגבר על התאונה

• על מה מבוססות ההצגות? מי כותב לך את ההמחזות?

"בעיקרון זה מבוסס בעיקר על סיפורי חז"ל בלתי מוכרים, שיש בהם מסר חינוכי חזק. ההצגות נכתבו והומחזו בחלקן על ידי הרב ארז משה דורון מברסלב והסופרת דנה שוורצמן. אני הלחנתי את השירים והמנגינות המלווים את ההצגות. בין השחקנים הידועים שנתנו את קולם לדמויות, ניתן למצוא את דני שטג, שולי רנד, יוסף המספר, משה בן בסט, עדי רן, יובל דיין, ועוד.

"מטרת תיאטרון הבובות 'אוהל השם' שהוקם לפני כ-21 שנים, הייתה במטרה להעביר לילדי ישראל מסרים ערכיים בצורה חווייתית ומהנה. לשם כך נבנתה במה גדולה ומרשימה בצורת טרפז, שמורכבת כל פעם מחדש באולמות המופעים רחבי הארץ, כאשר לכל הצגה נבנתה תפאורה מרשימה שמותאמת לה, וכן לחילופין בובות שנבנות בהזמנה עלי ידי אמני בובות מקצועיים.

"על ידי אמצעים אלו, אנו משתדלים להעביר לילדי ישראל בכל רחבי הארץ חוויה מרתקת ומשעשעת, שמחדירה לליבותיהם מסרים עמוקים בנושאים שונים כגון: אמונה ובטחון, אמת, עין טובה, מידות ודרך ארץ, חסד, שמחה, הכל לטובה, אהבת חברים, כיבוד הורים, לימוד תורה, תפילה בכוונה, שבת ועוד. ברוך השם אנו רואים פרי בעמלנו. אנו זוכים על ידי כך, לקרב ולעורר את נפשם של הילדים לאביהם שבשמיים.

האפיזודה הבאה, אירעה במהלך הופעה בדימונה: "בזמן שבניתי את הבמה לקראת התיאטרון, נכנס יהודי ואמר לי שיש לו סיפור מיוחד על הצגה 'הכל לטובה', ואז הוא התחיל לשיר את השיר שמקורו מההצגה שלי –'הכל לטובה'. אותו אדם סיפר לי מהיכן איך מכיר את השיר הזה. לדבריו, יום אחד הוא קיבל מחבר את השיר המוקלט, ומאז אותו יום הילדים שלו לא מפסיקים לשמוע את השיר שוב ושוב.

כאן לא מסתיים הסיפור. חלקו השני מרגש יותר: "לאחר כמה שבועות, עברה כל המשפחה תאונה קשה ל"ע, ולאחר כמה שבועות של אשפוז ותקופת ההחלמה, כשכל המשפחה שרויה במצב רוח קודר, נזכר אחד הילדים בשיר 'הכל לטובה'. הם התחילו לשיר זאת יחד. זה נסך בהם כח ועידוד להתגבר על הקשיים ולהמשיך הלאה".

כתף קרה לבעלי התשובה

בפיו של ר' יצחק, דוגמאות למכביר על מסרים נוספים שגם חוללו פלאות. כדי להבין את העוצמה הגדולה המשודרת בשיריו ובתיאטרון הבובות "אוהל השם", כדאי לקרוא את הסיפור הבא:
”לפני תקופה, מתקשר אלי אב למשפחה גדולה, שסיפר לי שהילדים שלו לא רצו ללכת ללימודים בתלמוד תורה מסיבות שונות. האבא מספר לי, שלא ידע להשית עצות בנפשו ולא הצליח להשפיע עליהם במאומה.

"במקרה, היה להם בבית את אחד הדיסקים של תיאטרון הבובות, בו אני מספר על ילד שמגיע לתלמוד תורה, שבתחילה אף אחד לא התייחס אליו, ויותר מכך, העלילו עליו שאכל רח"ל בשר בחלב. לאחר שהילדים האחרים בתלמוד תורה הבחינו בטעותם וגילו את האמת, הבינו שפגעו בילד על לא עוול בכפו – וביקשו את סליחתו. הוא חזר לאחר כמה ימים לתלמוד תורה, בהבינו, שהילדים אינם מתכוונים לפגוע בו, ובוודאי עשו זאת בתום לב".

"האבא ממשיך ומספר, שיום אחד, כאשר הילדים גילו את הדיסק הזה שוכב על אחד המדפים, שלפו אותו והאזינו לו. התוכן חולל מהפכה ותמורה בנפשם. הם התלהבו והחליטו לחזור לספסל הלימודים בעקבות מה ששמעו. התרגשותו של האב ושלי כמובן, לשמע הסיפור, הייתה גדולה".

• מה עמד מאחורי אותה הצגה, כשהמחזת אותה? איזה מסר שביקשת להעביר באמצעות ההצגה?

"כשביקשתי להכניס את הילדים שלי לתלמוד תורה, עשו לי בעיות. אני גם חוזר בתשובה, גם ברסלבער, גם אזולאי ואני אגב נכדו של רבינו החיד"א זי"ע, והתמהיל הזה היה בעוכרי. הם לא רצו לקבל את הבנים שלי. הדבר הזה קומם אותי מאד. החלטתי לביים הצגה על 'ילד חדש בתלמוד תורה' ובו הבעתי מסר חד וברור, על 'שנאת החינם הזו', שבאמצעותו, ביקשתי להשמיע את קולי והשגותיי באורח סמוי, על הכתף הקרה והעויינות שבה נתקל לצערי, בקרב המגזר שלנו, מי שזכה להתקרב לאור התורה. על כך שלא מוכנים לקבל את ה'זר' ואת ה'שונה', שלא גדל משחר נעוריו בתוך המחנה.

"מה שמעניין זה, שבאותו תלמוד תורה, ביקשו ממני לבוא ולהציג את המחזה בפני התלמידים... המנהלים מאד נהנו מתוכנו... אבל אם תשאל אותי, האם הם שינו את תפישת עולמם הנוקשה בעקבות כך? התשובה היא שלילית..."

• ההצגות שלך מיועדות רק לקהל יעד חרדי?

"בגדול כן, אבל גם לחילונים. בתקופה הביטחונית הקשה שעברה של שכונת גילה בירושלים, כאשר הם ספגו מטחי יריות מצד שכניהם הערבים, ביקשו ממנו בבית חב"ד המקומי, להציג תיאטרון בובות בפני הילדים החילונים תושבי השכונה. ההצגה העבירה מסרים עזים של אמונה בקב"ה. הילדים כל כך התלהבו שהם החלו לצעוק באמצע ההצגה 'אלוקים, אלוקים'... זה מאד ריגש אותי. לך תדע, איזו צריבה זה עשה בנפשם וכיצד הדבר השפיע עליהם בהמשך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!