30 ערים ברחבי הארץ הן ספק 'מוקפות חומה'

בשלושים ערים ברחבי הארץ, הסתפקו בשאלה אם יש לחוג בהן את פורים ביום י"ד באדר, כבשאר ערי הפרזות, או שמא יש לקרוא בהן מגילה דווקא בט"ו באדר, פורים דשושן, מדין היותן לכאורה ערים מוקפות חומה מימי יהושע בן נון.

מדובר בערים המצויות ברחבי הארץ: צפת, יפו - ואלי גם ת"א מדין סמוך ונראה, באר שבע, בית שאן, חיפה, לוד, בני ברק, בית שמש, בית אל, שילה ועוד, שכולן 'נחשדו' כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון ונשמעו בתוכן ובעניינן דעות בעד דחיית חג הפורים מ-י"ד באדר ליום ט"ו באדר, הוא יום פורים דשושן.

רשימת הערים הללו, והדיונים ההלכתיים בנוגע למועד קביעת חג הפורים בהן, מובאים בספרו של הרב ד"ר יהודה זולדן, 'ערים מוקפות חומה', שראה אור בשנה האחרונה. הדברים הובאו בשבועון 'מצב הרוח' בגיליונו האחרון.

הספר מבוסס על מחקר הסוקר בהרחבה ובפרטי פרטים, את כל התובנות ההלכתיות שהתחדשו ב-150 השנים האחרונות בשאלת זמן מקרא מגילה בערים מוקפות חומה. בסופו של דבר נפסק כידוע, כי בכולן, פרט לירושלים, ייחגג הפורים בי"ד, ומאז אכן תקפה פסיקה זו, אם כי יש כמה ערים שבהן יש המתכנסים לקרוא את המגילה גם בליל ט"ו, ללא ברכה, מחמת הספק.

יש לציין, כי גם קריאת המגילה בירושלים בט"ו בלבד, לא היתה מוסכמת על כולם. הגאון הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצ"ל, מגדולי חוקרי א"י ביישוב הישן, ובעל 'לוח ארץ ישראל' הנודע, אשר ליקט דינים ומנהגים ארץ-ישראליים שהשתרשו בשתי המאות האחרונות, גרס שרק בטבעת האורבנית הקרובה לעיר העתיקה בירושלים, שעובייה מיל אחד בלבד, יש לקרוא בט"ו, ובשאר חלקי ירושלים, המרוחקים יותר ממיל מן החומה, יש לקוראה עם שאר ערי ישראל ביום י"ד.

ואולם פוסקי ההלכה בדורות האחרונים קבעו, שירושלים כולה שואבת את מעמדה מן העיר העתיקה, כך שבכל שכונותיה יש לחוג את פורים ולקרוא מגילה בט"ו, אם מפני שסמכו יתידותיהם על הלכות תחום שבת, עירוב חצרות, או משום שקיים קשר מינהלתי, חברתי, וכלכלי בין כל חלקי ירושלים, ואין להפריד בין השכונות.

יש לציין, כמו כן, תושבי שכונת רמות הירושלמית נוהגים לחגוג את הפורים בשני הימים, י"ד וט"ו וקוראים את המגילה בשניהם וכך גם כל דיני הפורים. הפסיקה הזו, שנהגו בה רק בתי הכנסת הספרדים, נובעת מדעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל שסבר כי מכיוון שיש מגרש פנוי יותר 'מגודל מיל' בין ירושלים לרמות, יש להחמיר ולקרוא גם בי"ד.

שאלה נוספת שנגזרת מגישה זו ואף היא העסיקה את חכמי ירושלים, הייתה לגבי מועד קריאת המגילה בשנות הניתוק הטוטלי מהעיר העתיקה, תש"ח-תשכ"ז.

תופעה דומה קיימת בעיר לוד ובכמה ערים נוספות, שמחמת הספק קוראים בהן יומיים. לוד היא הדוגמה הבולטת, מפני שנחשפו בה שרידי החומה העתיקה המיוחסת לימות יהושע בן נון, ועובדה זו עוגנה ע"י הארכיאולוגים של רשות העתיקות.

רב העיר הגאון הרב נתן אורטנר פנה לגדולי הפוסקים בשאלה אם יש לחוג בה את פורים בי"ד או בט"ו. מרביתם השיבו כי מחמת הספק יש לקרוא בה יומיים, ואולם מרבית שומרי המצוות בעיר לא מימשו פסיקה זו והמשיכו לחגוג בי"ד בלבד.

זולדן מנמק זאת בקושי הרוחני לקיים מצווה המוטלת בספק, ובקושי המעשי לקיים את כל מצוות הפורים במשך יומיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!